פרסי אופיר 2016: רשימת המועמדים הסופיים
10 באוגוסט 2016 מאת אור סיגוליהשנה החליטו באקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ללכת על משהו מרענן למדי. במקום מסיבת העיתונאים השנתית, רשימת המועמדים תועבר בסטרימינג באתר האקדמיה, וכך יוכלו לראותו כולם יחדיו.
מצד אחד, עם היד על הלב, קצת התבאסתי בהתחלה, כי נורא נהנתי מכך שסריטה מספיקים להיות הראשונים בשנים האחרונות שמפרסמים את רשימת המועמדים המלאה, בזכות הגעה מוקדמת למפגש העיתונאים והקלדה היסטרית בזמן שכולם אוכלים מאזטים מסביב. אבל אחרי רגע זה עבר לי, ואני בעצם חושב שזה רעיון מצוין. ככה גם לא צריך לרוץ נגד השעון, וגם הכל יהיה יותר מסודר. אז בעיני לפחות זו בחירה מוצלחת של האקדמיה, ומגניב מאוד להם על המעשה.
בשלב הראשון פשוט נפרסם את המועמדים, אך חזרו לאחר כמה דקות, לתובנות ומחשבות.
אגב, זמן טוב לעמוד על בלבול שדווקא האקדמיה היא זו שאחראית עליו – מבחינת האתר והרישומים המקדימים, אין הבדל בין "מתמודדים" ו"מועמדים". זה אומר שכבר שלושה חודשים אפשר למצוא באתר את "מועמדי 2016" אך בעצם הם מתכוונים ל"רשימת הסרטים שמתמודדות על מועמדויות". מה שאתם תקראו עכשיו הם החמישיות הסופיות שנבחרו על ידי מצביעי האקדמיה, ומתוכן יבחר הזוכה.
אתם מוזמנים לעבור על רשימת המתמודדים הראשונית שהובאה לנו על ידי אורון, ולאחר מכן להסתכל על "החמישיות של סריטה" ולהשוות בין טעמה הכללי של האקדמיה לטעמו של הבלוג. זכרו שהחמישיות שלנו אינם הימורים, אלא פנטזיות (אבל כבר התייאשתי מלנסות לשכנע את הקוראים בזה) אבל אתם יכולים לבחון האם תחושותי המוקדמות אכן היו נכונות בסופו של דבר.
מחשבות בזק: "ג'נקשן 48" הוא ההפתעה הגדולה של האופירים; מכה די קשה לניר ברגמן, ואכזבה בגזרת "אנשים שהם לא אני".
17 סרטים מתוך 27 המתמודדים זכו ללפחות מועמדות אחת במסלול העלילתי הארוך.
"סופת חול" ו"אבינו" מובילים עם 12 מועמדויות. אבל זה לא תמיד אומר משהו. תשאלו את "הדקדוק הפנימי" ו"המילים הטובות".
ועכשיו: המועמדים לפרסי אופיר 2016…
פרס למפעל חיים: הבמאי והמפיק דן וולמן
פרס מיוחד להישגים מקצועיים: המעצב האומנותי איתן לוי
הצילום הטוב ביותר:
אמנון זליאט – "ג'נקשן 48"
ירון שרף – "הרמוניה"
רם שוויקי – "אבינו"
שי גולדמן – "תיקון"
שי פלג – "סופת חול"
עמית יסעור נפקד לחלוטין מהרשימה על עבודותיו ב"לעבור את הקיר" ו"הפורצת". החיבה ל"ג'נקשן 48" רק התחילה מסתבר… זליאט מועמד כבר שנה שנייה ברציפות (אחרי "ציפורי חול" בשנה שעברה).
העריכה הטובה ביותר:
אריק להב ליבוביץ' – "מעבר להרים ולגבעות"
טלי הלטר-שנקר – "שבוע ויום"
יעל חרסונסקי – "לעבור את הקיר"
רונית פורת – "סופת חול"
שירה ארד – "אבינו"
העורך היחיד בקבוצת העורכות המרשימה הזו הוא אריק להב לביבוץ', שזוהי מועמדותו החמישית ברציפות! הוא גם זוכה שנתיים רצוף ("אפס ביחסי אנוש", "היורד למעלה")
הליהוק הטוב ביותר:
אורית אזולאי – "ברש"
אורית אזולאי – "מעבר להרים ולגבעות"
לימור שמילה – "אבינו"
לימור שמילה – "סופת חול"
מיכל קורן – "לעבור את הקיר"
דאבל אורית אזולאי, דאבל לימור שמילה.
העיצוב האומנותי הטוב ביותר:
אייל אלחדד – "אבינו"
אמיר ירון – "תיקון"
ניר אדלר – "סופת חול"
סלים שחאדה – "ג'נקשן 48"
שונית אהרוני – "הרמוניה"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
אופיר חזן – "הרמוניה"
חווה לוי רוזלסקי – "לעבור את הקיר"
חן גלעד – "סופת חול"
ירון אריה – "ברש"
רונה דורון – "ישמח חתני"
האיפור הטוב ביותר:
אור ספיר – "אבוללה"
אתי בן נון – "לעבור את הקיר"
ורד מבורך – "ישמח חתני"
כרמית בוזגלו – "סופת חול"
מירב בשושה הורוביץ' – "אבינו"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
אהובה עוזרי ושאול בסר – "ישמח חתני"
אורי בראונר כנורות – "הכל שבור ורוקד"
תאמר נאפר ואיתמר ציגלר – "ג'נקשן 48"
פרנק חיים אלפמן – "אבוללה"
רן בגנו – "סופת חול"
בגנו מועמד כבר שלוש שנים ברציפות.
עיצוב הפסקול הטוב ביותר:
אביב אלדמע ואיתי אלוהב – "הרמוניה"
אולג קייסרמן ורונן נגל – "אבינו"
איתי אלוהב וגיל תורן – "ג'נקשן 48"
אלכס קלוד, דניאל מילר ומוטי חפץ – "לעבור את הקיר"
תולי חן ואביב אלדמע – "הכל שבור ורוקד"
שחקנית המשנה הטובה ביותר:
אורנה בנאי – "ישמח חתני"
יאנה יוסף – "הרמוניה"
רובא בלאל-עספור – "סופת חול"
רתם זיסמן כהן – "אבינו"
שירי נדב נאור – "מעבר להרים ולגבעות"
זיסמן כהן שוב מהלכת קסמים על האקדמיה. זוהי מועמדותה השביעית מאז 2009. לכל השאר זוהי מועמדות ראשונה.
העדרות מפתיעות: נוריה דינה לוזינסקי מ"להציל את נטע", שפשוט לא תפס את האקדמיה, כפי הנראה.
שחקן המשנה הטוב ביותר:
אביב אלוש – "ישמח חתני"
אלון דהן – "אבינו"
דודו טסה – "הכל שבור ורוקד"
שמיל בן ארי – "נמל בית"
תומר קאפון – "שבוע ויום"
אלון דהן ובן ארי הם היחידים שהיו מועמדים לאופיר בעבר. בן ארי בכלל צבר לפחות שש כאלו, כולל זכייה ("שמיכה חשמלית ושמה משה"). כל השאר מועמדי אופיר לראשונה.
העדרויות מפתיעות: דביר בנדק של "ברש", אורי לייזרוביץ' של "המלחמה האחרונה בלבנון".
השחקנית הראשית הטובה ביותר:
אניה בוקשטיין – "לב שקט מאוד"
יבגניה דודינה – "שבוע ויום"
ליהי קורונובסקי – "הפורצת"
למיס עמאר – "סופת חול"
נועה קולר – "לעבור את הקיר"
העובדה שסיון נועם שמעון מ"ברש" לא פה היא חתיכת פאדיחה, תסלחו לי.
בוקשטיין ודודינה חוזרות לאופיר לסיבוב נוסף. קורונובסקי, עמאר וקולר מתקבלות לראשונה למועדון האופיר.
השחקן הראשי הטוב ביותר:
בני אבני – "להציל את נטע"
יורם חטב – "נמל בית"
מוריס כהן – "אבינו"
שי אביב – "שבוע ויום"
תאמר נאפר – "ג'נקשן 48"
כרגיל, סרטו של ארז תדמור חזק בשחקנים. יובל סגל של "חדרי הבית" ואלון פדות של "מעבר להרים ולגבעות" הוא אולי ההיעדרות המפתיעה ביותר.
הסרט הקצר הטוב ביותר:
"אנה"
"אשת השגריר"
"גבולות"
"ולתפארת מדינת ישראל"
"מיומנו של צלם חתונות"
"עם הפנים לקיר"
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר:
"אל תוך הרשת האפלה"
"בית האילמת"
"מוות בבאר שבע"
"שבוע 23"
"שלושה אחים ומערה"
התסריט הטוב ביותר:
איתן גרין – "חדרי הבית"
אסף פולונסקי – "שבוע ויום"
ארז תדמור ושלמה אפרתי – "נמל בית"
מני יעיש – "אבינו"
עלית זקצר – "סופת חול"
ערן קולירין – "מעבר להרים ולגבעות"
רמה בורשטין – "לעבור את הקיר"
שבעה מועמדים, כלומר המון תיקואים. תדמור ואפרתי חוזרים לסיבוב שני רצוף אחרי "ארץ פצועה" בשנה שעברה. פולונסקי וזקצר הם היחידים למעשה שמועמדים לראשונה בקטגוריית התסריט.
הבימוי הטוב ביותר:
אסף פולונסקי – "שבוע ויום"
מני יעיש – "אבינו"
עלית זקצר – "סופת חול"
ערן קולירין – "מעבר להרים ולגבעות"
רמה בורשטין – "לעבור את הקיר"
אני צריך עוד לבדוק את זה, אבל זאת פעם ראשונה לדעתי שבקטגוריה הזו באופיר מתחרות לא פחות משתי במאיות (כלומר, ללא במאי גבר לצדן, כמו "גט" ו"מיתה טובה").
שוב פולונסקי וזקצר הם הטריים של הקטגוריה. כל השאר היו מועמדים, כאשר קולירין ובורשטין גם זכו.
הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך מלא:
"המתנחלים"
"מיסטר גאגא"
"עד קצה הזריחה"
"פוטו פרג'"
"פרינסס שואו"
ארבעה מתוך חמשת המועמדים כבר יצאו להקרנות מסחריות וזכו להצלחה. זה ארבע יותר מאשר המועמדים בפרס הסרט העלילתי. בתקווה שזו השנה האחרונה שזה קורה.
הסרט הטוב ביותר:
"אבינו" – מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום
"לעבור את הקיר" – אסף אמיר
"מעבר להרים ולגבעות" – אילון רצ'קובסקי, יוחנן קרדו, יוסי עוזרד, ליסה שילוח עוזרד, גיא יקואל
"סופת חול" – חיים מקלברג, אסתי יעקב-מקלברג, רמי יהושע, משה אדרי, ליאון אדרי, יגאל מוגרבי
"שבוע ויום" – נעמי לבארי וסער יוגב
סיכום מועמדויות:
"אבינו" – 12
"סופת חול" – 12
"לעבור את הקיר" – 9
"שבוע ויום" – 7
"מעבר להרים ולגבעות" – 6
"ג'נקשן 48" – 5
"ישמח חתני" – 5
"הרמוניה" – 4
"הכל שבור ורוקד" – 3
"נמל בית" – 3
"אבוללה" – 2
"ברש" – 2
"תיקון" – 2
"הפורצת" – 1
"חדרי הבית" – 1
"לב שקט מאוד" – 1
"להציל את נטע" – 1
שלומות,
1. חסר שמה של שחקנית המשנה במעבר להרים ולגבעות.
2. איפה אנשים שהם לא אני? אכזבה מרה.
2. ח'ליפה!!!
פוטו פרג' 🙂
נראה לי שהחיבה של חלק מבוגרי החוג לקולנוע בת"א לברש ול-אנשים שהם לא אני מעט בילבלה אותך.
ברש הוא סרט חביב, ואני לא מוצא את מי להוציא מרשימת השחקניות כדי להכניס את סיון נועם שמעון.
לגבי אנשים שהם לא אני (שלא יצא לי לראות) – היו לו מעט הקרנות ובשלבים מאוחרים של התחרות, ולמעט יוצאי האוניברסיטה לא שמעתי התפעלות יוצאת מן הכלל ממנו, ולפי מה שאני מבין הוא גם מאוד צעיר ברוחו, מה שעשוי פחות לדבר לקהל המצביעים המבוגר יחסית של האקדמיה (לדעתי זה פגע גם במועמדויות של הכל שבור ורוקד, שלפחות קיבל מועמדויות מוצדקות במוזיקה ובפסקול).
אין ספק. גם כמובן שהכנסתי את טעמי האישי לעניין… ההיסטוריה תשפוט אותי 🙂
שכחת בסיכום המועמדויות את "הרמוניה" שלשמחתי האקדמיה לא התעלמה ממנו לגמרי. וגם את "לב שקט מאוד" שקיבל מועמדות מוצדקת לאניה בוקשטיין.
תודה!
וגם מוזר לי (וחבל) ש"שבוע ויום" לא מועמד לליהוק. אפשר לראות את זה כרמז שלסרט אין סיכוי לזכות בפרס הגדול. וזה הופך את התחרות השנה לקרב נשי
לא הייתי מיחס חשיבות רבה לכך. בקטגורית הליהוק, שחקנים ראשיים מוכרים פוגעים בסרט. ולסרטים שאורית אזואלי מלהקת יש יתרון מסוים (שלדעתי מצדיק את עצמו כל פעם מחדש, היא עושה עבודה מדהימה).
הקטגוריות שמראות אם סרט הוא אהוב הם, לפי הסדר הזה: עריכה, בימוי, תסריט, משחק (עדיף יותר ממועמדות אחת), צילום. מצבו של "שבוע ויום" טוב, במירוץ שנראה מאוד פתוח
אני מקווה שאתה באמת צודק, למרות שכדאי לשים לב שכל הזוכים הגדולים מאז יסוד הקטגוריה היו מועמדים בה והיא מראה הרבה על חיבה לסרט מסוים.
בכל אופן, אם הייתי יכול להצביע, הייתי בוחר בליהוק של "שבוע ויום". השילוב של אביבי ודודינה הוא חד משמעית בחירת הליהוק הכי מדויקת ואפקטיבית (ולא צפויה) שראיתי השנה.
השאלה אם זו עבודה של ליהוק או של במאי שאולי חשב על השחקנים כבר בשלב התסריט. לדעתי, ליהוק מוצלח נמדד לא בתפקידים הראשיים (למרות שכמוב שגם שם זה חשוב) אלא בשחקני המשנה ובשחקנים שמופיעים לסצנה אחת בלבד. יותר נכון לומר – הרבה מאוד סרטים נופלים על העדר תשומת לב לליהוק התפקידים הקטנים. אני חושב שגם בתחום זה ב"שבוע ויום" יש ליהוק טוב עם כמה הברקות, אבל עבורי היו כמה סרטים שהצטיינו אף יותר בתחום זה, חלקם מועמדים.
אני לא חושב שזה משנה איך הגיעו השחקנים לסרט. העיקר שבשורה התחתונה הם שם. וכמובן כל בחירת ליהוק היא חשובה וחייבת להיות הכי מדוייקת.
אלון דהן היה מועמד לשחקן משנה ב97' על "אהבה אסורה"
פששש… סחתיין על השליפה, בחור!