27 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
"קינת ההילבילים: זיכרונות של משפחה ותרבות במשבר" הוא שם הספר עליו מבוסס הסרט החדש בנטפליקס "יומני האפלצ'ים" (Hillbily Elegy), שהיה סוג של תופעה בארה"ב. הספר יצא ביוני 2016, והביא ממקור ראשון את חוויותיו של ג'יימס דיויד וינס. המספר גדל בעיירות הנחשלות של אוהיו ובאיזורי הגבעות והיערות של האפלצ'ים, מקום שהקדמה האמריקאית לא כל כך הגיעה אליו ונחשב לאיזור שמאוכלס בעיקר… להמשך קריאה
10 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
מסתמן שעונת האוסקר של 2018/19 עומדת להיות המסוקרת ביותר בתולדות סריטה. אין לי מושג למה דווקא השנה הזו, אולי זה עניין של זמינות יותר מכל דבר אחר, אבל בין סדרת הפוסטים על נציגי הסרט בשפה זרה, המועמדים לספיריטס, המועמדים לאיגוד השחקנים ואז הזוכים בפרס הנחשק, הרשימות המקוצרות, מצב המירוץ פרה-המועמדויות, ההימורים, המועמדים הסופיים, סקירת התיעודיים הקצרים של עופר ודירוג כל… להמשך קריאה
10 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
מעמדת כוח, קל יותר לשכנע אחרים בצדקתך לא משנה כמה היא נראית להם מופרכת, וכך להרים פרויקטים מפוקפקים שלא היו קיימים אלמלא העומד בראשם היה על גג העולם. אני לא מדבר על דיק צ׳ייני, מושא (הלעג של) הסרט ״סגן הנשיא״ (Vice), אלא על היוצר שלו, אדם מקיי. קצת דמגוגי מצידי להשוות ביניהם, הא? חכו עד שתראו את הסרט עצמו, שמגדיר… להמשך קריאה
18 בנובמבר 2017 מאת לירון סיני
אז, הנה השאלה הגדולה לסופ"ש הזה: האם "ליגת הצדק" (Juctice League) הוא עוד צעד בדרך לגאולה עבור הסרטים של DC ואולפני וורנר, או שעננת הרצינות התהומית שנחה עליהם עדיין מכסה הכל בדוק אפל של חשיבות עצמית והילוך איטי? התשובה, כרגיל, היא "תלוי את מי שואלים". בזמן שהסקירה הזו נכתבת, הסרט עומד על 37% בלבד מצד דעת המבקרים ב"Rotten Tomatoes", אך… להמשך קריאה
12 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אחרי שתי צפיות וקריאת הסיפור הקצר עליו מבוסס ״המפגש״ (Arrival), סרטו של דני וילנב, אני חש מוכן לכתוב על היצירה המטלטלת הזאת טקסט יותר מעמיק (או לכל הפחות יותר מאריך ומרחיב). כלומר, בנוסף לביקורת שכתבתי בעכבר העיר. אני לא יודע אם זה כתב הגנה, מכתב אהבה, או ניסיון עצמי להבנה ופירוק לגורמים של מה שאהבתי בסרט, אבל מה שבטוח הוא… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2016 מאת לירון סיני
בכנות, כשראיתי את הטריילר וחשבתי שהבנתי על מה הסרט "המפגש" (Arrival), הייתי סקפטית למדיי. הוא נראה כמו סיפור על פלישת חייזרים, קנרית ובלשנית שהיא איימי אדאמס, שזה רק קצת יותר תמוה מסיפור קולנועי על תקיפת כריש, שחף וגולשת שהיא בלייק לייבלי (או בשמו האמיתי, "מים לא שקטים"). תוסיפו לכך את ג'רמי רנר (הוקאיי מהאוונג'רז כמובן) כמומחה לפיזיקה, וכל מיני עניינים… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של… להמשך קריאה
25 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
אני מניח שרוב הקהל מודע, לפחות ברמה הבסיסית, לגבי זהות הגיבורים בסרט החדש ״באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק״ (Batman v Superman: Dawn of Justice) וסביר להניח כי הוא צפה במספר סרטים עם הדמויות. אם הוא חי בארץ ישראל, הוא כנראה גם יודע שלוונדר-וומן, גיבורת-על קצת פחות מוכרת, יש תפקיד משני חשוב בסרט והיא גונבת את ההצגה. שם הסרט מרמז כי הוא יספק… להמשך קריאה
18 בינואר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של טים ברטון, "עיניים גדולות" (Big Eyes), דן בהרבה נושאים מרתקים: בעלות על יצירה אמנותית, מסחור של האמנות, תפקידו של מבקר האמנות, יצירה למען זכייה בתהילה לעומת יצירה כביטוי אישי, דיכוי של אישה בידי בעלה ודיכוי של נשים בכלל. הסרט לא סתם זורק את הנושאים הללו לחלל, אלא מנסה לשלב אמירות על האמנות ועל החיים. הסרט גם מבוסס על… להמשך קריאה
תגובות אחרונות