• סיכום המחצית של 2018
  • דאבל דוקו: ״אתה מת רק פעמיים״ ו״שלושה זרים זהים״
  • ״גורד שחקים״, סקירה
  • גוטי
  • סרטים חדשים: ״גורד שחקים״ עם דוויין ג׳ונסון
  • הכהנים הגדולים: ״ביג לבובסקי״
  • ״תופסת״, סקירה
  • ״אנטמן והצרעה״, סקירה
  • סקירת חו״ל ,
  • נוסטלגיה לאימה ואייטיז בפסטיבל פרימוורה סאונד
  • המלצות סינמטקים: מהדורת יולי 2018
  • ״על חוף צ׳סיל״, סקירה מהדף אל המסך
  • ״סיקאריו: הנקמה״, סקירה
  • אימת החודש - יוני 2018:
  • פסטיבל ירושלים 2018: סרט הפתיחה והנעילה

סרטים חדשים: ״דרייבר״, ״אושן 8״, ״פבלו״, ״באהבה, סיימון״, ״חנות הספרים״, ״מגיפה״

20 ביוני 2018 מאת אורון שמיר

בהמשך היום יוכרזו המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר 2018, שיקבלו פוסט נפרד – אז חזרו אלינו לעדכונים. בינתיים יש לנו שישה סרטים חדשים להתייחס אליהם, מה שיקרה מיד, וגם אל פסטיבל הקולנוע האחרון של יוני (נדמה לי) שמתרחש השבוע, מה שנעשה בסוף הפוסט. אבל עוד לפני הכל, צרור ברכות לבבי במיוחד מכאן ועד הכרמל בעקבות השידוך בין שניים אשר יקרים מאוד לסריטה – ירון כפתורי, לשעבר משנה למנכ״ל קולנוע לב, מונה למנכ"ל הסינמטק ופסטיבל הסרטים בחיפה. פנינה בלייר תמשיך לשמש כמנהלת האמנותית של הפסטיבל החיפאי ואם יורשה לי זוהי בשורה משמחת ומעודדת למוסד הקולנוע הוותיק ועוד סיבה אחת מיני רבות להתרגש לקראת חג הסוכות שיביא עימו מהדורה נוספת של הפסטיבל האהוב. על החדשות הנוגעות לפסטיבל ירושלים כבר כתבתי אתמול בפוסט נפרד, למקרה שפספסתם או פספסתן, אז אפשר להמשיך במדור.

״דרייבר״, שאינו סרט ההמשך ל״בייבי דרייבר״, מגיע אל בתי הקולנוע לאחר שפתח בתחילת החודש את פסטיבל קולנוע דרום, אז גם כתבנו עליו שנית. למי שהספיקו לשכוח, מדובר בסרטו הראשון באורך מלא של יהונתן אינדורסקי (״החזן והים״, הסדרה ״שטיסל״) המבוסס על סרט קצר שלו באותו השם שאף זכה בפסטיבל ירושלים. בעגה החרדית של בני ברק, דרייבר פירושו אדם המתקיים מהסעת שנוררים, אברכים המתדפקים על דלתות מקובלים ומכובדים בבקשה לצדקה ומתחלקים בכסף עם הנהג שסיפק להם את המידע והגישה. גיבור הסרט, בגילומו של משה פולקנפליק, מתפרנס בדוחק מן העיסוק המפוקפק ומגדל לבדו ילדה (מנואל אלקסלסי ורדי). יש לו גם התמכרות למשחקי קלפים ויוזמות כספיות הרפתקניות יותר, בעוד בתו נאלצת להסתדר לבדה, אבל העיקר בסרט הם הסיפורים הקטנים שאוסף הדרייבר לאורך הדרך וההצצה שמספק הסרט לעולם שנדמה כמו יקום מקביל. בתפקידי משנה והופעות אורח: מאור שוויצר אבי דנגור, רבקה מיכאלי, דבל׳ה גליקמן, דב נבון, יעל אבקסיס, יחזקאל לזרוב ועוד.

״אושן 8״ (Ocean 8) מגיע קצת יותר מעשר שנים אחרי סיום הטרילוגיה הסודרברגית, שהיא בעצמה רימייק ל״אושן 11״ מודל 1960, וגם שנתיים אחרי הניסיון הקודם של הוליווד לייצר ״גרסה נשית״ למותג קולנועי ידוע (״מכסחות השדים״). במקום דני אושן קבלו את דבי אושן (סנדרה בולוק), אחותו של הנבל המדופלם שמוכיחה כי הערמה על החוק היא כנראה אצלם בדם. לאחר שהיא משתחררת מהכלא, הדבר הראשון שעושה הנוכלת לשעבר הוא לשוב אל חיי הפשע עם תוכנית שהגתה בזמן כליאתה – לשדוד את התכשיט היקר בעולם מצווארה של ידוענית מעצבנת (אן הת׳אוויי) באמצע האירוע היוקרתי בניו יורק, ה״מט גאלה״. לשם כך היא זקוקה לצוות ולעזרתה מתגייסות קייט בלאנשט, הלנה בונהם קרטר, שרה פולסון, מינדי קיילינג,ריהאנה וגם אקוואפינה, שזה בהחלט שם של בת אנוש ולא שגיאת הקלדה. מי שיצליחו לספור עד שמונה כנראה כבר הבינו לאן זה הולך, אבל אלה ממש לא כל הדמויות בסרט. על הבימוי הופקד גארי רוס (״משחקי הרעב״), שגם כתב את התסריט יחד עם אוליביה מילץ׳ (״Dude״). יצאתי הרבה יותר מדי מרוגז מהתוצאה הסופית, אז אני שמח שאור יהיה זה שיכתוב את הסקירה עבור הבלוג.

״באהבה, סיימון״ (Love, Simon) הוא סרט התבגרות גאה המבוסס על ספר מאת בקי אלברטלי. סיימון (ניק רובינסון) הוא תיכוניסט המסתיר מכולם את נטייתו המינית, החל מהוריו (ג׳ניפר גארנר וג׳וש דוהמל) ועד חבריו ללימודים, אך יום בהיר אחד נחשף לבלוג של דמות אנונימית מבית הספר שלו המדברת בפתיחות על ההומוסקסואליות שלה. השניים מתחילים להתכתב בחשאי אבל סודו של סיימון בסכנה. את הסרט ביים גרג ברלנטי (״החיים כמו שמכירים״), שרק נראה במבט ראשון/דיסלקטי כאילו הוא קרוב של הסופרת, ועל התסריט חתומים אליזבת׳ ברגר ואייזק אפטאקר, שניים מן הכותבים והמפיקים של הסדרה ״החיים עצמם״. הסרט הזה עשה לא מעט רעש כשיצא בארצות הברית עקב פתיחות הדיון של הזהות המינית של הדמות הראשית, משהו שלי נראה די טריוויאלי בקולנוע של היום, אבל אולי הסקירה המתקרבת של אור תוכל לבאר.

״פבלו״ (Loving Pablo), שמהכותרת הלועזית נשמע כמו הגרסה הלטינית לסרט שמעליו, הוא למעשה המשך הפיקסציה החדשה של התרבות הפופולרית עם דמותו של פבלו אסקובר. למי שלא הספיקה לו ההופעה הזוגית ב״כולם יודעים״, סרט הפתיחה של פסטיבל קאן האחרון, פנלופה קרוז וחבייר בארדם חולקים מסך גם הפעם – היא בתור העיתונאית וירג׳יניה ולחו שניהלה רומן עם אסקובר ונתבקשה לסייע לרשויות בלכידתו, והוא בתור ברון הסמים הקולומביאני החביב על כולם. כן, זה אומר חבייר בארדם עם כרס ושפם. מי שאחראי לעיבוד לספר הזכרונות של ולחו לכדי תסריט הוא פרננדו לאון דה ארנואה (״יום מושלם״, ״ימי שני בשמש״) שגם ביים. אני לא מתחייב על סקירה אז קישטתי את הפוסט בתמונות מהסרט.

״חנות הספרים״ (The Bookshop), מגיע אל בתי הקולנוע כאשר כבר נמצאים בו הסרטים הבאים: ״מועדון הספר הטוב״, ״המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה״, ו״מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים״. ליבי עם הקופאים והקופאיות בבתי הקולנוע השבוע. העלילה מתרחשת ב-1959 בעיירה אנגלית שכוחת-אל שכמו קפאה בזמן, לא בדיוק הרגע המתאים ביותר עבור אלמנה טריה (אמילי מורטימר) לפתוח חנות ספרים במיקום מעורר מחלוקת. היא מקווה להביא קידמה אל המקום ולפתוח את ראשם של התושבים בעזרת ספרות, נתקלת בהתנגדות השמרנים (בהובלת פטרישיה קלרקסון) וגם צוברת לעצמה כמה ידידים (ביניהם ביל ניי). גם הסרט הזה מבוסס על ספר, מאת פנלופה פיצג׳רלד, שעובד למסך ואף בויים בידי איזבל קוישט (״החיים בלעדיי״, ״חולשה ליופי״) שפעם נורא שמחתי לקראת סרטים חדשים שלה אבל עכשיו נחרדתי לגלות כמה מהם החמצתי.

״מגיפה״ (Viral) הוא לא רק סרט האימה לשבוע זה אלא גם השיימינג השבועי בענייני הפצה. מדובר בסרט שנוצר לצפייה ביתית וערך את בכורתו במולדתו האמריקאית לפני כמעט שנתיים, כאשר למעלה משנה עברה מאז מצא עצמו בפסטיבלים או בבכורות ביתיות באירופה. העלילה נשמעת כמו שילוב של כמה תתי-ז׳אנר אופנתיים: עיירה במצור ובהסגר בעקבות התפרצות של מגיפה המכונה ״שפעת התולעת״, שהנגועים בה הופכים לרצחניים או לנשלטים בידי קול פנימי שטני, מה שלא מפריע לצמד גיבורות הסרט (סופיה בלק-דה אליה ואנה-לי טיפטון) לצאת למסיבה וכמובן לסבול מכל המתואר לעיל. הצמד הנרי ג׳וסט ואריאל שולמן (״קאטפיש״, ״משחקי חובה״) חתום על הבימוי, וצמד אחר כתב את התסריט – ברברה מרשל וכריסטופר לנדון (ההמשכונים של ״פעילות על-טבעית״). נשמע כמו עוד משימה לאור, שיעבוד קשה בסוף השבוע הזה.

וגם:

פסטיבל הסרט הקצר באר שבע ע״ש לאון אדרי – נפתח אמש בפעם השנייה בתולדותיו ויימשך היום ומחר במתחמים שונים בבירת הנגב. לתוכניה המלאה כמו גם למועדי ואתרי ההקרנה אני ממליץ בחום לסור אל אתר הפסטיבל הבאר-שבעי, אבל כיוון שיש לא מעט מן הסרטים הקצרים המרכיבים אותו שכבר כתבנו עליהם בסריטה חשבתי להזכיר לפחות חלק מהם. למשל כמה מן הזוכים הטריים של פסטיבל הסטודנטים כמו הפרויקט של תלמידי האנימציה במכללת ספיר ״היה שווה כל שקל״, ״זוגות זוגות״, ״אסא בן 13״, וגם ״שממה״ של מיקי פולונסקי (יוקרן גם סרטו הקודם ״עשרה רחובות ומאה עצים״). עוד סרטים חדשים יחסית הם ״קילומטר 147״ של בעז פרנקל ו״המטפל״ של רותי פרי-בר, לצד שמות שטרם נתקלתי בהם השנה, ולצידם אפשר למצוא יצירות מעט ותיקות יותר כמו ״7 דקות״ של אסף מכנס, ״שן כריש״ של אורן גרנר, ״אנטילופות״ של אורי רום, ״כמו בבית״ של שירה מישר, ״תעשי בכאילו״ של צורית הרציון, ״התצפיתנית״ של נעה גוסקוב, וגם המועמד לאוסקר ״איה״ של עודד בן נון ומיכל ברזיס. הפסטיבל גם מתהדר במפגשים עם אמנים כמו שי אביבי, יובל שרף, אורי סיון וגלעד אמיליו שנקר, שסרטו הלא-קצר ״המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה״ – יוקרן אף הוא. כאמור, אני שב וממליץ להתעדכן בליין-אפ המלא באתר הפסטיבל, או פשוט לבחור יום ושעה ללכת לראות סרטים קצרים בב״ש.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.