9 ביולי 2024 מאת אור סיגולי
באוגוסט 2023, לפני שנה פחות חודש, התחלתי את הפרויקט הרביעי שלי בסריטה, זה שמתחקה אחר כל הזוכים בפרסי הקולנוע הישראלי. אחרי זוכי האוסקר, העיבודים לסטיבן קינג, ומפסידי האוסקר, הלכתי על זה בידיעה שאני נכנס למקום קצת פחות בטוח, ובוודאות הרבה יותר רגיש, לכתוב על ההיסטוריה של קולנוע משלנו. בגדול, כמעט כל דבר השתנה מאז הפרק הראשון. אני באופן אישי החלפתי… להמשך קריאה
23 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
18 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
אף שמעולם לא תכננו להיות כאלה, הפכו "נהר זורם ביניהם" ו"רוחות של תשוקה" לסרטים-אחים. זה משעשע עוד יותר אם לוקחים בחשבון שלמעשה הם בעצמם סיפורים על אחים. כמות נקודות ההשקה בין הסרטים די מדהימה: שניהם דרמות סנטימנטליות שעוסקות בהתבגרות של גברים צעירים בצל אביהם האוהב והדומיננטי (והמאוד משופם), שניהם מבוססים על נובלה של סופר אמריקאי, שניהם מתרחשים במונטנה בימי מלחמת… להמשך קריאה
14 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
כמובן שאין לי את הנתונים לגבות את העניין, אבל אם הייתי צריך לשער באופן פרוע, הייתי אומר שהמרוץ של הטקס העשרים היה הצמוד ביותר אי פעם, לפחות מאז שונתה שיטת ההצבעה לפרסי אופיר ב-2007. טוב, נו, אולי מקום שני למה שקרה ב-2014. בכנות, אני מדי פעם מוצא את עצמי נדהם מתוצאות הטקס של 2009, כי מרגיש שבקלות מדהימה זה היה… להמשך קריאה
10 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
4 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
שנה בדיוק לאחר האירוע חסר התקדים בו סרט זכה באופיר אבל לא נשלח לאוסקר, והנה זה קרה שוב. עם זאת, בשונה מהסיטואציה המביכה אליה נקלעו "אדמה משוגעת" ו"אביבה אהובתי" ב-2006, זו של השנה הרודפת הייתה עמוסה בהרבה יותר אינטריגות ומילים קשות. כזו שאולי עדיין יש אנשים בתעשיית הקולנוע הישראלי שטרם התאוששו ממנה. מכיוון ששום דבר מזה לא קשור לאיכויותיו של… להמשך קריאה
28 במאי 2024 מאת אור סיגולי
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה
5 במאי 2024 מאת אור סיגולי
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… להמשך קריאה
29 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
ממש עם ייסוד פרס הקולנוע הישראלי הראשון, אי שם ב-1990, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על מהלך מאוד מעניין: מי שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יהפוך אוטומטית לנציג ישראל בפרס האוסקר הבינלאומי. קטגוריה שאז נקראה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" ועד אותה נקודת זמן קיבלה את ישראל שש פעמים: "סלאח שבתי" ב-1964, שלושה טקסים ברציפות בין 1971 ל-1973… להמשך קריאה
23 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
את האנקדוטה הבאה שמעתי באחד הפרקים של Pure Cinema Podcast, ולמרות שאינני לגמרי יכול לאשר את נכונותה, היא חביבה ולא משחירה מדי אז אני מניח שאפשר להדהד אותה הלאה: בתחילת שנות השבעים ניסה הבמאי הגרמני הצעיר וים ונדרס (כבר אחרי כמה סרטים קצרים אבל לפני שעשה לעצמו שם גדול מדי) לעבד לקולנוע את אחד מכתביה של הסופרת האהובה עליו פטרישיה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות