• סרטים חדשים: ״דיוקן של נערה עולה באש״
  • ״דיוקן של נערה עולה באש״, סקירה וניתוח משותפים
  • ״חיים שלי״, סקירה שלא מפחדת מחג המולד
  • דוקטור סליפ
  • ״המחשמלים״, סקירה
  • מה לראות בפסטיבל סרטים בערבה 2019
  • קוראים לי דולמייט
  • ״המלחמה על הכוח״, סקירה
  • ״שליחות קטלנית: גורל אפל״, סקירה
  • המלצות סינמטקים: מהדורת נובמבר 2019
  • מצעד סרטי העשור של סריטה - ארבעת הגדולים

סרטים חדשים: ״עיר מקלט״, ״אנומליסה״, ״טרמבו״, ״גרימסבי״, ״מלחמת האלים״, ״נובל״

24 בפברואר 2016 מאת אורון שמיר

שישה סרטים חדשים עולים לאקרנים בסופש האחרון של פברואר, לפני שתגיע תקופת המעבר של מרץ. אפשר כבר להרגיש את השינוי המתקרב, כי לצד שני מועמדים לאוסקר השבוע, יש גם שני סרטים שמכוונים אל המטופש במופגן ובמוצהר. ויש גם סרט ישראלי, אז כמובן שנתחיל איתו, אבל לא לפני שאזכיר בפעם האחרונה את האירוע המתקרב שלנו – ביום שני, אחרי התאוששות נאותה מליל האוסקר, כל מי שקיבלו מאיתנו הזמנה במייל מוזמנים ומוזמנות לטרום-הבכורה החגיגית והחינמית של "ציפורי חול", סרטו הראשון באורך מלא של אמיר וולף. אנחנו כבר סולד-אאוט, או מקסד-אאוט בעצם, אז זוהי רק תזכורת למי שכבר רשומים ורשומות, או אולי גם הזמנה להיכנס לרשימת ההמתנה התופחת שלנו. אבל עד אז, תוכלו לתפוס אחד מהסרטים הבאים, ננסה לעזור כהרגלנו להתמצא בסבך.

״עיר מקלט״, סרטו של עמיקם קובנר, חיכה בסבלנות מאז פסטיבל קולנוע דרום 2014 עד שהגיע אל בתי הקולנוע. צפיתי בו אז ואף כתבתי בקצרה, והייתי משוכנע שימצא לו מקום על המסכים די בקלות, בהיותו שייך למשבצת שלא תמיד מאוכלסת בישראל – דרמת אינדי. או בהיעדר התת-ז'אנר בישראל – דרמה קאמרית ועצמאית במהותה. פשוט סיפור טוב הקם לחיים בעזרת אנסמבל מהודק ועבודה קולנועית שמשרתת היטב את התוכן. התוכן הוא הסיטואציה הבאה – במלחמת לבנון השנייה, הזמינו משפחות מהמרכז את נפגעי הצפון המופגז להתארח אצלם. כך מוצא עצמו זוג הריוני מקריית שמונה (אושרי כהן ורותם זיסמן כהן), בביתו של זוג תל-אביבי נטול ילדים (לנה אטינגר ונבו קמחי). לכל זוג יש את הצרות שלו עוד לפני הסיטואציה הטעונה, והימים הם ימי לחימה מחוץ לבית אבל גם בתוכו, סביב עניינים כמו פוליטיקה או רומנטיקה. אני באמת מקווה שהסרט החביב הזה ימצא את הקהל שלו, עכשיו כשניתנה לו ההזדמנות.

״טרמבו״ (Trumbo) הוא סרט האוסקרים הראשון לשבוע זה, עם מועמדות בודדה בזכות בריאן קרנסטון בתפקיד הראשי. השחקן מגלם את דלטון טרמבו, תסריטאי הוליוודי מבריק שעלה לגדולה באמצע המאה שעברה, וסבל קשות מאמריקה האנטי-קומוניסטית שכלאה אותו ושללה ממנו פרנסה בשנים שאחרי מלחמת העולם. את שני האוסקרים בהם זכה על כתיבה ("חופשה ברומא" ו-"The Brave One") הוא לא יכול היה לקבל משום שנכתבו בשם בדוי, ואף צפה בטקס בסלון ביתו כפי שנעשה אנחנו בלילה שבין ראשון לשני. בטקס האוסקר של השנה, קרנסטון כן יהיה, מוקף בחלק מן הפרצופים מוכרים שהקיפו אותו בסרט, בו גילמו פרצופים שהיו מוכרים לפני כמה עשורים. מקצתם: דיאן ליין, הלן מירן, אל פאנינג, אלן טיודיק, ג'ון גודמן, וגם לואי סי.קיי. שיעזור לי האל, הוא עדיין משחק בסרטים. הבמאי הוא ג'יי רואץ' (סדרת סרטי "פגוש את ההורים", טרילוגיית "אוסטין פאוארס"), ואת התסריט כתב ג'ון מקנמרה על פי ספרו הביוגרפי של ברוס קוק. אור ואני שפכנו חמתנו על סרט הטלוויזיה הפושר – הוא בכלכליסט ואני בעכבר העיר.

״אנומליסה״ (Anomalisa), סרט האנימציה של צ'רלי קאופמן ודיוק ג'ונסון, מועמד לאוסקר בקטגוריה הייעודית לו. וכנראה יפסיד את הפסלון ל"הקול בראש". הדעות לגבי מה נחשב ספויילר ומה לא קצת חלוקות בהקשר של הסרט, אז אספר רק את הקרדיטים – דייויד תיוליס מגלם בקולו את גיבור הסרט, כותב ספרי הדרכה לנותני שירות שמגיע לעיירה אמריקאית שכל מה שיש לה להתגאות בו הוא גן-חיות ורוטב צ'ילי. הוא חווה בדידות קיומית במלון לפני ההרצאה שלשמה הגיע, אבל אז חווה רגע קסום שמשנה הכל. המדבבים הנוספים הם ג'ניפר ג'ייסון לי המתקמבקת, וטום נונאן, חביבו של הבמאי-תסריטאי. אור סקר את הסרט בפוסט שלו על קטגוריית האנימציה, אני כתבתי עליו כשפתח את פסטיבל אוטופיה האחרון, ועופר ינתח אותו כטוב בעיניו במהלך הסופש. שנינו, כלומר עופר ואני, הענקנו לו מקום בעשיריות הסרטים האהובים עלינו דאשתקד, עוד לפני שהופץ מסחרית. מעניין יהיה לראות האם ישרוד עד דצמבר הבא וייכנס לרשימת המופצים המצטיינים של 2016 בישראל.

״גרימסבי״ (The Brothers Grimsby), הסרט החדש בכיכובו של סשה ברון כהן, מבקש להביא את הבדרן למחוזות חדשים. כמו במקרה של "הדיקטטור", מדובר אמנם בדמות חדשה של הברון הכהן, אבל בניגוד ל"בוראט" ו"ברונו" גם בסרט מתוסרט ומבויים במוצהר, כלומר שאינו מוקומנטרי. גרימסבי מהכותרת הוא שם העיירה הבריטית ממנה צמחו שני אחים בריטים מאוד שונים – הסוכן החשאי סבסטיאן (מארק סטרונג) והכלומניק הוולגרי נובי (סב"כ). השניים מתאחדים לאחר שלושה עשורים של פירוד כפוי, ועושים זאת בעיתוי מפתח עבור שלום העולם. כלומר, בדיוק כשהמרגל המוערך זקוק לעזרת אחיו האובד כדי להציל את האנושות. סביב הצמד הגברי ניתן יהיה למצוא את פנלופה קרוז, איילה פישר, רבל ווילסון וגבורי סידיבה. ברון כהן גם חתום על התסריט יחד עם פיטר ביינהם ("אלן פארטרידג': שדרן על הכוונת") ופיל ג'ונסטון ("ראלף ההורס"). לואי לטרייה ("המשלח", "האשליה") ביים, אז לפחות האקשן יהיה סביר. צפו לביקורת שלי בעכבר וסקירה של אור כאן בבלוג.

״מלחמת האלים״ (Gods of Egypt) הוא הפקת החרבות והסנדלים השנתית, עם ג'רארד באטלר בתפקיד האל המצרי סת וניקולאי קוסטר-וולדו בתור האל הורוס. מי שמכיר את המיתולוגיה היוונית יודע איך הקרב הזה יסתיים, אז לא אספיילר. בסרט, סת הוא אל החושך (לא מדוייק) המשתלט על האימפריה הקדומה וצובר אויבים אנושיים ואלוהיים. לצידם אפשר יהיה למצוא את אלודי יונג הנינג'אית, אבי לי וקורטני איטון שכבר הצטלמו על רקע מדבר ב"מקס הזועם: כביש הזעם", ג'פרי ראש, ברנטון תווייטס, וצ'דוויק בוסמן בתפקיד תות (הפרעון, לא הפרי). מאט סזמה וברק שארפלס, החתומים על "דרקולה – ההתחלה" ואת "צייד המכשפות האחרון", כתבו את התסריט. ואם זה לא נשמע מלהיב במיוחד, זהות הבמאי שיכנעה אותי סופית שאני חייב לצפות בדבר הזה – אלכס פרויאס ("עיר אפלה", "העורב", "אני, רובוט"). למרות שאני מנחש שאור יקדים אותי.

״נובל״ (Noble), סרטו של סטיבן ברדלי ("Boy Eats Girl"), מגיע אלינו גם הוא הישר משנת 2014. או קצת אחר-כך אם לא להיות מחמיר מדי. הסרט מבוסס על חייה של הפעילה החברתית האירית כריסטינה נובל, כאן בגילומה של דיידרי או'קיין, שחייה הם החומרים מהם עשויים סרטים "מעוררי השראה" – נובל רתמה את קשיי הילדות שלה לעזרתה, והקימה קרן על שמה שסייעה לילדים נזקקים בווייטנאם של אחרי המלחמה, בעיקר בסייגון (כיום הו צ'י מין סיטי). ספרו לנו איך היה אם צפיתם או צפיתן.

פלוס – שחרור מתחים לפני האוסקר

ליאונרדו דיקפריו – מקווה לזכות בעוד כמה ימים בפסלון המוזהב הראשון שלו מטעם האקדמיה האמריקאית לקולנוע, על תפקידו בסרט "האיש שנולד מחדש". האמת היא שזו התחזית העולמית כרגע, וגם כולנו כאן בסריטה מהמרים עליו, אבל לא היינו מצביעים לו באופן אישי. זאת אומרת אם מישהו היה שואל אותנו. אבל אז החבר'ה של CH הכינו לו סרטון יותר משכנע מכל קמפיין אוסקר אחר שראיתי. ולא ראיתי הרבה, למעשה כמעט בכלל לא. אני פשוט רואה את הסרטים עצמם. לא חשוב, הנה הסרטון:

תגובות

  1. לב הגיב:

    קצת מוזר לי, אבל "גרימסבי" הוא הסרט שהכי נהנתי ממנו מבין סרטי השבוע.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.