סרטים חדשים: ״הנשף״, ״Voice Over״, ״הנזירה״, ״נקמה חריפה״, ״מה יגידו כולם״, ״עיר המתים 2״
5 בספטמבר 2018 מאת אורון שמירבהתנפלות של חיבה אנחנו מחבקים את חודש ספטמבר ואת שלל אירועי הסתיו הקולנועיים שהוא מביא עימו, כפי שאפשר ודאי להתרשם מן הדיווחים של עופר מפסטיבל ונציה שממלאים את הבלוג בכל טוב השבוע. החגיגות יגיע גם אל ישראל כבר מחר עם טקס פרסי אופיר, שיזכה לפוסט משלו כמובן, והשיא ודאי יהיה בהר הכרמל יותר קרוב אל סוף החודש בפסטיבל הקולנוע של חיפה, אליו נתייחס מעט בסיום. אבל קודם לכן יש לנו שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, ועוד לפניהם שווה להזכיר את סרט חודש ספטמבר של קולנוע דוקאביב – ״ג'יין פונדה בחמש מערכות״ (Jane Fonda in Five Acts), דיוקן קולנועי על ענקית המשחק שבכותרת מאת הבמאית סוזן לייסי (״ספילברג״). הסרט הוקרן כבר בסאנדנס ובקאן, בין היתר, אבל מגיע כעת לראשונה בזכות היוזמה החודשית של דוקאביב, אז חפשו אותו בסופי השבוע בסינמטק תל אביב.
״הנשף״, סרטם החדש של שרון מימון וטל גרניט (״מיתה טובה״, ״חופש גדול״, ״להרוג דבורה״), מגיע אל בתי הקולנוע בדיוק בערב טקס פרסי אופיר, שם הוא יקווה לקטוף כמה שיותר פרסים מתוך 12 המועמדויות. הנשף מן הכותרת הוא הגרסה הישראלית ל״פרום״ האמריקאי, והעלילה מתרחשת בתיכון בו מחוות רומנטיות מוגזמות הן הדרך של הבנים להציע לבנות לבוא איתן. הסרט מתמקד בשלוש שטרם זכו בדייט הנחשק, שתיים מהן (נצנת מקונן ונועם לוגסי) מחליטות שזו בעיה של נתונים פיזיים. הן מחליטות לטוס אל קייב ולשפץ את החזה והאף, בתיווכה של זרה מסתורית (אסי לוי). מי שמצטרפת אליהן היא נערה שהגיעה אל הבית ספר בשלב מאוחר של השנה, ומסתירה מהן את הסיבה האמיתית למסע. מגלמת אותה סתיו סטרשקו בהופעה קולנועית ראשונה, שגם הפכה אותה לטרנסית הראשונה שמועמדת לפרס אופיר ולחלק ממגמה הולכת ומעצימה של שילוב טרנס בקולנוע (מ״אישה פנטסטית״ ועד ״נערה״). עוד בולטים בקאסט: ניב סולטן (הפעם בתפקיד הביצ׳), מיכה סלקטר וארד טריפון רשף.
״Voice Over״, הסרט הישראלי השני לשבוע זה למרות שאין לו שם עברי, הוא מקרה מיוחד ומעניין. מעת לעת, ביה״ס לקולנוע סם שפיגל עורך מחווה לסרט וליוצרו דרך סרטים קצרים של יוצרים נוספים, המאוגדים לבסוף יחדיו למעין יצירה באורך סרט. כך היה למשל עם ״עקבות בירושלים״ שיצא בעקבות דוד פרלוב, והפעם הגיע תורו של אברהם הפנר וסרטו ״לאט יותר״ החוגג 50 ליצירתו וגם לזכייתו בפסטיבל ונציה. הפרויקט, בהובלת מנהל בית הספר רנן שור, מציע גרסה משוחזרת של הסרט הקצר בעל השימוש המודגש בקריינות, ולאחריו את שש היצירות החדשות שנוצרו בהשראתו או מהדהדות אותו ואת הכלי הקולנועי של ווייס-אובר באיזושהי צורה. הבמאים והבמאיות בוגרי שפיגל שתרמו מכשרונם הם ניר ברגמן, איתן ענר, תום שובל, סיגלית ליפשיץ, מאיה קניג ואורית פוקס-רותם, ועל המסך אפשר למצוא את גילה אלמגור, דאנה איבגי, מכרם חורי, אילן דר, אברהם סלקטר, אלמה דישי ועוד. שידור מיוחד של הפרויקט יתקיים ב-yes3 ב-14.9 לציון יום השנה למותו של הפנר, ובמקביל להקרנה בבתי הקולנוע. את הבכורה ערך הסרט בפסטיבל ירושלים, שם כתב עליו עופר, אבל עצם ההגעה להקרנות מסחריות אולי מצדיקה עוד התייחסות. עד אז, התמונה בראש הפוסט לקוחה מן הסרט הראשון, ״בצל כפות תמר״ של קניג, אותו צילם דוד רודוי ובו זכינו באדיבות היח״צ.
״מה יגידו כולם״ (What Will People Say) הוא הפקה אירופאית לחלוטין, אבל העלילה מתרחשת ברובה בפקיסטן. זאת משום שגיבורת הסרט, צעירה נורווגית בשם נישה (מריה מוז׳דה), מוענשת בידי אביה הקפדן (עדיל חוסיין) כשהוא מוצא נער בחדר שלה – ונשלחת ללמוד את אורחות המסורת הפקיסטנית במולדת הוריה. הבמאית-תסריטאית היא איראם האק (״I Am Yours״) אבל יותר מכל שם כזה או אחר שמעורב בסרט, נדמה שהאטרקציה כאן היא ההתנגשות בין מזרח ומערב, נורווגיה ופקיסטן, צעירה שרוצה את החופש לאהוב ואב שמעוניין להפגין את אהבתו בדרך המסויימת שבחר. עופר כתב על הסרט כשערך את בכורתו בפסטיבל ירושלים.
״נקמה חריפה״ (Peppermint), שהוא לא השם העברי המוזר של השבוע (תאמינו או לא), משיב לאקשן את ג׳ניפר גארנר, שקצת נדחקה בשנים האחרונות לתפקיד אם הגיבור, כפי שהיה ממש לאחרונה עם ״באהבה, סיימון״. גם הפעם גארנר מגלמת אם ורעיה, אבל כזו שאהוביה נלקחים ממנה באירוע ירי השולח אותה לעימות מול קרטל סמים. בעוד היא מעוניין להביא לדין את האחראים אותם היא מסוגלת לזהות, הקרטל מנסה לקנות את שתיקתה בכסף ולאחר מכן דואג לטרפד את המשפט – מה ששולח את הגיבורה למסע אימונים שיסתיים במסע נקמה. לצידה של הכוכבת אפשר למצוא את ג׳ון גאלגר ג׳וניור, ג׳ון אורטיז, מת'וד מן וחואן פבלו ראבה. פייר מורל (״חטופה״) ביים על פי תסריט של צ׳אד סיינט ג׳ון (״המטרה: לונדון״).
״הנזירה״ (The Nun) מגיע אל בתי הקולנוע אחרי קמפיין שטען כי הוא מפחיד מדי מכדי להקרין את הטריילר שלו ברשת האינטרנט, אבל העלילה שלו נשמעת קצת כמו זו של ״הצליבה״ סרט שכבר הוקרן בארץ בלי יותר מדי רעש ממש לא מזמן. גם הפעם נזירה (טאיסה פרמיגה, אחותה הצעירה של ורה) וכומר (דמיאן בישיר) יגיעו אל מנזר מסתורי ברומניה בו דברים לא כל-כך קדושים התרחשו, ושם ייאלצו להתמודד מול ישות שאינה מן העולם הזה. אבל לסרט יש מוקד משיכה אמיתי והוא השתייכות ל״וואניברס״ – סרטי האימה של ג׳יימס וואן, שחתום כאן כתסריטאי-מפיק. את מירב עבודת הכתיבה נראה שהוא השאיר לגארי דוברמן (סרטי ״אנאבל״, ״זה״) ואת כס הבימוי הותיר פנוי לקורין הארדי ("The Hallow"), אבל עצם זה שוואן מעורב כבר חשף בפני המעריצים כי אותה נזירה מן הכותרת היא זו שגם רדפה את גיבורי ״לזמן את הרוע 2״.
״עיר המתים 2״ (Day of the Dead: Bloodline) הוא הזוכה השבועי בתור זה שאני חייב לבוא בטענות לשמו העברי. למה? כי אין ״עיר המתים״ שיהפוך את הסרט הנוכחי לשני בסדרה. אז מה כן יש פה? כמו שקרה ב-2008, זהו מעין רימייק ל״יום המתים״ המקורי של ג׳ורג׳ רומרו, שבמקומו הייתי קם מהקבר כדי לרדוף את היוצרים כזומבי. הקטור הרננדז ויסנס (״הגופה של אנה פריץ״) הוא הבמאי שצריך להיזהר מזעמו של רומרו המנוח, בבואו לספר על קבוצת ניצולים אנושית המסתתרת מפני אפוקליפסת זומבים עצבנית, שלאחד מהם יש עסק אישי עם גיבורת הסרט, בגילומה של סופי סקלטון. עוד בקאסט: ג׳ונתן שאך וג׳ף גאם. תסריטאים: מארק טונדראי (״הבית בקצה הרחוב״) ולארס ג׳ייקובסון. בכל מקרה, אור כבר כתב על הסרט באימת החודש, שם דבק בשם המקורי.
וגם:
פסטיבל חיפה – שיפתח את שעריו בעוד כשבועיים וחצי, ממשיך לחשוף את התוכניה שלו בחלקים. אחרי התוכניה הישראלית, מתגלים הפעם חלק מן הסרטים הבינלאומיים שיגיעו אל הכרמל בין היתר מפסטיבלים אחרים. ראשית, תיערך מחווה מרובת סרטים לבמאית אנייס ורדה, וצנועה יותר לבמאי דריו ארג׳נטו. עוד נודע כי סרט הנעילה יהיה ״האדם הראשון״ (בתמונה) של דמיאן שאזל, עליו עופר בדיוק כתב בוונציה. משם גם יגיע גם ״ההכרזה״ שיתמודד בתחרות עוגן הזהב החיפאית. בין סרטי קאן שיגיעו וכבר כתבנו עליהם אפשר יהיה למצוא את ״בעירה״ של לי צ׳אנג-דונג ואת ״אהבה בימים קרים״ (Cold War), כך ייקרא משום מה סרטו של פאבל פאבליקובסקי עם הפצתו בישראל, וגם ״תעלומה בסילבר לייק״ (Under the Silver Lake) של דיוויד רוברט מיטשל, שאני בחרתי לתרגם ישירות בדיווח שלי מקאן. מהצד הישראלי-בינלאומי אפשר יהיה למצוא את ״נשים מתות מהלכות״ של הגר בן אשר, ואת ״הגננת״ של נדב לפיד לצד הרימייק האמריקאי של שרה קולנג׳לו. עוד סרטים שכתבנו עליהם הם ״הורגת ענקים״ שלירון ערכה השוואה בינו ובין גרסת הקומיקס, סרט האימה המדובר ״תורשתי״, ועוד רשימה הולכת ומתארכת שזמינה באתר הפסטיבל. מכירת הכרטיסים תחל ביום ראשון ה-9.9, ערב ראש השנה, ואנחנו נשתדל להספיק לחמם מנועים לקראת המראת פוסט ההמלצות שלנו.
גם 'הכנסייה הראשונה' עתיד להיות בחיפה,
וזאת בשורה משמחת, כי כמו שכבר כתבתם פה בפוסט מושקע ונהדר, מדובר בסרט אדיר.