6 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
אחרי המתנה ארוכה ובעיתוי שמקשה על להתרכז בצפייה בסרטים, הגיע סוף סוף "רוצחי פרח הירח" (Killers of the Flower Moon) של מרטין סקורסזה להקרנות בבתי הקולנוע בארץ. הוא גם זמין לצפייה ביתית באפל TV+ לקנייה או השכרה, בתשלום נוסף דרך שירות הסטרימינג. לכל מי שמתלבט לגבי צפייה בקולנוע או בבית, אני יכול רק להפנות לסקר לא רשמי שאני עורך בלי הפסקה… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
30 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
טרם הגענו אל האוסקר ה-75 בפרויקט המפסידים, וכעת עם עונת "אין נושא. תרקדו" הגיעה ההזדמנות לדבר על הטקס של סרטי 2002, ועל העונה מרובת התהפוכות שלו שהייתה מפתיעה לרבים עד הרגע האחרון. האוסקר הספציפי הזה הוא סוג של נקודה עיוורת בשבילי, כי על אף שאני עוקב באדיקות אחרי הפרס מאז 1994, זה היחיד שלא ראיתי בלייב. זו הייתה שנתי השנייה… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
כאשר קוונטין טרנטינו פרץ לתודעה במחצית הראשונה של שנות התשעים עם "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה", הוא הצליח להפוך במהרה לבמאי שגם הקהל הרחב מכיר את שמו. לא רק בשל סגנון אישי ייחודי בכתיבת הדיאלוגים או מחוות לסרטים ישנים, אלא בעיקר משום שלא פחות משהסרטים שלו היו אמנותיים, הם היו מהנים, גם לצופים אשר לא מבינים מה פוסט-מודרני בתפיסת העולם של… להמשך קריאה
26 באפריל 2018 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-79 המשיך את הקו יוצא הדופן של תחילת שנות האלפיים, עם שנה שכקודמותיה שברה את כל הסטטיסטיקות המוכרות לנו עד אותה תקופה. זוכה 2006 היה "השתולים" (The Departed), שכמו שני הזוכים לפניו ושני הזוכים אחריו, לא רק שהיה סרט גברי, עכשווי ומחוספס בשונה ממה שהכרנו כ"סרט אוסקר", אלא גם לא ממש יצא לעולם כמתמודד מרכזי לפרס. למעשה זה… להמשך קריאה
3 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
כמו ששת טקסי הניינטיז שהקדימו אותו, גם האוסקר של 1997 היה צפוי להחריד מתחילתו ועד סופו. זה היה ברור ש"טיטניק" (Titanic), שהשווה את שיא המועמדויות של "הכל אודות חווה" עם 14 קטגוריות שונות (ההישג של "טיטניק" מרשים יותר, כי ב-1950 כמות הקטגוריות הייתה כמעט כפולה בגלל החלוקה לסרטי צבע וסרטי שחור-לבן), הולך לנצח. והוא עשה זאת ובגדול. עם 11 פסלונים… להמשך קריאה
24 בפברואר 2016 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים עולים לאקרנים בסופש האחרון של פברואר, לפני שתגיע תקופת המעבר של מרץ. אפשר כבר להרגיש את השינוי המתקרב, כי לצד שני מועמדים לאוסקר השבוע, יש גם שני סרטים שמכוונים אל המטופש במופגן ובמוצהר. ויש גם סרט ישראלי, אז כמובן שנתחיל איתו, אבל לא לפני שאזכיר בפעם האחרונה את האירוע המתקרב שלנו - ביום שני, אחרי התאוששות נאותה… להמשך קריאה
22 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
לכל אחד מאתנו יש את החוויות הקולנועיות האלו שהותירו אותנו במצב של תדהמה, והייתי אפילו אומר שרובנו חוזרים שוב ושוב לאולם הקולנוע כדי לנסות ולבדוק האם אי פעם נוכל לשחזר את הרגעים האלה, בהם צפייה בסרט הכתה בנו באופן ממש מוחשי, ולאחריה, כשיצאנו לאוויר העולם, מבטינו הצטלבו עם אלו של מישהו אחר ובאותו רגע ידענו שלעולם לא נוכל לגמרי להסביר… להמשך קריאה
3 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
כאשר נתוני הפתיחה הם סרט בבימויו של מרטין סקורסזה, על פי תסריט מאת טרנס וינטר ("הסופרנוס", "אימפריית הפשע"), עם ליאונרדו דיקפריו ככוכב/מפיק שנאבק במשך השנים על עשיית הסרט, כאשר לומדים כי האורך של היצירה הינו שלוש שעות וכי הסרט עוסק בשחיתות במסחר במניות במהלך שנות התשעים - הציפייה היא לדרמת מוסר אפלה, עם אמירה על תאוות הבצע האנושי והקבלה לסיטואציה… להמשך קריאה
20 במאי 2013 מאת עופר ליברגל
מוכר על ידי כולם, איש לא ראה את פניו, שקרן נצחי שתמיד חושף את עצמו, אופטימיסט, רומנטיקן וציניקן. טוטאלי והרסני, איש חברה ומתבודד בו זמנית, מיסתורי וגלוי. סמל לקפיטליזם, לטוב ולרע, סמל למסיבות והנאה בלתי פוסקת אך חולפת, סמל לרדידות, סמל לאהבה גדולה מן החיים, להתגברות על מכשולים, לנפילה בכל נשימה מן החיים. בין אחוזה גדולה לבית קטן, בין שמירה… להמשך קריאה
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
טרם הגענו אל האוסקר ה-75 בפרויקט המפסידים, וכעת עם עונת "אין נושא. תרקדו" הגיעה ההזדמנות לדבר על הטקס של סרטי 2002, ועל העונה מרובת התהפוכות שלו שהייתה מפתיעה לרבים עד הרגע האחרון. האוסקר הספציפי הזה הוא סוג של נקודה עיוורת בשבילי, כי על אף שאני עוקב באדיקות אחרי הפרס מאז 1994, זה היחיד שלא ראיתי בלייב. זו הייתה שנתי השנייה… להמשך קריאה
כאשר קוונטין טרנטינו פרץ לתודעה במחצית הראשונה של שנות התשעים עם "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה", הוא הצליח להפוך במהרה לבמאי שגם הקהל הרחב מכיר את שמו. לא רק בשל סגנון אישי ייחודי בכתיבת הדיאלוגים או מחוות לסרטים ישנים, אלא בעיקר משום שלא פחות משהסרטים שלו היו אמנותיים, הם היו מהנים, גם לצופים אשר לא מבינים מה פוסט-מודרני בתפיסת העולם של… להמשך קריאה
טקס האוסקר ה-79 המשיך את הקו יוצא הדופן של תחילת שנות האלפיים, עם שנה שכקודמותיה שברה את כל הסטטיסטיקות המוכרות לנו עד אותה תקופה. זוכה 2006 היה "השתולים" (The Departed), שכמו שני הזוכים לפניו ושני הזוכים אחריו, לא רק שהיה סרט גברי, עכשווי ומחוספס בשונה ממה שהכרנו כ"סרט אוסקר", אלא גם לא ממש יצא לעולם כמתמודד מרכזי לפרס. למעשה זה… להמשך קריאה
כמו ששת טקסי הניינטיז שהקדימו אותו, גם האוסקר של 1997 היה צפוי להחריד מתחילתו ועד סופו. זה היה ברור ש"טיטניק" (Titanic), שהשווה את שיא המועמדויות של "הכל אודות חווה" עם 14 קטגוריות שונות (ההישג של "טיטניק" מרשים יותר, כי ב-1950 כמות הקטגוריות הייתה כמעט כפולה בגלל החלוקה לסרטי צבע וסרטי שחור-לבן), הולך לנצח. והוא עשה זאת ובגדול. עם 11 פסלונים… להמשך קריאה
שישה סרטים חדשים עולים לאקרנים בסופש האחרון של פברואר, לפני שתגיע תקופת המעבר של מרץ. אפשר כבר להרגיש את השינוי המתקרב, כי לצד שני מועמדים לאוסקר השבוע, יש גם שני סרטים שמכוונים אל המטופש במופגן ובמוצהר. ויש גם סרט ישראלי, אז כמובן שנתחיל איתו, אבל לא לפני שאזכיר בפעם האחרונה את האירוע המתקרב שלנו - ביום שני, אחרי התאוששות נאותה… להמשך קריאה
לכל אחד מאתנו יש את החוויות הקולנועיות האלו שהותירו אותנו במצב של תדהמה, והייתי אפילו אומר שרובנו חוזרים שוב ושוב לאולם הקולנוע כדי לנסות ולבדוק האם אי פעם נוכל לשחזר את הרגעים האלה, בהם צפייה בסרט הכתה בנו באופן ממש מוחשי, ולאחריה, כשיצאנו לאוויר העולם, מבטינו הצטלבו עם אלו של מישהו אחר ובאותו רגע ידענו שלעולם לא נוכל לגמרי להסביר… להמשך קריאה
כאשר נתוני הפתיחה הם סרט בבימויו של מרטין סקורסזה, על פי תסריט מאת טרנס וינטר ("הסופרנוס", "אימפריית הפשע"), עם ליאונרדו דיקפריו ככוכב/מפיק שנאבק במשך השנים על עשיית הסרט, כאשר לומדים כי האורך של היצירה הינו שלוש שעות וכי הסרט עוסק בשחיתות במסחר במניות במהלך שנות התשעים - הציפייה היא לדרמת מוסר אפלה, עם אמירה על תאוות הבצע האנושי והקבלה לסיטואציה… להמשך קריאה
מוכר על ידי כולם, איש לא ראה את פניו, שקרן נצחי שתמיד חושף את עצמו, אופטימיסט, רומנטיקן וציניקן. טוטאלי והרסני, איש חברה ומתבודד בו זמנית, מיסתורי וגלוי. סמל לקפיטליזם, לטוב ולרע, סמל למסיבות והנאה בלתי פוסקת אך חולפת, סמל לרדידות, סמל לאהבה גדולה מן החיים, להתגברות על מכשולים, לנפילה בכל נשימה מן החיים. בין אחוזה גדולה לבית קטן, בין שמירה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות