• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

סקירה כפולה: "הצרעה הירוקה" ו-"A Somewhat Gentle Man"

7 ביוני 2011 מאת אורון שמיר

סקירה כפולה במסורת הטקסטים שהתחלתי לכתוב לגיליונות עכבר העיר לפני כחודשיים. והפעם – שני סרטים שאין ביניהם קשר, לכאורה. הסרט ראשון הוא "הצרעה הירוקה" ("The Green Hornet") והוא הפך את סת' רוגן באופן רשמי לג'ק בלאק – השמנמן המצחיק שכיף להיתקל בכל זאת הזדמנות, היה לנודניק הזה עם הפרצוף הקבוע והנרקיסיזם שאינו יודע גבולות. אני מקווה לחזור מהר למועדון המעריצים של רוגן (את של בלאק נטשתי מזמן מזמן), אבל הוא מוכרח להיות זה שעושה את הצעד הראשון.

הסרט השני שמו "A Somewhat Gentle Man", או "איש עדין למדי" כפי שכינה אותו אור כאשר המליץ לי עליו. הוא הזכיר לי שני דברים – אני מת על סטלן סקארסגארד ואני מתחבר מיידית לקצב והסגנון של הקולנוע הסקנדינבי, במיוחד עם מדובר בשיתוף פעולה נורווגי-דני-שבדי כמו זה. אז לכאורה אין קשר בין הסרטים, אבל מה אם אציג אותם בתור שני חלקים של סקירה המאגדת יחדיו פארודיית גיבורי-על לסטלנים וקומדיה שחורה עם סטלן?

משמאל לימין: ג'יי צ'ו, סת' רוגן ואופטימוס פריים.

זה גיבור-על? זו פארודיה? לא זה… רגע, מה זה בעצם? קצת מסובך לנסות ולהגדיר את "הצרעה הירוקה". כבר בשלב העיון ברשימת אנשי צוות, צצות אי אילו מוזרויות. את התסריט כתבו אוון גולדברג וסת' רוגן (שגם מככב), החתומים על קומדיות סטלנים כמו "סופרבאד" ו-”פיינאפל אקספרס". הבמאי הוא מישל גונדרי, המוכר כמוח היצירתי ורב ההמצאות מאחורי "שמש נצחית בראש צלול" ו-”מדעי החלום". הכניסו אל הקלחת את קמרון דיאז בתפקיד הצלע הנשית, את כוכב הפופ האסיאתי ג'יי צ'ו בתור הסיידקיק ואת כריסטוף וולץ (“ממזרים חסרי כבוד”) בתפקיד הנבל ואולי תתחילו לקבל מושג לגביי זהותו של העוף, כלומר, החרק המוזר הזה.

העלילה מספרת על בריט ריד (רוגן), בנו של איל עיתונות (טום ווילקינסון). עוד מילדות ניסה בריט להגן על חסרי הישע וספג עונשים מאביו על שהסתבך בצרות. בבגרותו, הפך לנער מסיבות פוחז ואמיד. כאשר אביו מת במפתיע מעקיצת דבורה, עליו להתבגר בין רגע. ניהול העיתון נופל על כתפיו. מאידך, כך יוצא לו להכיר את קייטו (צ'ו), המכונאי של האב המנוח, המתמחה גם באמנויות לחימה, כלי נשק לא שגרתיים והכנת קפה. השניים יוצאים להילחם בפשע, לא בשם הצדק כי אם למען המגניבות ואין להם מושג מה הם עושים. בינתיים, בריט וקייטו נדלקים על מזכירתו של ריד, לינור (דיאז), בעוד "הצרעה הירוקה" ועוזרו האמיץ וחסר הכינוי מושכים אש מכיוונו של סנדק הפשע צ'אדנופסקי (וולץ), איש אלים ומסוכן עם בעיה חמורה של דימוי עצמי.

הוליווד מנסה כבר שנים להפוך את גיבור-העל הזה לסרט קולנוע. בגרסה של שנות התשעים, ג'ורג' קלוני היה אמור לככב. סטיבן צ'או (“מהומה בשנחאי”) היה אמור לביים את הורסיה הנוכחית ולגלם את דמותו של קייטו, אבל פרש והוחלף. השילוב שנוצר בין במאי צרפתי אמנותי ושחקן/תסריטאי אמריקאי קומי, הולידו סרט קאמפי, קצבי, מרהיב ויזואלית ובעל חוש הומור כמעט אגבי ומאוד מודע לעצמו. סצינות האקשן של גונדרי הן ניצחונות קטנים, כאשר שטיקים מוכרים מעבודתו כבמאי קליפים באים לידי ביטוי בסרט עתיר תקציב ואפקטים. כמה חבל שטלוויזיה תלת-מימדית היא עדיין לא סטנדרט בכל סלון.

"הצרעה הירוקה”. בימוי: מישל גונדרי, ארה"ב 2011, 119 דק', אנגלית עם כתוביות בעברית.

במרכז ומאחור: סטלן סקארסגארד. משמאל למטה: גנגסטר גמדי

מעניין מה היה קורה לו גיבורי-העל מהסרט שלעיל היו פוגשים בפושעים המאכלסים את סרטו של הבמאי הנורווגי האנס פטר מולאנד (“אל הארץ היפה”), על-פי תסריט של הדני קים פופץ אאקסון (“הפרעות קטנות”). גם במקרה של "איש עדין למדי" מדובר בסרט שעושה צחוק מהפשע, אם כי בדרך שונה לחלוטין.

השחקן השבדי המופלא סטלן סקארסגארד (“לשבור את הגלים”), מגלם את אולריק – אסיר משחורר שיוצא לחופשי אחרי שתיים-עשרה שנים של ריצוי עונש על רצח. בחוץ ממתינים לו הבוס הקודם שלו (ביורן פלוברג), שמבקש ממנו לסגור חשבון עם המלשין שבגללו הגיע לכלא, לצד הזדמנות לשקם את עצמו. אולריק נאלץ לתמרן בין רצונותיהם של אחרים, בעיקר נשים המנצלות אותו מינית, לבין המאווים האישיים שלו, כמו הרצון להתפייס עם בנו (יאן גונאר רויסה) המרגיש כי אביו נטש אותו והמשיך בחייו.

הסרט נע בקלילות ומיומנות על התפר שבין קומדיית פשע שחורה למסמך אנתרופולגי קודר. כך הוא מצליח להיות מצחיק ומטופש, אבל גם מעניין ואפילו עמוק בתובנות שלו. סקארסגארד מצויין בתפקיד הראשי ומפליא לגלם אדם שעליו לבחור האם להמשיך ולהיות דמות פסיבית, או להתחיל לפעול. חובבי הקולנוע הסקנדינבי המורגלים בקצב האיטי והאווירה המהורהרת, יבואו על סיפוקם.

"A Somewhat Gentle Man”. בימוי: האנס פטר מולאנד, נורווגיה 2010, 103 דק', נורווגית עם כתוביות קטנטנות באנגלית.

הסרטים נצפו באדיבות האוזן השלישית

הטקסט הנ"ל התפרסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-3.6.2011 ובאתר עכבר העיר אונליין.

תגובות

  1. Roy הגיב:

    למרות שעבר זמן מאז כתיבת הסקירה, אני מרגיש את הצורף להגיב, מהסיבה הפשוטה שאני מאוד נהנתי מ"הצרעה הירוקה" והיה לי כואב לקרוא ביקורות קשות עליו ולהרגיש בודד בעולם. לפי הסקירה שלך על הסרט אפשר לראות כי די נהנת ממנו (אולי קיבלתי רושם מוטעה, מי יודע), ואני שמח לראות כי אני לא לבד בעולם 🙂

השאר תגובה