• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

אוסקר 2019/20: איגוד הצלמים וגלובוס הזהב

6 בינואר 2020 מאת אור סיגולי

בעוד שבוע בדיוק יוכרזו המועמדים הסופיים לאוסקר ה-92, ואנחנו בסיטואציה מעט מוזרה. ההצבעות של חברי האקדמיה כבר החלו לפני כמה ימים, ושני פקטורים משמעותיים שעדיין בגדר נעלם הם המועמדים לפרסי איגוד הבמאים ואיגוד המפיקים, שלא רק עוזרים לנו לדעת מי משמעותי יותר ומי פחות, אלא משפיעים לא מעט על המצביעים ברמת תיעדוף הצפייה שלהם.
את החלל הזה ממלא, למרבה האימה, טקס גלובוס הזהב ששודר במהלך הלילה. זה הופך את הטקס המטופש הזה לבעל משמעות רבה השנה (אחרי שבשנה שעברה חזה כמעט במדויק את תוצאות האוסקר) ואפשר לומר שכל מי שעלה לבמה בטקס הטלוויזיוני הרוויח הרבה מאוד נקודות לו ולסרט עליו זכה. לכן, לראשונה כנראה אי פעם, אני מרגיש שצריך לתת מקום לדבר גם על מה שקרה שם.
אבל נתחיל עם הדבר החשוב יותר שהתרחש במהלך השבוע האחרון.

המועמדים לפרס איגוד הצלמים

איגוד הצלמים מעניק פרסים מאז 1986, והתוצאות שלו הן חדשות מאוד טובות לכל מי ששואף להגיע לאוסקר. בשנה שעברה הסינכרון בין האיגוד והאוסקר עמד על ארבע מתוך חמש ("האדם הראשון" הוחלף ב"יצירה ללא מחבר") ובשנתיים שלפני כן התוצאות היו זהות לגמרי בין שני הגופים. השנה נראה שזה עומד להיות די באותו איזור.

המועמדים הם:
"1917" – רוג'ר דיקינס
"ג'וקר" – לורנס שר
"האירי" – רודריגו פרייטו
"היו זמנים בהוליווד" – רוברט ריצ'רדסון
"פורד נגד פרארי" – פדון פאפאמייקל

ארבעה מהצלמים הכי גדולים של הוליווד המודרנית קיבלו את יוקרת האיגוד השנה, כאשר הסיכויים לזכייה כולם אצל דיקינס עם ה"צילום הרציף" של סרט המלחמה "1917". הנוכחות של "ג'וקר" ו"פורד נגד פרארי" הן אלו שאולי אפשר להחשיבן כהפתעה, וגם זה באופן יחסי, וסביר מאוד להניח שאחד מהם ייפול לטובת "פרזיטים" בקו הסיום (בהערת סוגריים אזכיר גם שאני עדיין לא משוכנע לגמרי ש"האירי" בפנים בקטגוריה הזו).
החמישייה הנוכחית בהחלט מעידה על חוזקם של הסרטים גם לשאר הקטגוריות. אמנם כבר ידענו מתחילת העונה שהשלישייה החזקה היא "1917", "האירי" ו"היו זמנים בהוליווד", אבל מי שהיה סקפטי לגבי "ג'וקר" ו"פורד נגד פרארי" יכול להניח את הספקות בצד.

מעבר ל"פרזיטים", מאיים חיצוני מגיע מכיוון צרפת, "דיוקן של נערה עולה באש" שיכול להפוך את קלייר מת'ון לאישה השנייה המועמדת לפרס אחרי רייצ'ל מוריסון של "פרחים בבוץ". ברקע נמצאים גם "חיים נסתרים" מאת טרנס מאליק ו"ג'וג'ו ראביט".
השאלה הגדולה שאני עדיין שואל את עצמי קשורה ל"נשים קטנות". הסרט לא התחיל את העונה במצב טוב במיוחד, נהדף החוצה על ידי הגלובוסים ופרסי איגוד השחקנים, אבל לאחרונה נראה שהוא מתאושש בסמוך לביקורות הטובות שהוא מקבל, ויכול להיות שהאקדמיה תכניס אותו בחזרה – מה גם שהפיכתו ב"סרט הבולט של השנה מאת במאית" יכול להעביר אליו קולות, למרבה הצער על חשבון סרטי במאיות ראויים אחרים כמו "דיוקן של נערה עולה באש", "הפרידה", "האני בוי" ו"נוכלות בלי חשבון". די מרגיז שככה זה עובד, אבל מסתמן שלשם הכיוון. נקווה שנתבדה.
אני כרגע מחזיק בדעה ש"נשים קטנות" עוד לא אמר את המילה האחרונה והוא בדרך להמון מועמדויות, אבל נחכה לאיגודים הנותרים כדי לדעת.

1917. התמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

הזוכים בפרס גלובוס הזהב

קבוצה של כמאה כתבי בידור שאינם אמריקאיים, וחשיבותם לעולם הבידור מטולת בספק, מרכיבים את חברי גלובוס הזהב כך שאין ביניהם מצביעי אקדמיה משמעותיים. עם זאת, הטקס המתוקשר ולוח הזמנים של הטקס (כפי שפירטתי בפסקת הפתיחה) הפכו את המסיבה השנה לאחת שיש לה משמעות לא קטנה. כפי הנראה. מה שמעניין ומשונה הפעם, באופן יחסי, הוא שבזמן שהזוכים עצמם די צפויים – ההפתעות עצמן נמצאות דווקא אצל מי שהפסיד.

הזוכים הם:
הסרט הטוב ביותר – דרמה: "1917"
הסרט הטוב ביותר – קומדיה/מחזמר: "היו זמנים בהוליווד"
הבימוי הטוב ביותר: סם מנדיס – "1917"
השחקן הטוב ביותר – דרמה: חואקין פנקיס – "ג'וקר"
השחקנית הטובה ביותר – דרמה: רנה זלווגר – "ג'ודי – מעבר לקשת"
השחקן הטוב ביותר – קומדיה/מחזמר: טארן אגרטון – "רוקטמן"
השחקנית הטובה ביותר – קומדיה/מחזמר: אקוואפינה – "הפרידה"
שחקן המשנה הטוב ביותר: בראד פיט – "היו זמנים בהוליווד"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: לורה דרן – "סיפור נישואים"
התסריט הטוב ביותר: "היו זמנים בהוליווד" – קוונטין טרנטינו
סרט האנימציה הטוב ביותר: "מיסטר לינק"
הסרט הטוב ביותר בשפה זרה: "פרזיטים" – דרום קוריאה
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "ג'וקר" – הילדור גונאדוטיר
השיר המקורי הטוב ביותר: "רוקטמן"

עם שתיים מהקטגוריות החשובות ביותר בטקס, "1917" הוא ללא ספק הזוכה הגדול של גלובוס הזהב, והוא פתח כעת פער משמעותי לאוסקר במיוחד אל מול המפסיד הגדול ביותר של הערב – "האירי" הנטפליקסי שלא זכה בכלום כולל כמה פרסים שנדמה שהיה לו סיכוי טוב מאוד בהן כמו הבימוי ושחקן המשנה. "1917" כעת יקפוץ אל ראש טבלאות ההימורים וזו יכולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
עם זאת, מפתיע למדי הפסדו בפרס המוזיקה לטובת "ג'וקר", שהפך את גונאדוטיר לאישה הראשונה שזכתה בפרס הזה בגלובוס. אם תזכה באוסקר, היא תהיה בסך הכל המלחינה השנייה שעושה זאת, אחרי רייצ'ל פורטמן על "אמה" (בשנים בהן הקטגוריה הייתה מחולקת לשני פרסים). ועדיין, אני לגמרי מאמין שזה בכיס של תומס ניומן ו-"1917".

אחרי "1917", אלו "ג'וקר" ו"היו זמנים בהוליווד" שהראו את החוזק הגדול ביותר, ואחריהם "רוקטמן". הזכייה של אגרטון המהמם בביוגרפיה המשעממת על אלטון ג'ון אמנם הייתה צפויה בהחלט (עם איום מצד דיקפריו), אבל הוא ממש היה צריך את הפרס הזה כדי להתבלט במירוץ קשוח להדהים לפרס השחקן הראשי באוסקר.

לורה דרן ממשיכה לחרוך את האדמה עם "סיפור נישואים" ונדמה שבעיקר הוליווד צמאה לתת לשחקנית האהובה הזו את האוסקר אחרי שנים של עבודה קשה ובניית פילמוגרפיה מרשימה. אני קרוע מאוד לגבי זה כי בזמן שדרן היא אהבה גדולה שלי (ושל מי לא?) והופעתה כעורכת הדין בדרמה המשובחת של נואה באומבך בהחלט מצוינת, אני לא חושב שזו הופעת המשנה הטובה של השנה וזה קצת מרגיש כמו פרס מפעל חיים. התרסקותה של גלן קלוז משנה שעברה עדיין מרחפת מעלינו, אבל ההבדל בין "סיפור נישואים" ל"האישה" הוא שזה הראשון נחשב לסרט טוב ולכן לדרן יש תנופה רבה יותר.
יחד עם "פרזיטים" בפרס הסרט הבינלאומי, נראה שדרן היא ההימור הכי קל השנה.

בפרס שחקן המשנה, בראד פיט עקף את האויב המר ביותר שלו העונה, ג'ו פשי ב"האירי". המירוץ הזה רחוק מלהסתיים, ואני מאמין שאיגוד השחקנים יילך לכיוון פשי, אבל באוסקר זה יכול להשתנות שוב בעיקר כי פשי כבר זכה באוסקר בעבר ("החבר'ה הטובים") ובראד פיט, אצולה הוליוודית אם ישנה כזו, עדיין נטול פרס משחק (הוא זכה כמפיק של "12 שנים של עבדות").
"היו זמנים בהוליווד" שומר על הגחלת, וזה יהיה הלם די רציני אם את אוסקר 2019/20 הוא יסיים בלי לפחות פרס אחד על תסריט, שחקן משנה, בימוי ואולי אפילו הסרט הטוב ביותר.

פרס השחקנית ממשיך להיות די צפוי וללכת בכיוון של רנה זלווגר ו"ג'ודי", בהיעדר איזשהו איום על מעמדה. הזכייה של אקוופינה בקומדיה/מחזמר התרחשה בוואקום אז אין פה מאבק כמו בין קולמן/קלוז, פורטמן/בנינג או בולוק/סטריפ. נדמה שאנחנו צריכים להתחיל להתרגל למשפט "זוכת שני האוסקרים רנה זלווגר". והאמת, ההופעה שלה ב"ג'ודי – מעבר לקשת" אכן מצויינת.

"מיסטר לינק" גבר על מפלצות הענק של דיסני, אבל אני עדיין לא בטוח שזה יסתיים באוסקר. "לשבור את הקרח 2" הפך להיות סרט האנימציה המרוויח ביותר אי פעם השבוע, ולדיסני יש אחיזה באקדמיה.

עכשיו נותר לחכות לאיגודים הנוספים, ולשבת במתח מול המשדר ב-13 לינואר. אנחנו נהיה פה גם לפני זה עם הימורים, וכמובן ביום ההכרזה.

ג'וקר