8 ביולי 2018 מאת עופר ליברגל
בניית ציפיות יכולה להפיל סרט, אך גם לרומם אותו. כי במקרים בהם רעיון של סרט נשמע מופרך ומגוחך במיוחד, ברגע שהסרט עצמו מתגלה כ"דווקא לא רע" הוא הופך למהנה יותר או למסקרן יותר להמליץ עליו. דבר זה בולט במקרה של ״תופסת״ (Tag) סרט אשר אכן מבוסס על משחק הילדים הפשוט שכולם מכירים. טוב, הוא מבוסס על מקרה אמיתי של קבוצת… להמשך קריאה
15 במאי 2018 מאת אור סיגולי
קשה להאמין, אבל הנה זה קרה – הפרק האחרון בפרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר. אמנם בהמשך היום אפרסם פוסט נוסף שיסכם את הפרויקט, ידבר על הסרטים שזכו אחרי 2009 וכמובן יכיל את המצעד האולטימטיבי של כל 90 הזוכים, אבל "מטען הכאב" (The Hurt Locker) הוא הסרט שיסיים את הסדרה הזו. הסברתי למה אני עוצר דווקא ב-2009 עוד… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אחרי שתי צפיות וקריאת הסיפור הקצר עליו מבוסס ״המפגש״ (Arrival), סרטו של דני וילנב, אני חש מוכן לכתוב על היצירה המטלטלת הזאת טקסט יותר מעמיק (או לכל הפחות יותר מאריך ומרחיב). כלומר, בנוסף לביקורת שכתבתי בעכבר העיר. אני לא יודע אם זה כתב הגנה, מכתב אהבה, או ניסיון עצמי להבנה ופירוק לגורמים של מה שאהבתי בסרט, אבל מה שבטוח הוא… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2016 מאת לירון סיני
בכנות, כשראיתי את הטריילר וחשבתי שהבנתי על מה הסרט "המפגש" (Arrival), הייתי סקפטית למדיי. הוא נראה כמו סיפור על פלישת חייזרים, קנרית ובלשנית שהיא איימי אדאמס, שזה רק קצת יותר תמוה מסיפור קולנועי על תקיפת כריש, שחף וגולשת שהיא בלייק לייבלי (או בשמו האמיתי, "מים לא שקטים"). תוסיפו לכך את ג'רמי רנר (הוקאיי מהאוונג'רז כמובן) כמומחה לפיזיקה, וכל מיני עניינים… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של… להמשך קריאה
23 באפריל 2015 מאת פבלו אוטין
הפתיחה של "הנוקמים: עידן אולטרון" (Avengers: Age of Ultron) מכניסה אותנו הישר אל לב ליבה של סצנת אקשן ענקית. באמצעות וואן-שוט דיגיטלי מטורף (שהוא אמנם מרשים, אבל לא משהו שלא ראינו בעבר בשנים האחרונות, כמובן) ג'וס ווידון עובר עם המצלמה מגיבור-על אחד לשני תוך כדי לחימה ביערות מול צבא היידרה. האחד מחטיף מכה וקופץ ואז המצלמה מגיעה יחד איתו אל… להמשך קריאה
13 במאי 2012 מאת עופר ליברגל
יש משהו מוזר בכתיבת ניתוח על הסרט הנוקמים (The Avengers) משום שהחסרון הבולט של הסרט בעיניי (חוץ מהתלת מימד) הוא פשטנות יחסית. כלומר, הוא לא חוקר את הגיבורים שלו לעומק, דוגמת כריסטופר נולאן. מצד שני, הדבר נעשה לעיתים נדירות בסרטי גיבורי על ולעומת הסרטים הקודמים, שהציגו את הדמוית שבו, ייתכן ולנוקמים יש בכל זאת משהו לומר. כלומר, בעצם לכל סרט יש משהו… להמשך קריאה
11 במאי 2012 מאת אורון שמיר
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
בניית ציפיות יכולה להפיל סרט, אך גם לרומם אותו. כי במקרים בהם רעיון של סרט נשמע מופרך ומגוחך במיוחד, ברגע שהסרט עצמו מתגלה כ"דווקא לא רע" הוא הופך למהנה יותר או למסקרן יותר להמליץ עליו. דבר זה בולט במקרה של ״תופסת״ (Tag) סרט אשר אכן מבוסס על משחק הילדים הפשוט שכולם מכירים. טוב, הוא מבוסס על מקרה אמיתי של קבוצת… להמשך קריאה
קשה להאמין, אבל הנה זה קרה – הפרק האחרון בפרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר. אמנם בהמשך היום אפרסם פוסט נוסף שיסכם את הפרויקט, ידבר על הסרטים שזכו אחרי 2009 וכמובן יכיל את המצעד האולטימטיבי של כל 90 הזוכים, אבל "מטען הכאב" (The Hurt Locker) הוא הסרט שיסיים את הסדרה הזו. הסברתי למה אני עוצר דווקא ב-2009 עוד… להמשך קריאה
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
אחרי שתי צפיות וקריאת הסיפור הקצר עליו מבוסס ״המפגש״ (Arrival), סרטו של דני וילנב, אני חש מוכן לכתוב על היצירה המטלטלת הזאת טקסט יותר מעמיק (או לכל הפחות יותר מאריך ומרחיב). כלומר, בנוסף לביקורת שכתבתי בעכבר העיר. אני לא יודע אם זה כתב הגנה, מכתב אהבה, או ניסיון עצמי להבנה ופירוק לגורמים של מה שאהבתי בסרט, אבל מה שבטוח הוא… להמשך קריאה
בכנות, כשראיתי את הטריילר וחשבתי שהבנתי על מה הסרט "המפגש" (Arrival), הייתי סקפטית למדיי. הוא נראה כמו סיפור על פלישת חייזרים, קנרית ובלשנית שהיא איימי אדאמס, שזה רק קצת יותר תמוה מסיפור קולנועי על תקיפת כריש, שחף וגולשת שהיא בלייק לייבלי (או בשמו האמיתי, "מים לא שקטים"). תוסיפו לכך את ג'רמי רנר (הוקאיי מהאוונג'רז כמובן) כמומחה לפיזיקה, וכל מיני עניינים… להמשך קריאה
טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של… להמשך קריאה
הפתיחה של "הנוקמים: עידן אולטרון" (Avengers: Age of Ultron) מכניסה אותנו הישר אל לב ליבה של סצנת אקשן ענקית. באמצעות וואן-שוט דיגיטלי מטורף (שהוא אמנם מרשים, אבל לא משהו שלא ראינו בעבר בשנים האחרונות, כמובן) ג'וס ווידון עובר עם המצלמה מגיבור-על אחד לשני תוך כדי לחימה ביערות מול צבא היידרה. האחד מחטיף מכה וקופץ ואז המצלמה מגיעה יחד איתו אל… להמשך קריאה
יש משהו מוזר בכתיבת ניתוח על הסרט הנוקמים (The Avengers) משום שהחסרון הבולט של הסרט בעיניי (חוץ מהתלת מימד) הוא פשטנות יחסית. כלומר, הוא לא חוקר את הגיבורים שלו לעומק, דוגמת כריסטופר נולאן. מצד שני, הדבר נעשה לעיתים נדירות בסרטי גיבורי על ולעומת הסרטים הקודמים, שהציגו את הדמוית שבו, ייתכן ולנוקמים יש בכל זאת משהו לומר. כלומר, בעצם לכל סרט יש משהו… להמשך קריאה
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות