סיכום הסיכומים של סריטה לשנת 2019

שנים כמו 2019 לעתים לא זוכות ליחס זהה לכל שנה אחרת בעשור, מעצם היותם אחרונות ומועדות לסכנה שבהאפלה על ידי סיכומים נרחבים יותר של התקופה. בדיעבד, אני עוד יותר שמח שבחרנו להקדיש את סוף אוקטובר למצעד העשור של סריטה, ולהשאיר את סוף דצמבר פנוי לסיכומי השנה הקבועים שלנו. שמתי לב שבלא מעט אתרים אחרים 2019 קצת נזנחה לטובת סיכומי עשור, אז נוותר השנה על לינקים לסיכומים של אחרים – פשוט צפו בקומפילציה השנתית של דייויד ארליך, ותנו לינק לסיכום שנה שלכם ושלכן בתגובות אם תחפצו בכך. החסרון בהפרדה של סיכום שנת קצה והעשור שהיא מגיעה בסופו הוא שסרטי 2019 היו פחות מיוצגים בסיכום התקופה שלנו, אבל לפחות הם בכל זאת זוכים עכשיו להנצחה בבלוג ובליבנו, בזמן שיותר מתאים להם. ולא רק הסרטים, כפי שאפשר לראות בחחנוכיית הסיכומים שלנו, שפוסט זה הוא השמש הקבוע שלה. וכן אני יודע שהחג נגמר, ועוד רגע גם השנה והעשור, תרשו להתפייט עוד קצת בדימויים לפני שלא נשמע את המילה ״סיכום״ או נפסיק לצרף את המילה ״השנה״ לכל תיאור. אז זה מה שהיה לנו כאן בסריטה בימים ובחודשים האחרונים, אחר-כך שקלול של סרטי השנה שלנו וכל הנספחים הרגילים.

סיכום סיכומי השנה של סריטה

מחצית – המסורת הקבועה של אור לעשות בעצמו מיני-סיכום שנה כבר בסוף יוני
עברי – כמה חודשים אחר-כך מגיע תורה של השנה העברית לקבל כבוד נפרד

האימה – הספתח של סיכומי סוף דצמבר, בפינת החודשית של אור שהופכת לחגיגית
הגרועים – האימה האמיתית, הלא הם הסרטים שהרסו לנו את השנה (או ערב אחד)

המגמות – והטרנדים של 2019 בקולנוע, והמשמעות של כל זה בעיני עופר
הנצחונות – וההפסדים של השנה, לפחות לפי איך שאני (אורון) מקטלג את זה
חשבונפש – לירון מבליטה את הרפלקציה העצמית של השנה בקולנוע ומהרהרת
הרגעים – הסיכום האישי של אור ו-20 פעמים שהקולנוע יצא מגדרו השנה (והעשור)

הסרטים – הבחירות האישיות של כותבי הבלוג לטופ השנתי של כל אחד ואחת
האישים – עשרה שמות (ועוד קצת) שמזוהים אצלנו עם כל מה שהוא 2019

עשיריית העשיריות וסרט השנה של סריטה

את הבחירות האישיות שלנו לסרטים הכי טובים שהופצו בבתי הקולנוע וגם אלה שלא, יודעים ויודעות כל מי שקראו את הפוסט המרכז את העשיריות שלנו. יש גם מיני סטטיסטיקות שאור אוהב ומתמחה בהן, אבל משאיר לי ולסיכום זה את מלאכת סיכום הנקודות שקיבל אצלנו כל סרט ליצירת רשימה מלאכותית ומצומצמת של כולנו יחד. החוקים פשוטים: סרטים שמופיעים אצל ארבעתנו מקבלים קדימות, אחר-כך כאלה שנמצאים בשלוש רשימות ואז המשותפים לשתיים. אחר-כך אני מחבר את המיקומים בהם דורגו הסרטים, כמה שהמספר נמוך יותר ככה המיקום גבוה יותר (מצאתי שאין צורך בממוצעים למיניהם). מה שמתקבל הוא מעין שקלול של הטעם הקולקטיבי שלנו, אבל בלי זכות או מחשבה על העניין מראש, שוודאי היה משפיע על הרשימה. אולי יש בכך משהו טהור יותר, אולי פחות מייצג. אני אישית חושב שהשנה יש מקרה ברור של חמישייה ראשונה שתהיה די קלאסית אצל מבקרים ומבקרות, ואחר-כך ננדוד לאיזורים אישיים יותר. לפני כן אזכיר סרטים שהופיעו בשתי רשימות אך במקומות נמוכים מכדי להיכנס לעשיריה המשותפת, ובסוגריים אציין את המיקומים של הסרטים בדירוגים האישיים. הלינקים הם לטקסטים שלנו, למקרה ששמות הסרטים לא מצלצלים מוכר.

כמעט ונכנסו: ״הנוקמים: סוף המשחק״ (9,10), ״הזמיר״ (6,9), ״FYRE״ (5,9), ״עור צבי״ (6,7), ״הפרידה״ (6,7), ״אהבה בימים קרים״ (5,7), ״דיוקן של נערה עולה באש״ (4,7), ״אטלנטיקה״ (3,8).

10. אנחנו (3,6) / סיפורו של רחוב ביל (2,7) – היצירות של ג׳ורדן פיל ובארי ג׳נקינס מצטופפות בסוף התור.
9. המגדלור (1,5) – חפשו את מופע הפלצות הגותי של רוברט אגרס בסינמטקים ממחר ובהמשך.
8. ג׳ירפה (2,2) – רשמו לפניכם את סרטו המונומנטלי של קנטמיר בלאגוב שיגיע ארצה בינואר.
7. רצח כתוב היטב (5,9,10) – הראשון ברשימה להופיע בשלוש עשיריות, ואיזה כיף מלא שנינות זה היה.
6. מידסומר (1,7,10) – ארי אסטר חוזר לככב אצלנו שנה בלבד אחרי ״תורשתי״. אין ספק, מאסטר נולד.
5. פרזיטים (1,5,6) – הסרט שהכיר מחדש לעולם את הקולנוע הקוריאני ואת הקטלניות של אפרסקים.
4. מילים נרדפות (1,3,5) – מבריק, מזהיר, גאוני, כשרוני, מעולה, מצויין, משובח, מהולל, נדב לפיד.
3. המועדפת (2,2,4) – מדליית ארד לטרפת של יורגוס לנתימוס, המתכת ממנה נבנה לו פסל במשרדי סריטה.
2. סיפור נישואים (3,4,8,8) – ארבע רשימות שלנו הכילו את הפאר הקומי-טרגי הזה, וכל הכבוד לנטפליקס.
1. האירי (1,2,2,9) – שוב נטפליקס בקולנוע, שוב ארבעתנו, ואחד מרטין סקורסזה שנתן לנו האל הטוב.

כולם לזוז הצידה ולפנות מקום לסרט השנה שלנו – ״האירי״

איפה עוד אפשר לקרוא ולשמוע אותנו

סריטה הוא מועדון הכתיבה של ארבעתנו, אבל כולנו גם כותבים או משתתפים במקומות אחרים הקשורים לקולנוע ולתרבות. לאורך השנה צברנו גם שם ושם חוויות ודעות שלא שותפו כאן בסריטה, אז זה הזמן להפנות אליהם.

את אור סיגולי אפשר לקרוא בגלובס ולשמוע מדי פעם בתוכנית הקולנוע של רדיו תל אביב 102FM בהגשת יונתן גל. השנה אפשר היה גם לפגוש אותו באופן קבוע בסינמטק חולון שם הוא מנהל התכנייה.

עופר ליברגל כותב גם בכתב עת סינמטק התל-אביבי, מתוכו ביקש להפנות לשני מאמרים שנהנה מכתיבתם במיוחד. האחד על כוכבים נוסח הוליווד, בעקבות מתקפת הביוגרפיות המוזיקליות שרק החריפה מאז כתיבת המאמר, והאחר על אימת המשאיות בקולנוע, ספציפית ״שכר האימה״ של הנרי ז׳ורז׳ קלוזו מול ״המכשף״ של וויליאם פרידקין.

לירון סיני כותבת גם בבלוג דברים עם מילים, שלא התעדכן השנה, אבל יש לו גם פודקאסט שדווקא כן. היא רוצה להפנות לפרק על קומיקס ועל הלבוי בשיתוף עם בן זוגה, יוני זאבו. אפשר גם לשמוע אותה מתארחת בפודקאסט ״סרטים זה אנחנו״ בהנחיית אברי רוזן צבי ורותם יפעת.

אורון שמיר, שזה אני, כתבתי בשנה החולפת מלבד בסריטה לגלריה היומי של עיתון הארץ. החל מהמלצות לצפייה ביתית דרך כתבות ומאמרים ואפילו ראיון או שניים. אבל הכי נהנתי מהמשימות המיוחדות, שהשנה שלחו אותי לראות נטפליקס בקולנוע (או בתיאטרון) – את ״האירי״ בברודוויי ואת שלושת סרטי החברה שלקחו חלק בפסטיבל ונציה – ״סיפור נישואים״, ״המכבסה״ ו״המלך״.

זהו, נגמרה לא רק השנה אלא גם העשור! זה מצריך מבחינתי שני גיפים, שניהם מ״מילים נרדפות״. צאו לרקוד במסיבה שלא הוזמנתם או הוזמנתן אליה, או הישארו בבית וקבלו את שנות ה-(20)20 במחול עצמי. אנחנו נהיה פה מחר עם הנגאובר קל, המלצות סינמטקים וסרטים חדשים.