22 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
כל ניסיון להגדיר סוגים מסוימים של סרטים כנבדלים מאחרים, נידון לחוסר דיוק או כישלון. לא פעם אני מנתח בראשי סרט, או אף כותב עליו כאן, כמונע על ידי דמויות ולא על ידי עלילה. אולם בצפייה בסרטו החדש של אהרון קשלס, "דרומית לגן עדן" (South of Heaven), הגעתי למסקנה כי הסרט הזה מונע על ידי כוח אחר: כנות רגשית. כלומר, בהחלט… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
רק אתמול התלוננתי על הקולנוע ההוליוודי המתקשה למצוא הצלחה לאחרונה, מה שנכון גם בשוק הישראלי. אבל נראה שהקהל המקומי דווקא כן הולך לקולנוע, הוא פשוט מתעניין יותר ביצירה ישראלית. בעיקר ״לשחרר את שולי״ שהפך להצלחה גדולה בקופות הכרטיסים, ולהבנתי גם ״אגדת חורבן״. זאת בעוד הסרטים האמריקאיים הגדולים לא בהכרח מביאים את הקהל בהמוניו, בטח לא יחסית לקיץ שהחל עם שחרור… להמשך קריאה
9 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
״נורמן״ הוא הסרט החמישי של יוסף סידר והראשון אשר דובר ברובו אנגלית ומכיל צוות שחקנים בינלאומי ידוע. קפיצה גדולה קדימה בשאיפות של אחד מן הבמאים המצליחים ביותר בארץ במאה ה-21, אשר כל סרטיו ייצגו את ישראל בתחרות הסרט הטוב ביותר בשפה זרה באוסקר ושניים מהם (״בופור״ ו״הערת שוליים״) אף היו מועמדים. סידר שייף את הסגנון שלו מסרט לסרט ודומה כי מבחינת… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטה הראשון של נטלי פורטמן כבמאית, ״סיפור על אהבה וחושך״ (A Tale of Love and Darkness) עוסק בהתבגרות כאקט של התפכחות. התפכחות מן הרומנטיקה של הנעורים והאידיאלים של אהבה ומשפחה, ובנוסף גם התפכחות מן המחשבה כי מימוש של רעיונות פוליטיים יכול להביא גאולה לפרט. למעשה, לעתים דווקא הגשמת חזון פוליטי הנראה אידאי, מובילה לטשטוש הזהות הייחודית ולאובדן. סיפור ההתבגרות כרעיון מובא… להמשך קריאה
27 בספטמבר 2013 מאת עופר ליברגל
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה
12 בפברואר 2013 מאת אורון שמיר
ייתכן ויצא לכם ולכן להיתקל בכרזת הפרסום לסרט בשם "עיר שבורה" (Broken City). במבט ראשון הפוסטר מבטיח מותחן אפלולי בכיכובם של מארק וולברג וראסל קרואו, אולי משהו שקשור לחשיפת איזו אמת נוראה כפי שמרמז הטאגליין. הטריילר, לעומת זאת, שמח להודיע על נוכחותן של שתי נשים דומיננטיות בעלילה. הראשונה היא קתרין זיטה ג'ונס והשניה היא אלונה טל. עכשיו, זה לא שאני… להמשך קריאה
24 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
כותרת המשנה של "רמפארט" ("Rampart") מבטיחה לנו את "השוטר המושחת ביותר שנראה על המסכים". מכיוון שסרטי שוטרים בכלל ושוטרים מושחתים בפרט הם נושא קולנועי שחוק מאין כמוהו, הבטחה שכזו יש בה גורם המייצר אוטומטית עניין, אבל גם סכנה מוחשית. מפתה להתחיל להשוות את דמותו של דייב בראון, בגילומו של וודי הרלסון, לאייקונים קולנועיים של שומרי חוק שסרחו. הצרה היא שהשוואה… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2011 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים עולים השבוע בבתי הקולנוע. שלושה מהם בעלי פרופיל גבוה וכולם יכוסו כאן בבלוג במהלך סוף השבוע. בקשר לשלושה האחרים, בואו נגיד שאני לא מבטיח שום דבר. הסרט החדש של "החבובות" ("The Muppets") סוף סוף נוחת בבתי הקולנוע, אחרי קמפיין שיווק שהוציא ממני שני פוסטים לא אוהדים ואף הוציא ממני את החשק לצפות באיחוד הלגמרי מרגש של החבובות.… להמשך קריאה
6 ביולי 2011 מאת אורון שמיר
התלבטתי קלות האם להעלות את הסקירה שלי על "דו קרב" ("The Duel") סרטו של הבמאי הישראלי דובר קוסאשווילי שאף אחד לא מדבר עליו. זוהי הפקה בריטית/אמריקאית שצילומיה דחו את צילומי "התגנבות יחידים", אבל רק האחרון זכה להקרנות או אפילו תהודה תקשורתית בארצנו. התלבטתי משום שיש לי מעט מאוד דברים חיוביים להגיד על הסרט ומפני שהבלוג הזה לא דוגל בביקורות שליליות… להמשך קריאה
22 בינואר 2011 מאת אורון שמיר
בחיי שאני לא נהנה לקטול סרטים. ובאמת שאני מנסה להתמקד בנקודות החיוביות של כל סרט וסרט ורק אז נטפל לפגמים. אבל ישנם סרטים שגם האופטימיסטים בעלי הטעם הרחב ביותר יתקשו לשבח. אפילו חלקים או אספקטים מסויימים באותם סרטים. "סשן" הוא מסוג הסרטים שאין לי באמת משהו טוב להגיד עליו, כאלה שהבטחתי לא לכתוב עליהם בבלוג כדי לא להכפיש לחינם. אם… להמשך קריאה
כל ניסיון להגדיר סוגים מסוימים של סרטים כנבדלים מאחרים, נידון לחוסר דיוק או כישלון. לא פעם אני מנתח בראשי סרט, או אף כותב עליו כאן, כמונע על ידי דמויות ולא על ידי עלילה. אולם בצפייה בסרטו החדש של אהרון קשלס, "דרומית לגן עדן" (South of Heaven), הגעתי למסקנה כי הסרט הזה מונע על ידי כוח אחר: כנות רגשית. כלומר, בהחלט… להמשך קריאה
רק אתמול התלוננתי על הקולנוע ההוליוודי המתקשה למצוא הצלחה לאחרונה, מה שנכון גם בשוק הישראלי. אבל נראה שהקהל המקומי דווקא כן הולך לקולנוע, הוא פשוט מתעניין יותר ביצירה ישראלית. בעיקר ״לשחרר את שולי״ שהפך להצלחה גדולה בקופות הכרטיסים, ולהבנתי גם ״אגדת חורבן״. זאת בעוד הסרטים האמריקאיים הגדולים לא בהכרח מביאים את הקהל בהמוניו, בטח לא יחסית לקיץ שהחל עם שחרור… להמשך קריאה
״נורמן״ הוא הסרט החמישי של יוסף סידר והראשון אשר דובר ברובו אנגלית ומכיל צוות שחקנים בינלאומי ידוע. קפיצה גדולה קדימה בשאיפות של אחד מן הבמאים המצליחים ביותר בארץ במאה ה-21, אשר כל סרטיו ייצגו את ישראל בתחרות הסרט הטוב ביותר בשפה זרה באוסקר ושניים מהם (״בופור״ ו״הערת שוליים״) אף היו מועמדים. סידר שייף את הסגנון שלו מסרט לסרט ודומה כי מבחינת… להמשך קריאה
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה
ייתכן ויצא לכם ולכן להיתקל בכרזת הפרסום לסרט בשם "עיר שבורה" (Broken City). במבט ראשון הפוסטר מבטיח מותחן אפלולי בכיכובם של מארק וולברג וראסל קרואו, אולי משהו שקשור לחשיפת איזו אמת נוראה כפי שמרמז הטאגליין. הטריילר, לעומת זאת, שמח להודיע על נוכחותן של שתי נשים דומיננטיות בעלילה. הראשונה היא קתרין זיטה ג'ונס והשניה היא אלונה טל. עכשיו, זה לא שאני… להמשך קריאה
כותרת המשנה של "רמפארט" ("Rampart") מבטיחה לנו את "השוטר המושחת ביותר שנראה על המסכים". מכיוון שסרטי שוטרים בכלל ושוטרים מושחתים בפרט הם נושא קולנועי שחוק מאין כמוהו, הבטחה שכזו יש בה גורם המייצר אוטומטית עניין, אבל גם סכנה מוחשית. מפתה להתחיל להשוות את דמותו של דייב בראון, בגילומו של וודי הרלסון, לאייקונים קולנועיים של שומרי חוק שסרחו. הצרה היא שהשוואה… להמשך קריאה
התלבטתי קלות האם להעלות את הסקירה שלי על "דו קרב" ("The Duel") סרטו של הבמאי הישראלי דובר קוסאשווילי שאף אחד לא מדבר עליו. זוהי הפקה בריטית/אמריקאית שצילומיה דחו את צילומי "התגנבות יחידים", אבל רק האחרון זכה להקרנות או אפילו תהודה תקשורתית בארצנו. התלבטתי משום שיש לי מעט מאוד דברים חיוביים להגיד על הסרט ומפני שהבלוג הזה לא דוגל בביקורות שליליות… להמשך קריאה
בחיי שאני לא נהנה לקטול סרטים. ובאמת שאני מנסה להתמקד בנקודות החיוביות של כל סרט וסרט ורק אז נטפל לפגמים. אבל ישנם סרטים שגם האופטימיסטים בעלי הטעם הרחב ביותר יתקשו לשבח. אפילו חלקים או אספקטים מסויימים באותם סרטים. "סשן" הוא מסוג הסרטים שאין לי באמת משהו טוב להגיד עליו, כאלה שהבטחתי לא לכתוב עליהם בבלוג כדי לא להכפיש לחינם. אם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות