• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

המלצות סינמטקים – ינואר 2019

1 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל

השנה החדשה נפתחת ויש לקוות כי החודש הראשון מרמז על הצפוי בסינמטקים במשך כל השנה. יש יחסית הרבה מה לראות החודש, כולל שתי  רטרוספקטיבות מרגשות שייערכו ברחבי הארץ, לשניים מענקי הקולנוע שהגעתם בחודש אחד הופכת את ינואר לשעתה היפה ביותר של האות ו'. ויש גם דברים נוספים.

שניים מן הפוסטים הראשונים שכתבתי ב"סריטה" עסקו בבמאית אנייס ורדה. בשנים שחלפו מאז חלה גדילה בהכרה ובהערכה לבמאית המקורית ופורצת הדרך. הרטרוספקטיבה שמגיעה החודש לסינמטקים כבר הוצגה בפסטיבל חיפה (שיזם את הפרויקט) בהקרנות בשעות הבוקר שהיו מלאות מן הצפוי, ויש לקוות שזה יהיה הגורל גם כעת. החל מסרטה הראשון שלא דומה לשום דבר אחר, ודרך קריירה שנמשכת מ-1955 ועד היום, ורדה מייצרת קולנוע סוחף ומהנה, שמרגיש קליל ומצחיק אבל מספק מבט מעמיק ומורכב על העולם בו אנו חיים. כולל ביקורת פוליטית נוקבת ובחינה בלתי פוסקת של נקודת המבט הנשית ובעיקר הגישה האישית. המחווה בסינמטקים אינה מקיפה ומציעה למעשה סעודת טעימות מן התקופות השונות ביצירה של ורדה כבמאית של סרטים ארוכים וקצרים, תיעודיים, עלילתיים ואלו שבין לבין.

ומן החופים של אנייס לדרכים של וים, מ-ורדה ל-ונדרס. יוזמה של סינמטק הרצליה בשיתוף פעולה עם מכון גתה מביאה לכך הסינמטקים רטרוספקטיבה לסרטים המוקדמים של וים ונדרס, שלמעשה כוללת לא רק אותם – היוצר שפעל מאז סוף שנות הששים מיוצג בה גם על ידי סרט תיעודי משנות התשעים. בהחלט ניתן לומר כי המחווה, שתימשך גם בחודש הבא, כוללת את כל סרטיו הגדולים ביותר של הבמאי הגרמני שפעל גם בארה"ב, וכיום מכהן כראש האקדמיה האירופאית לקולנוע. כמי שזכה להכיר את ונדרס קודם דרך סרטים עלילתיים מאוחרים יותר, אני יכול לציין כי המפגש עם סרטיו המוקדמים, בעיקר אלו המתארים מסעות נטולי תקווה לשינוי ועמוסי מגע אנושי, הותירו אותי המום מן הליריות העצובה והמהולה באהבה אין סופית לקולנוע, מוזיקה, ומפגש בין תפיסות פילוסופיות. ייתכן והשיא מגיע באפוס תיקון מכונת ההקרנה ב״במהלך הזמן״, שלוש שעות שכל פרגמנט בהם הוא זהב (תמונה לעיל). שמו האנגלי של הסרט גם נתן את שמו למחווה כולה – ״מלכי הדרכים״. יוקרנו גם הסרט האמריקאי הגדול ״פריז, טקסס״, הסרט הלא מספיק ידוע ״תנועה מוטעית״, העיבוד המרתק לפטרישיה הייסמית ״ידיד אמריקאי״, והלהיט הכי גדול של ונדרס ״מלאכים בשמי ברלין״. כל זאת לצד מבחר מסרטיו התיעודים והקצרים של ונדרס.

עוד אירוע גדול החודש, על פניו, הוא שבוע הקולנוע הבריזלאי. מבין הסרטים שיוצגו בו, ראיתי ואני יכול להמליץ על הסרט ההיסטורי ״ואזנטה״ שהוקרן לפני שנה בפסטיבל חיפה, אולם אני מניח כי יש כמה פנינים נוספות מן המדינה הדרום אמריקאית שמייצרת קולנוע מגוון.

לזכר הבמאי ברנרדו ברטולוצ'י, שהלך לעולמו, סינמטק ירושלים יקרינו את סרט הפריצה שלו, סרט שהוא עדיין סרטו השלם והצלול ביותר – ״הקונפורמיסט״. זה יקרה כבר הערב (הראשון לחודש).

במאי גדול לא פחות שמת לאחרונה הוא ניקולס רוג והסינמטקים יקרנו שלושה מסרטיו הגדולים ביותר: ״שאלה של זמן״ שהוא מבט נוקב, מתריס ומזעזע על האובססיה הגברית וכולל את ארט גרופנקל בתפקיד משחק נגד הדימוי שלו, ״המבט״ שנבחר לסרט הבריטי הגדול בכל הזמנים במשאל מבקרים מקיף ו״האיש שנפל מכוכב אחר״.

הסרט האחרון שהוזכר יהיה גם חלק ממחווה שתתקיים בסינמטק תל אביב לציון שלוש שנים (כבר?) למותו של דיויד בואי. המחווה תכלול גם שני סרטים נהדרים נוספים ושונים מאוד – ״המבוך״ של ג'ים הנסון ו״חג שמח, מר לורנס״, אפוס מחנה השבויים במלחמה של נאגיסה אושימה. חלק מן ההקרנות ילוו בהרצאות על בואי.

אנייס ורדה מוכנה לרטרוספקטיבה שלה (מתוך סרטה ״החופים של אנייס״)

שנת 2018 צוינה כשנת אינגמר ברגמן בעולם, אולם שיא המחווה בסינמטקים מגיע רק ב-2019. לפחות עבור מי שלא צפה כבר בסינמטק הרצליה ביצירה הכי אהובה עלי מסרטי הבמאי השבדי – ״תמונות מחיי הנישואין״. היצירה תוקרן בגרסה היחידה שעושה צדק עם החזון של ברגמן – סדרת הטלוויזיה שאורכה 5 שעות ו-6 פרקים. כמי שחווה את זה אישית לאחרונה, אין דבר יותר סוחף רגשית ומתגמל מאשר להקדיש ערב ארוך ועמוס לצפייה ביצירת המופת הזו במלואה וברצף (עם הפסקה הכרחית באמצע).

לא תמיד אני כותב על סרטים תיעודיים המגיעים לסבב ההקרנות בסינמטקים, אבל יש סרטים שהם חריגים בנוף ודורשים המלצה מיוחדת. כזה הוא הפרויקט של אבנר פיינגלרנט ״במדבר – דיפטיך תיעודי״, שהייתי בחבר השופטים מטעם פיפרסקי שהעניק לו את פרס הבימוי בפסטיבל דוקאביב האחרון (זה היה הפרס היחיד שהענקנו). הסרט מורכב למעשה משני סרטים שונים ומשלימים, כל אחד מהם באורך מלא – אחד עוקב אחר משפחה פלסטינית והשני אחר מתנחלים המקימים חווה באותה סביבה גאוגרפית. שני הסרטים נטולי הטפה ומלאים בניסיון לתאר ולהבין את האחר בשפה הקולנועית המתאימה לו. הסרט דורש סבלנות ולא מעט זמן, אבל מדובר בחוויה קולנועית והומנית סוחפת.

הקרנה של סרטים אילמים עם מוזיקה חיה הפך בשנה החולפת לדבר מצליח בסינמטקים בארץ. ב-5 בינואר בסינמטק תל אביב יוקרן הסרט האוסטרי בעל הערך היסטורי יוצא הדופן ״עיר ללא יהודים״ באופן זה, אחרי הצלחה בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים. מדובר בסרט משנות ה-20 שניבא את העתיד העגום הצפוי באירופה.

ב-16 לחודש, סינמטק הרצליה יארחו את הבמאי אופיר פלדמן שיציג את סרטו הקצר ״במקומו״, סרט המשלב משולש רומנטי ויחסי יהודים-ערבים אבל בדרך מקורית ומרגשת. לאחר מכן, כנהוג במקום, יוקרן סרט ארוך שבחר במאי הסרט הקצר, ובמקרה זה – ״שלושה ימים וילד״ של אורי זוהר.

יום השואה הבינלאומי יצויין בסינמטקים בין היתר בהקרנת עותק חדש לרגל 25 שנה לסרט המכונן של סטיבן ספילברג ״רשימת שינדלר״, כולל דברים חדשים מפי הבמאי שצורפו לסרט.

ב-8 בחודש בסינמטק שדרות במסגרת "בוקר כיף", יוקרן סרטו הראשון של ניר ברגמן ״כנפיים שבורות״, סרט שממרחק השנים ניתן כבר ליחס לו מעמד מכונן בדרמה הישראלית של הזרם המרכזי. הסרט יוקרן עם תרגום לרוסית והוא צפייה מומלצת לחובבי הקולנוע הישראלי דוברי כל השפות.

בהרצליה יקרנו שוב לא רק את הגרסה האמריקאית ל״הגננת״, שמגיעה לסינמטקים אחרי הפצה בבתי הקולנוע, אלא גם את הסרט המקורי של נדב לפיד – סרט שהוא נועז יותר, ישראלי יותר, ובעיני גם טוב יותר. הגרסה האמריקאית ב-11 לחודש, הישראלית ב-17.

״אנשי המסיבות״, הביוגרפיה המוזיקלית הסוחפת והמבקרת את עצמה של מייקל ווינטרבוטום בכיכובו של סטיב קוגן, תוקרן בסינמטק ירושלים ב-12 לחודש.

״בין הקירות״, הסרט החברתי זוכה דקל הזהב של הבמאי הצרפתי לורן קנטה, יוקרן בירושלים ב-15 לחודש. מדובר בסרט על מפגש בין מורה לקבוצת תלמידים מרקע חברתי שונה והוא נטול ניסיון לייפות את המציאות החברתית בצרפת של לפני כעשור, בעוד המתחים הפנימיים עדיין מהדהדים בימינו.

״גרנד הוטל״, הקלסיקה ההוליוודית עתירת הכוכבים וזוכת פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בלי אף מועמדות נוספת, תוקרן בסינמטק חולון ב-21 לחודש.

אחד מסרטיו היותר מהנים של ג'ים ג'ארמוש, ״נרדפי החוק״, יוקרן בירושלים ב-18 לחודש והוא יגרום לכם לצעוק לגלידה גם בקור הירושלמי.

״רובן ברנדט, אספן״, סרט האנימציה שהכי אהבתי ב-2018, מגיע החודש להקרנות בירושלים.

״הבית של ג'ק בנה״, סרטו האחרון של לארס פון טרייר, שגרם לאורון (מעריץ של הבמאי לרוב) אכזבה בפסטיבל קאן אבל מאז צץ ברשימות סרטי השנה של כמה וכמה אנשים, מגיע להקרנות בסינמטק תל אביב.

עוד אחד מסרטי השנה עבור רבים (כולל חלק מאיתנו), ״חיות אמריקאיות״, יוקרן גם הוא יותר מפעם אחת בסינמטק תל אביב החודש. את הסרט הזה אורון אהב הרבה יותר.

״שלושה קופים״ הוא סרט של נורי בילגה ג'יילן וזה אמור להספיק. הוא גם אחד מן היותר נגישים של הבמאי שעדיין לא עשה סרט שלא הימם אותי. יוקרן בירושלים ב-30 לחודש.

הקרנה שכוללת מופע מחווה על הבמה לסרט המוזיקלי ״חנות קטנה ומטריפה״ תיערך בתל אביב ב-19 לחודש.

״הבית שג׳ק בנה״ של לארס פון טרייר מגיע כדי לפצל גם את באי הסינמטקים

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.