אוסקר 2021/22: כל המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – חלק ה'

כאן זה מתחיל להסתבך, אז שימו לב. מה שקרה הוא ששני אירועים משמעותיים בדרך לסיום המופע הזה שנקרא המרוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי הטוב ביותר מאחורינו. הראשון הוא הדד-ליין להגשה, כלומר מי שלא שלח נציגות עד כה פספס את הרכבת. השני הוא שהאקדמיה שלחה למצביעיה את רשימת כל הסרטים המתמודדים, 93 כאלו, אבל זה עוד לפני שהספיקה לבדוק את הכשירות. זה אומר שבעצם חלק מהסרטים ייפסלו על כל מיני סעיפים בירוקרטיים, וייתכן וחלקם יוחלפו.
מה זה אומר? שזהו איננו הפרק האחרון בסדרה המתישה הזו, כפי שהבטחתי פעם קודמת, אלא עוד מדרגה בדרך. הבאה תהיה אחרי שהאקדמיה תוציא הודעה רשמית ואז נוכל לגלות על כמה סרטים כתבתי לחינם. כבר עכשיו אני רואה שינוי בהגשה של ליטא, אבל מתעלם מזה עד שנדע באמת מי נגד מי.
אחד מהנפסלים יהיה, אם יורשה לי, נציג צ'ילה, "לבן על לבן", שאותו אפילו טרחתי לראות השבוע. אהיה מאוד מופתע אם כמות האנגלית שבו תאפשר לו כשירות. מאז גם הספקתי לצפות בנציג הסיני, שיופיע ממש בפרק הזה. אם אתם רוצים משום מה לעקוב אחרי כל הצפיות שלי ולראות את הדירוג שלי, אתם מוזמנים להציץ בלטרבוקסד.

במניין פסטיבלי ישראל המותח, אספר שבסקירה הזו פסטיבל ירושלים הוסיף לעצמו סרט אחד, ולכן מאזן הפסטיבלים עומד כרגע על: חיפה – 16. ירושלים – 14. סרטים בערבה – 6. הפסטיבל הגאה – 3. קולנוע רוחני – 1.
זאת כנראה השנה הראשונה בה אין נציג שהוקרן בדוקאביב. אבל, כאמור, אנחנו עוד לא בסוף.

וכך אנחנו חוזרים לעוד פרק לפני אחרון, כנראה, ובו 13 נציגויות של מדינות לפרס האוסקר בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר לשנת 2021/22, למרות שחלקן נולדו לא מעט לפני.

עדכון 8.12 – מסתמן שבאורח פלא אף סרט לא נפסל, ולכן נראה לי שאין צורך בפוסט נוסף. בסוף הפרק הזה הוספתי את ההימורים שלי לשלב ה-15 כדי להתפדח בעתיד.

המתמודדים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר באוסקר ה-94
חלק 5

אוזבקיסטן – "2000 שירים על פארידה" (Two Thousand Songs of Farida)
אחרי אלג'יר, ועוד מדינות בהמשך, גם אוזבקיסטן מגישה שוב את הסרט ששלחה בשנה שעברה, זה שנפסל בעקבות סעיף ההפצה, שכזכור השתבשה לחלוטין בגלל הוקרונה. כנראה שהאקדמיה אישרה להם לעשות זאת. אני זורם כי זה חוסך לי עבודה. גרייט סאקסס.
סרטו של יאלקין טוייצ'ייב הוא הנציג השני אי פעם מטעם אוזבקיסטן, שהצטרפה למרוץ לפני שנתיים. "2000 שירים" הוקרן בפסטיבלי בוסאן ומוסקבה והוא עוסק בגבר שמתחתן עם אישה רביעית וזה כנראה לא מסתדר טוב. אתם יודעים איך אומרים? "תפסת מרובע – לא תפסת!"
ראיתם מה עשיתי שם?
מרובה-מרובע?
כי ארבע נשים?
הא?
אוקי, אני אוציא את עצמי החוצה.
סיכוי להיכנס ל-15: לא באמת.

אזרבייג'ן – "האי שבפנים" (The Island Withing)
אחרי שלוש שנות הפוגה, אזרבייג'ן חוזרת לאוסקר והפעם עם סרטו של רו חסנוב, עורך שהפך לבמאי בשנים האחרונות וזהו סרטו השני. גם לסרט הזה יש תקציר נהדר, שמתחיל מאוד שגרתי ואז מקבל טוויסט מעניין: "ויטלי נהנה מדמדומי חייו על אי עם אלפי סוסים פראיים… עד שבדידותו נהרסת על ידי סימור, אלוף שח בינלאומי שעבר התעללות פיזית ונפשית".
תודו שלא ראיתם את זה בא.
סיכוי להיכנס ל-15: מדהים כמה מילות שלילה אני צריך למצוא בטקסטים האלה.

בוטאן – "לונאנה: יש יאק בכיתה" (Lunana: A Yak in the Classroom)
והנה עוד מדינה ששולחת את הנציג שלה משנה עברה, כזה שאפילו היה חלק מתכניית הפסטיבל לקולנוע רוחני בישראל. סרטו של פאוו צ'ורנינג דורג'י עוסק במורה שמגיע לכפר מרוחק-מרוחק ושם מתחבר עם קהילת המקומיים וכנראה בסוף הם מעלים את "חלום ליל קיץ" ומישהו מתאבד. או שאני מתבלבל עם סרט אחר. אולי זה שבסוף קוליו עושה קאבר לסטיבי וונדר. אני לא יודע.
זאת הפעם השנייה שבוטאן האסייתית שולחת סרט לאוסקר, מאז "הגביע" ב-1999. הסרט הזה צולם באחד המקומות המבודדים והמרוחקים של המדינה המבודדת והמרוחקת גם ככה, ועל פי דווחים זרים ההפקה הייתה כולה על סוללות נטענות ושפצורים שכאלה, כי הרבה חשמל לא היה להם.
סיכוי להיכנס ל-15: אולי. מי יודע.

בריטניה – "מתות לגירושין" (Dying to Divorce)
לממלכה המאוחדת כנראה היה קשה לוותר על חגיגת האוסקר הבינלאומי, כי הרי אין להם מספיק נוכחות בשאר האוסקר, אז הם ממש התאמצו למצוא משהו לשלוח ובחרו בסרט תיעודי על אלימות כלפי נשים במשפחות בטורקיה. חלילה לא מזלזל בנושא או בסרט, פשוט כשזה מגיע לאוסקר זה לגמרי בזבוז כסף על משלוח. אולי נגלה משהו אחר.
סרטה של קלואי פיירוות'ר מועמד כעת גם לפרס הסרט התיעודי של פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי, והוא ינסה להכניס את בריטניה לאוסקר בפעם השלישית, והראשונה מאז 1999.
סיכוי להיכנס ל-15: כנראה ש"לברוח" יהיה נציג הדוקו בקטגוריה הזו השנה.

נחשו מאיזה סרט זה

דרום אפריקה – "בראקאט" (Barakat)
16 שנים חלפו מאז הניצחון היחידי של ד"א באוסקר, עם "צוצי", ומאז לא נרשמה אפילו מועמדות. השנה הם שולחים קומדיה משפחתית דוברת אפריקניסית שעוסקת באישה מוסלמית המנסה לאגד את כל משפחתה לבלות יחד את עיד אל-פיטר, ובעיקר רוצה לספר להם על הרומן החדש שלה. את הסרט ביימה איימי ג'פטה.
סיכוי להיכנס ל-15: קלוש.

האיטי – "פרדה" (Freda)
ממסגרת מבט מסויים של פסטיבל קאן מגיעה הנציגות ההאיטית, רק השנייה בדברי הימים של המדינה (אחרי "האיטי, אהובתי" ב-2017). סרטה של ג'סיקה ג'נו עוסק בנסיונות ההישרדות של צעירה ממשפחה ענייה.
סיכוי להיכנס ל-15: נגיד.

ויטנאם – "אבא, אני מצטער" (Dad, I'm Sorry)
להפתעתי, השם הזה איננו של סרט שנעשה על חיי בין 1983 ל-1998, אלא דרמה קומית המבוססת על סדרת רשת. טראן ת'אן ונגוק דאנג וו ביימו והו ת'אק אן ונהי בוי כתבו. תופתעו לדעת שעל אף שמותיהם, מהם איננו דמות מ"קאובויו ביבופ".
ויטנאם הייתה מועמדת פעם אחת בעבר עם "ניחוח הפאפייה הירוקה".
סיכוי להיכנס ל-15: גם אני מצטער.

ירדן – "אמירה" (Amira)
גם ירדן שולחת סרט על העם הפלסטיני, שהשתתף במסגרת אופקים של פסטיבל ונציה. אבל מה שיותר מעניין הוא שמדובר בסרט של מוחמד דיאב, ואם שמו אולי מצלצל מוכר, זה בגלל שהוא ביים את הנציגות המצרית של 2016, "התנגשות" הנפלא. זה גם כפי הנראה הופך אותו למצרי הראשון שמביים סרט פלסטיני, ואיכשהו התגלגל לייצג את ירדן. אחר כך מתפלאים שאנחנו בטוחים שכולם נגדנו.
אמירה משם הסרט היא צעירה פלסטינית שמתעברת מזרע מופרה של… קבלו את זה… אבא שלה שנמצא בכלא! מעניין מאוד לאן זה יתפתח.
סיכוי להיכנס ל-15: סקפטי.

סין – "על הצוק" (Cliff Walkers)
בפסטיבל חיפה האחרון הוקרן סרטו של ז'אנג יימו "רגע אחד" משנה שעברה, ולאוסקר כבר נשלח סרטו הטרי יותר, מותחן ריגול משובח העוסק במחתרת סינית ביפן של שנות השלושים. על אף שאני חייב להודות שהעיניים המערביות שלו הקשו עלי לעקוב אחרי העלילה רבת התהפוכות במשך כל השעתיים, הקולנוע של יימו השאיר אותי דבוק מול המסך. באמת סרט מצוין.
זאת הפעם השביעית בה סין שולחת את יימו לאוסקר, כאשר פעמיים זה אפילו הסתיים במועמדות – "ג'ו דו" ב-1990 ו-"גיבור" ב-2002. אלו גם שתי המועמדויות היחידות של סין לאוסקר. מה שכן, שלושה מסרטיו הצליחו להיות מועמדים בקטגוריות הכלליות: "כנופיות שנחאי" ו"מחול הפיגיונות" על צילום, ו"קללת פרח הזהב" לתלבושות.
סיכוי להיכנס ל-15: לגמרי רואה את זה קורה.

על הצוק

ערב הסעודית – "קצב הנקמה" (The Tambour of Retribution)
מה זה משנה? בחייאת, נו.
סיכוי להיכנס ל-15: בסדר.

קזחסטן – "חתול צהוב" (Yellow Cat)
עוד סרט ממסגרת אופקים של פסטיבל ונציה, כמו גם פסטיבלים רבים כמו בוסאן, סן סבסטיאן והלילות השחורים של טאלין. מדובר על זוג שמנסה לעזוב את חיי הפשע על מנת להקים בית קולנוע בהרים. ביים אדיקן ירז'נוב.
קזחסטן הייתה מועמדת לאוסקר פעם אחת, עם "מונגול" ב-2007.
סיכוי להיכנס ל-15: כבר היו הפתעות גדולות מזה בעבר.

קמרון- "חלומות נסתרים" (Hidden Dreams)
בפעם הרביעית בתולדותיה, שולחת קאמרון סרט לאוסקר. הקצב שלה גם סופר לא עקבי, אגב. הם הגישו ב-1980, ב-2016, ב-2020 ואז שוב השנה. לא הייתי סומך לאסוף את הילדים, נגיד את זה ככה.
הנציג הנוכחי הוא מאת נגאנג רומאנוס, ואנחנו לא הולכים להתעקב עליו יותר מדי כי הוא כמעט כולו באנגלית ולכן עומד להיפסל ממש בקרוב.
סיכוי להיכנס ל-15: כרגע אמרתי! לא מרוכזים, הא?

צ'אד – "לינגוי" (Lingui)
המדינה שאיננה מפלצת ביוב מסרט שיצא ב-1984, ופעם אחרונה שאתם עושים את הטעות הזו, שולחת סרט שאפילו התקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן והוקרן בפסטיבל ירושלים, משם כתב עליו עופר בהתלהבות. זהו סיפורן של אם ובת, כאשר זו האחרונה נכנסת להיריון לא מתוכנן ורוצה לעשות הפלה אבל זה מאוד לא חוקי.
צ'אד שלחה כבר פעמיים סרטים לאוסקר. הראשון היה "אבונה" של מהמט סלאח-הארון, השני היה "גריגריס" של מהמט סלאח-הארון, וכעת "לינגוי, של מהמט סלאח-הארון. אני חש שיש איזשהו קשר ביניהם אבל לא לגמרי מצליח להב… אה! כן! לכולם יש שמות מונפצים!
סיכוי להיכנס ל-15: בהיעדר סרט ההפלה הגדול של השנה, "האירוע", מרשימת המתמודדים, דווקא יכול להיות.

לינגוי

ההימורים שלי לשורט-ליסט:
אוסטריה – "חופש מוחלט"
איטליה – "יד האלוהים"
איסלנד – "טלה"
אירן – "גיבור"
דנמרק – "לברוח"
הודו – "חלוקי נחל"
יפן – "הנהגת של מר יוסוקה"
מקסיקו – "ליל הלהבות"
נורבגיה – "האדם הגרוע בעולם"
סין – "על הצוק"
פולין – "ללא עקבות"
פינלנד – "תא מספר 6"
צ'אד – "לינגוי"
צרפת – "טיטאן"
קולומביה – "ממוריה"

אופציות נוספות: בלגיה, ישראל, רוסיה, טורקיה, מלטה.