סרטים חדשים: ״אל תשכחי אותי״, ״שייקה: החיים הנסתרים של שייקה אופיר״, ״השמן והרזה״, ״גברים בשחור: אינטרנשיונל״, ״זה בידיים שלך״, ״טעימה מהחיים״

כל מדור החודש ייפתח עם עדכוני פסטיבלים, מי הולך ומי בא. אז בסוף השבוע המתקרב יסתיים לו הפסטיבל הגאה, כך שאלה ימים אחרונים לתפוס קצת מההיצע העשיר של הפסטיבל, שיפנה את סינמטק תל-אביב לטובת פסטיבל סרטי הסטודנטים. חגיגת הקולנוע הקצר בחסות ביה״ס טיש תחל ביום ראשון ה-16.6 ועוד לפני כן נתייחס גם אליה בהרחבה. עוד באותו עניין, בחיפה יתקיים החל ממחר פסטיבל ימי תרבות ערבית, שאינו בלעדי לקולנוע, אבל כן יוקרנו בו ובחינם סרטים כמו ״עניינים אישיים״ ו״ג׳נקשן 48״, לצד מפגשים עם אישי קולנוע מוכרים ומוכרות. בלינק יש עוד הרבה פרטים. לבסוף, שישה סרטים חדשים מצטרפים אל ההיצע בבתי הקולנוע: שליש ישראלי, שליש דובר אנגלית והשליש האחרון איטלקי-צרפתי. לסיום, אעגל כלפי מעלה את מבחר הסרטים עם רביעייה תוצרת נטפליקס.

״אל תשכחי אותי״, ישראלי ראשון ולא אחרון להפעם, מגיע אל בתי הקולנוע שנתיים אחרי שצפינו בו לראשונה במסגרת פרסי אופיר של 2017. אור כבר הספיק לכתוב בשבחו במסגרת פסטיבל חיפה של אותה השנה, ובחיי שלא הבנתי מדוע תאריך היציאה של הסרט נדחה שוב ושוב. בינתיים הוא גם הספיק להסתובב בפסטיבלי תבל ולשוב מעוטר מחלקם, אז גם זה משהו. ובכל מקרה, עכשיו הוא כאן ואפשר להזכיר שמדובר בשיתוף פעולה בין הבמאי רם נהרי (המוכר מסדרות הטלוויזיה ״אהבה זה כואב״ ו״ככה זה״) והשחקנים ניתאי גבירץ ומון שביט. השלושה חתומים במשותף על הכתיבה, אם כי הכל התחיל מרעיון ותסריט של גבירץ. הוא מגלם את ניל, מוזיקאי הולנדי השוהה בישראל ומתאהב בתום בגילומה של שביט, המשכנעת אותו לסייע בבריחה שלה ממוסד לצעירות הסובלות מהפרעות אכילה. יש כאן מעין עירוב בין סרטי זוג במנוסה, קומדיה רומנטית והומור שחור למדי, אך מבלי לוותר על ניסיון לרגש או לגעת ללב. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט.

״שייקה: החיים הנסתרים של שייקה אופיר״ ודאי מוכר אף הוא לבאי ובאות הבלוג, אבל מהזמן האחרון יותר – סרטו התיעודי של ארי דוידוביץ (״תרצה אתר – ציפור בחדר״) היה חלק מפסטיבל דוקאביב האחרון, שם כתב עליו עופר. הכותרת די מספרת את כל הסיפור, גם אם אישית לא הבנתי למה צריך פעמיים ״שייקה״, אבל למקרה שלא – הסרט מתיימר להביא זווית אחרת על קורותיו של השחקן/בדרן/יוצר הישראלי האייקוני שעל שמו קרויים פרסי אופיר. כלומר שלצד ההצלחה המקצועית בארץ ובעולם, יהיו גם הסיפורים המשפחתיים והמחיר האישי, שתופסים את קדמת הבמה.

״השמן והרזה״ (Stan & Ollie) מבקש לעשות דבר דומה לסרט מן הפסקה לעיל, רק שהפעם מדובר בסרט עלילתי אודות לורל והארדי, או השמן והרזה כפי שהם מוכרים יותר. הכותרת הלועזית בחרה בחוכמה בשמות הפרטיים של השניים, כדי לרמוז שמדובר במבט אינטימי יותר על חייהם של האנשים מאחורי הדמויות האיקוניות, משהו שהכותרת העברית חירבה באלגנטיות. את סטן לורל מגלם סטיב קוגן ואוליבר הארדי הוא ג׳ון סי. ריילי בסרט הזה, שיצא בעולם בתקופה בה השניים הופיעו גם ב״הולמס & ווטסון״, אבל אצלנו יוקרן בחצי שנה איחור. השניים מגלמים את כוכבי הקולנוע הקלאסי בתקופה מאוחרת בחייהם, בעודם מחליטים לצאת לסיבוב הופעות בימתי כמעין פרידה. שירלי הנדרסון ונינה אריאנדה מגלמות את נשותיהם, שהיו צמד בפני עצמן, ובתפקידי משנה אפשר למצוא גם את רופוס ג׳ונס ודני יוסטון. הבמאי הוא ג׳ון ס. ביירד (״טינופת״) ואת התסריט כתב ג׳ף פופ (״פילומנה״) בהתבסס על ספר של איי. ג׳יי. מריוט על סיבוב ההופעות הבריטי הנ״ל.

״גברים בשחור: אינטרנשיונל״ (Men in Black: International) בילבל אותי עוד בשלב הכותרת, הפעם גם הלועזית. כי בתור ארגון סודי שמתעסק עם כוחות חוצניים מכל רחבי היקום, הייתי מצפה מהגברים בשחור להיות יותר מסתם בינלאומיים. מצד אחר, ציפיות זה הדבר האחרון שיש לי מן הגרסה החדשה, ריבוט או מה שזה לא יהיה, של הטרילוגיה בכיכובו של וויל סמית׳. הפעם הוא נעדר ואת הסוכנים המרכזיים מגלמים כריס המסוורת׳ וטסה תומפסון, ללא הכוחות שלהם מהאוונג׳רס, בעוד הוותיקים הם ליאם ניסן ואמה תומפסון. הרעים הם חייזרים משני צורה שמסוגלים להתחזות לכל אחד, והופ חזרנו אל האוונג׳רס בכלל ואל ״קפטן מארוול״ בפרט. את התסריט כתבו מאט הולוואי וארט מרקום (״איירון מן״ אבל גם ״רובוטריקים: האביר האחרון״) ומי שביים הוא פ. גארי גריי (״מהיר ועצבני 8״, ״קומפטון״, ״הג׳וב האיטלקי״).

״זה בידיים שלך״ (Au Bout Des Doigts), או ״בקצות אצבעותיך״ אם לתרגם מילולית מצרפתית, הוקרן בטרום בכורה בפסטיבל הקולנוע הצרפתי לפני כמה שבועות. העלילה עוסקת בנער בעל כשרון בלתי רגיל בפסנתר, שמתגלה במקרה על ידי מנהל הקונסרבטוריון ומופקד בידיה של מורה קשוחה. עבור הצעיר זו הזדמנות להיחלץ מן החיים בפרברים, בעוד האנשים שפורשים עליו חסות מבקשים להשתמש בו כדי להאדיר את המוסד שלהם, ויש עוד וכמה כמה דרמות בדרך. הבמאי-תסריטאי הוא לודוביק ברנאר ואת שתי הדמויות הוותיקות מגלמים למברט ווילסון וקריסטין סקוט תומאס. בתפקיד הראשי אפשר למצוא את ז׳ול בנשיטרית, שקולנוע זורם לו בדם – אביו הוא הבמאי סמואל בנשיטרית, ומצד אמו הוא נכדו של השחקן הגדול ז'אן-לואי טרנטיניאן.

״טעימה מהחיים״ (Quanto Basta) מביא אותנו לבסוף אל איטליה ואל היצירתי מבין השמות המתורגמים לשבוע זה. כי אם יקראו לסרט ״כמה זה מספיק״ או פשוט ״מספיק״, איך תדעו שמדובר בדרמה קומית קולינרית? זהו סיפורו של שף (ויניצ׳ו מרקוני) שלאחר תקרית אלימה נשלח לבצע עבודות שירות אצל עובדת סוציאלית (ואלריה סולארינו) המטפלת בצעירים על הקשת האוטיסטית. הוא מעביר להם שיעורי בישול וכך מתוודע אל גווידו (לואיג׳י פדלה) הלוקה בתסמונת אספרגר והמבורך בחיך בלתי רגיל, שגם חולם על הצלחה במטבח ויוצא למסע יחד עם השף. הבמאי הוא פרנצ׳סקו פאלסקי (״I Am Emma״) שהביא עימו עוד שלושה תסריטאים.

״אל תשכחי אותי״

בינתיים, בנטפליקס:

אני אימא (I Am Mother) – מותחן מד״ב דיסטופי המתרחש בכדור הארץ בו האנושות נכחדה ותנאי המחייה בלתי אפשריים, ובו רובוטית (בקולה של רוז ביירן) מגדלת תינוקת שגדלה להיות עלמה צעירה (קלרה רוגארד). הדרואידית תמיד סיפרה שהאנושות נכחדה ועליה להשתקם, אבל יום אחד הילארי סוונק קופצת לבקר ומוכיחה אחרת. מדובר בסרט הביכורים של גרנט ספאטור שנרכש על ידי נטפליקס בפסטיבל סאנדנס וזמין כעת.

הסנדק השחור (The Black Godfather) – ביוגרפיה קולנועית של קלרנס אבנט, דמות צללים שהשפיעה עמוקות על עולם הקולנוע, הטלוויזיה, המוזיקה ואפילו הפוליטיקה מזה כמה וכמה עשורים – אבל לא קיבלה את הכבוד המגיעה לה עד עכשיו. עם מרואיינים כמו שון קומבס, ביל קלינטון וסנופ דוג, אולי זה יקרה בזכות סרטו של רג׳ינלד האדלין (״מרשל״). גם הסרט הזה כבר זמין לצפייה בשרתי נטפליקס.

בוב דילן במסע הופעות 1975: סרט תיעודי מאת מרטין סקורסזה (Rolling Thunder Revue: A Bob Dylan Story by Martin Scorsese) – אם כבר הזכרתי כותרות שמסבירות את עצמן, מה יש להוסיף? הבמאי הענק וחובב הקולנוע הרוקומנטרי ערך מחדש שעות של חומר גלם מסיבוב הופעות מחתרתי של בוב דילן בסתיו של 1975, כולל דמויות מוכרות נוספות מהתקופה והרבה מוזיקה. זמין החל מהיום (12.6).

תעלומת רצח (Murder Mystery) – אולי המעניין מכל הסרטים שהוזכרו לעיל, בקטע קצת קינקי, אני מודה. לכאורה מדובר בסתם עוד קומדיית חופשה שהשתבשה, על זוג אמריקאי שמנסה להשיב את הניצוץ אל חיי הנישואין בנופש אירופאי. אבל את הזוג הזה מגלמים אדם סנדלר (+שפם) וג׳ניפר אניסטון, וכל זה קצת הופך להיות ״הרמז״ כשמאשימים אותם ברצח והם צריכים לגלות מי באמת אשם. הבמאי הוא קייל ניואצ׳ק (״Game Over, Man״) ואת התסריט כתב ג׳יימס ונדרבילט הזגזגן (״זודיאק״, ״ספיידרמן המופלא״, ״היום השלישי: התחדשות״). הסרט נוחת ב-14.6 ואני לגמרי בטוח מה התוכניות שלי לסופש.