• הזוכים, הזוכות וסיכום התחרות הישראלית בירושלים
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שביעי ומסכם
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שישי ולפני אחרון
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח חמישי
  • ולריאן ועיר אלף הכוכבים
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח רביעי
  • ״דנקרק״, סקירה
  • חיים חדשים: ״דנקרק״ של כריסטופר נולאן
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שלישי של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 32
  • פסטיבל ירושלים 2017 - דיווח שני של עופר
  • כוכב הקופים: המלחמה
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח ראשון של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 31
  • סקירת המארז השני של ״פרוייקט הקולנוע העולמי״
  • ״להציל את נטע״, סקירה
  • ספיידרמן: השיבה הביתה
  • ״אוקג׳ה״, סקירה

סרטים חדשים: ״הנוקמים: עידן אולטרון״, ״צילי״, ״עקבות במים״

22 באפריל 2015 מאת אורון שמיר

יום עצמאות שמח ומזל טוב למדינת ישראל על הגיעה לגיל 67 (ואף בדיחה על פנסיה). שלושה סרטים חדשים יקדמו את החוגגים והחוגגות בבתי הקולנוע, אחד מהם אפילו ישראלי. השני הוא כנראה הדבר הכי גדול שיפגע בבתי הקולנוע הקיץ, והשלישי הוא בכורת הבימוי של שחקן מפורסם. סופש די מגוון, אם להודות על האמת.

״הנוקמים: עידן אולטרון״ (The Avengers: Age of Ultron), המכונה בחיבה ובקיצור ״עידן אלתרמן״, מגיע אלינו שבוע לפני ארה״ב, והשמחה באתרי הזמנות הכרטיסים מראש הייתה רבה. ג׳וס ווידון שב לפקד על סרט האנסמבל השני במותג-העל של האוונג׳רס, המכנס שוב את חבורת הגיבורים למערכה מול נבל רובוטי רב-עוצמה בשם אולטרון (ג׳יימס ספיידר), שגיבורינו הם למעשה אחד המקורות ליצירתו. את שאר השמות כבר אפשר לשיר במקהלה, אז רק אספר שאל הקאסט מצטרפים אליזבת׳ אולסן ואהרון טיילור-ג׳ונסון בתפקיד מכשפת הארגמן וקוויקסילבר, הלא הם התאומים מקסימוף. אם חשבתם וחשבתן ש״מהיר ועצבני 7״ שובר קופות ושיאים בקצב מסחרר, חכו למפץ של האוונג׳רס. אלא אם אני לא היחיד שנמאס לו מערימות השעמום של מארוול. עד כמה נמאס לי? דילגתי על הסרט. אור כתב עליו בעכבר העיר, פבלו יעשה זאת כאן אצלנו.

״צילי״ הוא סרטו החדש של עמוס גיתאי, לא להתבלבל עם סרטו החדש-חדש ״יומו האחרון של יצחק רבין״. הגיבורה שעל שמה קרוי הסרט מגולמת בידי שרה אדלר ומשי אולינקי לסירוגין, והינה צעירה יהודיה המסתתרת ביערות צ׳רנוביץ של שנות ה-30 מפני אימת הנאצים. הסרט מבוסס על ״הכתונת והפסים״, ספרו של הפופולרי בסופרי ישראל בשבועיים האחרונים, אהרן אפלפלד, אם לשפוט על פי הסמיכות בה עלו למסכים הסרט הנ״ל ו״פנסיון פראכט״ בשבוע שעבר. ניסיתי את כוחי בכתיבה על סרטו של גיתאי, אולי בהמשך אחד מעמיתיי ייתן לו קצת יותר ריספקט ממני כאן בסריטה.

״עקבות במים״ (The Water Diviner), סרט הביכורים של ראסל קרואו כבמאי, מגיע עם הכי פחות הייפ השבוע, ואולי זה לטובה. במקרה וחשדתם או חשדתן שהוא יוותר על הצד השני של המצלמה, קרואו מגלם בסרט את התפקיד הראשי, של גבר אוסטרלי השוהה בטורקיה של 1915, ומנסה לאתר את שלושת בניו לאחר קרב גליפולי. קשר נוצר בינו ובין מנהלת המלון, וקשה להאשים אותו מכיוון שמגלמת אותה אולגה קורילנקו. גם ג׳יי קורטני בעסק, ואת התסריט כתבו שני אנדרואים – נייט ואנסטסיוס.

פלוס – לכו/שבו לראות איזה סרט ישראלי, התאריך מתחנן

השראה אפשר למצוא בבלוג תחת התגית ״קולנוע ישראלי״. הנה כמה טעימות לטקסטים שכתבנו על הקולנוע שהכי קרוב לליבנו, במהלך שנות הפעילות שלנו בסריטה:
אור מגדיר את תופעת ״הקיצוניות החדשה״
עופר כותב על גל הקולנוע הישראלי ה״עצמאי״
פבלו מספר איך הפסיק לפחד והתחיל לאהוב קולנוע ישראלי
אני (אורון) מציע להצטרף לאהדה ולא לזלזל בתוצרת מקומית
שוב אור, הפעם על צנזורה עצמית בקולנוע כחול-לבן

חג עצמאות שמח!

השאר תגובה