סיכום 2013: סיכום הסיכומים ובונוס – פודקאסט משולש

זהו זה. הכל מאחורינו. אני לא יודע אם רק אצלנו זה ככה, בגלל האופי של הבלוג, אבל סיכום השנה הזה היה מתיש לגמרי. וזה לא שיש זמן לנוח, כי 2014 כבר ממש מעבר לפינה והיא תתחיל בגדול, כמו כל שנה לועזית – סרטי האוסקר שטרם הגיעו ארצה, מתחבאים בלו"ז של חודשי ינואר-פברואר ויכו בנו ללא רחם כבר בסוף השבוע הקרוב. בעוד שבועיים יוכרזו המועמדים והמועמדות לאוסקר, והטירוף האמיתי יתחיל. אבל לפני כל אלה, הפוסט המסורתי שמסכם את כל מה שעשינו כאן בשבוע האחרון, שמצידו מסכם שנה שלמה של כתיבה על קולנוע. כדי שיהיה לאן ללנקק בפוסטים עתידיים. בסוף יש פודקאסט, לבקשת הקהל.

סיכומי השנה של סריטה:
אימת השנה – פינת "אימת החודש" של אור מסכמת שנה של פעילות.
המנצחים והמפסידים – סיכום אישי של אורון לפי קטגוריות מומצאות יותר ופחות.
הרגעים הגדולים – אור מלקט את הסצנות ושבבי הסרטים שנחרתו בזיכרון.
מגמות ומשמעותן  – עופר זונח את הסיכום הרגיל שלו, ובוחר את הטרנדים הבולטים של השנה.
העשיריות 1 – הסרטים הכי טובים שלא הופצו השנה בקולנוע (כל אחד משלושתנו עם עשיריה).
העשיריות 2 – סרטי השנה שהופצו בקולנועים מינואר עד סוף דצמבר 2013 (שוב שלוש עשיריות)
אנשי השנה – פרסונות קולנועיות שהרגשנו צורך לשבח אפילו מעבר לסרטים אליהם היו קשורות.

סיכומים של אחרים:
פוסט זה הוא גם ההזדמנות שלנו לפרגן לבלוגים העמיתים, שלא רק כיף לנו לקרוא במהלך השנה אלא טרחו ועמלו לא פחות מאיתנו על סיכומי השנה שלהם. סינמסקופ של יאיר רוה דחס 14 סרטים לרשימת 10 סרטי השנה שלו, והמשיך משם לציונים לשבח וכמה קטגוריות משלו. בעין הדג של דורון פישלר תהליך הבחירה נעשה בשיתוף הגולשים ולכן יימשך אל תוך 2014. כדאי להשתתף. ולהעשרה, פישלר העלה פוסט הסוקר את ההיסטוריה הפרטית של פרסי עין הדג לסרטים ולהופעות השנה. גם בעכבר העיר מזמינים את הגולשים לבחור את סרטי השנה שלהם, ולזכות בפרסים, באתר מיוחד שהוקם לצורך חלוקת פרסי עכבר העיר. שימו לב שיש עוד קטגוריות מלבד קולנוע (כאילו שיש עוד דברים חשובים בעולם הזה).

החברים מ"רוזבאד", כרגיל, לא דופקים חשבון לאף אחד בסיכום השנה שלהם, שהיה הפעם מסיבי מתמיד וכלל כמה בחירות שהן הכל חוץ ממובנות מאליהן כשבאים לדבר על "סרטי השנה". באתר "האוזן השלישית", לעומת זאת, אפשר להתרשם שסיכום השנה היה מאוד ברוח המצופה מהמוסד, שהלך על "מנועים קדושים" כסרט השנה שלו והמשיך משם לתשיעיה מופלאה לא פחות. יונתן דורון מאתר "אידיבי" החליט שלא לדרג ופשוט בחר עשרה סרטים (ועוד קצת) שעשו לו את השנה. הסיכום שלו מביא את הגיוון לשיא, מה שמזכיר לי – בלוגר בשם נביא שקר, לא בענייני קולנוע דווקא, סיכם את כל טבלאות המבקרים שהתפרסמו השנה בסינמסקופ (בהן אור ואני מופיעים) כדי לנסות ולהפוך את המבקרים לנתונים סטטיסטיים. אני לא יכול להגיד שהבנתי הכל (גרפים מלחיצים אותי), אבל היה מעניין לנסות.
כניסה מאוחרת – איתן וייץ, ששינה לא מזמן את שמו של בלוגו ל"קולנוע בראש צלול", פירסם רק היום את העשיריה שלו ושאר תוספות שמסכמי שנה לא יכולים בלעדיהן. יש לו כמה וכמה חפיפות עם כולם ועם כולנו, אבל מקום ראשון שלא ראיתי ברשימה של אף אחד, נדמה לי.

אז אחרי כל זה, מה בעצם סרט השנה של הבלוג?
כולנו הרגשנו שעשיריות אישיות ישקפו באופן טוב יותר את הבחירות שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריהן השנה, וגם לא יקפחו אהבות של איש. אולם, קצת מתמטיקה פשוטה (כי מספרים אני דווקא מחבב) יכולה לגלות את המכנים המשותפים של שלושתנו ולהרכיב את עשיריית העשיריות. רק אגיד שאם היינו בוחרים מראש עשיריה קולקטיבית, כל מיני שיקולים כמו וטו היו נכנסים ומרכיבים משהו יותר מייצג. אבל זה היה פחות כיף ויותר פוליטי, לכן אשתמש רק בחיבור וחיסור.

ראשית, אני לא רוצה להבדיל הפעם בין סרטים מופצים ולא מופצים. עשיריית העשיריות מורכבת משתי הרשימות של כל אחד מאיתנו, כלומר משש רשימות. מתוכן, כפי שציין אור, יש לנו סרט אחד משותף בלא-מופצים ("סוף העולם"), ושלושה במופצים ("מנועים קדושים", "מי מפחד מהזאב הרע" ו-"שש פעמים"). מבחינתי יש להם עדיפות על פני סרטים שהופיעו רק בשתי חפיפות ולא בשלוש (למשל סרטים שאור ועופר דירגו, לא משנה באיזה מקום, אבל אני כלל לא). חפיפות כפולות ולא משולשות יש לנו שתיים בלא מופצים ("36", "המתחזה"), ועוד ארבע במופצים ("פרנסס הא", "זרים על שפת האגם", "צל הימים" ו-"חלודה ועצם"). יחד עם הרביעייה של קודם, של החפיפות המשולשות, נוצרת עשיריה שלמה!

אבל, חסר כאן המקום הראשון של אור, "אפסטרים קולור", שהיה נכנס בהצבעת וטו בכל שיטה אחרת. הדירוג הפנימי שמטרתו לסדר אותם זה מעל זה, פותר את הבעיה – יש תיקו במקום השמיני, ולכן יש מקום ל"אפסטרים" לסגור. את הדירוג יצרתי כך – ראשית עדיפות למשולשים, כאמור, שמרכיבים את הרביעייה הראשונה. בתוך הרביעייה, סיכמתי יחד את המספרים של המקומות, ומי שיצא לו מספר נמוך יותר – דורג גבוה יותר. לדוגמה – "סוף העולם" היה המקום הראשון שלי, השני של עופר והחמישי של אור. זה מקנה לו 8 נקודות. כך עשיתי גם למשותפים המשולשים הנותרים, ואז לשישייה הבאה של המשותפים רק לשני בלוגרים, וזה מה שיצא (רשמתי בסוגריים את הסכומים מבוססי המיקום, שתראו שלא רימיתי).

10. "אפסטרים קולור" (וטו)
9. "זרים על שפת האגם" (16)
8. "צל הימים" ו-"חלודה ועצם" (תיקו, 8 לכל אחד)
7. "המתחזה" (6)
6. "פרנסס הא" (5)
5. "36" (4)
4. "שש פעמים" (19, יותר נקודות כי יש יותר מנקדים, אבל מקבל עדיפות כי היה אצל שלושתנו)
3. "מי מפחד מהזאב הרע" (17, כנ"ל וכן הלאה לגבי הבאים)
2. "מנועים קדושים" (12)
1. "סוף העולם" (8)

רצועת בונוס לשנת 2013: פודקאסט
בשנה שעברה אור ואני חשפנו (בפני העולם וגם זה בפני זה) את עשרת סרטי השנה האינדיבידואלים שלנו במשך שיחה מוקלטת וארוכה, שהייתה פודקאסט סיכום השנה הקודמת. השנה צירפנו גם את עופר, והחלטנו פשוט לדבר בחופשיות ובאופן פחות מעונב על כל מה שמסביב (היין עזר). אז אחרי שכבר ברור מהם סרטי, אנשי ורגעי השנה שלנו, ואם בא לכם ולכן לשמוע אותנו מקשקשים, פורקים, מלכלכים על סרטים (דבר שאנחנו נמנעים ממנו רוב השנה) ובעיקר משתטים – שתו משהו, והצטרפו אלינו ל-112 דקות שהופכות את השנה מבפנים החוצה ומלמעלה למטה. זה בערך באורך של קומדיה הוליוודית עכשווית, אבל אני מקווה שיותר מצחיק ומועיל. הערה חשובה: בערך אחרי שעה האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו.

להורדת הקובץ והשמעה במחשב או בסלולרי: "סיכום 2013 של סריטה" (או כפתור ימני ושמירה)

להאזנה בדף נפרד: נגן אייקאסט

להאזנה בבלוג:

ההרכב שלנו:
בס, גידופים וגילופין – אור סיגולי
צחקוקים, חיבוקים ופקפוקים – עופר ליברגל
משיכות באף, עיקומי אף וחרון אף – אורון שמיר

לייו אפ הפודקאסט:
00:00 – 07:52 – שלום, איזה מן שנה זו הייתה, האמריקאים שנפלו והישראלים שזרחו.
07:53 – 13:05 – הסרטים הגרועים של השנה, במאים שנפלו עלינו, וקצת הוצאת קיטור.
13:06 – 13:17 – אור מגלה שרובין רייט ושון פן כבר לא. באיחור של כמה שנים.
13:18 – 20:36 – חזרה לגרועים – "אמהות מושלמות", "אבן הסובלנות", "אליסיום" ועוד.
20:37 – 20:46 – פליטת פה פרואידיאנית של אורון.
20:47 – 36:23 – המשך הטינופים של אורון ומעבר לרשימת המושמצים של אור.
36:24 – 36:30 – הבטחה לדבר על "רק אלוהים סולח", שתתגלה בהמשך כחסרת מימוש.
36:31 – 37:26 – עוד על ההבדלים בין סרטים גרועים אך מהנים לגרועים שגורמים סבל.
37:27 – 38:10 – אורון שוב מתחייב על משהו שלא יוכל לעמוד בו.
38:11 – 42:21 – הסרטים שלא נכנסו לעשיריות שלנו. מתחילים עם הלא-מופצים כמובן.
42:22 – 42:32 – 10 שניות שבהן כולנו מנסים להגיד "אלכסנדר סקארסגארד".
42:33 – 44:19 – עוד סרטים שעופר ראה בטיסות של אל-על וכמעט הגיעו לעשיריה שלו.
44:20 – 45:26 – גולשים לסנגר קצת על פסטיבל ירושלים של השנה.
45:27 – 47:54 – וחזרה לסרטים לא מופצים בולטים, שלא הגיעו לעשיריות שלנו.
47:55 – 49:16 – קריאה נרגשת ונרעשת למאזין אורי אביב – תזיזו את פסטיבל אוטופיה מסוכות!
49:17 – 54:07 – ממשיכים עם הלא מופצים, הפעם של אורון, ושל אור לסירוגין.
54:08 – 57:56 – אור ועופר מדברים המון על הסרט "לוויתן".
57:57 – 61:21 – אורון נזכר בעוד סרטים לא מופצים שנשמטו מהרשימה שלו.
61:22 – 71:11 – עוברים לדבר על הסרטים שכן הופצו בקולנוע, אבל לא הגיעו לעשיריה של אורון.
71:12 – 74:49 – אור ושיירי העשיריה שלו. בשלב הזה כבר ברור שהיין לא היה רעיון יעיל.
74:50 – 81:21 – עופר מסכם – וסוף לענייני העשיריות. ממשיכים הלאה אל אירועי השנה שלנו.
81:22 – 89:16 – פותחים עם הווידוי הגדול לגבי "מי מפחד מהזאב הרע".
89:17 – 90:00 – קצת על "סיבובי ההופעות" שלנו השנה ופנייה לקוראים והקוראות מחיפה.
90:01 – 92:04 – הגיע שלב ההתפזרות, ועברנו לפסטיבל הקולנוע הבריטי. המילה "אנאליות" נאמרת.
92:05 – 92:44 – עופר חושף את הסרט שגרם לו להתאהב בקולנוע!
92:45 – 95:42 – אורחי הפסטיבל הבריטי, או לפחות אלה שאנחנו צלולים מספיק בכדי לזכור את שמם.
95:43 – 96:42 – זיכרון נעים ולא קולנועי מהשנה החולפת – אור ואורון נפגשים בלונדון די במקרה.
96:43 – 98:40 – חזרה לפסטיבלי ישראל, עם פסטיבל סרטי הסטודנטים ושמות תאילנדים מסובכים.
98:41 – 101:18 – סרטים ישראלים קצרים שראינו השנה – אנחנו אוהבים אתכם.
101:19 – 102:35 – פסטיבל ירושלים שהתעלה על עצמו השנה ואיחולי הצלחה לשנה הבאה.
102:36 – 103:59 – פסטיבל חיפה והפתעותיו הטובות, יחד עם אווירה שהשיבה את האמון בקהל.
103:40 – 105:13 – אפרופו קהל, אור מבטיח שי צנוע לכל מי שהקשיב לפודקאסט במלואו.
105:14 – 107:54 – פורום הביקורת, חשיבות הדיון הקולנועי בארץ, היופי שבלא להסכים ויותר מדי יין.
107:55 – 108:45 – מה נסגר השנה עם הטעם של אור ואורון? או – "ההוביט: מפלתו של סנכרון".
108:46 – 110:19 – השלב בו הבנו שרצינו לעשות פודקאסט של שעה וחצי. ואז נזכרנו ב"כח משיכה".
110:20 – 111:52 – הפעם באמת סוגרים, עם תודות ומילות פרידה מהשנה העמוסה הזו ששמה 2013.

יאללה, היינו פה. או במילותיו של סיימון פג/גארי קינג מ"סוף העולם": Let's Boo-Boo.