20 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
אחרי שנה של פסטיבל און-ליין וחודשים רבים של דאגות, זה באמת קורה. פסטיבל חיפה ה-37 יצא לדרך כמו פעם, בערך, באולמות מרכז הכרמל אליהם התגעגענו, ועם האנשים שתמיד כיף לפגוש שוב. מהדורת 2021 התחילה אתמול, וכבר הספקתי לצבור כמה סרטים לדיווח ראשון וחגיגי מהשטח שכולל שלושה סרטים – שניים מהם היו חלק מיומו הראשון של הפסטיבל, ועוד אחד שבהמשך יקבל… להמשך קריאה
17 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
לפני כמה ימים פגשתי חברה ברחוב, לגמרי במקרה, והיא בישרה לי בשמחה שבערב היא הולכת לראות את "אנט", ועוד עושה זאת "בהמלצתי". הסרתי את משקפי השמש מעיני בדרמטיות, ושאלתי אותה בזהירות האם היא באמת קראה את הטקסט, כי הרבה דברים נאמרו שם, אף אחד לא היה תחת המושג המלצה. היא בעצמה הייתה מבולבלת מהתגובה שלי, ותהיתי אולי היא קראה מישהו… להמשך קריאה
13 בספטמבר 2021 מאת אורון שמיר
מה קורה הקיץ עם סרטי מתנקשות? זה התחיל עם ״האלמנה השחורה״, סרט הסולו של סקרלט ג׳והנסון כגיבורת-העל המארוולית שהיא בעצם מרגלת קטלנית. אחר-כך היה תורו של נבות פפושדו לברוא יקום של נשים צולפות ב״מילקשייק אבק שריפה״, ואז המשיכו וטפטפו אל בתי הקולנוע ״סוכנת במלכודת״ (Ava) עם ג׳סיקה צ׳סטיין ו״הנוקמת״ עם מגי קיו, שעניינו פחות. במניין זה לא אחשיב סרטים שמכילים… להמשך קריאה
12 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
נדרש הפעם לפתוח באיזושהי הקדמה קצרה, כי אני עומד לעשות משהו שדי נמנעתי ממנו עד כה, אז אולי כדאי להסביר. מאז שהתחלתי לעבוד כמנהל האומנותי של סינמטק חולון לפני שנתיים וחצי, היה לי חשוב לא להתייחס לכך באופן ישיר בסריטה מהמון סיבות של גילוי נאות. לא רציתי שזה יראה כאילו אני משתמש במי מהמוסדות האלו, סריטה והסינמטק (שיחד תופסים משהו… להמשך קריאה
11 בספטמבר 2021 מאת מערכת סריטה
חג סוכות מבחינתנו הוא הזמן להתארח בפסטיבל הסרטים של חיפה, מסורת סריטתית קבועה מאז ימינו הראשונים (מילולית), אך גם תענוג שנמנע מאיתנו בשנה שעברה. החיפאים אמנם לא אכזבו אז ובכל זאת רקחו מהדורת אונליין, אותה סיקרנו כאן בבלוג, בעודנו מייחלים לשיבה אל הכרמל. בין ה-19 וה-28 בספטמבר זה סוף סוף יקרה, במהדורה ה-37 של הפסטיבל. באופן משעשע למדי, המספר הזה נכון… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
הבית בו גרה מזה כמה שנים מורה צעירה בשם בת' (אותה מגלמת רבקה הול) – שעל שמו נקרא בעברית "בית הסיוטים", למרות שהשם הלועזי "The Night House" קצת יותר מעודן ופחות מסגיר – הוא הבית הכי יפה שראיתי. פנטזיה מוחלטת. מסוג הבתים האלו שאתה מרגיש כאילו אם יהיו בבעלותך לא יהיו לך צרות יותר בחיים. הוא נמצא בשולי יער עבות,… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
איזה שילוב מסעיר של כוחות יצירתיים הוא "אנט" (Annette), ממש פנטזיה של סינפילים ואוהבי תרבות אלטרנטיבית. את התסריט והשירים כתב הצמד המוזיקלי המוערך ספארקס – שרק לאחרונה נעשה עליהם דוקו מהלל מטעמו של לא אחר מאשר אדגר רייט; על הבימוי והחזון האומנותי חתום ליאו קארקס, שסרטו האחרון "מנועים קדושים" מ-2012 היה יצירה בלתי נשכחת; ושניים מהשחקנים הכי טובים של האלף,… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2021 מאת לירון סיני
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2021 מאת לירון סיני
בדומה לקללת האלבום השני במוזיקה, כי פעם האזנו בעיקר לאלבומים במלואם או משהו עתיק שכזה, החשש לנפילה בסרט המשך הוא הגיוני. גם ככה בחוויות שלנו אנחנו משווים לדברים שכבר ראינו ועברנו, זה חלק מהמצב האנושי התרבותי, לחפש תבניות מסודרות להכניס לתוכן את מרכיבי החיים. סרט המשך מעגן את ההשוואה, את המדידה ביחס למשהו אחר מראש. וככל שהראשון הצליח יותר, היה… להמשך קריאה
אחרי שנה של פסטיבל און-ליין וחודשים רבים של דאגות, זה באמת קורה. פסטיבל חיפה ה-37 יצא לדרך כמו פעם, בערך, באולמות מרכז הכרמל אליהם התגעגענו, ועם האנשים שתמיד כיף לפגוש שוב. מהדורת 2021 התחילה אתמול, וכבר הספקתי לצבור כמה סרטים לדיווח ראשון וחגיגי מהשטח שכולל שלושה סרטים – שניים מהם היו חלק מיומו הראשון של הפסטיבל, ועוד אחד שבהמשך יקבל… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
לפני כמה ימים פגשתי חברה ברחוב, לגמרי במקרה, והיא בישרה לי בשמחה שבערב היא הולכת לראות את "אנט", ועוד עושה זאת "בהמלצתי". הסרתי את משקפי השמש מעיני בדרמטיות, ושאלתי אותה בזהירות האם היא באמת קראה את הטקסט, כי הרבה דברים נאמרו שם, אף אחד לא היה תחת המושג המלצה. היא בעצמה הייתה מבולבלת מהתגובה שלי, ותהיתי אולי היא קראה מישהו… להמשך קריאה
מה קורה הקיץ עם סרטי מתנקשות? זה התחיל עם ״האלמנה השחורה״, סרט הסולו של סקרלט ג׳והנסון כגיבורת-העל המארוולית שהיא בעצם מרגלת קטלנית. אחר-כך היה תורו של נבות פפושדו לברוא יקום של נשים צולפות ב״מילקשייק אבק שריפה״, ואז המשיכו וטפטפו אל בתי הקולנוע ״סוכנת במלכודת״ (Ava) עם ג׳סיקה צ׳סטיין ו״הנוקמת״ עם מגי קיו, שעניינו פחות. במניין זה לא אחשיב סרטים שמכילים… להמשך קריאה
נדרש הפעם לפתוח באיזושהי הקדמה קצרה, כי אני עומד לעשות משהו שדי נמנעתי ממנו עד כה, אז אולי כדאי להסביר. מאז שהתחלתי לעבוד כמנהל האומנותי של סינמטק חולון לפני שנתיים וחצי, היה לי חשוב לא להתייחס לכך באופן ישיר בסריטה מהמון סיבות של גילוי נאות. לא רציתי שזה יראה כאילו אני משתמש במי מהמוסדות האלו, סריטה והסינמטק (שיחד תופסים משהו… להמשך קריאה
חג סוכות מבחינתנו הוא הזמן להתארח בפסטיבל הסרטים של חיפה, מסורת סריטתית קבועה מאז ימינו הראשונים (מילולית), אך גם תענוג שנמנע מאיתנו בשנה שעברה. החיפאים אמנם לא אכזבו אז ובכל זאת רקחו מהדורת אונליין, אותה סיקרנו כאן בבלוג, בעודנו מייחלים לשיבה אל הכרמל. בין ה-19 וה-28 בספטמבר זה סוף סוף יקרה, במהדורה ה-37 של הפסטיבל. באופן משעשע למדי, המספר הזה נכון… להמשך קריאה
הבית בו גרה מזה כמה שנים מורה צעירה בשם בת' (אותה מגלמת רבקה הול) – שעל שמו נקרא בעברית "בית הסיוטים", למרות שהשם הלועזי "The Night House" קצת יותר מעודן ופחות מסגיר – הוא הבית הכי יפה שראיתי. פנטזיה מוחלטת. מסוג הבתים האלו שאתה מרגיש כאילו אם יהיו בבעלותך לא יהיו לך צרות יותר בחיים. הוא נמצא בשולי יער עבות,… להמשך קריאה
איזה שילוב מסעיר של כוחות יצירתיים הוא "אנט" (Annette), ממש פנטזיה של סינפילים ואוהבי תרבות אלטרנטיבית. את התסריט והשירים כתב הצמד המוזיקלי המוערך ספארקס – שרק לאחרונה נעשה עליהם דוקו מהלל מטעמו של לא אחר מאשר אדגר רייט; על הבימוי והחזון האומנותי חתום ליאו קארקס, שסרטו האחרון "מנועים קדושים" מ-2012 היה יצירה בלתי נשכחת; ושניים מהשחקנים הכי טובים של האלף,… להמשך קריאה
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
בדומה לקללת האלבום השני במוזיקה, כי פעם האזנו בעיקר לאלבומים במלואם או משהו עתיק שכזה, החשש לנפילה בסרט המשך הוא הגיוני. גם ככה בחוויות שלנו אנחנו משווים לדברים שכבר ראינו ועברנו, זה חלק מהמצב האנושי התרבותי, לחפש תבניות מסודרות להכניס לתוכן את מרכיבי החיים. סרט המשך מעגן את ההשוואה, את המדידה ביחס למשהו אחר מראש. וככל שהראשון הצליח יותר, היה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות