סרטים חדשים: ״מונטנה״, ״אישה פנטסטית״, ״דרור אדום״, ״לילה בטירוף״, ״פיטר ראביט״, ״לעוף עם ערפד״, ״טד החוקר החופר״

חג פורים, שיתאחד עם סוף השבוע ותחילת החודש החדש, מזמן אל בתי הקולנוע שבעה סרטים שכמעט חצי מהם מתאימים לילדים. במקומות אחרים ראיתי שצירפו לחגיגה גם את סרט האנימציה המועמד לאוסקר ושאינו-לילדים, ״לאהוב את וינסנט״ (Loving Vincent), אבל הוא ירד מהאקרנים אחרי סוף השבוע ויעלה רשמית רק בשבוע הבא – אז מבחינתי שם מקומו. זו כן תהיה הזדמנות לצפות בו לפני טקס האוסקר שייערך בלילה שבין ראשון ושני הקרובים, ובכל מקרה יש לנו כבר דעה עליו בבלוג – של אור מפסטיבל חיפה. שני הסרטים הראשונים בפוסט מתחברים גם הם לפסטיבל חיפה, אחריהם צמד בכורות אמריקאיות ולבסוף הסרטים המונפשים והמונפשים למחצה שמכוונים בעיקר לצופים צעירים מאוד. להשלמת הפוסט, מחר תעלה סקירת הסינמטקים של עופר עם בואו של חודש מרץ, אבל כבר היום שווה להוסיף אליה סרט שמופץ בשיתוף עם הפסטיבל הגאה והגיע עד השורטליסט של האוסקר לשפות זרות – ״הפצע״ של ג'ון טרנגובה.

״מונטנה״, סרטה הראשון באורך מלא כבמאית של לימור שמילה, מלהקת זוכת פרס אופיר (״סופת חול״, ״מי מפחד מהזאב הרע״), מגיע לאקרנים אחרי סבב פסטיבלים שהחל בטורונטו ובחיפה, שם כתב עליו אור. עוד בענייני תזמון שווה להזכיר שהסרט יהיה חלק משבוע הקולנוע הנשי בסינמטקים, לקראת יום האישה הבינלאומי, ובצירוף מקרים מעניין נדמה כאילו הוא מחליף סרט ישראלי אחר עם שם של מדינה אמריקאית – ״אלסקה״. סרטה של שמילה מתרחש בעכו, עיר הולדתה של אפי (נועה בירון, זוכת פרס המשחק בפסטיבל חיפה על הופעתה) בה לא ביקרה שנים ארוכות. היא שבה אל בית ילדותה כדי לחלוק כבוד אחרון לסבה שהלך לים ולא חזר, ומפגש מחודש עם המקום ועם משפחתה פותח פצע ישן. במקביל, ישנם גם דברים חדשים במקום עבור אפי, כמו שכנה (נטע שפיגלמן) שהיא אמנם נשואה ואם, אבל כובשת את ליבה. בצוות השחקנים אפשר למצוא גם את חוה אורטמן, קרן צור ואבי מלכה, על הצילום מופקד איתן חתוכה (״הבן דוד״) ועל העריכה דפי פרבמן (״אינרציה״).

״אישה פנטסטית״ (Una Mujer Fantástica), נציג צ׳ילה לקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, יצא עטור פרסים מפסטיבל ברלין וערך גם הוא סבב פסטיבלים מרשים שכלל בין היתר את החיפאי. גם הפעם, כפי שניחשתם, אור היה זה שכתב אודותיו. כיוון שהשלמתי את סרטו של סבסטיאן לליו (״גלוריה״) רק כעת, עם בואו להקרנות בניו יורק לקראת האוסקר, אני בהלם קל מכמות האהבה שהוא מקבל ומסוקרן לראות מה יהיה איתו בישראל. אין בי מספיק ציניות כדי לומר שהאהדה לסרט מגיעה רק מן הנושא המרכזי בו, אבל אין ספק שנוכחותה של דניאלה וגה בתפקיד הראשי היא הדבר הבולט בסרט. וגה, טרנסקסואלית במציאות, מגלמת את מרינה – טרנס המנהלת מערכת יחסים אוהבת עם בן זוג מבוגר ממנה (פרנסיסקו רייס). מותו הפתאומי נוחת עליה במלוא כובד היגון והשכול, אלא שזו גם הפעם הראשונה שהיא פוגשת ומתמודדת עם משפחתו של המנוח, שלא יכולה או רוצה להכיל אותה. מרינה מבקשת להכיר בזכותה להתאבל, אבל נתקלת שוב ושוב באטימות חברתית שנעה בין חוסר סבלנות לבין התייחסות אליה בתור גבר-לשעבר ולא כאישה בהווה. מעריצי ומעריצות אלמודובר ודאי יהנו מן המחוות לבמאי הססגוני.

״דרור אדום״ (Red Sparrow) מפגיש פעם נוספת בין הכוכבת והבמאי של סרטי ״משחקי הרעב״ שחולקים שם משפחה – ג׳ניפר לורנס ופרנסיס לורנס. השחקנית מגלמת רקדנית בלט ממוצא רוסי, המגוייסת לתוכנית סודית שמכשירה מתנקשים המכונים ״דרורים״ ומאומנים בפיתוי וחיסול. המטרה הנוכחית שלה, סוכן CIA (ג׳ואל אדג׳רטון) גורם לרגשות המלאכותיים שהיא מפגינה להפוך לאמיתיים, ומי שאמור להיות הקורבן שלה הוא שמנסה לשכנע אותה לנקום באלה שיצרו אותה. בקאסט אפשר למצוא גם את מתיאס שונארטס, שרלוט רמפלינג, מרי לואיז פארקר וג׳רמי איירונס, רובם אמורים לגלם דמויות רוסיות. את התסריט עיבד ג׳סטין היית׳ (״הפרש הבודד״, ״תרופה לשלמות״) מספרו של ג׳ייסון מתיוז, ששמו כשם הסרט. תיתכן סקירה אבל באמת שלא מבטיחים, סוף השבוע שלפני האוסקר תמיד עמוס. תסתפקו בתמונות בראש ובתחתית הפוסט בינתיים?

״לילה בטירוף״ (Game Night) נראה כמו קומדיית קיץ שהתבלבלה בתאריך, וכפי שמרמז השם הלועזי מדובר בקבוצת חברים המתכנסת לערב של משחקי חברה שיוצא משליטה. זה קורה כשהמארח שלהם (קייל צ׳נדלר) מסביר את חוקי המשחק ואז נחטף על ידי בריונים חמושים המתפרצים אל ביתו, אל מול פרצופיהם האדישים של חבריו שבטוחים שהכל הצגה. אלא שככל שהם עוקבים אחר הרמזים עולה החשד שמדובר באמת במקרה של חיים ומוות. את החבורה מגלמים ג׳ייסון בייטמן, רייצ׳ל מקאדמס, קייל צ׳נדלר, שרון הורגן, בילי מגנוסן, למורן מוריס וקיילי בונבורי, ולצידם פרצופים מוכרים בתפקידי אורח שבטח חבל לגלות. ג׳ון פרנסיס דיילי וג׳ונתן גולדסטין (״חופשה בהפרעה״) ביימו את התסריט שכתב מארק פרז (״שיגעון של קולג׳״), ושימו לב לרזומה החלקי של היוצרים שציינתי בסוגריים. יחד עם שם הסרט הנוכחי הוא חושף הפרעה, או שמא שיגעון ואולי בכלל טרפת, בקרב מעניקי השמות העבריים לסרטים. זה כאילו הם לא מאמינים שהקהל יבין לבד שמדובר בקומדיה אלא אם כן יוצמד לכותרת מצב נפשי מעורער (שווה לציין שבכל הסרטים מדובר בתותב שלא קיים במקור).

״פיטר ראביט״ (Peter Rabbit) פותח את החלק במדור שיהיה מוקדש לסרטי ילדים, אבל בניגוד לשני חבריו שיגיעו בהמשך רק חציו אנימציה. הדמויות המונפשות הן אלה של בעלי החיים, המבוססים על ספריה ואיוריה של ביאטריקס פוטר, שנשתלו בסביבה המצולמת ומלאת השחקנים בשר ודם. פיטר הארנב (בקולו של ג׳יימס קורדן בגרסה המקורית וניקי גולדשטיין בעברית) מנהיג את משפחתו הצמרירית לנסות ולהתגנב לגן הירק של מר מקגרגור (דונל גליסון), הפוצח במלחמה אגרסיבית כנגד הארנבים ושאר יצורי הטבע. בתווך נמצאת בי (רוז ביירן), ייצוגה של הסופרת ככל הנראה, שמטפלת בארנבונים ומציירת אותם, אבל גם נופלת בקסמו של השכן. את הסרט ביים וויל גלאק, מי שאחראי על קומדיות לא לגמרי ידידותיות לטף כמו ״באה בקלות״ ו״ידידים פלוס״. הוא עיבד באופן מאוד (מאוד) חופשי את סיפורי פיטר הארנב, יחד עם התסריטאי-מפיק רוב ליבר (״אלכסנדר והיום הנורא״). התוצאה היא סרט שעורר מחלוקת סביב כמות הבריונות שבו, בעיקר סצנה שהקימה מחאה בקרב הורים לילדים אלרגיים בכל העולם. אולי ארחיב גם על יתר הסצנות בסרט שלפחות אני מצאתי לא פחות בעייתיות.

״לעוף עם ערפד״ (The Little Vampire 3D) מבוסס גם הוא על סדרת ספרים, ״הערפד הקטן״ מאת אנג'לה זומר-בודנבורג, כך שאני לא לגמרי מבין למה לא לתרגם ישירות. מדובר בסרט אנימציה שלקחו חלק בעשייתו מספר מדינות אירופאיות, וחתומים עליו הבמאים קארסטן קילריך וריכארד קלאוס (״מלך הגנבים״). העלילה מספרת על ידידות הנרקמת בין ערפד שנותר לנצח בן 13 לבין ילד אנושי חובב טירות מסתוריות.
״טד החוקר החופר״ (Tadeo Jones 2: El secreto del Rey Midas), סרט אנימציה נוסף שיוקרן בארץ בדיבוב עברי בלבד, מגיע במקור מספרד כפי שניתן לזהות בשמו המקורי או דרך הבמאים דויד אלונסו ואנריקה גאטו (״גולשים על הירח״). בהמשך לעלילות ״טד החוקר המבולבל״, הארכיאולוג ההרפתקן טד ״שום קשר לאינדיאנה״ ג׳ונס צריך להציל את אהובתו, שנחטפה לאחר שמצאה חלק מאוצר המלך המיתולוגי מידאס, ההוא עם מגע הזהב. לרשותו עומדים מומיה ותוכי, וזה מה שאמור להעסיק את הילדים שלכם מרותקים למסך בחופשת פורים.