״שטח אפור״ (In the Grey), סקירה

הסרט החדש "שטח אפור" (In the Grey) מהלך על הקו הדק שבין סרט חדש שיוצא כעת לקולנוע לבין סרט ישן שכבר ראינו עשרות פעמים. כלומר, אין לי ספק שראיתי אותו לראשונה זמן קצר לפני כתיבת שורות אלו, אבל כמעט כל אלמנט בו היה מוכר לי מסרטים אחרים, עד שעולה השאלה מה בכלל חדש בסרט. זאת מעבר לכך כי הוא פחות "חדש" ממה שנדמה: הוא צולם ב-2023, כלומר המתין כשלוש שנים להפצה. לא רק בארץ, ברחבי העולם. היוצרים שלו עשו דברים אחרים בינתיים. במיוחד במאי הסרט גאי ריצ'י, שבשנים האחרונות נכנס לקצב עבודה של לפחות סרט אחד וכמה פרקי טלוויזיה בשנה, תוך ויתור על שיוף הסרטים או מציאת ייחוד.

אפשר לציין כי עד כמה הסרט החדש, שאני מזכיר לעצמי שוב ששמו "שטח אפור", אינו השפל הכי גדול שהבמאי הגיע אליו במהלך השנים של עבודה עבור כמות. "מעיין הנעורים" (Fountain of Youth) מהשנה שעברה, שיצא בשירות הסטרימינג של אפל, היה שאפתני יותר וגם גרוע בהרבה. "שטח אפור" הוא בעיקר מפגן של בינוניות, גם אם יש בו כמה ניצוצות פה ושם.

הבינוניות היא בעיקר במראה של הסרט. רוב העלילה מתרחשת באי פסטרולי שמיקומו המדויק לא נחשף (צולם באיים הקנריים), עם חלקים במזרח התיכון ובניו יורק. אבל דומה כי הגישה של ריצ'י והצלם הכמעט-קבוע שלו אד ויילד הייתה לצלם אותם עם כמה שפחות דמיון וכמה שיותר שימוש ברחפנים, מה שאיכשהו גורם למוח שלי לחשוב כי צפיתי בסרט בסטרימינג. כי סרטי סטרימינג הפכו את הרחפן לסימן היכר. גם אם בפועל נסעתי בשביל הסרט לקולנוע. המצלמות בסרט זזות לא מעט, אבל לא מייצרות פריימים מעניינים. ריצ'י במאי מנוסה בסרטי פעולה ודומה כי בסרט הזה הוא הסתמך יותר על המוסכמות ולא על הניסיון לכופף אותן או להיות מעט מקורי בדרך הצילום והעריכה, כפי שעשה בעבר. כאמור, נראה כאילו הסרט מבקש להיות חסר ייחוד במובן מסוים. משהו שאפשר ליהנות ממנו ולשכוח די מהר. אני רוב הזמן לא נהנתי, אבל יכול לדמיין צופים שיהנו יותר. נדמה לי שהשכחה כן תהיה מכנה משותף.

למרות זאת, במבנה הנרטיבי של הסרט כן יש משהו ייחודי: דמות ראשית שמקריינת את הסרט מן הפתיחה ונבנית כגיבורה, אולם בפועל היא בעיקר מפעילה אנשים אחרים. יותר משהיא עושה פעולות בעצמה והיא סוג של הדמות הכי פחות מעניינת בסרט. זוהי רייצ'ל, בגילומה של אייזה גונזלס, עורכת דין שאומרת בדברי הפתיחה שהיא פועלת בשטח אפור שבין החוקי והלא-חוקי. ליתר דיוק, היא מתמחה בגביית חובות עבור תאגידים והיא עושה זאת באמצעים חוקיים כמו צווי בית משפט ולא-חוקיים, כמו הדברים שהסרט מתמקד בהם.

בסוג של היפוך על "המלאכיות של צ'ארלי", יש לה צוות של גברים שפועלים עבורה, ממררים את החיים לבעלי החוב וגם מגינים עליה או על אינטרסים אחרים, כי יש להם סט יכולות של גיבורי סרטי פעולה. שני המשרתים הנאמנים הראשיים שלה הם ברונקו וסיד, מגולמים בידי ג'ייק ג'ילנהול והנרי קאביל, בהתאמה. אף כי קשה לחשוב על הבדלים באישיות של שתי הדמויות שג'ילנהול וקאביל מגלמים, ניכר כי שני השחקנים נהנו בעבודה על הסרט ומצאו היטב את הטון המרשים אך הומוריסטי הדרוש לסרטי ריצ'י. אפשר לציין כי שם הקוד שלהם לרייצ'ל הוא "אמא", מה שגם מסביר את ההעדר המוחלט של מתח מיני בין האישה הצעירה לכוכבים הסקסיים של הסרט. אם כי ייתכן והסרט כולו מתרחש בעולם נטול מיניות.

בכל מקרה, יש גם עלילה. רייצ'ל צריכה לגבות חוב מסלזאר (קרלוס בארדם, האח למשפחת בארדם שההפקה הצליחה להשיג), טייקון נפט ופושע בינלאומי שחייב מיליארד דולר לכוח כלכלי אפילו גדול ממנו וספק אכזרי יותר: חברה אחזקות בניו יורק. את החברה בניו יורק מייצגת בובי שיין המגולמת בידי רוזמונד פייק (המצטיינת של הסרט עם מעט מדי זמן מסך), שרייצ'ל משכנעת אותה, די בכוח, לשכור אותה. ייתכן ויש אנטישמיות קלה בהצגה של החברה הזו וברמיזה של הסרט כי יש יהודים בעמדות כוח, מה גם שעורך הדין של סלזאר הוא יהודי סטריאוטיפי בשם הורוביץ (פישר סטיבנס). מאידך גם בנבלים של הסרט יש משוה חביב וגם מיעוטים אחרים זוכים לראות דעות קדומות לגביהם על המסך.

עיקר העלילה מתרחשת באי בבעלות סלזאר, שמתגלה כלא-בדיוק פרטי: יש בו לא מעט אוכלוסייה שחיה בסביבתו וגם סוג של תרבות מקומית היספנית, אבל סלזאר הוא הבעלים של הכל, כולל משטרה וסוג של צבא פרטי סמוי וגלוי. חלקים ארוכים בסרט עוסקים בהכנות של הצוות לחילוץ אפשרי של רייצ'ל מתוך האי בו יתקיים המשא ומתן והסופי לגבי החוב, אם כי לא הבנתי מדוע המשא ומתן צריך להתקיים דווקא שם. הסחיטה של סלזאר מתבצעת דרך אחזקות שלו ברחבי הגלובוס. בכל מקרה, הדבר מוביל לכמה סצנות מרדף ופעולה סבירות בשילוב ההומור הטיפוסי לבמאי והתסריטאי האנגלי, אם כי לי זה נראה כמו רעיונות שירדו מסרטים בהם הוא השקיע יותר.

נותר רק לקוות כי מתישהו, ריצ'י יעשה עוד סרט בהשקעה כזו. כרגע, מלבד שלוש סדרות הטלוויזיה בהם הוא מעורב ("מובלנד" הדי-מוצלחת,"הג'נטלמנים" ו"שרלוק הצעיר"), הוא השלים צילומים לסרט נוסף ומצלם סרט אחר, מלבד עוד כמה פרוייקטים בפיתוח. אפשר לקוות כי אחד מן הסרטים יהיה מיוחד יותר וגם אם לא, דומה כי האיש מצא את הדרך שלו ליצור בימים אלו, בעבודה על כמה שיותר דברים. בסופו של דבר הם מוצאים דרך לצאת למסכים וכנראה שגם מוצאים את הקהל שלהם.