סרטים חדשים: ״הפרד״, ״יצירה ללא מחבר״, ״מרדף קר״, ״הבלתי רגיל״, ״הגנה צמודה״

חמשת הסרטים החדשים הראשונים לחודש פברואר כבר כמעט כאן, ואליהם אצרף בחלק השני של המדור מספר דומה של היילייטס לצפייה ביתית החל מסוף השבוע. אבל לפני הכל, אירוע מהותי יותר שייפתח מחר הוא פסטיבל הקולנוע ה-69 של ברלין. כיוון שאני לא יכול להתחייב על דיווח אז נוותר בשלב זה על סקירת התוכניה כולה ונאחל המון בהצלחה להמוני היוצרים הישראלים שיציגו סרטים חדשים בברלינלה.

״מילים נרדפות״ של נדב לפיד יתמודד בתחרות הרשמית, הפקה בינלאומית שרק מלהתחיל לפרט אודותיה ההתרגשות בסריטה תהיה רבה מלהכיל. צמד במאים ישראלי נוסף שיכול להתגאות בסרטים תוצרת חוץ הם יובל אדלר (״בית לחם״) שיקרין את סרטו ״The Operative״ מחוץ לתחרות, וגיא נתיב (״מבול״) שסרטו ״Skin״ (השונה מסרטו הקצר באותו השם שמועמד לאוסקר) יהיה חלק ממסגרת הצד הקרויה פנורמה. יצטרפו אליו שם "עיניים שלי" של ירון שני, החלק השני בטרילוגיה שהחלה ב"עירום", ו"היום שאחרי לכתי", סרטו הארוך הראשון של נמרוד אלדר (שפרש מפרסי אופיר אשתקד). האחרון ייקח גם חלק במחווה שתתקיים בפסטיבל לבית הספר לקולנוע ע״ש סם שפיגל, במסגרתה יוקרן גם סרטו החדש של הבמאי ההודי ריטש באטרה (״לאנץ׳ בוקס״), שפותח בחממת שפיגל, וכמובן סרטי בוגרים ובוגרות מכל השנים. ברכות לכולם ופסטיבל מוצלח.

״הפרד״ (The Mule) משיב למסך את האיש והאגדה קלינט איסטווד, שלכאורה פרש ממשחק לפני כעשור ב״גראן טורינו״. הוא המשיך לביים מאז ובקצב, אבל רק כעת חוזר לככב ביצירה שלו, שאף נכתבה בידי אותו תסריטאי של ״גראן טורינו״ – ניק שנק. התסריט מבוסס על מאמר שפורסם בניו יורק טיימס אודות מבריח סמים קשיש שנתפס בידי הרשויות, ובסרט יש לו הזדמנות להסביר את מניעיו ואת מה שהוביל אותו לג׳וב הלא שגרתי לגילו ובכלל. אז כן, הפרד מן הכותרת הוא לא סתם עקשן אלא ״Drug Mule״, כינוי למבריח סמים, אבל אין לי טענות לשם העברי הפעם ואני בהחלט מצפה לסרט ההמשך ״ומשול״. איסטווד בתפקיד הראשי ולצידו ברדלי קופר, מייקל פנייה, טאיסה פרמיגה, אנדי גרסיה ולורנס פישבורן. בארה״ב יצא הסרט בדיוק בזמן לעונת הפרסים, אך לזכותו אפס מועמדויות למרות האהבה לאיסטווד וקופר, שכיכב אצל הבמאי ב״צלף אמריקאי״ ומועמד בעצמו לאוסקר על ״כוכב נולד״. כיוון שיש לנו סקירה אפילו על סרטו הקודם של איסטווד למרות שלא הופץ בארץ, אפשר לנחש שגם הפעם לא נתעלם.

״יצירה ללא מחבר״ (Werk ohne Autor / Never Look Away), נציג גרמניה לאוסקר והנציג השבועי של פרסי האקדמיה האמריקאית במדור, ערך את בכורתו בפסטיבל ונציה שם כתב עליו עופר. זה קרה עוד לפני שהכותרת העברית החליטה לתרגם מן המקור הגרמני, אז תמצאו אותו תחת השם באנגלית. הבמאי-תסריטאי הוא פלוריאן הנקל פון דונרסמארק, זוכה האוסקר על ״חיים של אחרים״, שבאופן טבעי שב גם אל קטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. מה שמפתיע הוא שהסרט ניכס לעצמו מועמדות נוספת, בקטגוריית הצילום, באחד האוסקרים הכי חובבי סרטים לא-אמריקאיים. עוד הקשרים ליצירתו המוקדמת יותר של הבמאי אפשר למצוא בחלק מן הקאסט (למשל סבסטיאן קוך) ומועד ההתרחשות העלילתית (גרמניה החצויה למזרח ומערב), אבל היריעה רחבה יותר הפעם. הסרט מתרחש לפני, אחרי ותוך מלחמת העולם השנייה, ומתמקד באמן צעיר (טום שילינג) שירש את אהבת הציור מדודתו ונמצא כמחזר לא מתאים לאהובתו (פולה ביר) בידי אביה (קוך). הנאהבים מחליטים לברוח למערב גרמניה הסובלנית יותר אבל עברה של המדינה בכלל ושל משפחותיהם בפרט – רודף אותם. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט.

״מרדף קר״ (Cold Pursuit) עומד להישמע לכם ולכן מוכר, מכמה סיבות. ליאם ניסן מגלם מפלס שלג בעיירה בשם קיהו אשר בהרי הרוקי, שגורמים מהעולם התחתון פוגעים בבנו והוא יוצא לנקום בהם. אבל לפני שתספיקו להגיד חטופה/חטוף/חטיף, שווה לדעת שהבמאי הוא הנס פטר מולנד, מומחה נורווגי לקומדיות פשע כמו ״ג׳נטלמן בנשמה״ או ״בסדר ההיעלמות״ שכיכב בפסטיבל חיפה 2014. למעשה, האחרון הוא הסרט עליו מבוסס ״מרדף קר״, כלומר מדובר במקרה של במאי אירופאי שעושה רימייק לעצמו כמו שכל-כך אוהבים משום מה בהוליווד. לצידו של ניסן אפשר למצוא את אמי רוסום, לורה דרן, טום בייטמן וטום ג׳קסון בין היתר, אבל השחקן הצפון-אירי לבדו הוא סיבה מבחינת הבלוג הזה לצפות ואף לכתוב על הסרט – וכך יהיה.

״הבלתי רגיל״ (The Prodigy) מביא אותנו אל מחוזות האימה, ומספר על אם (טיילור שילינג מ״כתום זה השחור החדש״) שבנה (ג'קסון רוברט סקוט) מגלה יכולות חריגות. כיוון שהיא מתחילה לחשוד שמדובר ביישות זדונית שרודפת את הילדון, עליה להתעמת עם עברה ועם מה שאולי אחראי להתנהגות המשונה של הצאצא. את התסריט כתב ג׳ף ביולר, שאחראי גם לחידושים של ״בית קברות לחיות״ ו״הטינה״, והבמאי הוא ניקולס מקארתי (״At the Devil's Door״, ״The Pact״). כפי שתוכלו לקרוא בלינקים, אור היה בעניין של הסרטים הקודמים מאת היוצר.

״הגנה צמודה״ (Close) הוא מותחן פעולה שהסיבה היחידה בגינה אני מזכיר אותו אחרון היא הפצתו ברוב העולם היישר בנטפליקס. נומי ראפאס מגלמת מומחית ללוחמה בטרור שהפכה לשומרת הראש הקשוחה בעולם, בהתבסס על חייה של ג׳קי דייויס. בגרסת הסרט היא נשכרת לשמור על יורשת מיליונים צעירה ומפונקת, בגילומה של סופי נליס, ושתי הנשים המאוד שונות יצטרכו ללמוד להסתדר ומהר כאשר הן הופכות למטרות חיסול. ויקי ג'וסון (״Born of War״) ביימה ואף כתבה במשותף עם רופרט וויטאקר, שותפה הקבוע. כאמור, אצלי זה במרחק קליק בנטפליקס אז אם אצפה גם אכתוב.

וגם:

ציפור בשחקים (High Flying Bird) – אם כבר הזכרנו את נטפליקס, הוא סרטו החדש של סטיבן סודרברג שינחת בשרתי החברה בסוף השבוע. התסריט נכתב בידי טארל אלווין מקרייני, התסריטאי השותף של ״אור ירח״. התקציר מבטיח דרמת ספורט מטורללת הנסובה סביב ניסיון של סוכן שחקני כדורסל למצוא דרך יצירתית עבור לקוח להיחלץ מהשבתה של ליגת ה-NBA, והקאסט כולל בין היתר את זאזי ביטס, אנדרה הולנד, מלווין גרג, זאכרי קווינטו וקייל מקלכלן. וכן, סודרברג שוב צילם את הסרט באייפון, כפי שהיה עם ״אל-שפויה״ בשנה שעברה.

הדרך של מאטי (Journeyman) – מגיע אל ספריות ה-VOD של yes בסוף השבוע, וישודר בשלישי ה-12.2 במסגרת פסטיבל הקולנוע של יס.  בישראל הסרט דילג על הפצה אבל במולדתו זכה לפרסים ושבחים, והבמאי-כוכב שלו הוא חביב סריטה ותיק – פאדי קונסידיין, שחקן שהפך ליוצר בסרט הלא-מוערך-דיו ״טירנוזאור״. הפעם מגלם קונסידיין, מתאגרף המצוי בשלהי הקריירה שמאבד את הזיכרון עקב פציעה בזירה. מסע השיקום שלו לשוב אל חייו הקודמים בחיק אשתו (ג'ודי וויטאקר) ובתו התינוקת מתגלה כקרב האמיתי.

לא פראיירית של אף אחד (Nobody's Fool) – יהיה זמין ב-HOT VOD החל מסוף השבוע. מדובר בקומדיה חדשה של הבמאי-תסריטאי טיילר פרי, שלא מככב הפעם, כך שכמו כל סרטיו האחרים של היוצר הפורה גורלו לדלג על בתי הקולנוע בישראל. פרי הותיר את קדמת הבמה לטיפאני האדיש וטיקה סאמפטר, המגלמות שתי אחיות שאחת מהן משתחררת מבית הסוהר ומבקשת להציל את האחרת מקשר אינטרנטי מטעה. וופי גולדברג קופצת להתארח ואני יכול רק לשוב ולהזכיר שהדרך היחידה להתעדכן בסרטים על ״החוויה השחורה״ בישראל אינה באולמות.

בלי פוליטיקה מסביב לשולחן (The Oath) – יחכה עד אמצע השבוע, שלישי ה-12.2 ליתר דיוק, כדי להגיע אף הוא אל ספריות הוט. גם בקומדיה הזו מככבת טיפאני האדיש, שבישראל רק אחד מכל שלושה סרטים שהיא עושה מגיע לקולנועים, וגם כאן הבמאי-כותב הוא קומיקאי. הפעם מדובר באייק ברנהולץ (״מאבדים את זה״), שגם ליהק את עצמו לתפקיד הראשי של אמריקאי ממוצע המנסה לשרוד ארוחת חג בלי לצאת גזען או להרגיש אף אחד. משימה לא פשוטה לכל הדעות, באמריקה התקינה פוליטית עד כדי אבסורד של ימינו.

עין הדג – מקרינים בימים הקרובים שני סרטים ששווה להזכיר. את ״ראלף שובר את האינטרנט״ המועמד לאוסקר אני מקווה שאין צורך להציג, אבל ״קורבן אופנה״ (In Fabric) שלא הופץ מסחרית אלא רק הוקרן בפסטיבל אוטופיה – בהחלט כן. מדובר בסרטו החדש של פיטר סטריקלנד (״Berberian Sound Studios״), הכלאה לינצ׳יאנית בין קומדיה ואימה על, ובכן, שמלה רצחנית. אפשר ללכת על דאבל פיצ׳ר בסינמטק הרצליה ביום חמישי הקרוב מאוד (7.2) או לבחור רק בשני מבין הסרטים בסינמטק חולון ביום ראשון (10.2). עוד פרטים וגם כרטיסים באקווריום.