• הרוכב
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 54
  • ״פלא״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

סרטים חדשים: ״אמוֹר״, ״אמא!״, ״רק האמיצים״, ״הסערה״, ״אליבי.קום״

18 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר

חמישה סרטים חדשים מפציעים מחר בבתי הקולנוע, לראשונה מזה זמן מה בלי חגים ומועדים למיניהם שיקדימו או ידחו את בואם. אפשר גם לומר שיצא שבוע מייצג למדי אם מדברים על חזרה לשגרה – עם סרט ישראלי חדש, הפקה אמריקאית עצמאית ומדוברת ולצידה קצת בלוקבאסטרים דוברי אנגלית עם קומדיה צרפתית לקינוח. למי שיתגעגעו להתעסקות שלנו בפסטיבלים כפי שהיה בשבועיים-שלושה האחרונים, החצי השני של המדור השבועי יוקדש לכל פסטיבלי החורף הבאים עלינו לטובה, ויש הרבה יותר מהם ממה שנדמה לכם ולכן.

״אמוֹר״, הסרט הישראלי לשבוע זה, חולק גורל דומה לזה של ״הולכת שבעה״ – גם הוא נחשף לרשימה בשלב המוקדמות של פרסי אופיר 2016 ואז צץ ביום הקולנוע הישראלי לפני שמצא הפצה רק כעת. חתום עליו רפאל רביבו, יוצר ישראלי שפעל בעשורים האחרונים באירופה וזהו למעשה סרט השיבה שלו ארצה אחרי ״מקום ליד הים״ מ-1988. גם גיבור הסרט, בגילומו של לירון לבו, שב לישראל אחרי שהות בחו״ל. במושב החקלאי באיזור השרון בו גדל הוא מוצא שאחיו השתלט על המשק המשפחתי ושאהבת נעוריו משותקת בכל גופה בשל תאונה שעברה, ומאבדת את הרצון לחיות. לצידו של לבו משתתפים בסרט גם אור אילן, דן תורג'מן, ענת עצמון, נטלי עטיה, גיל אלון, תמר שם אור, שושה גורן, גל פרידמן, נעמה אמית, מומו רז ומשה איבגי.

״אמא!״ (!mother), סרטו המדובר של דארן ארונופסקי, מגיע אל המסכים אחרי סיבוב בפסטיבל חיפה, ועוד קודם לכן בכורה בפסטיבל ונציה. כתבנו עליו בשני האירועים הללו, עופר את הסקירה תוך כדי התרוצצות בלידו ואני את הניתוח כולל ספוילרים כשנחת על הכרמל. למי שפספסו, אזכיר שג׳ניפר לורנס וחבייר בארדם מככבים כזוג המתגורר בבית ישן באמצע שומקום נעים לעין, שחייו הופכים אט-אט לגיהנום עם הגעתם של אורחים מפתיעים (אד האריס ומישל פייפר הם הראשונים לבוא), ותגובות מסתוריות של המבנה עצמו. מסוג הסרטים שצריך דעה עליהם, אבל מאוד קשה להמליץ עליו לכל קהל. מה שכן מומלץ הוא להיעזר בטקסטים שלנו, המקושרים לעיל, כדי להחליט אם ללכת ולהתדיין על מה באמת קורה בסרט.

״רק האמיצים״ (Only the Brave) מבוסס לא על ספר או סתם סיפור אמיתי, אלא על כתבת מגזין שהתפרסמה ב-GQ ונכתבה בידי שון פלין. זהו סיפורם של לוחמי האש באריזונה שהתמודדו מול שריפה שכילתה חלקות יערות ואיימה להתפשט אל שטח מיושב. את מנהיגי הסופר-כבאים מגלמים ג׳וש ברולין וג׳ף ברידג׳ס, בין חברי הדור הצעיר אפשר למנות את טיילור קיטש, ובתור הבחור החדש מככב מיילס טלר, באחד משני נסיונות נוספים שלו החודש להוכיח שהוא שחקן רציני. ג׳ניפר קונלי ואנדי מקדואל הן הנשים של. מי שהפך את המאמר לתסריט הם קן נולאן (״בלאק הוק דאון״) ואריק וורן סינגר (״חלום אמריקאי״) ועל הבימוי חתום ג׳וזף קוסינסקי (״טרון: המורשת״, ״אבדון״). ביקורת שלי תתפרסם בעכבר העיר.

״הסערה״ (Geostorm), למי שלא מספיקה לו שריפת ענק, הוא סרט אסונות עם מימדי הרס גלובליים. העלילה מתרחשת בעולם בו כל הממשלות איחדו כוחות כדי להילחם בשינויי האקלים, ויצרו מערכת לווינים השולטת במזג האוויר ומווסתת אותו. כמובן שמשהו משתבש ופגעי מזג אוויר מתחילים להופיע במקומות שונים על הגלובוס לא כזעמה של אמא טבע, אלא בגלל שמישהו השתלט על המערכת ומשתמש בה כדי להחריב את כדור הארץ. ג׳רארד באטלר אמור להציל אותנו, אז בהצלחה לנו עם זה, ולצידו מככבים ג׳ים סטרג׳ס ואבי קורניש, בין היתר. דין דבלין, המוכר יותר בתור מפיק ותסריטאי של סרטי אסונות (״היום השלישי״, ״גודזילה״), ביים הפעם. הוא אף כתב במשותף עם פול גאיוט, עימו שיתף פעולה בסדרות כמו ״שומרי האוצרות״ ו״העוקץ״.

״אליבי.קום״ (Alibi.com) תופס את משבצת הקומדיה הצרפתית, שהייתה אמורה לעלות למסכים כבר בקיץ אחרי הצלחה במולדתה אבל נדחתה עד עתה. הבמאי-כוכב פיליפ לאשו (״Babysitting״) מגלם סטאראפיסט בשם גרג, יזם של אתר וחברה להמצאת אליבי ללקוחותיה המנהלים חיים כפולים. כשהעסק תופס תאוצה הוא גם מוצא אהבה עם פלו (אלודי פונטן). היא שונאת שקרנים אבל הוא מחליט בכל זאת לא לגלות לה את טיב עיסוקו, ומגיע לפגוש את הוריה (דידייה בורדון ונטלי ביי). אז הוא מגלה כי אביה של אהובתו הוא אחד הלקוחות הכבדים של החברה, וההמשך ברור.

מתוך ״אליבי.קום״, התמונה באדיבות סרטי נחשון

מדריך כיס לכל פסטיבלי הקולנוע של החורף

פיניטה לה קומדיה (17-24 באוקטובר) – פסטיבלון שהחל למעשה אתמול ומגיע בעקבות הצלחת האירוע שנוסה לראשונה בשנה שעברה. היא מתקיימת בכל הסינמטקים ומורכבת בעיקר מסרטים מהשנים האחרונות שאני מודה שלא שמעתי עליהם – ״אנחנו והאלפא ג'וליה שלנו״, ״אם ירצה האל״, ״סליחה שאני קיימת!״, ו״בכיף״. אבל יש גם סרטים של דינו ריזי הוותיק, ועליהם קל להמליץ על אף גילם – ״תחת סימן ונוס״, ״חיים קלים״ ו״סקנדל בסורנטו״. עוד במסגרת הקלאסיקות, מחווה לשחקן פאולו וילאג׳יו שהלך לעולמו ולדמותו הקולנועית פנטוצי. עוד פרטים בסינמטקים.

קולנוע חברתי בלוד (23-26 באוקטובר) – בפעם השלישית יתקיים בעיד לוד חצי שבוע של סרטים בנושאים חברתיים, הגדרה רחבה למדי אם לוקחים בחשבון שסרט הפתיחה יהיה ״מכתוב״. מצד שני, מצויין גם שמדובר בטרום בכורה, לסרט שעלה לאקרנים לפני שבועיים והוקרן בטפטופים עוד קודם לכן. שאר הסרטים בהחלט עונים על ההגדרה וכוללים את ״נשות החופש״, ״איך מסמנים אהבה״, ״אמת מטרידה יותר״, ״עיר רפאים״ ו״אני דניאל בלייק״. כרטיסים עולים 10 ש״ח ואפשר לרכוש אותם באתר הפסטיבל.

אקי-נו לקולנוע יפני (24-31 באוקטובר) – גם היוזמה של סינמטק חולון, שמתפרשת גם לשאר הסינמטקים, חוזרת במהדורת שנה שנייה. סרט הפתיחה יהיה ״אל האור״ (Radiance) של נעמי קאווסה מהתחרות הרשמית בקאן, וברשימה אפשר יהיה למצוא גם את נציג יפן לאוסקר בעל השם הפיוטי ״אהבתה מרתיחה את מי האמבט״, זוכה פסטיבל אנסי לסרטי אנימציה ששמו ״בפינה זו של העולם״, ושילובים שונים בין עדינות וביזאר. הקישור יילך הפעם אל מדיטק חולון, אבל בסינמטקים אחרים התוכניות קצת שונות אז נסו גם את זה שקרוב אליכם ואליכן.

הערת אגב: יש חלון הזדמנויות בין ה-1 ל-6 בנובמבר שאני ממליץ לכל מי שיש לו או לה פסטיבל לתפוס ומיד.

דוקאביב גליל (7-11 בנובמבר) – גרסת מעלות תרשיחא של פסטיבל הקולנוע התיעודי של תל אביב, תביא את המיטב של סרטי הפסטיבל אל היישוב שחוגג 60 להיווסדו, לצד מספר בכורות: "ג'יין" של ברט מורגן על חוקרת השימפנזים ג'יין גודוול, הפרק הראשון בסדרה החדשה ״אריק איינשטיין: שיר אהבה סטנדרטי״ שיצרו יואב קוטנר ואבידע לבני עבור יס דוקו, פרק מהסדרה החדשה של ערוץ 8 "זוהר ארגוב: סוף עצוב וידוע מראש" של דליה מבורך ודני דותן, ועוד. האירוע ייפתח עם ״סאלח, פה זה ארץ ישראל״ זוכה הפרסים של דוד דרעי ויוקרנו בו סרטים מעוטרים נוספים כמו ״אחרייך״ של רנא אבו פריחה, ״הקיר״ של מורן איפרגן, ״בחדר שלי״ של איילת אלבנדה ונעמה פיריץ, ״מוחי״ של רינה קסטלנובו-הולנדר, תמיר אלתרמן, ״מקווה שאני בפריים״ של נטעלי בראון, ״פצצה: סיפורה של הדי לאמאר״ של אלכסנדרה דין ועוד ועוד. גשו לאתר הפסטיבל.

לסבית קטלנית (10-11 בנובמבר) – אירוע הקולנוע הנשי של ליאור אלפנט, דנה זיו וענת ניר חוגג עשור להיווסדו. זה יקרה גם הפעם במתכונת של סופש מרוכז, כאשר יום שישי יוקדש למיטב התוצרת מן העבר של הפסטיבל תחת הכותרת ״אקסית קטלנית״, ובשבת יוקרנו שני סרטים באורך מלא ומקבץ קצרים. הארוכים יהיו ״מונטנה״ זוכה פרס השחקנית בפסטיבל חיפה של לימור שמילה ו״מות המשוררת״ של דנה גולדברג ואפרת מישורי שעשה את אותו הדבר בפסטיבל ירושלים. המקבץ יורכב מהסרטים: ״מילים שלא נאמרות״ של סיון מלכא, ״קוקו בלוף״ של מורן נקר, ״צרות של לסביות״ ו״היי שקטה״ שניהם של רוני צידון. תוכניה מלאה, כרטיסים ועוד פרטים באתר הפסטיבל.

סרטים בערבה (9-18 בנובמבר) – בפעם השישית יתקבצו ביישוב הדרומי צוקים סרטי פסטיבלים לאירוע השנתי של קולנוע בערבה. עדנה ודן פיינרו ממשיכים להיות חתומים על התוכניה, שכוללת הזדמנות נוספת לתפוס סרטים מירושלים וחיפה, לצד בכורות מצופות. הן כוללות בין היתר את סרט הפתיחה ״ארץ מתוקה״ של וורויק תורנטון האוסטרלי, ״סוף טוב״ של מיכאל האנקה, ״הרצח השלישי״ של הירוקאזו קורה-אדה, וגם ״הלילה בו שחיתי״ ו״כלת המדבר״. כפי שאפשר לראות מהלינקים, מצבנו בסריטה לא רע מבחינת בקיאות, בטח אם מוסיפים את השלל שכבר הוקרן בארץ: ״אהבה חסרה״, ״אדם של יושרה״, ״לאקי״, ״נפש עדינה״, ״הרוכב״, ״ברוכים הבאים למונפרנאס״, ״הפרעה בקצב הלב״, וגם את ״האופה מברלין״ ו״פוקסטרוט״. לגבי מה שלא ראינו – מומלץ לסור אל אתר הפסטיבל. בכל מקרה לא מן הנמנע שנצבור עוד כמה סרטים ונארגן פוסט המלצות.

או לה לה! (16 בנובמבר עד ה-5 בדצמבר) – הפסטיבל לקומדיות צרפתיות מיוזמתה של קרולין בונה ו״עדן סינמה״, ממשיך לשנה שלישית. סרט הפתיחה יהיה ״סה לה וי״ (Le Sens de la Fête) של אריק טולדנו ואוליבייה נקש (״מחוברים לחיים״, ״סמבה״), שגם יגיעו ארצה לכבוד המאורע. גם כאן קל לי יותר להמליץ על רצועת הקלאסיקות שמכילה סרטים מוכרים – "הקדילק הלבן" של ז'ראר אורי ובכיכובם של לואי דה פינס ובורוויל, "הבלונדיני עם הנעל השחורה" של איב רובר בכיכוב של פייר רישאר, "זאזי במטרו" של לואי מאל ו"בודו ניצל מן המים" של ז'אן רנואר. בגזרת הסרטים החדשים יותר שמתי לב אל "50 זה ה- 30 החדש" של הבמאית-שחקנית ואלרי למרסייה, שמתוכנן לעלות לאקרנים בהמשך השנה. בכלל, חלק מן הסרטים בהחלט עשויים להופיע בלוח האקרנים הסדיר בחודשים הקרובים, אם ללמוד מניסיון העבר. אעדכן כשיהיה לינק לתוכניה המלאה, בינתיים הנה תמונה מתוך סרט הפתיחה, באדיבות היח״צ וקולנוע לב:

השאר תגובה