במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 41

עוד לא עבר באמת שבוע מאז המדור הקודם, אבל הוא הגיע קצת באיחור בגלל החלפת השנתון וזה הנוכחי מחזיר אותנו לטריטוריה של ימי רביעי וחמישי. לא שזה קריטי בזמן שהסגר השלישי על ישראל הולך ומתהדק, הערפל הגיע אל תל אביב ובקרוב יבקעו ממנו שלל יצורים אם למדנו משהו מסטיבן קינג, ואנחנו כבר מעל 300 ימים בלי תרבות במדינה. בלית ברירה נשוב ונתמקד בכל הסרטים ואירועי הקולנוע שיתקיימו אונליין וינסו להחזיק את השפיות כל מי שאמנות ובידור חשובים לו או לה. תרומתי הצנועה היא רק לרכז כמה שיותר לאותו המקום, נתחיל עם המסגרות המיוחדות ונעבור לפלטפורמות הקבועות ומה שמתחדש שם.

דוקוסטרים – שירות הסטרימינג של דוקאביב, אם כבר מותר לקרוא ככה לפרויקט המתמשך הזה, מציג את מהדורת ינואר שלו. התכנית החודש היא בסימן "בין הקירות", כלומר דגש על קירות הבית, המוסד או היצירה, כך כלשון ההודעה לעיתונות. אפשר למצוא כאן לא מעט סרטים שכתבנו עליהם לאורך השנים: ״בחדר שלי״, ״ביתה של משפחת אֶנָצֶ׳ה״, ״הבית האדום״, ״מוריאמה-סאן״, ״קומיוניון״, וגם ״מרפסת״, שהוקרן בפסטיבל ירושלים לפני פחות מחודש ויצא משם מעוטר. יש גם סרטים חדשים והבטחה לעוד בהמשך, אשתדל לדווח בזמן כשזה קורה. כרגע בולט בין החדשים ״היהלום השחור – הספרייה המלכותית בדנמרק״ (A Word for Human) על המבנה המרהיב של הספרייה ועל היותה מרכז אינטלקטואלי.
דוקוסטרים הוא גם תמיד הזדמנות להשלים צפייה בלהיטים תיעודיים של הזמן האחרון, וכך אפשר יהיה לתפוס הפעם את ״מראה״, הניסוי המטא-תיעודי של רענן אלכסנדרוביץ׳ על יחסי צופה-דימוי, ״חפיפה״ של איריס זכי (״מתנחלת״) המתרחש במספרה ערבית-נוצרית בחיפה, ״להתמודד עם הפיל״ זוכה דוקאביב 2015 על הקמת בית ספר דמוקרטי, אם למנות כמה. רשימת הסרטים המלאה אצל הדוקאביבים, כרגיל שווה לציין שהמחיר מצד אחד סמלי ומצד אחר מסייע ליוצרים וליוצרות במקרה של סרט ישראלי, שאין להם איפה להקרין בימינו.

כאן דוקו – רצועת השידור לסרטי תעודה של כאן 11, חוזרת אחרי הפסקה ארוכה וחשפה את שלוש הבכורות של ינואר, כולן יהיו זמינות בהמשך ב-VOD של כאן אבל אציין את יום בכורתן בכל מקרה. "ארץ עיר" (13.1) של יקי אילון יצא עם ציון לשבח בפסטיבל סולידריות לפני כחודש, ומגולל את סיפורה של משפחת מהגרי עבודה מניגריה שילדיה גדלו כישראלים. "חלומו של אבידן" (20.1), סרטם של אבנר פיינגלרנט והגר סעד שלום וחצי מדיפטיך ״במדבר״, זוכה פרסי הבימוי והצילום בדוקאביב 2018. הסרט הוא דיוקן של נער גבעות לשעבר הרועה צאן ושואף להקים חווה ביהודה ושומרון. "מלחמתה של רעיה סינצינה" (27.1) של יפים גרבוי שהפיק אותו עם יהלי גת, ישודר לרגל יום השואה הבינלאומי. ליבו של הסרט הוא המפגש בין הבמאי ובין גיבורת מלחמה סובייטית בת 94, שלחמה במצור על לנינגרד, ולזכות היצירה פרסי הבימוי והצילום בדוקאביב 2020, אז כתב עליו עופר, וגם פרסי סרט הביכורים והצילום הטוב ביותר של פורום היוצרים הדוקומנטרי החודש.

לפני המעבר לחלק השני של המדור, השבוע הראשון של שנת 2021 הוכיח שגם היא יודעת לקחת מאיתנו ידוענים. הבמאית ג'ואן מיקלין סילבר זכתה להספדים על כך שלא הייתה מוערכת בזמן אמת, מה שגרם לי לתהות האם היא פתאום שם שגור חצי מאה אחרי פועלה. אצלנו תוכלו למצוא טקסט של עופר אודות סרטיה המוקדמים, ששאל שאלה דומה לפני כמה שנים. כדי לכבד את ליאור ייני ז״ל מהפן הקולנועי, בסינמטק הרצליה יקרינו את ״לאן נעלם דניאל וקס?״ בכיכובו. סרטו של אברהם הפנר, גם עליו כתב אצלנו עופר בעבר, יהיה זמין בין ערב יום חמישי ה-7 בינואר וערב יום שני ה-11 בינואר. לקוחות yes ימצאו את הסרט ב-VOD ואשמח להוסיף אם יש עוד דרכים לצפות במה שנחשב לסרט הישראלי הטוב בכל הזמנים (קביעה שאני מסכים לה בניקוי ״יומן״ יוצא הדופן, ואולי בלי לריב ולערבב עם סרטי האלף החדש). ייני היה ידוע בעיקר כזמר, בין אם בלהקת התרנגולים או בגפו, אבל הפילמוגרפיה שלו כשחקן כוללת גם את ״סיירים״ של מיכה שגריר ואת "42:6" של דוד פרלוב, שקדמו להופעת המחץ שלו בתור שפיץ בסרט המשובח של הפנר. לסיום, נחרדתי לקרוא השתלשלות הידיעות על מותה של טניה רוברטס, שבמהלך יממה חדשותית נטולת כבוד הוכרזה כמתה, הדיווח הופרך, ולבסוף יצאה הודעה נוספת על פרידתה מהעולם בגיל 65 בלבד, לאחר שהתמוטטה במהלך חג המולד.

סרטים חדשים ב-VOD

הפנקס האדום – נתחיל עם שני סרטים תיעודיים ששודרו השבוע ב-HOT8 וזמינים מעתה ב-VOD של הוט, כי אין דבר כזה יותר מדי קולנוע דוקומנטרי במדור אחד מבחינתי. הראשון הוא סרטו של יריב מוזר ("בן גוריון, אפילוג"), על סיפורה של הקמת ההסתדרות, הארגון המלווה את ההיסטוריה של מדינת ישראל בכלל ואת סיפור התרסקותה של תנועת העבודה בפרט. הסרט מגיע במלאות 100 שנים להקמת הסתדרות העובדים וערך את בכורתו בסוף השנה שעברה למעשה.

אני, גרטה (I Am Greta) – הוא הסרט התיעודי החדש השני שתמצאו ב-HOT VOD או שכבר ראיתם וראיתן בהוט8 ממש אתמול, או אצל yes וסלקום tv גם. או אולי במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל לפני כחודש, אז גם צפיתי בו וכתבתי עליו. גרטה מן הכותרת היא גרטה טונברי, או טונברג למי שאין כבוד לפונטיקה, ואם שמה לא מצלצל מוכר קישטתי את המדור בתמונות מתוך הסרט. היא הנערה משוודיה שמפורסמת בזכות פעילותה למען העלאת המודעות למשבר האקלים בכדור הארץ. או ילדה שרצתה להבריז מבית הספר וביימה הפגנה מול הפרלמנט השוודי עד שהעניינים קצת יצאו משליטה, אם להיות ציניים לרגע. סרטו של נייתן גרוסמן מלווה אותה ממש מאז אותו מאורע מחולל בחייה ולאורך מסעותיה, תוך שהוא מתייחס בקריצה גם לגישה המזלזלת שהצעתי הרגע בצחוק.

קרעים של אישה (Pieces of a Woman) – נטפליקס ממשיכים לשחק עם תאריך הבכורה לסרט המרכזי שלהם ומקווים גם לשחק עם לבבות הצופים והצופות. הסרט נוחת מחר (חמישי ה-7.1) בשרתי החברה, אחרי בכורה בפסטיבלים של ונציה וטורונטו בשלהי אשתקד. ונסה קירבי מככבת כאישה שעולמה חרב עליה כשהלידה הביתית שתיכננה הופכת ללידה שקטה, אירוע טרגי שאינה יכולה להתגבר עליו ומשנה את כל מערכות היחסים בחייה. שני השמות הכי מעניינים בסרט הם התסריטאית קטה ובר והבמאי קורנל מונדרוצו, הצמד ההונגרי שאחראי ל״האל הלבן״ ו״ירח צדק״, מה שהופך את הסרט למצופה מבחינתי, למרות הסבל המובטח. הקאסט התומך כולל בין היתר את אלן בורסטין, אילייזה שלזינגר, בני ספדי, שרה סנוק, ומולי פארקר, וגם את שאיה להבף שנטפליקס כבר הודיעה כי לא יהיה חלק מקידום המכירות או עונת הפרסים מבחינתה, אחרי שהתפוצצה פרשת התעללות בזוגתו לשעבר, FKA Twigs.

בדרך שלהם (Driveways) – הסרט האמריקאי העצמאי הזה חיכה מאז ברלין/טרייבקה של 2019 שהגיע אל הסטרימינג בארה״ב באמצע המגפה והחל ממחר (חמישי ה-7.1) אפשר יהיה למצוא אותו ב-yes ורק שם, נדמה לי. סרטו השני כבמאי של אנדרו אן (״Spa Night״ זוכה הספיריט) מפגיש בין אם וילדה הקט, שהגיעו אל בית האחות/דודה המנוחה והאגרנית כדי לפנותו, לבין השכן הקשיש שיודע דבר או שניים על אובדן בעצמו. את שלושת הדורות מגלמים, לפי ותק, בריאן דנהי, הונג צ׳או ולוקאס ג׳יי הצעיר עד מאוד, שיש לו כבר חתיכת קריירה (לאחרונה ב״להציל את ההורים״ בנטפליקס). את התסריט כתבו האנה בוס ופול תורין (שתרמו הופעות/תסריטים גם לסדרות ״מוצארט בג׳ונגל״ ו״סדר אותי״).

דולי וויילד המופלאה (How to Build a Girl) – נסיים עם סרט שמגיע אל סלקום tv ביום שישי (8.1) אבל אצל yes יהיה רק ב-23 לחודש. לא שאני חושב שזה הפסד גדול, כפי שכבר התבטאתי לפני כמה חודשים בעניין הסרט הזה. כלומר, לא אגיד לאף אחד לא לראות סרט, כולה סרט, אבל כן אציין שזה הדבר הכי מכעיס ומקומם שצפיתי בו ב-2020, ככותב ומבקר או כחובב מבטאים בריטיים. הבעיה היא שזה נשמע מבטיח: ביני פלדסטין מגלמת את התפקיד הראשי בעיבוד של קטלין מורן לספרה שלה, על נערה בריטית משומקום (סליחה, וולברהמפטון) שממציאה לעצמה פרסונה חדשה כמבקרת מוזיקה לוהטת בשם דולי וויילד. בתפקידי משנה ניתן לזהות את פאדי קונסידיין, שרה סולימני ואלפי אלן. הבמאית היא קוקי ג'ידרויק ואני מאשים אותה רק בזה שהסכימה לג׳וב, לא בתוצאה הסופית ששמה של מורן מרוח עליה. אבל לפחות עכשיו אולי אקרא עוד דעות.