21 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
נקודת המעבר של האוסקר משנות השבעים לשמונים היא פשוט מרתקת. לראשונה מזה ארבעה עשורים, האקדמיה החליטה לחגוג דווקא את הדרמות המשפחתיות על פני הפקות קולנועיות מורכבות יותר (כפי שזכו בשנות השבעים) במשך שנתיים רצוף. אבל מה שעוד יותר מעניין, הוא הקשר התימתי בין הזוכים, "קרמר נגד קרמר" של 1979 (לו הוקדש הפרק בקודם), והזוכה של האוסקר ה-53, "אנשים פשוטים" (Ordinary… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
את שנות השבעים, העשור הטוב ביותר של האוסקר ללא תחרות בכלל, סגר "קרמר נגד קרמר" (Kramer vs. Kramer) שלקח אותנו ביד אל שנות השמונים. זה היה סיום די אנטי-קליימטי לסבנטיז, שקיבץ רצף זוכי אוסקר מ-1971 ועד 1978 שהפכו להיות כולם קלאסיקות שהשפיעו באופו ניכר על הקולנוע המסחרי מאז. זה לא שהזוכה ה-52 באוסקר הוא הסרט החלש ביותר מהעשור, התואר הזה… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
שלוש שנים לאחר שהסתיימה, הופיעה סוף סוף מלחמת ויטנאם באוסקר. הסיפור של הוליווד ו-ויטנאם הוא אחד המרתקים, ומצדיק לא רק פוסט אלא רצף של מחקרים, כך שלא נוכל לגמרי לצלול לכל האספקטים שלו, אבל אפשר לציין רק שבמשך כל ימי המלחמה הארוכים, הוליווד מיעטה להראות את הקרבות שמעבר לים, אלו שגבו קורבנות רבים מבניה של ארה"ב, מכיוון שאף אחד לא… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחת התלונות המוכרות על פרסי האוסקר, היא שהאקדמיה האמריקאית לעיתים קרובות כושלת מלזהות כישרון גדול כאשר הוא בשיאו, פוסחת מעליו בזמן אמת, ומפצה אותו לאחר מכן על עבודה פחותה יותר. דוגמאות מפורסמות הן קרול ריד שזכה עם "אוליבר!" במקום "האדם השלישי", ברנרדו ברטולוצ'י שניצח עם "הקיסר האחרון" ולא "הטנגו האחרון בפריז", מרטין סקורסזי שהפסיד עם כל יצירות המופת שלו אבל… להמשך קריאה
30 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
שנה לאחר התבוסה במלחמת ויטנאם, ניצח באוסקר סרט שהשורה התחתונה שלו היא שלא בהכרח צריך לנצח בשביל להיות ווינר. טוב, האמת שגם אני יכול להודות שההיקש הזה קל מדי, וקצת אחד-על-אחד אפילו בשביל אלו שממש מחפשים סיבות והקשרים לכל דבר שקורה, אז יכול להיות שצריך לקחת בחשבון אי אילו אחוזים של מקריות. אבל יש פה בכל זאת כמה עובדות שאי… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
שנת 1975 הייתה שנה קשה בארה"ב. מלחמת ויטנאם עמדה להסתיים ללא תוצאות של ממש, הכלכלה הייתה במצב רעוע במיוחד, הנשיא ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט שנתיים לפני כן, וג'ראלד פורד, סגנו, נכנס במקומו. הדברים האלו היו המשך ישיר לשנים הרעות שהגיעו אחרי רצח קנדי ומשפט מנסון, וכפי שהזכרתי בפרקים הקודמים, הקולנוע והאוסקר הגיבו בהתאם. במהלך החצי הראשון של הסבנטיז האקדמיה… להמשך קריאה
24 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
חלפו רק שנתיים מאז ניצחו בדוחק הקורליאונים, משפחת המאפיה המפורסמת ביותר בקולנוע, את טקס האוסקר עם שלוש זכיות כולל פרס הסרט, והנה הם שבו שוב בכוחות גדולים הרבה יותר. הפעם המצב היה קצת אחרת, ו"הסנדק 2" (The Godfather Part II) סיים את הערב עם לא פחות משישה פסלונים, פי שניים מהסיבוב הקודם, ועל הדרך הפך להיות סרט ההמשך הראשון שזוכה… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
המשולש היל-ניומן-רדפורד אחראי על שניים מסרטי הקולנוע האהובים ביותר בתולדות הוליווד. הראשון היה "קיד וקאסידי", המערבון הנהדר שבשנת 1969 זכה בארבעה פרסי אוסקר ואחרי קרב צמוד בקטגוריה הראשית הובס על ידי "קאובוי של חצות". השני, "העוקץ" (The Sting), כבר סחף לחלוטין את האקדמיה, היה מועמד לעשרה פרסים וזכה בלא פחות משבעה, כולל בקטגוריות הבימוי והסרט של שנת 1973. שמותיהם המלאים… להמשך קריאה
17 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
"הסנדק" (The Godfather), זוכה האוסקר ה-45, הוא סרט שלא צריך הקדמות. מדובר באחד הסרטים המהוללים והמצוטטים ביותר אי פעם, כזה שבשנת יציאתו עקף את "חלף עם הרוח" ו"צלילי המוסיקה" כסרט הקופתי ביותר בכל הזמנים, סרט ההמשך שלו היה לסיקוול הראשון שזכה באוסקר (נגיע אליו בעוד שני פרקים), ועל אף הזמן שחלף הוא עדיין נותר אחד הסרטים הפופולריים ביותר בתולדות הקולנוע.… להמשך קריאה
2 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
זכייתו של "הקשר הצרפתי" (The French Connection) בטקס ה-44 העידה סופית על כך שהוליווד החדשה, זו שנרמז עליה בעשור הקודם עם זכיית "כחום הלילה" ו"קאובוי של חצות", נכנסה סופית לקונצנזוס והאקדמיה אימצה אותה בברכה. לקדמת הבמה עברו יוצרים חדשים שהושפעו מהקולנוע האירופאי, כאלו שלא היו צריכים להיות כבולים לצנזורת חוק הייז ונשיאו על גלי המחאות החברתיות, שחרור המיניות וזכויות האזרח.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות