• אוסקר 2022/23: רשימת המועמדים המלאה
  • בחזרה אל
  • ״סנט-עומר״, סקירה וניתוח לסרטה של אליס דיופ
  • דפיקה בדלת
  • סרטים חדשים: ״רוחות אינישרין״ בקולנוע
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל סאנדנס 2023
  • דיווח ראשון מפסטיבל סאנדנס 2023 עם סיומו
  • ״הצגת הקולנוע האחרונה״, סקירה לסרט של פאן נאלין
  • ״הקשרים שלנו״ + ״מאסטרו״, סקירה כפולה
  • הסרטים הקודמים של רג׳אמולי: סאגת ״באהובאלי״
  • אוסקר 2022/23: הימורי מועמדים בכל הקטגוריות
  • בבילון
  • אוסקר 2022/23: על הסרטים התיעודיים הקצרים
  • ״נסיגה״, סקירת דיסני פלוס
  • אימת החודש - ינואר 2023: פותחים שנה עשירית
  • עיניה התכולות
  • ״מבצע פורצ׳ן: תרגיל מלחמה״ ו״המסע שלי עם האריס״
  • ״איגה״, סרט קודם של הבמאי ההודי ס״ס רג׳אמולי

סיכום הסיכומים של סריטה 2022

31 בדצמבר 2022 מאת אורון שמיר

אמנם היה מקום לפרסם את הפוסט האחרון של השנה כבר אתמול, אבל מסורת זו מסורת. לכן הפוסט האחרון של 2022 ביום האחרון לשנה הלועזית ההפכפכה הזו הוא סיכום הסיכומים של סריטה (ושל אחרים) בנושא קולנוע. בלי המלחמות באוקראינה בתחילתה או החלפת השלטון בישראל בסופה, או שלל האירועים הגלובליים והלוקאליים המשפיעים גם על החיים האסקפיסטיים של כולנו לפרקים. רק סרטים ועוד סרטים, נושא שאנחנו עוסקים בו לאורך כל השנה ומבטיחים לעשות זאת גם בסיבוב הבא מסביב לשמש. בשבועיים האחרונים היינו עסוקים בעיקר בנושא הזה (ומאחורי הקלעים עוד קודם אם להודות על האמת) ואת התוצאות אפשר עדיין לקרוא במגוון פוסטים שמרוכזים כולם בתגית אחת ושמה סיכום 2022. אבל אני אישית מוצא שיותר נוח לרכז הכל בפוסט אחד כמו זה ממש, ומונה הכניסות מספר שגם חלק מהקוראות והקוראים חושבים כך.

אז הנה הוא שוב, סיכום הסיכומים של סריטה במתכונת של לינקים שימושיים, ניסיון לדחוס את פוסט סרטי השנה שלנו לכמה פסקאות, הפניית המבט אל כל מיני סיכומים של אחרים מרחבי הרשת העברית וגם המון תודות. לשותפיי לעשייה, וגם לשותפתי לחיים ולצפייה על העיצוב של תמונות הכותרת שלנו. השנה חשתי שהתימה המרכזית היא חקירה ובחינה מחדש, לכן זכוכית המגדלת, שמרפררת גם לטרנד הגואה של תעלומות רצח על המסך. אם אפשר שיישארו ביצירות בדיוניות, ואולי עוד שנה ״נורמלית״ כמו זו שחווינו לראשונה בעשור הנוכחי, זה יהיה נחמד מאוד בעיניי. למקרה שלא והעולם יתלקח ספונטנית באופן נוראי יותר מכל דמיון, כך נזכור בסריטה את השנה הלועזית שחלפה.

סיכום הסיכומים של סריטה

ג׳יימי לי קרטיס מנסה לרמוז לנו משהו (מתוך ״הכול בכל מקום בבת אחת״)

מחצית – הרבה לפני הטירוף של דצמבר, אור תמיד מוצא זמן לסכם חצי שנה בקולנוע.
אימה – סוף שנה בקולנוע אימה, במהדורת אימת החודש האחרונה לשנה הקלנדרית.
השלמות – פוסט מסוג חדש, על סרטים ותיקים (לא מודל 2022) שגילינו רק השנה.
אורון – שזה אני, מוציא לדרך את הסיכומים האישיים עם הניצחונות וההפסדים הקולנועיים.
אור – מונה את 20 הרגעים שהדהימו, ריגשו, הגעילו או שברו את הלב לאורכה של 2022.
עופר – בוחן את מגמות השנה ומשמעותן, מיחסים בין-דוריים ועד חיים עמוסים ומפוצלים.
לירון – עם סיכום אישי אחרון לפני זה הקבוצתי, על חיוכים מבשרי אסון בסרטים ועוד נושאים.
הסרטים – הכי הכי, שעשו לנו את השנה בקולנוע, מחולקים לעשיריות על עשיריות.

עשיריית העשיריות

ברגע שמכירים את לידיה טאר ברור שהיא לא תסתפק בפחות ממדליית זהב

כפי שאפשר לראות במקטע הקודם, סרטי השנה שלנו גלויים לכל בצורת עשיריות אישיות. אבל אני תמיד מתעקש בכל שנה מחדש לנסות ולשקלל את התוצאות, ליצירת איזו עשיריה בדיונית אך אולטימטיבית שתלך איתנו הלאה כרשימת המלצות מרוכזת. עם לינקים למה שהספקנו לכתוב על כל סרט וסרט, שם תמצאו גם נימוקים ולא רק אזכור ודירוג. לטובת המצעד המתמטי בלבד ולגמרי לא רשמי הזה, אני פשוט מחפש מכנים משותפים בין הרשימות האישיות שלנו. אם יש סרט שמופיע אצל כל ארבעת הכותבים (והפעם יש שלושה כאלו) הוא כמובן ראשון, המשך בסרטים שמופיעים בשלוש רשימות והלאה אל המופיעים אצל שני כותבים. כדי להגיע לדירוג פנימי כלשהו, המיקום של הסרטים ברשימות האישיות נחשב אף הוא ואני מציין אותו בסוגריים. כמה שהמספר יותר נמוך כך עדיף, כי זה אומר שהסרט התברג גבוה ולכן זה יהיה גורלו בעשירייה המשותפת. זה הרבה פחות מבלבל ממה שזה נשמע, עד שיש שנים כמו השנה שבה יש לנו יותר סרטים משותפים מאשר מקומות. כדי לא לקפח, אכלול את כולם גם בתור אזכור מחוץ למניין.

ראשונים ייחודיים – שלושה סרטים מופיעים אך ורק ברשימה בודדה, אבל במקום הראשון. לדעתי זה הופך אותם לשווים ציון ואלו הם ״התקפה עצמית״ (אצל לירון), ״קירבה״ (אצל אור בלא-מופצים), ו״קדימה, קדימה״ (אצל אור במופצים).

כמעט ונכנסו – ״בלונדינית״ (10,9) שהתברג בקצה של שתי רשימות, ״חולה מעצמי״ (8,10) שעשה את אותו הדבר, ״החלטה לעזוב״ (3,10) שטייל בין שני קצוות, וגם תיקו שהוא מעין מקום 11 משותף בין ״לא תהיי לבד״ (6,6) ו״בת האמן״ (4,8). הייתי כותב משהו על זה ששניהם עוסקים ביחסים פרובלמטיים בין הורים וילדים אבל באחד מהם יש מכשפה משנת צורה, אז אולי לא תמיד כדאי להשוות. מכאן והלאה יהיה לנו תיקו משולש, פעמיים אפילו, ומשם התבססות יחיד של שמונה סרטים במקומות השייכים רק להם.

10. הנהגת של מר יוסוקה (3,8) + ארץ האלוהים (3,8) + אדומה אש (3,8) = שלושה סרטים שונים אך בעלי משקל שווה בליבנו: דרמה יפנית נוגה, מסע תיאולוגי באיסלנד, וסיפור התבגרות מונפש בקנדה.
9. מרסל הקונכייה עם הנעליים (3,6) + האדם הגרוע בעולם (3,6) + ימים לוהטים (4,5) = עוד שילוש בינלאומי מאסיה דרך אירופה ועד אמריקה, עם קצת הנפשה, קומדיה מלנכולית מנורווגיה והקולנוע הטורקי בשיאו.
8. אחרי השמש (1,5) – יצירת הביכורים של שרלוט וולס מתגנבת ברגע האחרון אל רשימת הסרטים המופצים של השנה, אל הלבבות של אור ועופר ואל הרשימות של סריטה.
7. אין מצב (2,2) – רק שניים מאיתנו בחרו לחגוג שוב את סרטו השלישי והשאפתני של ג׳ורדן פיל, אבל המיקום הגבוה שלו אצל לירון ואצלי מסייע לו להתברג היטב.
6. הפייבלמנים (9,6,9) – סטיבן ספילברג הוותיק והאהוב מופיע אצל שלושה מאיתנו ונכנס לטופ 6, כאילו אנחנו בליגה האנגלית בכדורגל. אבל אנחנו לא, אנחנו בליגת-העל של הבמאים וספילברג תמיד שם.

5. קריוקי (10,6,7) – הסרט הישראלי היחיד שהצלחנו להסכים עליו השנה הוא סרטו הראשון באורך מלא של משה רוזנטל, שמילא אותנו בכל הרגשות שנהוג להרגיש כשמגיעים אל חולון ועוד כמה.
4. רוחות אינישרין (2,2,3) – סרט שבכלל לא הוקרן בארץ? מדורג כה גבוה? חכו כמה שבועות ואולי תסכימו עם חלקנו שמרטין מקדונה באמת התעלה על עצמו הפעם, ואולי אפילו יהיה כאן שוב בשנה הבאה.
3. המרד הגדול (5,6,1,5) – הסנסציה ההודית הבינלאומית שהעלתה על שפתי כולם מילים נפלאות כמו ״טלוגו״ או ״רג׳אמולי״, מופיעה בכל רשימה ורשימה אצלנו. סרט השנה או לפחות אחד משלושה.
2. הכול בכל מקום בבת אחת (1,2,10,2) – התופעה המשוגעת לא פחות של צמד הדניאלים שווה מקום שני לפחות, אולי אפילו ראשון בשנה שאין בה סרט אחר שלא ירד אצל איש מאיתנו מתחת למקום רביעי.
1. טאר המנצחת (2,4,1,1) – יש לנו מנצחת, כפי שניבא השם העברי שבחרו המפיצים בישראל לסרטו של טוד פילד. אנחנו עוד נתרפס בפני קייט בלאנשט גם בשנה הבאה כשהסרט המונומנטלי הזה יעלה לאקרנים. בינתיים, ברכות ללידיה טאר על עוד הישג לרזומה המרשים מדי שלה.

סיכומים של אחרים

רשימות אחרות ופנדות אדומות מסרבות להיות אויבות (מתוך ״אדומה אש״)

אבנר שביט – מבקר הקולנוע של מעריב ועדיין בוואלה! למי ששכחו, בוחר עשרה סרטים שאהב במיוחד מיבול 2022. את המקום הראשון שלו לא ראיתי בהרבה רשימות, אם בכלל, וזה לזכותו.
יעל שוב – פרסמה בטיים אאוט את 12 סרטי השנה שלה, וגם היא כמו תמיד מצליחה להפתיע. הרשימה לא מדורגת ויש בזה משהו נכון ומזמין.
יאיר רוה – מפרט בסינמקופ על מצב מכירת הכרטיסים בישראל, וכמובן את 20 סרטי השנה שלו (כולל כמה תיקו אז זה יותר בכיוון של 25) ועוד מקום ראשון שלא ראיתי מגיע.
ישי קיצ׳לס – מפרסם את העשיריה שלו בישראל היום, וצודק כהרגלו במקום הראשון. בכלל, כל מי שבוחר את ״RRR״ פשוט צודק, חשוב לי להדגיש.
בנימין טוביאס – מפרסם בידיעות אחרונות את הנבחרים שלו (גם אצלו יש יותר מעשרה סרטים בעשרה מקומות) ומכתיר את ״הפייבלמנים״ לסרט השנה שלו ללא הפתעות מיוחדות. אלו נמצאות בהמשך.
זוהר אורבך – בוחר במאקו את שחקניות השנה עבורו, ממישל (וויליאמס) עד מישל (יאו), אבל יתר רשימות סיכום השנה של מאקו מבוששות לבוא. אעדכן במידת הצורך.

עין הדג – תמיד מתחילים לסכם רק כשהשנה ממש נגמרת, אז אצלם רק מוקדמות. בינתיים אפשר להשלים אצלם משהו שאנחנו ויתרנו עליו, והיא רשימת הסרטים הגרועים של השנה.
אתר סרט – ממשיך עם משאל המבקרים/יוצרים או המבקרות/יוצרות הקבוע, שמתפרסם בחלקים. בצמרת תוכלו לגלות סרט שטרם הוזכר בפוסט הזה והוא ״משולש העצבות״, שסחף את המקום הראשון ממש כפי שעשה בפסטיבל קאן.
רוי יודקביץ – לשעבר ב״תרבות-רעה״ ואורח קבוע בסריטה, משיק בלוג חדש דווקא עם רשימת סיכום שנה. הצמרת אצלו היא כמעט וריאציה על הרשימה שלנו אבל שאר הבחירות שלו מקוריות יחסית אלינו.
אורי דביר – מחייה את בלוגו האישי ומציף בו המון סרטים, בדגש על עצמאיים ובינלאומיים, שעשו לו את השנה. יש אפילו שאוט-אאוט לסריטה אז כמובן שאנחנו שמחים לפרגן חזרה.
אוהד לנדסמן – ממשיך בפייסבוק עם הרשימה האהובה עליי אישית, הכוללת את דירוג הנמנומים הכי טובים שלו בקולנוע השנה. מה שמזכיר לי שהתעייפתי מאוד אז כבר נסיים.
אום כולתורה – בלוג הקולנוע של נטליה ירמין (עדיין צריך גילוי נאות בשלב הזה?) מתעורר לחיים פעם בשנה לטובת סיכום השנה הכי מרהיב ויזואלית מאז שהומצאו התמונות הנעות. וכן, אני אובייקטיבי ויכול להעיד שהכל שם אמת.

תוספות מאוחרות:
אידיבי – יונתן דורון בוחר את סרטי השנה שלו (ברשימה לא מדורגת והכי מקורית שנתקלתי בה), רגעים מיוחדים וגם את הסרטים הגרועים של השנה בעיניו. כדי ללמד שהכל סובייקטיבי, היא דומה מאוד דווקא למצטיינים אצלנו.
אוכלי סרטים – סוגרים שנה בפרק ספיישל של הפודקאסט שלהם (על קולנוע, פילוסופיה ומה שביניהם, למי שלא מכיר או מכירה), עם רשימת סרטים כמובן אבל גם עם שיחות על חוויות צפייה והאזנה.
אור פז – מבקר הקולנוע (אתר סרט, באמפר) מעדכן בתגובות על העשירייה שלו, בפורמט קצת יותר חזותי ואישי, אבל אם תעשו כמוני ותגללו בפייסבוק שלו תמצאו רשימה מרתקת לא פחות עם הסרטים הכי טובים בעיניו שלא הופצו.
פורום המבקרים – האיגוד הפעיל היחיד בישראל של מבקרות ומבקרי קולנוע, עד כמה שידוע לי, הרעיף פרסים באופן קולקטיבי על ״סינמה סבאיא״, ״קריוקי״, ״בת האמן״, ״הכול בכל מקום בבת אחת״ ועוד כמה.
אילן לובטון – מנהל הרפרטואר של האוזן השלישית, הוסיף לפייסבוק באיחור את סיכום השנה החזותי והיפהפה כתמיד שלו, שהוא בעצם אוסף של הפוסטרים הכי יפים מהשנה החולפת.
אוף סקרין – בלוג הקולנוע השופע כתיבה מעמיקה ועריכה מתחלפת מציג קצת באיחור את נבחרי השנה של כותביו, כולל הרבה פייבוריטים שהוזכרו לעיל אבל גם הפתעות כמו ״3000 שנים של כמיהה״ או ״ג׳קאס לנצח״.
דייויד ארליך – מבקר הקולנוע של אינדיוויר אמנם לא דובר עברית שוטפת אבל כן כלל את ״הברך״ של נדב לפיד במונטאז׳ השנתי והאפקטיבי כתמיד שלו, קומפילציית וידאו ערוכה היטב של רגעים וסרטים שהיא גם מצעד 25 האהובים עליו מהשנה.

עדיין חסרים נכון לכתיבת שורות אלה גם סיכומי השנה של: פורום המבקרים, אוף סקרין, אידיבי, ynet, אוכלי סרטים, ועוד כמה וכמה שתמיד מופיעים כאן. את הסיכום של ״הארץ״ אני עשיתי השנה אז קצת מוזר לי לקשר אליו בתור סיכומים של אחרים אבל שיהיה. אם בכל זאת פספסתי או לגמרי שכחתי, אל תתביישו להעיר ולקשר בתגובות ואני מבטיח להוסיף כל עוד זה רלוונטי.

איפה עוד אפשר למצוא אותנו?
אור סיגולי הוא מנהל התוכניה של סינמטק חולון ותוכלו לאתר את שמו בסקרי מבקרים בינלאומיים כמו זה של אינדיוויר. עופר ליברגל כותב גם בכתב עת סינמטק תל אביב, שם תוכלו לקרוא עוד סיכום שנה מצידו, ומעוניין להבליט שני טקסטים שהוא גאה בהם במיוחד השנה: על לוס אנג׳לס הסבנטיזית בסרטי פול תומאס אנדרסון, ועל ״קריוקי״ של משה רוזנטל. לירון סיני אוחזת בדיי-ג׳וב שאינו קשור לקולנוע אבל אפשר לשמוע ולראות גם בהרצאות שאנחנו דואגים לפרסם בבלוג. ואני, אורון שמיר, כותב מאמרים וביקורות קולנוע בגלריה של ״הארץ״, שם אפשר לקרוא בין היתר איך חגגתי 25 שנים ל״עימות חזיתי״ (וגם ״לילות בוגי״) ועשור לחברת A24, ראיינתי את אסגר פרהאדי, נחרדתי מההתמכרות של הוליווד לנוסטלגיה, והכתרתי את הישראלי לנבל החדש של הקולנוע והטלוויזיה. השנה היה לי הכבוד להיות חלק ממשאל הסרטים הגדולים של ״סייט אנד סאונד״ אז אשוב ואקשר למה שכתבתי על התוצאות.
כולנו התארחנו השנה בפודקאסט הקולנוע ״טראשטוק״ של גילי פורת ושני קיניסו, שם תוכלו למצוא את הפרקים הרלוונטיים עם כל אחד ואחת מאיתנו. לי היה העונג להתארח גם בתוכנית הקולנוע של רון פוגל ברדיו קסם 106, לצד איש החינוך ד״ר קובי גוטרמן, שאפשר לשמוע במיקסקלאוד.


עד כאן חומרי קריאה לסוף השבוע (הארוך למי שבחו״ל), ואולי קצת לשבוע הבא. נחגוג כמו שצריך את מה שיש וכל עוד אפשר, כי אחרי שנות הנגיף השנה חוזרים הריקודים! לפחות בצורת גיף או שניים, שלא במפתיע נלקחו מתוך סצנת הריקוד האקסטרווגנטית ביותר של השנה ובכלל. כפי שקוראות מילות השיר ״נאטו נאטו״ בשפת הטלוגו (או ״נאצ׳ו נאצ׳ו״ בהינדית), הבה נרקוד בטירוף פראי כאילו אכלנו צ׳ילי ואז נזיע הכל החוצה. וכשאני כותב ״לרקוד״ אני כמובן מתכוון ״לישון״. אך בכל זאת ובתקווה מהולה ברוח הלחימה והשטות של ״RRR״, אולי שנת 2023 הזאת תהיה אופרה אחרת מהשלוש שפתחו את העשור הזה. אולי? הלוואי.

תגובות

  1. אוכלי סרטים :) הגיב:

    בדיקו העלנו את סיכום השנה של אוכלי סרטים, שלא יחסר 😉

    1. אוכלי סרטים :) הגיב:

      וכמובן לינק כי שחכנו מקודם 😅
      https://anchor.fm/movie-eaters/episodes/75—2022-e1stlq7

  2. נוי הגיב:

    איך זה שאין רשע בעולם לא הופיע באף רשימה? יצירת מופת.

    1. עידית הגיב:

      אני מסכימה

    2. אורון שמיר הגיב:

      סרט נהדר (וקשה) מאוד שמשתייך לכמה שנתונים במקביל. הבכורה שלו התרחשה בפסטיבל ברלין 2020, תקופה בה ״קורונה״ היה רק שם של בירה.
      אם בכל זאת לבחור שנה דומיננטית שלו זו 2021, כולל הקרנות בישראל בפסטיבל ירושלים, ובכל מקום בעולם כמעט. מבחינתי הוא של השנה שעברה (שעברה).
      לפעמים סרטים כאלה קצת נופלים בין הכסאות, אבל כן שמחתי למצוא אותו בסיכומי שנה של אחרים (כולל חלק מאלו שמפנה אליהם הפוסט הזה).
      בכל מקרה יש לנו סקירה עליו מפברואר 2022.

  3. royyudkevitch הגיב:

    תודה לכם על עוד שנה של כתיבה נפלאה על קולנוע, ותודה אישית על הכללתי בפוסט הזה. שתהייה לכם שנה קולנועית (ואישית) נהדרת.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.