2 במרץ 2019 מאת לירון סיני
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה
26 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
לא בטוח למה דווקא פברואר, אבל כמות סרטי האימה החדשים שצצו החודש היא משוגעת. זה מגיע למצב שבו לא רק שאינני מספיק להכניס את כל מה שראיתי לפינה החודשית, אלא שזה אפילו אפשר לי לפצל את כל הטוב הזה לכמה פוסטים. כך בסוף השבוע לפני שבועיים הייתה סקירה כפולה שכללה את "הבלתי רגיל" שמוקרן כרגע בבתי הקולנוע, יחד עם תוספת חדשה… להמשך קריאה
14 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
האימה הקולנועית של 2019 התחילה עם שני סרטים משני קצוות העשייה – האולפנית המסובסדת והעצמאית החיצונית להוליווד – שבמקרה לחלוטין שניהם עוסקים באותו נושא: אמא צעירה המגלה שבנה הקטן מפתח התנהגויות מוזרות ודמוניות לחלוטין, ומבינה שעליה לפעול במהרה לפני שיקרה לה משהו רע מאוד. באופן אפילו יותר מוזר, לשתי האימהות קוראים שרה. הפחד מילדים מלווה את הקולנוע מאז פחות או… להמשך קריאה
29 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
זאת תהיה הפעם הראשונה ששמו של מאסטר האימה טובי הופר מוזכר בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, אבל זו בהחלט איננה הפעם הראשונה שהבמאי והסופר שיתפו פעולה. המפגש הראשון שלהם היה במיני-סדרה "Salem’s Lot" שיצאה ב-1979, אבל אני נאלצתי לפסוח על זה, כמו על שאר המיני-סדרות על פי קינג, כדי שגם נצליח לסיים את הפרויקט הזה טרם האפוקליפסה. בעצם הופר, שהותיר… להמשך קריאה
18 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
14 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
את שנת האימה החדשה אנחנו פותחים במהדורה שכוללת ארבעה סרטים, שניים מהם מאת במאיות, ועם טיזר: בעוד חודשיים נחגוג יום הולדת לפינת סרטי הז'אנר של סריטה, וגם שלוש שנים למשאל סרטי האימה של האלף החדש, שאתם הפכתם לאחד הפוסטים הנקראים ביותר שלנו אי פעם. אז בתחושת חגיגיות נלהבת השנה שוב פניתי לכמה מהקולגות שלי בתחום הביקורת למצעד אימה חדש בנושא… להמשך קריאה
5 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
שיטת הפצה מעניינת קיבל "קליימקס" (Climax) בישראל, אם כי אפשר גם להמיר את "מעניינת" ב"אלטרנטיבית" או "משונה". בכורתו הישראלית הייתה בפסטיבל ירושלים, משם עופר הספיק לחלוק אתנו רשמים מהירים, אבל קולנוע לב בעלי הזכויות החליטו שלא לתת לו הפצה רגילה ומסודרת, אלא רק במתכונת טפטופים מפתיעים כאלה מדי פעם, עם איוונטים בפייסבוק והסתמכות על פה-לאוזן. אפשר להבין את זה. בגלל… להמשך קריאה
11 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
2018 נגמרת ממש עוד מעט, וכדי שנוכל להספיק את כל סיכומי השנה של סריטה כדרכנו בקודש, אנחנו צריכים להתחיל מעכשיו, מה שמונע ממני שבועיים שלמים של השלמות. אבל אין מה לעשות, הכל לטובת הכלל. אז אחרי 11 מהדורות של אימת החודש, השקת פרויקט כל סרטי סטיבן קינג שבשלב הזה כבר כולל 21 סרטים (זה אפילו לא החצי, שאלוהים יעזור לי),… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
החלק השני בדאבל הלא מתוכנן של סרטי אלן פאנגבורן לשנת 1993 הוא "דברים שצריך" (Needful Things), ואם המשפט הזה לא אומר לכם כלום אז כנראה שלא קראתם את הפרק הקודם של פרויקט כל סרטי סטיבן קינג. אבל זה בסדר, זה לא שאני משקיע פה וצופה מחדש בכל הסרטים האלה רק כדי שאתם לא תקראו אותם ואחר כך לא תבינו את… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה
לא בטוח למה דווקא פברואר, אבל כמות סרטי האימה החדשים שצצו החודש היא משוגעת. זה מגיע למצב שבו לא רק שאינני מספיק להכניס את כל מה שראיתי לפינה החודשית, אלא שזה אפילו אפשר לי לפצל את כל הטוב הזה לכמה פוסטים. כך בסוף השבוע לפני שבועיים הייתה סקירה כפולה שכללה את "הבלתי רגיל" שמוקרן כרגע בבתי הקולנוע, יחד עם תוספת חדשה… להמשך קריאה
האימה הקולנועית של 2019 התחילה עם שני סרטים משני קצוות העשייה – האולפנית המסובסדת והעצמאית החיצונית להוליווד – שבמקרה לחלוטין שניהם עוסקים באותו נושא: אמא צעירה המגלה שבנה הקטן מפתח התנהגויות מוזרות ודמוניות לחלוטין, ומבינה שעליה לפעול במהרה לפני שיקרה לה משהו רע מאוד. באופן אפילו יותר מוזר, לשתי האימהות קוראים שרה. הפחד מילדים מלווה את הקולנוע מאז פחות או… להמשך קריאה
זאת תהיה הפעם הראשונה ששמו של מאסטר האימה טובי הופר מוזכר בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, אבל זו בהחלט איננה הפעם הראשונה שהבמאי והסופר שיתפו פעולה. המפגש הראשון שלהם היה במיני-סדרה "Salem’s Lot" שיצאה ב-1979, אבל אני נאלצתי לפסוח על זה, כמו על שאר המיני-סדרות על פי קינג, כדי שגם נצליח לסיים את הפרויקט הזה טרם האפוקליפסה. בעצם הופר, שהותיר… להמשך קריאה
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
את שנת האימה החדשה אנחנו פותחים במהדורה שכוללת ארבעה סרטים, שניים מהם מאת במאיות, ועם טיזר: בעוד חודשיים נחגוג יום הולדת לפינת סרטי הז'אנר של סריטה, וגם שלוש שנים למשאל סרטי האימה של האלף החדש, שאתם הפכתם לאחד הפוסטים הנקראים ביותר שלנו אי פעם. אז בתחושת חגיגיות נלהבת השנה שוב פניתי לכמה מהקולגות שלי בתחום הביקורת למצעד אימה חדש בנושא… להמשך קריאה
שיטת הפצה מעניינת קיבל "קליימקס" (Climax) בישראל, אם כי אפשר גם להמיר את "מעניינת" ב"אלטרנטיבית" או "משונה". בכורתו הישראלית הייתה בפסטיבל ירושלים, משם עופר הספיק לחלוק אתנו רשמים מהירים, אבל קולנוע לב בעלי הזכויות החליטו שלא לתת לו הפצה רגילה ומסודרת, אלא רק במתכונת טפטופים מפתיעים כאלה מדי פעם, עם איוונטים בפייסבוק והסתמכות על פה-לאוזן. אפשר להבין את זה. בגלל… להמשך קריאה
2018 נגמרת ממש עוד מעט, וכדי שנוכל להספיק את כל סיכומי השנה של סריטה כדרכנו בקודש, אנחנו צריכים להתחיל מעכשיו, מה שמונע ממני שבועיים שלמים של השלמות. אבל אין מה לעשות, הכל לטובת הכלל. אז אחרי 11 מהדורות של אימת החודש, השקת פרויקט כל סרטי סטיבן קינג שבשלב הזה כבר כולל 21 סרטים (זה אפילו לא החצי, שאלוהים יעזור לי),… להמשך קריאה
החלק השני בדאבל הלא מתוכנן של סרטי אלן פאנגבורן לשנת 1993 הוא "דברים שצריך" (Needful Things), ואם המשפט הזה לא אומר לכם כלום אז כנראה שלא קראתם את הפרק הקודם של פרויקט כל סרטי סטיבן קינג. אבל זה בסדר, זה לא שאני משקיע פה וצופה מחדש בכל הסרטים האלה רק כדי שאתם לא תקראו אותם ואחר כך לא תבינו את… להמשך קריאה
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות