פרסי אופיר 2014: נבחרת החלומות של סריטה
6 באוגוסט 2014 מאת מערכת סריטהאז אחרי שדיברנו על האנדרדוגים האהובים עלינו – הגיע הזמן להסתכל על התמונה הגדולה…
הערב נסגר שלב ההצבעה הראשון של פרסי אופיר 2014, ובשבוע הבא כבר נדע בדיוק מי המועמדים בכל הקטגוריות השונות. המתח רק הולך וגואה.
בינתיים, אחרי שצפינו בכל הסרטים, אנחנו פה ב"סריטה" משחקים אותה אקדמיה ומציגים לכם את האופיר כמו שאנחנו היינו רוצים לראות אותו, עם המועמדים והזוכים שלנו.
השנה יש קצת שינויים, אז קחו שתי דקות לקרוא את הפתיחה גם הפעם, רגע לפני שמתחילים…
"נבחרת החלומות" (כמו "שמעו נא תחינתי", כמו "אנשי השנה") הוא פוסט משותף של כולנו, שלושת אנשי סריטה, אורון, עופר ואור. כמובן שהיה לנו הרבה יותר קל לעשות שלוש טבלאות שונות בהן כל אחד מאתנו פשוט יכתוב את הפייבוריטים שלו, אבל אנחנו הולכים בדרך הקשה, שבסופו של דבר תייצג את הבלוג, פחות מאשר אותנו כיחידים. מה שכן, בגלל שהשנה הזו הייתה כל כך עמוסה וכל כך מגוונת, החלטנו שאת ה"זוכים", נבחר אינדיבידואלית. זה אומר שאחרי שהתווכחנו, רבנו, התעצבנו, השלמנו ובחרנו את המועמדים המשותפים, כל אחד נתן את הזוכה שלו. קטע כזה של שלום בית.
בשלב הזה, כדאי באמת להדגיש שמכיוון שהבחירות הן שיתופיות, נעשו פשרות. לכן אם שמעתם/קראתם אותנו מתבטאים בהתלהבות לגבי סרט או יוצר, אך הוא/היא לא מופיעים כאן, זה לא בגלל ששיקרנו, אלא בגלל שנאלצנו להתחשב זה בדעתו של זה. קונספט שמעולם לא הוביל את העולם לשום מקום טוב…
ב"נבחרת החלומות" אנחנו מתנתקים מחוקי האקדמיה ולכן יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים: להעמיד שחקנים לא בהכרח בקטגוריה אליה יועדו באופיר (בשלב הרישום, הסרטים מתבקשים לבחור אילו שחקנים להעמיד ובאיזו קטגוריה לפי ראות עיניהם, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות), שחקנים שלא נרשמו מלכתחילה, כמו גם יוצרים שאינם תושבי ישראל ולכן אינם כשירים לאופיר.
זה עוד אחד מהדברים שאמורים להבהיר שהפוסט הזה איננו סוג של נבואה או הימורים, וסביר להניח שכמו תמיד – "נבחרת החלומות" תהיה שונה באופן כמעט מוחלט מרשימת המועמדים של האופיר (בשנה שעברה הממוצע היה משהו כמו 2 מתוך 5 לקטגוריה).
השנה גם, לראשונה, הוספנו את מועמדינו לפרס הסרט הקצר, רק כי יצא שראינו את כל הסרטים. למרבה הצער, נאלצנו לפסוח גם השנה על התיעודיים, מפאת חוסר זמן.
הייתה שנה מדהימה באופיר, עם שיאים גבוהים מאוד ותחתיות נמוכות במיוחד. אמנם היה לנו קשה יותר מתמיד, אבל ריבוי הסרטים שמועמדים אצלנו רק מבהיר כמה סוער היה.
"נבחרת החלומות של סריטה" משנים קודמות:
שנת 2011
שנת 2012
שנת 2013
והנה זה מגיע…
"נבחרת החלומות" של סריטה – 2014
עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
"בורג" – לאורה שיים
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – לי אלמביק
"יונה" – מיכל דור, ענבל רוזנטל
"לוויה בצהריים" – לאורה שיים
"פרחים של מרציפן" – אדם קלדרון
שיים הותיקה והמכובדת זכתה אצלנו בשנה שעברה בזכות "מקום בגן עדן", והייתה מועמדת ב-2011 עם "אחותי היפה" ו"הערת שוליים". את האופיר הקודם היא הפסידה ללי אלמביק (עם "מפריח היונים") שהשנה חוזרת אלינו עם מועמדותה השלישית ב"נבחרת החלומות". קלדרון היה מועמד שלנו עם "שש פעמים", מה שהופך את דור ורוזנטל ליחידים שמועמדים פה בפעם הראשונה. וולקאם.
סביר שלפחות שלוש מעצבות מכאן יגיעו גם אל האופיר, אבל זהות הזוכה היא בגדר נעלם. לנו, לעומת זאת, יש שלושה זוכים.
הזוכה של אור: "פרחים של מרציפן" – קלדרון
הזוכה של עופר: "גט" – אלמביק
הזוכה של אורון: "לוויה בצהריים" – שיים
העיצוב האמנותי הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – רון (זיק) זיקנו
"את לי לילה" – רון (זיק) זיקנו
"בורג" – ערד שאואט
"הגננת" – מיגל מרקין
"יונה" – אבי אביבי
רון זיקנו בדאבל-דיפ, וזו הפעם הראשונה שלו ב"נבחרת החלומות". גם של אביבי.
ערד שאואט הוא שיאן הבלוג, אחרי שהצליח להיות מועמד ברציפות מאז 2011 ("הערת שוליים", "הדילרים" ו"בננות" יחד עם "מי מפחד מהזאב הרע" בשנה שעברה). הוא גם זכה באופיר האחרון על סרטם של קשלס ופפושדו.
מרקין היה מועמד אצלנו על "ההתחלפות".
הזוכה של אור ועופר: "בורג" – שאואט
הזוכה של אורון: "אפס ביחסי אנוש" – זיקנו
העריכה הטובה ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – אריק להב-ליבוביץ'
"את לי לילה" – שירה הוכמן, אסף קורמן
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – ז'ואל אלכסיס
הגננת" – ערה לפיד
"פרינסס" – נטע דבורקיס
להב-ליבוביץ' חוזר אלינו זו שנה שלישית ברציפות אחרי "ההתחלפות" ו"שש פעמים". אסף קורמן זכה מטעמינו בשנה שעברה עם "מי מפחד מהזאב הרע" והיה מועמד גם על "המשגיחים". השוני הפעם הוא שקורמן חתום על עריכת הסרט שגם ביים. ערה לפיד כבר הייתה מועמדות עם הפעם האחרונה בה עבדה עם בנה הבמאי, נדב. אלכסיס אתנו ב"נבחרת החלומות" שנה שנייה ברציפות אחרי "הנוער".
וזו הפעם הראשונה השנה שיש לנו קונצנזוס בשלב הזכייה.
הזוכה של כולנו: "גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – אלכסיס
המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – רן בנגו
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – דיקלה, שאול בסר
"התאבדות" – גל פדה
"מנפאואר" – דודוש קלמס, גל תורן
"פרינסס" – ישי אדר
שבעה מוזיקאים, כולם מופיעים אצלנו בפעם הראשונה. ברכות לכולם.
הזוכה של אור: "פרינסס" – אדר
הזוכה של עופר: "מנפאואר" – קלמס ותורן
הזוכה של אורון: "אפס ביחסי אנוש" – בנגו
עיצוב הסאונד הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – אשי מילוא, איציק כהן
"את לי לילה" – מוטי חפץ, רונן נגל
"הגננת" – אביב אלדמע
"התאבדות" – מיכאל גורביץ', פרדי טסלר
"עיר מקלט" – עמי ארד, ואדים יגמן
עיצוב הסאונד בארץ הופך להיות מרשים יותר משנה לשנה. אם אתם רוצים לקרוא קצת יותר, אתם מוזמנים לקרוא את הראיון שערך אור עם אביב אלדמע, שמועמד אצלנו בפעם השלישית (אחרי "בוקר טוב, אדון פידלמן" ו"פלנטה אחרת" ב-2011).
"עיר מקלט" הופך להיות סרט הראשון ממסלול הפרינג' השנה שנכנס ל"נבחרת החלומות" (וזו לא הפעם האחרונה שלו).
הזוכה של אור: "הגננת" – אלדמע
הזוכה של עופר: "התאבדות" – גורביץ' וטסלר
הזוכה של אורון: "את לי לילה" – חפץ ונגל
התסריט הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – טליה לביא
"את לי לילה" – לירון בן-שלוש
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – שלומי ורונית אלקבץ
"הגננת" – נדב לפיד
"מנפאואר" – נעם קפלן
בכל ימי האופיר רק תסריטאית אחת זכתה בקטגוריה. זו הייתה רמה בורשטיין ("למלא את החלל").
השנה זה ישתנה.
בן-שלוש היא הנציגה השנתית ל"תסריטאי שאינו במאי הסרט". זה קורה אצלנו פעם בשנה, בממוצע. עדיין יש קשר הדוק בין הבימוי והכתיבה בארץ. אבל זה נושא לפוסט אחר. בכל מקרה, יש לנו קונצנזוס לזוכה.
הזוכה של כולנו: "אפס ביחסי אנוש" – לביא
הסרט הקצר הטוב ביותר:
"השורד" – שמעון שי (בימוי והפקה), קובי עזרן (הפקה)
"לזכור ולא לשכוח" – אסף מכנס (בימוי והפקה)
"מכתב מהעבר" – עפר זינגרמן (בימוי), יעל אבקסיס והלל רוזמן (הפקה)
"ניווט גולם" – יואב הורנונג (בימוי והפקה), חן דרור (הפקה)
"פריז על המים" – הדס איילון (בימוי), רותם עלימה (הפקה)
בהופעת בכורה ראשונה אצלנו – קטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר. אור, האמת, לא נורא התרשם מהפיינליסטים, אבל אורון ועופר מצאו ממה להתלהב.
הזוכה של אור ואורון: "לזכור ולא לשכוח"
הזוכה של עופר: "פריז על המים"
הליהוק הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – אורית אזולאי
"את לי לילה" – חמוטל זרם
"הגננת" – אורית אזולאי
"הרחק מהעדרו" – גלית אשכול
"מנפאואר" – שלי בן שחר
להוציא את פרסי השחקניות, פרס הליהוק הוא היחיד שבו מועמדות נשים בלבד.
אזולאי, בפעם השנייה, מועמדת פעמיים באותה הקטגוריה (אחרי 2012 עם "ההתחלפות" ו"העולם מצחיק"). בשנה שעברה כיכבה פה עם "הנוער".
גלית אשכול הייתה הזוכה שלנו בשנה שעברה עם "שש פעמים". זרם ובן שחר מועמדות לראשונה.
אמנם פיצלנו את הזכיות שלנו, אבל מלהקת מנצחת יש רק אחת.
הזוכה של אורון ועופר: "אפס ביחסי אנוש" – אזולאי
הזוכה של אור: "הגננת" – אזולאי
האיפור הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – מאיה גרסטל
"את לי לילה" – קרין גבע
"בורג" – רונית דוגו ארביב
"התאבדות" – אילן זכאי, קארן דוידוף
"פרחים של מרציפן" – הילה אלקיים
אחת השנים הבודדות שמצדיקות את הקטגוריה החדשה, בטח בהתחשב בכמה סרטים שהזנחנו כמו "אנשים כתומים" ו"מיתה טובה". קטגוריה פתוחה למדי, השנה.
הזוכה של כולנו: "התאבדות" – זכאי ודוידוף
הצילום הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – ירון שרף
"בורג" – זיו ברקוביץ'
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – ז'אן לפוארי
"הגננת" – שי גולדמן
"לוויה בצהריים" – נדב הקסלמן
"גט" לא יוכל להיות מועמד בקטגוריה המקבילה באופיר, מכיוון שגברת לפוארי איננה אזרחית ישראל. לשמחת האקדמיה, גם השנה הקולנוע הישראלי התהדר בצילום מרשים, אם כי לרוב באסתטיקה מפוקפקת.
שרף היה מועמד אצלנו בעבר, בזכות הסרט שגם העניק לו את האופיר "הערת שוליים". גולדמן הועמד בזכות "השוטר" ו"ההתחלפות".
הזוכה של אורון ועופר: "הגננת" – גולדמן
הזוכה של אור: "לוויה בצהריים" – הקסלמן
שחקנית המשנה הטובה ביותר:
דאנה איבגי – "את לי לילה"
אוולין הגואל – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
רובי פורת-שובל – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
שני קליין – "אפס ביחסי אנוש"
תמרה קליינגון – "אפס ביחסי אנוש"
פרסי המשחק אצלנו תמיד קצת אחרים, כי אנחנו לא מחוייבים לכללי האקדמיה ורישום הסרטים. בוא נגיד את זה ככה: שלוש מתוך השחקניות הנפלאות פה לא יכולות בכלל להיות מועמדות לאופיר, מה שמעיד על כך ששם הכל יהיה שונה לחלוטין.
נציגות "גט" שלנו כלל לא נרשמו מטעם הסרט (דליה בגר תהיה נציגת הסרט בקטגוריה), וקליינגון פינתה את מקומה ברישום המועמדים לטובת קליין ונלי תגר (שאנחנו מחשיבים כשחקנית ראשית). לנו לא אכפת. אלו הן הנבחרות שלנו, ואנחנו שמחים להלל אותן.
למרבה ההפתעה, הגואל היא היחידה שהייתה מועמדת בעבר ב"נבחרת החלומות", בזכות "אחותי היפה", שבסופו של דבר סידר לה את האופיר השני שלה.
הזוכה של אור: פורת-שובל – "גט"
הזוכה של עופר: איבגי – "את לי לילה"
הזוכה של אורון: קליינגון – "אפס ביחסי אנוש"
שחקן המשנה הטוב ביותר:
סימון אבקריין – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
ששון גבאי – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
אלי גורשטיין – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
אילן דר – "מיתה טובה"
יעקב זאדה-דניאל – "את לי לילה"
ואז מגיע סרט כמו "גט" ושובר אותנו. הרי כל אחד משבעת שחקני המשנה של הסרט הזה ראוי שיהיה מועמד ואפילו ראוי שיזכה. אמנם אבקריין איננו כשיר בעקבות אזרחותו הלא-ישראלית, ולאקדמיה יוצרי הסרט עשו חיים קלים והגישו רק את ששון גבאי, אבל זה עדיין קשה. מבחינתנו גם אלברט אילוז וזאב רווח יכולים להיות פה בגאון.
גם פה רק שחקן אחד חוזר בפעם השנייה ל"נבחרת החלומות". זהו ששון גבאי שהיה מועמד עם "בוקר טוב, אדון פידלמן". הוא גם קונצנזוס.
הזוכה של כולנו: גבאי – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
השחקנית הראשית הטובה ביותר:
דאנה איבגי – "אפס ביחסי אנוש"
רונית אלקבץ – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
לירון בן-שלוש – "את לי לילה"
הילה וידור – "לוויה בצהריים"
שרית לארי – "הגננת"
נלי תגר – "אפס ביחסי אנוש"
ודאי שמתם לב שלראשונה אי פעם יש באיזושהי קטגוריה של "נבחרת החלומות" שישה מועמדים במקום חמישה. זה בגלל שהשנה קטגוריית השחקנית הראשית הייתה כל כך צפופה ועמוסה בתפקידים נפלאים – יותר מכל שנה של הקולנוע הישראלי אי פעם, כפי הנראה – עד שלא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי המועמדות הסופיות, וזה הגיע לשלבים של הצבעות חשאיות וסיכומי נקודות.
זה לא היה מראה יפה.
בסופו של דבר החלטנו על שש, וגם זה לא מספיק. נאלצנו להשאיר בחוץ את מלי לוי-גרשון ששבתה את ליבנו ב"זינוק בעלייה" ו"התאבדות", לנה אטינגר של "עיר מקלט", אסי לוי "מהקפות", מורן רוזנבלט ב"תפוחים מן המדבר", לבנה פינקלשטיין מ"מיתה טובה" ושירה האס של "פרינסס", בין יתר השחקניות המוכשרות. שנה מטורפת.
כל שש המפוארות מופיעות לראשונה ב"נבחרת החלומות", ובטח לא בפעם האחרונה.
הזוכה של אור: אלקבץ – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
הזוכה של עופר: לארי – "הגננת"
הזוכה של אורון: תגר – "אפס ביחסי אנוש"
השחקן הראשי הטוב ביותר:
אושרי כהן – "עיר מקלט"
מנשה נוי – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
אבי שניידמן – "הגננת"
זאב רווח – "מיתה טובה"
נווה צור – "עמק"
אחרי ויכוחים סוערים, החלטנו שכן, אבי שניידמן הלא הגיוני מ"הגננת" הוא שחקן ראשי, וזה טוב, כי קטגוריית המשנה גם ככה היה צפופה מדי.
כהן רשום כמשנה ב"עיר מקלט" (באמת??) אבל אולי יצליח לקבל מועמדות על תפקידו המצוין (לדעת אחד מחברי הבלוג) ב"שושנה חלוץ מרכזי".
רווח חוזר אלינו שנה שנייה ברציפות אחרי "פנתר לבן" בשנה שעברה. השאר אצלנו במועמדות בכורה.
הזוכה של כולנו: נוי – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
הבימוי הטוב ביותר:
רונית ושלומי אלקבץ – "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
טליה לביא – "אפס ביחסי אנוש"
נדב לפיד – "הגננת"
נעם קפלן – "מנפאואר"
טלי שלום-עזר – "פרינסס"
שלושה במאים ושלוש במאיות מרכיבות את נבחרת החלומות שלנו. לפיד היחיד שהיה מועמד אצלנו בעבר ("השוטר"). ובפעם החמישית השנה, יש לנו קונצנזוס זכייה, האחרון לאופיר 2014.
הזוכה של כולנו: לפיד – "הגננת"
הסרט הטוב ביותר:
"אפס ביחסי אנוש" – אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואלי, חנן קרדו
"את לי לילה" – חיים מקלברג, אסתי יעקב-מקלברג. מפיקים שותפים: יגאל מוגרבי, משה ולאון אדרי
"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" – שלומי אלקבץ
"הגננת" – טליה קלינהנדלר, אסנת הנדלסמן קרן
"מנפאואר" – אורית זמיר, יואב רועה
ואלו חמשת הסרטים הנבחרים של "סריטה" לאופיר 2014. אנחנו מניחים שזה לא מפתיע אתכם במיוחד. מה שכן, לראשונה בתולדות סריטה – על הזוכה בפרס הסרט ממש לא הצלחנו להחליט.
עד כמה האקדמיה מסונכרנת אתנו? נגלה ביום שלישי.
הזוכה של אור: "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
הזוכה של עופר: "הגננת"
הזוכה של אורון: "אפס ביחסי אנוש"
מועמדויות פר סרט:
אפס ביחסי אנוש 14
גט: המשפט של ויויאן אמסלם 14
את לי לילה 10
הגננת 10
מנפאואר 5
בורג 4
התאבדות 3
לוויה בהצריים 3
פרינסס 3
יונה 2
מיתה טובה 2
עיר מקלט 2
פרחים של מרציפן 2
הרחק מהעדרו 1
השורד 1
לזכור ולא לשכוח 1
ניווט גולם 1
עמק 1
פריז על המים 1
זכיות פר סרט:
אפס ביחסי אנוש 7
גט 7
הגננת 6
את לי לילה 2
לוויה בצהריים 2
בורג 1
התאבדות 1
לזכור ולא לשכוח 1
מנפאואר 1
פרחים של מרציפן 1
פריז על המים 1
פרינסס 1
תיקון טעות;
למיטב ידיעתי בקטגוריית מאפרת ראשית,
זוכת שני האופירים בשנים שעברו הייתה אתי בן נון ולא רונית דוגו ארביב כפי שכתבתם. ("כלבת", "למלא את החלל"),
רונית ראויה לכל מחמאה, אבל הקרדיט מגיע לאתי.
תודה רבה, נתקן. מתנצלים על הבלבול.
תיקון טעות: ז'אן לפוארי – זו גברת, לא אדון.
מה עם סרט פרינג'?
מכיוון שקטגורית הפרינג' היא מאוד בעייתית בענינו, אנחנו לא מכלילים אותה, ומתייחסים אל כל 36 הסרטים באותו אופן.
אתמול בפוסט האנדרדוגים כתבנו על החביב עלינו מהמסלול:
http://srita.net/2014/08/05/ophir-2014-dear-academy-members-hear-my-prayer/
אני כל הזמן שומע שקטגוריית הפרינג' בעייתית ואני מסכים. אבל מה כן? באמת, מה הפיתרון – להעלות חמישייה ולתת אופיר לסרט הפרינג' הטוב ביותר? להפריד לגמרי ולתת את פרסי הפרינג' – סרט, במאי, שחקן, שחקנית ועוד? לבטל את הקטגוריה? לייצור וועדת סינון? לבטל את רף התקציב ולקבוע תחרות א' ותחרות ב'?
התשובה האמיתית? שהסרטים שמתמודדים על האופיר יהיו סרטים שהוצגו בשנה האחרונה בקולנוע, ולא סרטים שיוקרנו בשנה הבאה אם בכלל.
אין איך לעקוף את זה.
זה כמו להגיד שהכל אשמת הכיבוש – יש בזה גרעין של אמת אבל בסופו של דבר זה לא נכון. אני אגב ממש לא פוסל את הרעיון הזה על הסף אבל קשה מאד להתמודד עם הטענות של מי שחייבים את הדחיפה של זכיות ומועמדויות באופיר כדי להצליח או אפילו לקבל בכלל הפצה.
טקס פרסים הוא לא רק מקפצת יח"צ, אלא גם. זה נכון שזה חלק משמעותי ממנו, אבל זכיות באופיר אפשר גם לנתב לדברים שאחרי המסכים: להגברת רכישות ב-VOD, למדיה ביתית, ואולי – במקרה קיצוני – גם להוציא מחדש לאקרנים (וזה עוד לפני שבדקנו כמה סרטים בכלל מגיעים לבתי הקולנוע. כמה האופירים בשנה שעברה עזרו ל"פלסטלינה"?)
במתכונת הנוכחית הנזק הוא כפול: גם אפס עניין של הקהל בפרס שאמור להעלות את קרנו של הקולנוע הישראלי, וגם חברי האקדמיה לא יכולים לעמוד בעומס, כי כל מי שצילם סרט וערך בבית, ויש לו תקציב של 1000 שח להקרנת אקדמיה, תורם לסחף לא הגיוני של סרטים בו חברי האקדמיה הולכים לאיבוד.
פרס קולנוע הוא פרס סיכום תקופה ועליו להתייחס לסרטים מהתקופה המדוברת. כרגע המתכונת של פרסי האקדמיה היא יותר של פסטיבל מאשר טקס תעשייה.
האופיר של השנה, עם בקושי 3 סרטים שנחשפו לקהל הרחב, הוא פרסי אופיר 2015-2016. את מי זה אמור לעניין?
אני לגמרי עם אור.
תראה לי סרט אחד שזכה לקבל הפצה בזכות האופיר?
את זה שאופיר או מועמדות עוזרים בקופות אני מוכן לקבל (אפילו שאין ממש מספרים שמגבים את זה), אבל הפצה? בולשיט.
אם לא שחקת בקולנוע בשנה החולפת, אתה לא אמור להיות כשיר למועמדות.
איך שזה היום, הטקס הזה מיותר. בשביל פרסים ויח"צ יש פסטיבלים ובשביל האוסקר אפשר למנות וועדה.
והנה הסקירה שלי (באיחור מה) על כל הסרטים (מלבד אחד) שהתחרו השנה באקדמיה: http://archaicinema.wordpress.com/2014/08/06/israeli-academy-2014/
סרט-
1. אפס ביחסי אנוש.
2. פרינסס.
3. את לי לילה.
4. מיתה טובה.
5. גט.
בימוי-
1. טלי עזר שלום- פרינסס.
2. טליה לביא- אפס ביחסי אנוש.
3. אסף קורמן- את לי לילה.
4. טל גרניט, שרון מימון- מיתה טובה.
5. שירה גפן- בורג.
שחקן ראשי-
1. נוה צור- עמק.
2. תאופיק ברהום- ערבים רוקדים.
3. אורי פפר- פרינסס.
4. זאב רווח- מיתה טובה.
5. יוסי מרשק- מנפאואר.
שחקנית ראשית-
1. שירה האס- פרינסס.
2. לירון בן שלוש- את לי לילה.
3. נעמי לבוב- יונה.
4. לבנה פיקנלשטיין- מיתה טובה.
5. דאנה איבגי- אפס ביחסי אנוש.
שחקן משנה-
1. יעקב זאדה דניאל- את לי לילה.
2. ששון גבאי- גט.
3. אילן דר- מיתה טובה.
4. רועי ניק- עמק.
5. אלעד סממה- אפס ביחסי אנוש.
שחקנית משנה-
1. דאנה איבגי- את לי לילה.
2. קרן מור- פרינסס.
3. עליזה רוזן- מיתה טובה.
4. שני קליין- אפס ביחסי אנוש.
5. ליאת גורן- יונה.
ליהוק-
1. אסתר קלינג- פרינסס.
2. אורית אזולאי- אפס ביחסי אנוש.
3. מיכל קורן- מיתה טובה.
4. גלית אשכול- עמק.
5. יובל אהרוני- גט.
צילום-
1.טובי הוכשטיין- מיתה טובה.
2. נדב הקסלמן- לוויה בצהריים.
3. שי גולדמן- הגננת.
4. גיורא ביח- עמק.
5. ירון שרף- אפס ביחסי אנוש.
תסריט-
1. טליה לביא- אפס ביחסי אנוש.
2. סייד קשוע- ערבים רוקדים.
3. טלי שלום עזר- פרינסס.
4. שרון מימון, טל גרניט- מיתה טובה.
5. לירון בן שלוש- את לי לילה.
עריכה-
1. אריק להב ליבוביץ'- אפס ביחסי אנוש.
2. עינת גלזר זרחין- מיתה טובה.
3. שירה הוכמן, אסף קורמן- את לי לילה.
4. נטע דבורקיס- פרינסס.
5. אילה בנגד- יונה.
עיצוב אומנותי-
1. ערד שאואט- מיתה טובה.
2. יואל הרצברג- ערבים רוקדים.
3. אבי אביבי- יונה.
4. הגר ברוטמן- פרחים של מרציפן.
5. רון זיקנו- אפס ביחסי אנוש.
עיצוב תלבושות-
1. מיכל דור, ענבל רוזנטל- יונה.
2. לי אלמביק- פנסיון פראכט.
3. חמאדה עטאללה- ערבים רוקדים.
4. דני בר שי, אביטל טלי אסקרי- תפוחים מן המדבר.
5. ליאורה שיים- מיתה טובה.
איפור-
1. הילה אלקיים- פרחים של מרציפן.
2. אילן זכאי, קארן דוידוף- התאבדות.
3. קרין גבע- את לי לילה.
4. רונית דוגו ארביב- שושנה חלוץ מרכזי.
5. זיו קטנוב- גט.
מוזיקה-
1. דקלה, שאול בסר- גט.
2. רן בגנו- אפס ביחסי אנוש.
3. אבי בללי- מיתה טובה.
4. אבי בללי- יונה.
5. יונתן ריקליס- ערבים רוקדים.
פסקול-
1. אלכס קלוד, דניאל מאיר, אשי מילוא- בורג.
2. אשי מילוא, איציק כהן- אפס ביחסי אנוש.
3. מוטי חפץ, אביב אלדמע- פרינסס.
4. מוטי חפץ, רונן נגל- את לי לילה.
5. גיל תורן- ערבים רוקדים.
היי.. התגובה קודמת מפרטת את הבחירות שלי. תבלו.
אחלה נבחרת! תענוג של קריאה. רק בחירה אחת של מועמדים הפתיעה אותי למדי והשאירה אותי לגמרי מבולבל – זוהי קטגוריית הליהוק. כשהקונצנזוס הרחב בקרב כולם (ואם לשפוט עפ״י המועמדויות – גם בקרב אנשי סריטה) הוא שבסרט ״גט״ יש כמה מתצוגות המשחק הטובות ביותר של השנה (ובכמוית סיטונאיות כמעט של שחקנים), איך קרה שלא הצלחתם למצוא לסרט מקום בין חמשת המועמדים בקטגוריית הליהוק הטוב ביותר?! תמוה ביותר…
קטגורית הליהוק אינה "פרס הקאסט הכי טוב" או פרס משחק קולקטיבי. שקלנו את "גט" גם לקטגוריה הזו, אבל סברנו כי הקקאסט בסרט מורכב בעיקר בשחקנים מוכרים, אשר עושים ברוב המקרים תפקידים שדי קרובים לסוג התפקידים המזוהה עימם (ואין שום דבר רע בזה) – מה גם שחלק מעבודת הליהוק נעשתה למעשה עבור הסרטים הקודמים בטרילוגיה של האחים אלקבץ. לא שאנחנו מזלזלים בהישגים של גט גם בתחום הליהוק, אך בסופו של דבר, העדפנו לבחור סרטים אשר עמדו לדעתינו בפני אתגרים אחרים בליהוק – כמו ליהוק שחקנים אלמונים, או בחירה מפתיעה בשחקנים לא צפויים, ליהוק טוב ל צוות רחב של שחקני משנה ועוד גורמים אחרים. כמו בכל קטגוריה, היה קשה לבחור.