• סרטים חדשים: ״אד אסטרה״ של ג׳יימס גריי
  • !יום הולדת 9 לסריטה
  • פרסי אופיר 2019: מהמרים על הזוכים
  • ״קצפת ודובדבנים״, סקירה
  • ״עונת החתונות״, סקירה
  • נוכלות בלי חשבון
  • ״השורד״, סקירה
  • הסרט הבינלאומי הטוב ביותר 2019 - חלק שני
  • פסטיבל ונציה 2019: הסיכום של עופר
  • זה: חלק 2
  • המלצות סינמטקים: ספטמבר 2019

פסטיבל חיפה 2014: הצצה ראשונית לתכנייה

8 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי


חג הסוכות מביא אתו בפעם ה-30 את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, אחד האירועים האהובים עלי בשנה. מאז הקמת הבלוג אני מתייצב בחיפה למשך כל הפסטיבל לדיווח יומי על הסרטים, כאשר אורון ועופר דואגים גם הם לעלות לכרמל ולגבות אותי.
השנה זה לא אמור להיות שונה.

פסטיבל הסרטים בחיפה בנה את עצמו באופן די יוצא דופן במהלך השנים האחרונות, ומיצב את עצמו כאחד האירועים החגיגיים והחשובים ביותר של עולם הקולנוע בארץ, לצדו של פסטיבל ירושלים. השנה פסטיבל חיפה נראה מבטיח כבכל שנה, ובהתחשב בהצלחה של ירושלים השנה, יכול להיות שאנחנו נמצאים באיזשהו שיא של אירועי הקולנוע בארץ. הרווח הוא של כולנו.

היום התפרסמה הצצה ראשונית ומסקרנת במיוחד לתכניית הפסטיבל, לאחר שבשבוע שעבר כבר התפרסמה תכניית הסרטים הישראלים. על הסרטים הישראלים שיתמודדו בתחרות הסרט העלילתי הארוך כתבתי במסגרת יום הקולנוע הישראלי.
התכנייה המלאה עוד תתפרסם בהמשך, ואיתה פוסט ההמלצות השנתי שלנו, אבל הנה כבר עכשיו אפשר להתחיל לחמם מנועים ולבנות את הציפייה.

סרט הפתיחה
בשנה שעברה חיפה נפתח עם "כנס העתידנים" של ארי פולמן, ובשנה לפני זה עם "המאסטר", שני סרטים שבסופו של דבר הסתננו לרשימת סרטי השנה שלנו, כל אחד בשנתו שלו. השנה הפסטיבל יתחיל בתרועה רמה עם הסרט "השופט" (The Judge), שממש עכשיו הוקרן בפסטיבל טורונטו לתגובות מעורבות, וכבר נכנס לשיחות האוסקר, בעיקר בקטגוריות המשחק.
רוברט דאוני ג'וניור (לראשונה מאז 2009 בסרט שאיננו קומדיה או אקשן) מגלם עורך דין החוזר לעיירת הולדתו כדי להגן על אביו (רוברט דובאל) במשפט רצח. במאי הקומדיות דיויד דובקין ("חיים בהחלפה", "לדפוק חתונה") מנסה את דרכו בדרמה רצינית עם קאסט שכולל את שני הגדולים שכבר הוזכרו, יחד עם ורה פרמיגה ("תלוי באוויר") ומלך סרטי דרום ארצות הברית בילי בוב ת'ורנטון ("סלינג בלייד", "אורות ליל שישי").
יאנוש קאמינסקי, הצלם הקבוע של ספילברג, אחראי על המצלמה. אם חשבתם בכל זאת לוותר על הסרט.

"השופט"

"השופט" (קרדיט ליח"צ)

 

הסרטים הישראלים בתחרות העלילתית:
כזכור, תשעה סרטים יתחרו במסגרת הזו, אחת הצפופות והמותחות אי פעם.
"את לי לילה" הנפלא של אסף קורמן, "מיתה טובה" שחזר עטור שבחים מוונציה, "תפוחים מן המדבר", "שקופים" הרגיש של מושון סלמונה, "טוביאנסקי" עם עוז זהבי, "מנפאואר" של נועם קפלן אותו כבר היללנו, "עמק" של סופי ארטוס עם קאסט צעיר ומעולה שכולל את המועמד לאופיר נוה צור ואת רועי ניק ("שש פעמים"), "יונה" של ניר ברגמן על חייה של המשוררת יונה וולך, ו"פנסיון פראכט".
37 מועמדויות לאופיר יש בליין-אפ הזה.

הגדולים של פסטיבל קאן:
הזוכה בדקל הזהב, שהוכתר די מהר כיצירת מופת, יעמוד למבחן על הכרמל השנה. מדובר כמובן ב"שנת חורף" (Winter Sleep) של המאסטר הטורקי נורי בילגה ג'יילן, שפורר אותנו לאבק סינפילי לפני שלוש שנים עם "היו זמנים באנטוליה". האפוס החדש, שלוש ורבע שעות אורכו, יהפוך במהרה לסרט הכי מבוקש של הפסטיבל אז מהרו להשיג כרטיסים אם אורכו לא מפחיד אתכם.
בינתיים, טורקיה כבר הכריזה עליו כעל נציגה לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה.

עוד נציג מדינה לאוסקר, וכזה שכיכב בקאן, הוא "האל הלבן" (White God) מהונגריה. על סרטו של קורנל מונדרוצ'ו (שהיה אורח בחיפה בשנת 2008 עם סרטו הנהדר "דלתא") כתבתי פעמיים – לראשונה בסיכום המחצית של 2014, שם נתתי לו את תואר ה"אין לי מושג איך עשו את זה" עד כה, והכרזתי עליו כאחד הסרטים  הטובים ביותר של השנה נכון לרגע זה, ופעם שנייה ב"אימת החודש".
זהו סרט לא פשוט לצפייה, אבל כזה שצריך לראות בשביל להאמין. בפסטיבל קאן הוא זכה בפרס הראשון של תחרות "מבט מסויים".

האל הלבן

"האל הלבן"

רוסיה עוד לא הכריזה על הנציג שלה, אבל סבירות גבוהה שתלך השנה על "לוויתן" (Leviathan) של אנדריי זוייגינצב, שגם הוא יגיע לחיפה כמה חודשים אחרי שזכה בפרס התסריט בקאן. הגדיל הפסטיבל ויעניק לנו הזדמנות לראות את סרטיו האחרים של זוייגינצב, "השיבה" שהצליח בארץ, "הגירוש" שזכה בפרס השחקן של פסטיבל קאן, ו"ילנה" אותו ראיתי ממש בחיפה לפני שלוש שנים.

"העננים של סילס מריה" (Cloud of Sils Maria) יצא מקאן בידיים ריקות, אך עם חופן ביקורות מהללות, כאלו שאמרו אפילו שהבמאי המעולה אוליבייה אסייאס ("קרלוס", "על שפתי", "שעות קיץ") הצליח להוציא תפקיד מעולה מקריסטן סטיוארט. כבר משהו שצריך לבדוק. מגבות אותה ז'ולייט בינוש וקלואי גרייס מורץ ("אם אשאר"), בסרט על שחקנית שחוזרת לגלם תפקיד במחזה בו שיחקה בצעירותה, ששינה את חייה.

סרטים מעניינים נוספים:
"מפלה" (The Humbling) הוא סרטו החדש של זוכה האוסקר בארי לוינסון, שלאחרונה עבר לביים סרטי טלוויזיה מושקעים ולקולנוע חזר לגיחת אימה קצרה ומוצלחת ("המפרץ"). לוינסון ליהק את אל פאצ'ינו, גרטה גרוויג ודיאן וויסט. הסרט הוקרן בונציה וטורונטו, שם הכריזו על הופעתו של פאצ'ינו כאחת הטובות שלו. אנחנו כבר למודי אכזבות מהשחקן הענק-לשעבר הזה (בקולנוע לפחות) אבל נשמור על אופטימיות, לא?

פאטי אקין, הבמאי הטורקי-גרמני המעולה שעשה לעצמו שם בזכות "עם הראש בקיר" ו"בקצה גן עדן", חוזר לראשונה מאז הקומדיה הנהדרת שלו "סול קיצ'ן" משנת 2009. הפעם הוא מביא את סיפורו של נזרת' (טהאר רחים, "נביא") שחווה על בשרו את השואה הארמנית עם הסרט "החתך" (The Cut). צפו להרבה בעיות דיפלומטיות עם ההקרנה הזאת.
בקאסט תוכלו למצוא את זוכה האופיר מכרם חורי ("הבן של אלוהים") ואת סימו אבקריין שממש לאחרונה הפיל אותנו על הרצפה בתור אליהו אמסלם ב"גט: המשפט של ויויאן אמסלם".

אדם דרייבר ("בנות", "בתוך לואין דייויס") זכה ממש לפני כמה ימים בפרס השחקן בפסטיבל ונציה, יחד עם זוגתו לסרט אלבה רורוואכר, אותה יכולנו לראות גם ב"הפלאים" האדיר שהוקרן בירושלים.
השניים נפגשים בסרט מסתורי ברחובות ניו יורק, המבוסס על ספר של מרקו פרנזוסו, בשם "לבבות רעבים" (Hungry Hearts). סבריו קוסטאנזו ("בדידותם של המספרים הראשוניים", סרט שלא כל כך צלחתי עד הסוף) ביים.

פסטיבל סאנדנס הביא לקדמת הבמה את אחד הסרטים היותר מהוללים שיצאו השנה מארצות הברית, דרמת ההתבגרות "וויפלאש" (Whiplash) בכיכובם של מיילס טלר ("מפוצלים") ואחד השחקנים הכי לא מוערכים שאני מכיר, ג'יי.קיי. סימונס ("אוז", "ג'ונו"). חוסר ההערכה הזה אמור להסתיים בקרוב כי סימונס כבר על הכוונת לקראת מועמדות לאוסקר המשנה.
דמיאן שאזל כתב וביים את הדרמה הזו, על בחור צעיר שחולם להיות מתופף ונלקח תחת אחריותו של מורה סאדיסט. גם ההקרנות של הסרט הזה יהיו מפוצצות, אז קחו בחשבון.

וויפלאש

"וויפלאש"

אבל פררה, הבמאי השנוי במחלוקת ("שוטר רע", "התמכרות") מביא את סיפורו של במאי הרבה יותר שנוי במחלוקת – פייר פאולו פאזוליני, הגאון האיטלקי שאחראי על "אקטונה", "ציפורי שיר וציפורי טרף", "תיאורמה" וכמובן "סאלו, או: 120 יום של סדום" משנת 1975 שבעקיפין או במישרין הביא לרציחתו באותה שנה.
ווילם דפו יגלם את פאזוליני. כמובן. לסרט, אגב, קוראים "פאזוליני" אז לא נראה לי שמישהו יתבלבל.

נציגי האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה:
פסטיבל חיפה הוא בדרך כלל זמן מעולה לנסות להדביק קצת מהמתמודדים לקטגוריה המשונה הזו באוסקר. אז מעבר לטורקיה ("שנת חורף") והונגריה ("האל הלבן") תוכלו לבדוק את נציגי גיאורגיה ("אי התירס") ובמיוחד את "אידה", נציג פולין, סרט מדהים בשחור-לבן של פאבל פאבלובסקי שלא יעזוב אתכם גם לאחר ההקרנה. באחריות.
הדד-ליין להגשת המתמודדים הוא ה-1 לאוקטובר (צפו לפוסט השנתי המפרט את כל המתמודדים) ואני סמוך ובטוח שעד אז נגלה עוד נציגים שיהיו בפסטיבל.

קלאסיקות:
הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו יזכה למחווה מיוחדת מהפסטיבל, עם הקרנות בעותקים משוחזרים של "400 המלקות" שאין כבר עוד מילים לתאר את גדולתו, "ז'יל וג'ים" שנכנס למקום ה-11 ברשימת "50 הסרטים של סריטה", ו"שתי אנגליות".

"צבע הרימונים", "שחר" של מרסל קרנה ו"עשרת הדיברות" גם הם יעטרו את מסכי הפסטיבל.

אנחנו נשוב עם המלצות נוספות כאשר התכנייה תחשף במלואה. הישארו בסביבה.
שימו לב לעידכונים באתר הפסטיבל: http://www.haifaff.co.il/

תגובות

  1. גיא הגיב:

    עוד סרט מדהים – "השבט" יצירת מופת על חבורה של חירשים אילמים, ללא מילים, וויס אובר או כתוביות.

  2. מיכאל גינזבורג הגיב:

    מרתק, תודה על הסקירה, מצפה לפסטיבל! אגב, ראיתי כבר את 'אידה' הפולני ולמרות שהוא נעדר עומק רגשי אמיתי באמת, הצילום בו מפעים ועוצר נשימה.

  3. Spartak הגיב:

    אני די בספק שרוסיה תבחר את "לוויתן", כי הבחירה שם היא תמיד פוליטית, אז אם הייתה צריך להמר, הייתי אומר שישלחו את סרטו החדש של מיכאלקוב (למרות שכרגע הוא מכחיש שהוא מעוניין בכך)…

    נ.ב. אני כנראה באמת בין היחידים ששנאתי את "אידה" (דרך אגב הרבה "בזכות" הצילום), בכל מקרא הסרט תצא בארץ כבר ב16.10… כמו שהבנתי גם "שנת חורף" צריכה לעלות בקרוב למסכים.

  4. mesutozil הגיב:

    מתי יהיה כבר עוד פודקאסט עם נחמן יא מעצבנים?

    1. בקרוב יהיו עוד פודקאסטים עם נחמן

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.