• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

״מלחמת הכוכבים: הפרעה בכוח״ ו-״מוביפס: עלייתה והתרסקותה״, סקירת יס דוקו כפולה

9 ביוני 2024 מאת אורון שמיר
אולי במיוחד בשביל כל מי שחווים קשיי פרידה מפסטיבל דוקאביב, ערוץ הסרטים yes דוקו סגר את חודש מאי עם שני סרטים תיעודיים שעוררו את סקרנותי. זאת בנוסף לסרטי הפסטיבל עצמו שכבר החלו לטפטף אל הערוץ, ואל בן-דודו HOT8, מה שרק יתגבר לאורך החודש וכמובן בהמשך השנה. אך בניגוד לרוב סרטי דוקאביב, שני אלו שאיגדתי יחדיו לפוסט אחד עוסקים בנושאים פחות… להמשך קריאה

אימה לנשמה, יוני 2024: ״אות משמיים: הסימן הראשון״, The Coffee Table, Stopmotion, Humane

7 ביוני 2024 מאת לירון סיני
המציאות עדיין מוציאה לנו את המיץ, ואם להיות יותר רגישה, קשה מנשוא. למי שאימה מספקת נחמה, יש שלל די משובח הפעם, במדור האימה החודשי החדש של סריטה. חלקו השלמות מהשנה האחרונה, לצד כמה סרטים חדשים לגמרי, ומטרידים למדיי. הם יכולים לספק בין שעה וחצי לשעתיים של צפייה מהכיוון האסקיפיסטי, לתוך זוועות בדיוניות מספיק כדי שהן ירגישו בטוחות ורחוקות, או כאלו… להמשך קריאה

"הרעיון שהוא אתה" ו-"אטלס", סקירת סטרימינג כפולה (אמזון ונטפליקס)

2 ביוני 2024 מאת לירון סיני
ב"הרעיון שהוא אתה" (The Idea of You), שזמין באמזון, אישה צעירה פוגשת גבר צעיר. הוא מרשים אותה, יש משיכה, יש התאהבות. היא קצת חוסה בצילו הנפוח מאגו. יש הריון, יש חתונה. הורות. כעבור כ-17 שנה הוא בוגד ועוזב. היא כבר עצמאית עכשיו, חכמה, למודת פגיעה - היא לא סומכת יותר על גברים. ואז מגיע בחור, צעיר ממנה ב-16 שנים ואומר… להמשך קריאה

הגלגולים של מר ריפלי: "המשחק של ריפלי" + "ריפלי מתחת לאדמה"

28 במאי 2024 מאת אור סיגולי
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה

“פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם", סקירה

24 במאי 2024 מאת לירון סיני
"היא באה ממקום של שפע!" כך חוזרים ומתארים גברים משתוקקים את פיוריוסה הצעירה (אליילה בראון), משתאים ופוערים פה, חור ממלמל בתוך פנים חרושות תלמים של זיהום ואבק מעולם מתפורר. הם בוחנים ומתפעלים אל מול כפות ידיה הבריאות, עורה הנקי מנגעים, טורי שיניה המלאים, שיערה המלא. האלימות הגסה שלהם מאיימת כל העת להרוס בה כל חלקה טובה, לכבול אותה בשלשלאות, לחסום… להמשך קריאה

במערבון אין כל חדש: 1950 של אנתוני מאן

21 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא השני (אחרי הפוסט אודות שלושה מערבוני ספגטי) במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר מהפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר… להמשך קריאה

"זעקות ואז שתיקה", סקירה 

11 במאי 2024 מאת לירון סיני
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… להמשך קריאה

במערבון אין כל חדש: ״Day of Anger״, ״!Django Kill… If You Live, Shoot״, ״The Belle Star Story״

9 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה פותח מה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר בפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרת של הז'אנר, שאני אנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זה גם על מנת להגדיר את מהות המערבון - שדומני… להמשך קריאה

הגלגולים של מר ריפלי: "הכישרון של מר ריפלי"

5 במאי 2024 מאת אור סיגולי
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… להמשך קריאה

אימה לנשמה – מדור חודשי חדש של סריטה 

30 באפריל 2024 מאת לירון סיני
יש מי שיסכימו שהדבר המנחם ביותר בסוף של יום מתיש הוא להתרפק מול סרטי אימה: חדשים שינסו להפתיע, או ישנים שיחבקו אותנו עם רעיונות ומבנים מוכרים. זה לא מובן מאליו, כי בזמן שבין שלל הפיתולים של הז'אנר יש גם קומדיות אימה, סרטים מופקים באופן עצמאי או פשוט זול עד כדי גיחוך מבדר של קאמפיות, וסרטים מרגשים, זה בסופו של דבר… להמשך קריאה