• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״שבעת המופלאים״, ״אור בין האוקיינוסים״, ״תחת לחץ״ ו״הגל״

21 בספטמבר 2016 מאת אורון שמיר

ארבעה סרטים חדשים עולים מחר לאקרנים, אבל היום הוא יום מיוחד מספיק בשביל להקדיש לו את הפתיחה לפני שנתייחס גם אליהם. קודם כל, היום הוא יום הקולנוע הישראלי – כבר ראיתם סרט כחול-לבן בעשרה ש״ח? רק אחד? בעיניי זהו יום מעולה להתחיל לנסות ולהתרגש, או לפחות להיות מעורה יותר, בטקס פרסי אופיר שיתקיים מחר. הקדשנו לו את כל השבוע בבלוג, ומחר נקדיש לו יום שלם, כולל דיווח במקביל לשידור החי מהמשכן לאמנויות הבמה באשדוד. אבל עוד קודם לכן, נאחל מזל טוב לבלוג שעלה לאוויר בדיוק היום לפני שש שנים (מה?! שש שנים? פאק). פוסט יום ההולדת המסורתי יידחה לשבוע הבא, כדי לא לשבור את הרצף האופירי, ואחריו יגיעו גם סקירות הסופש על הסרטים הנ״ל.

״שבעת המופלאים״ (The Magnificent Seven), רימייק לסדרת המערבונים שהתחילה בשנות ה-60, שהיא בעצמה רימייק ל״שבעת הסמוראים״ של אקירה קורוסאווה. אל מגפי הרכיבה של יול ברינר, אלי וולאך, צ׳רלס ברונסון וסטיב מקווין, נכנסים בגרסת שנות האלפיים-עשרה דנזל וושינגטון, כריס פראט, איתן הוק, לי ביונג-הון ועוד. הבמאי הוא אנטואן פוקווה (״יום אימונים מסוכן״, ״נקודת שוויון״) ואת התסריט כתבו ריצ׳רד וונק (״16 רחובות״, ״המכונאי״) וניק פיצולטו (הסדרה ״בלש אמיתי״). העלילה סוטה מעט מן הנראטיב המקורי, אבל עדיין מציגה שבעה אקדוחנים המגינים על עיירה במערב הפרוע מפני תקיפה מתוכננת של כנופיית פורעי חוק העולה עליהם במספרים, אבל לא בתחבולות. אור יהיה אמון על הסקירה שלו אצלנו בסריטה, בעוד אני כותב עליו לעכבר העיר.

״אור בין האוקיינוסים״ (The Light Between Oceans) מפגיש על המסך את מייקל פאסבנדר ואליסיה ויקנדר, שהפכו מאז צילומי הסרט לזוג גם במציאות. זהו גם סרטו החדש של דרק סיאנפרנס (״בלו ולנטיין״, ״מקום בתוך היער״), המבוסס על ספר באותו השם מאת מ.ל. סטדמן. פאסי מגלם חייל אוסטרלי השב ממלחמת העולם הראשונה עם צורך נואש להתבודד, ומקבל על עצמו להיות שומר המגדלור שבין האוקיינוסים. אל ליבו מתגנבת בת היישוב הסמוך, בגילומה של ויקנדר, אבל אהבתם תצטרך לעמוד מול אינספור שקיעות (תרתי משמע). גם רייצ׳ל וייס כאן בתפקיד משנה קריטי שלא כדאי לחשוף עליו דבר, ועל הסרט כבר למעשה כתבנו בסריטה – הוא הוזכר בדיווח הראשון של עופר מפסטיבל ונציה. דעות של יתר חברי סריטה אפשר לקרוא בכלכליסט (אור) ובעכבר העיר (אני), ונדמה לי שהפעם יצא לנו דומה אך שונה למדי.

״תחת לחץ״ (Pressure) ממשיך את מוטיב המים שהחל בסרט הקודם בפוסט זה (ויימשך גם בסרט הבא). מדובר בהפקה בריטית, שערכה את בכורתה בעולם לפני כשנה, אודות צוות צלילה שנשלח מטה כדי לתקן צינור נפט, ומוצא עצמו לכוד בקרקעית הים. דני יוסטון, מתיו גוד ואלן מקנה (שגם כתב) מגלמים את הצוללנים הוותיקים, ואת הצעיר המתלווה אליהם משחק ג׳ו קול (לא שחקן הכדורגל, אלא שחקן הקולנוע שנראה לאחרונה ב״גרין רום״ וכן ברימייק של ״הסוד שבעיניים״ בתפקיד החשוד העיקרי). הבמאי הוא רון סקלפלו (״Offender״ והדוקומנטרי ״Bobby״, אם כבר הזכרתי כדורגל אנגלי) ועל התסריט חתומים מלבד מקנה שהוזכר כבר גם לואיס בקסטר ופול סטהלי, לשניהם אין עבודות קודמות שאוכל לכתוב בסוגריים.

״הגל״ (Bølgen / The Wave) גם הוא מ-2015 ואף הוא מכיל אסון ימי. מדובר בסרט האסונות הראשון תוצרת נורבגיה, שאף נבחר לייצג את מדינתו באוסקר, ומבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש במאה שעברה. העלילה מתרחשת דווקא בימינו אנו, כשמפולת הרים צפויה מאיימת להכות גלים בגובה עשרות מטרים שימחקו מעל פני האדמה עיירה שלווה השוכנת בפיורד. מי שמנסה להזהיר את התושבים הוא הגיאולוג המקומי, אבל מהרגע שההר מתחיל להתפורר יש להם רק עשר דקות לפנות את כלל האוכלוסיה ולהתפלל לנס. רואר אותאוג (״Cold Prey״) ביים, יון קארה ראקה והרלד רוזנלאו-איג כתבו. אין סיכוי שהעברתי נכון לעברית את השמות שלהם, הא?

מה עוד?

הסקל וקסלר – צלם הקולנוע המחונן שהטביע את חותמו בשנות ה-60 וה-70 והלך לעולמו אשתקד, ביים בסוף הסיקסטיז את ״מדיום קול״, שעל הקרנתו בסינמטק ת״א בשבוע הבא (26.9 ב-21:00) לקחו חסות עופר, שני, וגם ד״ר שמוליק דובדבני. כבר סיפרנו על האירוע הסריטתי ברוחו, ויש אפילו דף אירוע בפייסבוק, אבל עכשיו ניתן גם הנחה – מי שיגיעו אל קופות הסינמטק ביום האירוע וילחשו ״סריטה״, יקבלו כרטיס ב-32 ש״ח במקום ב-42 (כלומר בהנחה של 25%). חשוב להזכיר גם שהדיון יתקיים לפני הקרנת הסרט, אז כדאי להגיע בזמן.

שיעורים בקולנוע – ספרו השני של ד״ר פבלו אוטין, אחרי ״קרחונים בארץ החמסינים״ בו העלה על הכתב שיחות עם מיטב יוצרי הקולנוע הישראלי העכשווי, פצח בקמפיין גיוס המונים באתר הדסטארט. בתוך חמישה ימים בלבד הגיע הקמפיין לסכום היעד שיאפשר את הוצאת הספר, כלומר אפילו לפני שהספקנו להמליץ על התמיכה בו! אבל פבלו כבר הציב יעד חדש לארבעת השבועות הנותרים לסיום הפרוייקט, שיאפשר לו גם לתרגם את הספר לשפות שאינן עברית ובכך להפיץ את הבשורה של הקולנוע הישראלי מעבר לים. בספר החדש התקבצו להם שיחות עומק של פבלו עם שורה של יוצרים ויוצרות, ממש כפי שנהג לעשות כאן בסריטה, שאחראים בין היתר לסרטים כמו "אפס ביחסי אנוש", "גט: המשפט של ויויאן אמסלם", "בית לחם", "את לי לילה", "מיתה טובה", "מי מפחד מהזאב הרע", וגם פרק של הכותב האורח שני קיניסו, על הסרט ״פרינסס״ (שהתפרסם בגרסה אחרת אצלנו בבלוג). כך שלמרות שמדובר שהוא כל-כולו של פבלו, ולי אישית לא יוצא להרוויח כסף אם תתרמו לו (למעשה תרמתי בעצמי, הסכום הלא עגול הוא באשמתי), מבחינתי תמיכה בספר כמוהו כתמיכה בסריטה. לא רק בזכות העובדה שמעורבים בו אנשי הבלוג, אלא בעיקר מכיוון שזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כבר שנים – להרחיב ולהעמיק את השיח על הקולנוע בעברית. הנה שוב הלינק לעמוד התמיכה, היכנסו כדי לרכוש את הספר מבעוד מועד, או לבחור מבין התשורות השוות שהולכות ואוזלות (נגיד, מיקסטייפ של אבנר שביט בנוסף לספר).

ספר הקולנוע הישראלי – מעניין לעניין באותו עניין, הוא דווקא אתר חדש. כזה שמטרתו לאגד מידע, ביקורות וכל מה שאפשר בעצם, בנושא סרטים תוצרת ישראל. מדובר בפרוייקט עתיר גופי מימון (משרד התרבות והספורט, המועצה הישראלית לקולנוע, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, מפעל הפיס, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות), תחת ניצוחם האמנותי של מרט פרחומובסקי, פרופ' רעיה מורג וד״ר שמוליק דובדבני (שוב הוא). אחרי שצולחים את חוויית המשתמש המאוד לא ידידותית שמציע האתר, מתגלה אוצר בלום של מידע מרוכז בסגנון IMDB (מה שעושים כבר שנים באתרים של ״אידיבי״ ו״אישים״), לצד מאמרים על סרטים או יוצרים ויוצרות, ושאר תופינים. אני ממליץ בחום על כפתור הנגישות בצד ימין למעלה, שמבטל את האנימציה החוזרת על עצמה, ומנחש שאחרי זמן הסתגלות והתרגלות קצר זה יהיה כלי עבודה יעיל ביותר, גם לסטודנטים ולסטודנטיות.

פסטיבל חיפה – המתקרב (חול המועד סוכות) הכריז על סרט הפתיחה שלו: ״חיים משוגעים״ (Like Crazy), סרטו החדש של פאולו וירדזיהון אנושי״), עם ולריה ברוני טדסקי ומיכאלה רמאצוטי בתור שתי מטופלות במוסד פסיכיאטרי שבורחות ופוצחות במסע קומי-טרגי. צפיתי בו בפסטיבל קאן האחרון, שם הוקרן במסגרת ״השבועיים של הבמאים״ ויצא לי אפילו לראיין את הבמאי והכוכבת, כך שאני לגמרי מבין את הבחירה דווקא בו לפתיחה. ברוני-טדסקי, מיקירות הבלוג וללא ספק המרואיינת הכי מרגשת ומיוחדת שיצא לי לפגוש, תתארח בחיפה במסגרת האירוע. עשו לעצמכם ולעצמכן טובה ונסו לפגוש את האישה הזאת בביקורה בכרמל, היא סוג של השראה מהלכת שאנשי היח״צ סביבה צריכים לנתק אותה משיחות עם זרים מרוב חברותיות יתר.

החטאים – סרטו החדש של אבי נשר שערך את בכורתו בפסטיבל טורונטו, שיחרר לאוויר שני טיזר-טריילרים ראשונים ומאוד שונים זה מזה. בעיניי זו דוגמה לא רק לכוחה של עריכה, במיוחד בקדימונים שלעיתים קרובות מדי לא משקפים במאום את רוח הסרט, אלא גם לערכו של שיווק יצירתי. מה תרצו לראות יותר – את ג׳וי ריגר ונלי תגר כשתי בנותיו של אדם בעל עבר חבוי בדרמה אפופת מסתורין, או את הצמד כשתי אחיות בקומדיית סקס מוזיקלית? אפשר להניח שהסרט עצמו, הפקה תקופתית כמו שנשר יודע להרים, יהיה קצת משניהם, או אולי לא זה ולא זה. ב-1 בדצמבר, מועד עלייתו לאקרנים של ״החטאים״ בישראל, אפשר יהיה לגלות. בינתיים, הנה הטיזרים המדוברים.

זה הראשון והכבד:

והנה השני והקליל:

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.