21 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
עד הגעת "פו הדוב: דם ודבש", אני לא בטוח שנתקלתי בסרט יותר מושמץ מתוך יבול 2023 כמו הקומדיה הרומנטית "איזה אנשים" (You People). הביקורות שנחשפתי אליהן, בעיקר הישראליות, פתחו לסרט הזה את הצורה, הכריזו עליו כפוגעני ומרתיע, ובפודקאסטים האמריקאים היחס היה מזלזל במקרה הטוב. רק אדם אחד שאני מאזין לו התייחס אליו בחיבה, וגם במקרה הזה חבריו להסכת מיהרו לתת… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
פשוט מדהים מה אפשר לעשות היום בעזרת אפקטים ממוחשבים. בזמן שדיסני מתגאה בטכנולוגיית די-אייג׳ינג שמצעירה שחקנים בסרטי מארוול, והעולם עוצר נשימה בציפייה ל״האירי״ של מרטין סקורסזה שאמור להשיב את הגלגל עבור רוברט דה נירו ואל פאצ׳ינו, קפיצת המדרגה ופריצת הדרך הגיעו בסרט לא צפוי. ״ילדים טובים״ (Good Boys) מציג לראווה שלושה גיבורים בכיתה ו׳, שניים מהם מגולמים בידי דני מקברייד… להמשך קריאה
19 באוקטובר 2018 מאת אורון שמיר
הפסטיבל הסתווי של ניו יורק אמנם הסתיים כבר בסוף השבוע שעבר, אבל כמו עם הדיווח הקודם שלי – גם הפעם לא ראיתי סיבה להיחפז. אני מקווה שכל הסרטים שראיתי יהיו זמינים לקהל בישראל בקרוב, אבל בתור דיון ראשוני בהם לא חשבתי שדיווח בזמן אמת ישנה משהו. מה גם שכפי שכבר ציינתי בטקסט הראשון, השנה יצא שלא חוויתי את הפסטיבל בפול… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הסרט ״כלבי מלחמה״ (War Dogs) מתבסס על חומר גלם נהדר - סיפור אמיתי שהוא מגוחך ואבסורדי, אך בו זמנית גם מייצג היטב דברים רבים אשר פגומים בתקופה בה אנו חיים. סיפור החושף מגרעות בשיטה הקפיטליסטית, בעודף הפרטה, ובהתערבות הצבאית של ארה"ב וצבאות מערביים נוספים בארצות ובתרבויות שאין להם מושג לגביהן. זהו סיפורם של שני חברים מפלורידה, שגילו שצבא ארה"ב מוציא מכרזים לכמעט כל הצרכים שלו, כולל כלי… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
3 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
כאשר נתוני הפתיחה הם סרט בבימויו של מרטין סקורסזה, על פי תסריט מאת טרנס וינטר ("הסופרנוס", "אימפריית הפשע"), עם ליאונרדו דיקפריו ככוכב/מפיק שנאבק במשך השנים על עשיית הסרט, כאשר לומדים כי האורך של היצירה הינו שלוש שעות וכי הסרט עוסק בשחיתות במסחר במניות במהלך שנות התשעים - הציפייה היא לדרמת מוסר אפלה, עם אמירה על תאוות הבצע האנושי והקבלה לסיטואציה… להמשך קריאה
31 בדצמבר 2012 מאת אור סיגולי
ברוכים הבאים לגראן-פינאלה של סיכומי השנה של סריטה, הפוסט האחרון לשנת 2012. רשימת נבחרי השנה היא אירוע חגיגי בשבילנו מכמה סיבות: קודם כל זה פוסט ראשון משותף לכל כתבי סריטה מאז שפבלו אוטין ויניב אידלשטיין הצטרפו אלינו (שנה שעברה פוסט אנשי השנה סימן את הפעם הראשונה שישבנו הצוות המקורי, אורון, עופר ואני, סביב אותו שולחן). אבל יותר מכך - זה… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
24 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
אחת הסוגיות כבדות המשקל של הקולנוע האמריקאי העכשווי הוא משקלו של השחקן הצעיר והמוכשר ג'ונה היל. מי שהתגלה כילד שמנמן בכמה וכמה פרוייקטים של ג'אד אפטאו, בעיקר בזכות קומדיית הקאלט המופתית "סופרבאד", הפך השנה לצעיר חטוב בקומדיית המשטרה המעולה "רחוב ג'אמפ 21”. תמונות עכשוויות מגלות שהיל שוב נוטה לכיוון הגרסה הרחבה יותר של עצמו, אבל אם אתם מעדיפים אותו בגזרה… להמשך קריאה
עד הגעת "פו הדוב: דם ודבש", אני לא בטוח שנתקלתי בסרט יותר מושמץ מתוך יבול 2023 כמו הקומדיה הרומנטית "איזה אנשים" (You People). הביקורות שנחשפתי אליהן, בעיקר הישראליות, פתחו לסרט הזה את הצורה, הכריזו עליו כפוגעני ומרתיע, ובפודקאסטים האמריקאים היחס היה מזלזל במקרה הטוב. רק אדם אחד שאני מאזין לו התייחס אליו בחיבה, וגם במקרה הזה חבריו להסכת מיהרו לתת… להמשך קריאה
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
הפסטיבל הסתווי של ניו יורק אמנם הסתיים כבר בסוף השבוע שעבר, אבל כמו עם הדיווח הקודם שלי – גם הפעם לא ראיתי סיבה להיחפז. אני מקווה שכל הסרטים שראיתי יהיו זמינים לקהל בישראל בקרוב, אבל בתור דיון ראשוני בהם לא חשבתי שדיווח בזמן אמת ישנה משהו. מה גם שכפי שכבר ציינתי בטקסט הראשון, השנה יצא שלא חוויתי את הפסטיבל בפול… להמשך קריאה
הסרט ״כלבי מלחמה״ (War Dogs) מתבסס על חומר גלם נהדר - סיפור אמיתי שהוא מגוחך ואבסורדי, אך בו זמנית גם מייצג היטב דברים רבים אשר פגומים בתקופה בה אנו חיים. סיפור החושף מגרעות בשיטה הקפיטליסטית, בעודף הפרטה, ובהתערבות הצבאית של ארה"ב וצבאות מערביים נוספים בארצות ובתרבויות שאין להם מושג לגביהן. זהו סיפורם של שני חברים מפלורידה, שגילו שצבא ארה"ב מוציא מכרזים לכמעט כל הצרכים שלו, כולל כלי… להמשך קריאה
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
כאשר נתוני הפתיחה הם סרט בבימויו של מרטין סקורסזה, על פי תסריט מאת טרנס וינטר ("הסופרנוס", "אימפריית הפשע"), עם ליאונרדו דיקפריו ככוכב/מפיק שנאבק במשך השנים על עשיית הסרט, כאשר לומדים כי האורך של היצירה הינו שלוש שעות וכי הסרט עוסק בשחיתות במסחר במניות במהלך שנות התשעים - הציפייה היא לדרמת מוסר אפלה, עם אמירה על תאוות הבצע האנושי והקבלה לסיטואציה… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לגראן-פינאלה של סיכומי השנה של סריטה, הפוסט האחרון לשנת 2012. רשימת נבחרי השנה היא אירוע חגיגי בשבילנו מכמה סיבות: קודם כל זה פוסט ראשון משותף לכל כתבי סריטה מאז שפבלו אוטין ויניב אידלשטיין הצטרפו אלינו (שנה שעברה פוסט אנשי השנה סימן את הפעם הראשונה שישבנו הצוות המקורי, אורון, עופר ואני, סביב אותו שולחן). אבל יותר מכך - זה… להמשך קריאה
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
אחת הסוגיות כבדות המשקל של הקולנוע האמריקאי העכשווי הוא משקלו של השחקן הצעיר והמוכשר ג'ונה היל. מי שהתגלה כילד שמנמן בכמה וכמה פרוייקטים של ג'אד אפטאו, בעיקר בזכות קומדיית הקאלט המופתית "סופרבאד", הפך השנה לצעיר חטוב בקומדיית המשטרה המעולה "רחוב ג'אמפ 21”. תמונות עכשוויות מגלות שהיל שוב נוטה לכיוון הגרסה הרחבה יותר של עצמו, אבל אם אתם מעדיפים אותו בגזרה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות