סרטים חדשים: ״הגבעה״, ״קריד״, ״בלב ים״, ״סופרג׳יסטיות״, ״יום מושלם״, ״בייביסיטינג״, ״כבר מתגעגעת״, ״המסע אל האלכימאי״
1 בינואר 2016 מאת אורון שמירלא פחות משמונה סרטים חדשים מקבלים את בואה של 2016 שהחלה אתמול בחצות. כל ענייני סיכום 2015 העסיקו אותנו רבות בשבוע החולף, ולכן פוסט הסרטים החדשים נדחה מעט עד שנסיים ואז נתאושש בזריזות. סוף השבוע יוקדש גם לקריאת עשרות ההגשות של הרגע האחרון עבור תחרות המבקרים הצעירים והצעירות, אבל נתחיל בהתייחסות ליבול האחרון בהחלט של אשתקד, או הראשון של השנה החדשה. נעשה זאת תחילה בפוסט הנ״ל ובהמשך בסקירות של ממש.
״הגבעה״ הוא הסרט הישראלי לסופש זה, לכן נפתח איתו. ייתכן שצפיתם בו כבר בשמו הקודם, ״אחרי הים״, אז ניסה את מזלו באופירים ונצפה על-ידי אור בפסטיבל חיפה של 2013, שם זכה גם בפרס סרט הביכורים. מדובר בהפקה ישראלית צרפתית, כפי שיעיד הקאסט המורכב מליאור אשכנזי, דנה עדיני ומוני מושונוב מחד, ומשמות מפוצצים כנילס ארסטרופ ומתייה אמלריק מאידך. בסרטו העלילתי הראשון באורך מלא, מספר יוסי אבירם את הסיפור שמתחיל עם גבר הנשטף לחוף ונמצא בידי אישה בהריון, ושל חוקר המשטרה שינסה לפענח את התעלומה שהוא מביא עימו.
״קריד״ (Creed) הוא למעשה ״רוקי 7״, כלומר נדבך נוסף ושביעי בסך הכל בסאגת האגרוף של סילבסטר סטאלון. אלא שסליי השאיר הפעם את מלאכת הבימוי לריאן קוגלר (״תחנת פרוטוויל״) ואף פינה את התפקיד הראשי לכוכב של אותו סרט, מייקל בי. ג׳ורדן. השחקן הצעיר מגלם את אדוניס קריד, בנו הממזר של אפולו קריד האגדי שהיה יריבו וחברו של רוקי בלבואה, המחליט ללכת בדרכי אביו ולהתאגרף באופן מקצועי לאחר שאורח חייו העשיר והמפונק שהציעה לו אמו המאמצת (פלישיה רשאד) לא מתאים לו. הוא עוזב את לוס אנג׳לס הזוהרת לטובת פילדלפיה כדי להתחיל מלמטה, ופונה אל רוקי בלבואה המזדקן כדי שיהיה לו למנטור ומאמן. יש גם עלילה רומנטית, בכיכובה של טסה תומסון, אל דאגה. בעיניי הסרט הזה הוא מה ש״הכוח מתעורר״ ל״מלחמת הכוכבים״ המקורי, וכתבתי על כך בהרחבה בביקורת שלי עליו בעכבר העיר.
״בלב ים״ (In the Heart of the Sea) הוא סרטו החדש של רון האוורד, שכדי להסביר את הקרדיטים למי שכתבו אותו אבקש ריכוז מהקהל – על התסריט חתומים צ׳ארלס לוויט (״לגעת ביהלום״) שנעזר בצמד ריק ג׳אפה ואמנדה סילבר (״עולם היורה״, סרטי ״כוכב הקופים״ החדשים). שלושתם יחדיו עיבדו את ספרו של נתניאל פילבריק, שכתב על הסיפור האמיתי שהיווה השראה עבור הרמן מלוויל לכתוב את ״מובי דיק״. בסרט זה עובד כך – בן ווישאו בתפקיד מלוויל מגיע אל ביתו של ברנדן גליסון כדי לדלות ממנו סיפור על הישרדות בלב ים, בהיותו הניצול היחידי של ספינת ציד הלוויתנים שכונתה האסקס (השניים האלה גם ישובו בסרט הבא בפוסט זה). רוב הסרט הוא פלאשבקים של המלח לשעבר מימי נעוריו המוקדמים על הספינה, בראשותו של קפטן פולארד (בנג׳מין ווקר) ושני סגניו – מר צ׳ייס השאפתן (כריס המסוורת׳) ומר ג׳וי התשוש (קיליאן מרפי). אני מקווה למצוא זמן לכתוב על הסרט המאוד לא אחיד הזה, שהצלחתי להפיק ממנו הנאה לפרקים (שזה בערך המצב של ״קריד״ מבחינתי).
״סופרג'יסטיות״ (Suffragette) סרט תקופתי נוסף לשבוע זה הכולל את הצמד הבריטי ווישאו את גליסון בתפקידי משנה, הוא סרטן של הבמאית שרה גברון (״בריק ליין״) והתסריטאית אבי מורגן (״אשת הברזל״) אודות המאבק סביב זכות ההצבעה לנשים. הגברים שציינתי לעיל רחוקים מלהיות העיקר, שכן זהו סיפורה של כובסת קשת יום בגילומה של קארי מאליגן, הנסחפת פנימה אל תנועה נשית המבקשת למרוד בסדר הקיים ולהעניק שיוויון לנשות בריטניה של ראשית המאה הקודמת. יחד איתה בראשית המחאה הפמיניסטית אפשר למצוא את הלנה בונהאם קרטר, רומולה גאראי, ואפילו מריל סטריפ שמגיחה לסצנה אחת קצרצרה אבל מצאה את דרכה אל הפוסטר (והיא כל מה שאנשים דיברו עליו ביציאה מהסרט, למורת רוחנו). עופר יהיה אמון על סקירה בהמשך היום.
״יום מושלם״ (A Perfect Day), שפתח את פסטיבל סרטים בערבה, ואף זכה בו בפרס הקהל, מגיע כעת אל בתי הקולנוע (בלי דגי בננה). סרטו של פרננדו לאון דה ארנואה (״נסיכות״, ״ימי שני בשמש״) עוקב אחר משלחת בינלאומית מטעם הצלב האדום שמוצאת את עצמו בלב ליבו של כפר יוגוסלבי מסוכסך, שאל הבאר שלו נפלה גופה החוסמת את אספקת המים האיזורית. הקאסט גלובלי בהתאם וכולל בין היתר את אולגה קורילנקו האוקראינית, בניסיו דל טורו הפורטו-ריקני, טים רובינס האמריקאי, מלאני תיירי הצרפתייה, פדיה סטוקן הבוסני, ואת סרגי לופז הקטאלוני.
״בייביסיטינג״ (Babysitting), שמפיציו לא מודעים כנראה למילה המקסימה ״שמרטפות״, נראה כמו הכלאה לא סבירה בין סרט פאונד-פוטג׳ אמריקאי מז׳אנר ״מסיבה שיצאה משליטה״, לבין קומדיה צרפתית. העלילה עוקבת אחר בחור צעיר (פיליפ לאשו) המתבקש בידי הבוס שלו לשמור על בנו הצעיר בזמן שההורים נעדרים. חבריו של הגיבור מחליטים שזו הזדמנות למסיבה בבית המפואר ומסממים את הילד עד להירדמות, אבל משם הכל מתדרדר מאוד מהר, וההורים נעזרים בחומרים שהוקלטו במצלמות שונות כדי לנסות להבין מה קרה ואיך. לאשו גם ביים, יחד עם ניקולא בנאמו, וכיוון שהסרט הגיע אלינו מעט באיחור השניים כבר הספיקו לסיים את ההמשכון.
״כבר מתגעגעת״ (Miss You Already) מתאר עלילה שאין סיכוי שכבר ראיתם השנה – אישה המתמודדת עם מחלת הסרטן, בדיוק בזמן שחברתה נכנסת להריון. טוני קולט ודרו ברימור מגלמות את שתי החברות, נחשו מי מתמודדת עם מה. דומיניק קופר ופאדי קונסידיין משלימים את הצד הגברי של הקאסט, כאשר שאר העמדות נשיות במובהק – שחקנית הטלוויזיה הוותיקה מורוונה בנקס כתבה, וקתרין הארדוויק, שלא ממש מוצאת את עצמה מאז ״דמדומים״, ביימה.
״המסע אל האלכימאי״ (Não Pare na Pista: A Melhor História de Paulo Coelho) מאוד בילבל אותי בשמו העברי, כי מה לעשות שהאסוציאציה הראשונה שלי כשאומרים ״אלכימאי״ אינה ספרו המפורסם של פאולו קואלו. בכל מקרה, מדובר בביוגרפיה קולנועית של הכותב הברזילאי הנודע, עם ז׳וליו אנדרדה בתפקיד הראשי. קרולינה קוטסשו כתבה, דניאל אוגוסטו ביים, וגם הפעם מדובר בסרט שהטריות שלו מוטלת בספק, שכן יוצריו כבר הספיקו לסיים מאז סרט חדש לרזומה.
פלוס – סופשבוע של במאיות ואירועי ינואר נוספים
המון המון אירועים הקשורים לקולנוע יתקיימו בינואר – מסגרת ״השבועיים של הבמאים״ מקאן תתארח בישראל, תתקיים מהדורה נוספת של פרוייקט ״מבט נוסף״ לשחזור קולנוע אירופאי, בלוג הקולנוע סינמסקופ יחגוג עשור אונליין ושני עשורים מודפסים ויזכה לפרגון שלנו, החוג לתולדות המוזיקה ימשיך עם סדרת ״בלואו-אפ״ על הקשר בין קולנוע ומוזיקה, ועוד ועוד. מתוך רצון לתת כבוד לכולם נפרט עליהם סמוך יותר למועד במקום, בינתיים שמתי לינקים למקומות אחרים. האם אחד מהאירועים יהיה אירוע שלנו? אסתפק בטיזינג בלבד בשלב זה, ואעבור לזה שמתרחש ממש בסופש הזה, הראשון לשנה האזרחית החדשה:
סופשבוע של במאיות – יתקיים בסינמטק תל-אביב מהיום (שישי ה-1.1.16) ועד מחר, וכנראה יהיה הדבר הכי קרוב שנקבל השנה לפסטיבל סרטי נשים מנוחתו עדן. זה מתחיל ממש עכשיו עם הענקת מענקי פיתוח, ויכלול לא מעט פאנלים ודיונים על קולנוע של נשים בישראל ובכלל, אבל גם הקרנות של לא מעט סרטים.
במסגרת הקצרים תוכלו לצפות ב"בלקאאוט" של עדי קוטנר, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים; "חפיפה" של איריס זכי, זוכה פרס הסרט הקצר העצמאי-תיעודי בפסטיבל חיפה; "עקרון החסד" של מאיה קסל, זוכה פרס קרן גשר לסרט קצר של בתי ספר לקולנוע בפסטיבל חיפה; "בינתיים מזל" של מזל בן ישי, זוכה פרס ון ליר לסרט תיעודי קצר בפסטיבל ירושלים; ו"אגם" של דנה לוי ואלה גריסרו, זוכה פרס קרן גשר לסרט אנימציה קצר בפסטיבל חיפה. מחר יוקרנו גם ״גבולות״ של דנה לרר ו״פעם אחרונה״ של מעיין כהן, העוסקים במיניות ודימוי נשי, כך כהגדרת התוכניה.
במסגרת סרטים באורך מלא, שחלקם מוגדרים כטרום-בכורות, ניתן יהיה להתרשם מההיצע הקולנועי של במאיות בשנה-שנתיים האחרונות, שהלוואי וימצאו גם מקום בלוח ההקרנות של בתי הקולנוע. הערב יוקרן ״סופעולם״ היקר לי של רוני קידר, שמשתנה עבורי בכל צפייה מחדש באופן בו הוא מייצג את הדור שלי על המסך. מחר אפשר יהיה לצפות ב״פעם הייתה ילדה״ של נטלי קפלן, שניסה את מזלו באופירים 2015, ב״עמק״ של סופי ארטוס שעשה את אותו הדבר ב-2014, ולקנח ב״למה עזבתני״ של הדר מורג, זוכה פרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל חיפה שיעלה מסחרית בהמשך החודש. בנוסף, יוקרן ״במרחק פעימה״ של טל ברדה, סרט דוקומנטרי באורך 53 דקות, על קרדיולוג ישראלי שנשלח לאפריקה כדי לנתח ולהציל ילדים. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הסינמטק, וכדאי לצאת מהבית על אף מזג האוויר לכבוד היוזמה הזו, המשותפת לסינמה פה, פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל ועמותת נשים בתמונה.
תגובות אחרונות