2 בנובמבר 2026 מאת אור סיגולי
לקראת ימי הבחירות רוויי הסטרס והפאניקה שבאו עלינו, ניסיתי לחשוב על מקום לברוח אליו בימים הגורליים כדי להירגע ולהתנחם (ושבתקווה לא יכלול צ'ייסרים כי יש גבול). חיפשתי משהו שאני אדע שלא משנה מה יגרום לי להרגיש טוב, ישמח אותי, ויעניק לי אסקפיזם אבל ברמתו הגבוהה ביותר. משהו שאני אוהב מספיק בשביל לצרוך ממנו עוד ועוד בלי שום השלכות. התשובה הראשונה… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2026 מאת אור סיגולי
אלו לא היו ימים יפים לאקדמיה האמריקאית לקולנוע ולטלוויזיה, בלשון המעטה. יש אפילו שיגידו שזו הייתה התקופה המאתגרת ביותר שלה מאז אמצע שנות הששים, כאשר האקדמיה איבדה רלוונטיות במהירות מסחררת והיו"ר גרגורי פק ניסה למשוך את צעירי הוליווד פנימה על ידי פעולות שיצרו תסיסה רבה וכמה בעיות בפני עצמן. ב-2015 הגיעו לשיאן מחאות oscarsowhite# אחרי שנתיים בהן כל עשרים מועמדי… להמשך קריאה
19 באוקטובר 2026 מאת אור סיגולי
אם התזה היא שטקס האוסקר, וכל העונה המקדימה אותו, הוא כמעט תמיד איזשהו ססמוגרף למתרחש בעולמנו (מנקודת הנחה שרבבות חברי האקדמיה מצביעים לפרס כתגובה לא תמיד מודעת למה שמעסיק אותם ביומיום ומה שקורה סביבם), פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 2015 מייצר הסתכלות די מרתקת. שתי כוכביות לפני שנכנס לשנה הזו, כי לטובת הפרוטוקול צריך לשטוח אמיתות מוכרות לכל: הראשונה… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2026 מאת אור סיגולי
אל חציין השני של שנות התשעים נכנס הבמאי האמריקאי בן ה-44 אייבל פרארה במצב יוצא דופן בשבילו, כזה שפתח לו אופקים חדשים אבל במקביל הצריך ממנו תעצומות נפש משמעותיות. בנקודה הזו סיימתי את הסקירה על ארבעת סרטיו הראשונים באותו עשור מלא תהפוכות, שהתמקדה באלו שיצר בין 1990 ל-1993: The King of New York, "פקד מושחת", "פלישת חוטפי הגופות נמשכת" ו"משחק… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2026 מאת אור סיגולי
בדברי ימי סריטה – ומדובר ב-16 שנים אנד קאונטינג – הופיע הבמאי האמריקאי אייבל פרארה בסך הכול שלוש פעמים: לראשונה ב-2011 עם דיווח של עופר מפסטיבל ניו יורק, שם צפה בסרט "4:44 היום האחרון על פני האדמה"; שלוש שנים לאחר מכן עם הסקירה הלא מאוד נלהבת שלי על "פאזוליני" שהוקרן בפסטיבל הסרטים חיפה; וב-2018 בטקסט המעמיק של לירון על "מיס… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2026 מאת אור סיגולי
ביום שישי, ה-19 לדצמבר 2014, הכריזה האקדמיה האמריקאית לקולנוע ולטלוויזיה על העולים שלב בדרך אל אוסקר הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – מ-83 סרטים שהוגשו לתחרות (מספר שיא אז) רק תשעה שרדו להילחם על חמשת המקומות האחרונים. התשיעייה הזו כללה את ארבעת הסרטים המדוברים ביותר של סצנת הקולנוע הבינלאומית ב-2014, אלו שהיו בראש רשימת ההימורים מאז דד ליין ההגשות, ואפילו קצת… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2026 מאת אור סיגולי
גם אם לא נחשבת לאחת השנים החזקות ביותר בתולדות הקטגוריה לשמה נתכנסנו, נראה שב-2013 האקדמיה לכל הפחות עבדה היטב עם הקלפים שחולקו לה. נכון שזה יחסי, נכון שיש פה סרטים שאני אוהב יותר ואוהב פחות, ונכון שלכל אחד תהיה חמישיית חלומות משלו, אבל האקדמיה הצליחה לייצר תמהיל די מרשים ולבטח מעניין של סרטים ומדינות מתוך החבורה שהוגשה לתחרות. זה הכול… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2026 מאת אור סיגולי
מגמת השיפור של קטגורית הפרס הבינלאומי באוסקר המשיכה היטב לתוך העשור החדש, רודפת כמה שנים שבהן נראה שהאקדמיה מתעקשת להתעלם מהמיטב שנעשה מחוץ לגבולותיה. אחרי הזכייה של "פרידה" האירני ב-2011, הגיעה עוד שנה מרשימה באופן יחסי, כזו שהביאה לזוכה שהיה מצד אחד מאוד צפוי באותה שנה, אבל גם מאוד יוצא דופן מבחינת מורשת הקטגוריה הזו. יותר מזה, לראשונה מאז שנת… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2026 מאת אור סיגולי
15 שנה לפני ששלושה מנהיגים מפוקפקים החליטו לשחק בטילים מעל ראשי האזרחים שבשלב הזה לא זכרו נורמליות מהי, התקיים הקרב הראשון של משולש ארה"ב-ישראל-אירן, אם כי בנסיבות הרבה יותר מרנינות. באוסקר ה-84, נאבקו בפעם הראשונה והאחרונה ישראל ואירן בחסות ארה"ב על יוקרת פרס הקולנוע. זה נגמר ב-1:0 לאירן. אם לא היינו חיים בעולם כל כך עקום, היינו יכולים לשמוח בהצלחה… להמשך קריאה
29 ביולי 2026 מאת אור סיגולי
עשור חדש נפתח בקטגוריית הסרט הבינלאומי של פרסי האוסקר, ועמו רוחות חדשות וחיוביות למדי. באופן מאוד כללי, כמובן. האלף החדש, כזכור, התחיל עם עשור מפוקפק למדי מבחינת מורשת הפרס, כזה שהביא עמו המון שינויים מטעם האקדמיה שניסתה להתמודד עם חיצי ביקורת חיצונית ופנימית על מהות הקטגוריה. לא אפרט על כל אלו כי באמת שיש פרק שלם לכל שנה ושנה, אבל… להמשך קריאה
לקראת ימי הבחירות רוויי הסטרס והפאניקה שבאו עלינו, ניסיתי לחשוב על מקום לברוח אליו בימים הגורליים כדי להירגע ולהתנחם (ושבתקווה לא יכלול צ'ייסרים כי יש גבול). חיפשתי משהו שאני אדע שלא משנה מה יגרום לי להרגיש טוב, ישמח אותי, ויעניק לי אסקפיזם אבל ברמתו הגבוהה ביותר. משהו שאני אוהב מספיק בשביל לצרוך ממנו עוד ועוד בלי שום השלכות. התשובה הראשונה… להמשך קריאה
אלו לא היו ימים יפים לאקדמיה האמריקאית לקולנוע ולטלוויזיה, בלשון המעטה. יש אפילו שיגידו שזו הייתה התקופה המאתגרת ביותר שלה מאז אמצע שנות הששים, כאשר האקדמיה איבדה רלוונטיות במהירות מסחררת והיו"ר גרגורי פק ניסה למשוך את צעירי הוליווד פנימה על ידי פעולות שיצרו תסיסה רבה וכמה בעיות בפני עצמן. ב-2015 הגיעו לשיאן מחאות oscarsowhite# אחרי שנתיים בהן כל עשרים מועמדי… 
אם התזה היא שטקס האוסקר, וכל העונה המקדימה אותו, הוא כמעט תמיד איזשהו ססמוגרף למתרחש בעולמנו (מנקודת הנחה שרבבות חברי האקדמיה מצביעים לפרס כתגובה לא תמיד מודעת למה שמעסיק אותם ביומיום ומה שקורה סביבם), פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 2015 מייצר הסתכלות די מרתקת. שתי כוכביות לפני שנכנס לשנה הזו, כי לטובת הפרוטוקול צריך לשטוח אמיתות מוכרות לכל: הראשונה… 
אל חציין השני של שנות התשעים נכנס הבמאי האמריקאי בן ה-44 אייבל פרארה במצב יוצא דופן בשבילו, כזה שפתח לו אופקים חדשים אבל במקביל הצריך ממנו תעצומות נפש משמעותיות. בנקודה הזו סיימתי את הסקירה על ארבעת סרטיו הראשונים באותו עשור מלא תהפוכות, שהתמקדה באלו שיצר בין 1990 ל-1993: The King of New York, "פקד מושחת", "פלישת חוטפי הגופות נמשכת" ו"משחק… 
בדברי ימי סריטה – ומדובר ב-16 שנים אנד קאונטינג – הופיע הבמאי האמריקאי אייבל פרארה בסך הכול שלוש פעמים: לראשונה ב-2011 עם דיווח של עופר מפסטיבל ניו יורק, שם צפה בסרט "4:44 היום האחרון על פני האדמה"; שלוש שנים לאחר מכן עם הסקירה הלא מאוד נלהבת שלי על "פאזוליני" שהוקרן בפסטיבל הסרטים חיפה; וב-2018 בטקסט המעמיק של לירון על "מיס… 
ביום שישי, ה-19 לדצמבר 2014, הכריזה האקדמיה האמריקאית לקולנוע ולטלוויזיה על העולים שלב בדרך אל אוסקר הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – מ-83 סרטים שהוגשו לתחרות (מספר שיא אז) רק תשעה שרדו להילחם על חמשת המקומות האחרונים. התשיעייה הזו כללה את ארבעת הסרטים המדוברים ביותר של סצנת הקולנוע הבינלאומית ב-2014, אלו שהיו בראש רשימת ההימורים מאז דד ליין ההגשות, ואפילו קצת… 
גם אם לא נחשבת לאחת השנים החזקות ביותר בתולדות הקטגוריה לשמה נתכנסנו, נראה שב-2013 האקדמיה לכל הפחות עבדה היטב עם הקלפים שחולקו לה. נכון שזה יחסי, נכון שיש פה סרטים שאני אוהב יותר ואוהב פחות, ונכון שלכל אחד תהיה חמישיית חלומות משלו, אבל האקדמיה הצליחה לייצר תמהיל די מרשים ולבטח מעניין של סרטים ומדינות מתוך החבורה שהוגשה לתחרות. זה הכול… 
מגמת השיפור של קטגורית הפרס הבינלאומי באוסקר המשיכה היטב לתוך העשור החדש, רודפת כמה שנים שבהן נראה שהאקדמיה מתעקשת להתעלם מהמיטב שנעשה מחוץ לגבולותיה. אחרי הזכייה של "פרידה" האירני ב-2011, הגיעה עוד שנה מרשימה באופן יחסי, כזו שהביאה לזוכה שהיה מצד אחד מאוד צפוי באותה שנה, אבל גם מאוד יוצא דופן מבחינת מורשת הקטגוריה הזו. יותר מזה, לראשונה מאז שנת… 
15 שנה לפני ששלושה מנהיגים מפוקפקים החליטו לשחק בטילים מעל ראשי האזרחים שבשלב הזה לא זכרו נורמליות מהי, התקיים הקרב הראשון של משולש ארה"ב-ישראל-אירן, אם כי בנסיבות הרבה יותר מרנינות. באוסקר ה-84, נאבקו בפעם הראשונה והאחרונה ישראל ואירן בחסות ארה"ב על יוקרת פרס הקולנוע. זה נגמר ב-1:0 לאירן. אם לא היינו חיים בעולם כל כך עקום, היינו יכולים לשמוח בהצלחה… 
עשור חדש נפתח בקטגוריית הסרט הבינלאומי של פרסי האוסקר, ועמו רוחות חדשות וחיוביות למדי. באופן מאוד כללי, כמובן. האלף החדש, כזכור, התחיל עם עשור מפוקפק למדי מבחינת מורשת הפרס, כזה שהביא עמו המון שינויים מטעם האקדמיה שניסתה להתמודד עם חיצי ביקורת חיצונית ופנימית על מהות הקטגוריה. לא אפרט על כל אלו כי באמת שיש פרק שלם לכל שנה ושנה, אבל…
תגובות אחרונות