19 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
סרט חדש של מרטין סקורסזה תמיד מעורר עניין רב בקרב חובבי הקולנוע והופך לאחד מן הסרטים המדוברים של השנה בעולם וגם בארץ. יחד עם זאת, אני חושב שזה לא מובן מאליו שסרטו הנוכחי, ״שתיקה״ (Silence) מופץ כאן באופן מסחרי. זאת משום שלמרות ההערכה לבמאי המהולל ועל אף הנוכחות של מספר כוכבי קולנוע בצוות השחקנים, הסרט הזה נראה כמו שילוב של כל מה… להמשך קריאה
12 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה
10 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה
8 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
פרוייקט ״מבט נוסף״ לקולנוע אירופאי משוחזר חוזר זו השנה החמישית להקרנות בסינמטקים בארץ (החל מה-12 בינואר). עבור סינפילים למיניהם, מדובר באחד מן האירועים שאמורים להיות חגיגיים במיוחד - הקרנה של מיטב התוצרת של הקולנוע האירופאי מכל התקופות ובעותקים חדשים ומרהיבים, אם לשפוט על פי ניסיון העבר. השחזורים נעשים בשיתוף עם האיחוד האירופאי ובכל השנה הפרויקט מקפיד לשמור על חלוקה בין הקרנה של סרטים… להמשך קריאה
6 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
ביום ראשון הקרוב (8.1.2017) בלוג זה יערוך הקרנת טרום-בכורה לסרטו של אבישי סיון - ״תיקון״. סרט בו צפיתי לראשונה בפסטיבל ירושלים 2015, אז גם אני וגם אורון סקרנו אותו בקצרה. מאז, הספקתי לצפות בסרט פעם נוספת וההערכה שלי כלפיו, שהייתה שם מן הרגע הראשון, גדלה בהרבה. סרטו של סיון הוא אחד מן הסרטים הכי מאתגרים וניסיוניים שנעשו בארץ לדעתי, אבל כל הימור בו מחושב… להמשך קריאה
5 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה הראשונה ב״לא פה, לא שם״, סרטה של מייסלון חמוד, הרבתי לצחוק וליהנות מן העולם אשר הציגה הבמאית. בסיום הצפייה כבשה אותי תחושת ייאוש מן המציאות הקשה שהוא מתאר ומקיפה את העולם בו אני חי. חמוד מייצרת בסרטה הראשון קולנוע תוסס הנע לצלילי מוזיקה אלקטרונית מלהיבה ומתאר במשך חלקים גדולים מן הזמן את חיי המסיבות בתל אביב, כולל דיון… להמשך קריאה
1 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
ישנם (עדיין) אנשים אשר סבורים כי מדע בדיוני הוא ז'אנר המיועד רק לחלק מן האוכלוסייה, ושבקולנוע המטרה שלו היא בעיקר לספק בידור קליל. אני דורש מסרטי הז'אנר הרבה יותר - עליהם לומר לקהל משהו לא רק על העתיד או על מציאות אלטרנטיבית, אלא גם להגיד משהו מקורי ומעמיק על העולם שבו אנו חיים. הז'אנר מטבעו מקצין את הקיום האנושי ולכן יש… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
החודש החלטתי לדחות את הפוסט הבא בפרויקט שלי הסוקר את כל סרטי אינגמר ברגמן, על מנת לעסוק שוב בבמאי לא פחות גדול ומהותי עבורי - אנדריי טרקובסקי הרוסי, שבסוף החודש ימלאו 30 שנה למותו ממחלת הסרטן. אולם, אני עושה זאת באמצעות סרט שהוא בעל קשר ישיר לסרטים של אינגמר ברגמן - סרטו האחרון של טרקובסקי, ״הקורבן״ (The Sacrifice / Offret).… להמשך קריאה
סרט חדש של מרטין סקורסזה תמיד מעורר עניין רב בקרב חובבי הקולנוע והופך לאחד מן הסרטים המדוברים של השנה בעולם וגם בארץ. יחד עם זאת, אני חושב שזה לא מובן מאליו שסרטו הנוכחי, ״שתיקה״ (Silence) מופץ כאן באופן מסחרי. זאת משום שלמרות ההערכה לבמאי המהולל ועל אף הנוכחות של מספר כוכבי קולנוע בצוות השחקנים, הסרט הזה נראה כמו שילוב של כל מה… להמשך קריאה
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה
פרוייקט ״מבט נוסף״ לקולנוע אירופאי משוחזר חוזר זו השנה החמישית להקרנות בסינמטקים בארץ (החל מה-12 בינואר). עבור סינפילים למיניהם, מדובר באחד מן האירועים שאמורים להיות חגיגיים במיוחד - הקרנה של מיטב התוצרת של הקולנוע האירופאי מכל התקופות ובעותקים חדשים ומרהיבים, אם לשפוט על פי ניסיון העבר. השחזורים נעשים בשיתוף עם האיחוד האירופאי ובכל השנה הפרויקט מקפיד לשמור על חלוקה בין הקרנה של סרטים… להמשך קריאה
ביום ראשון הקרוב (8.1.2017) בלוג זה יערוך הקרנת טרום-בכורה לסרטו של אבישי סיון - ״תיקון״. סרט בו צפיתי לראשונה בפסטיבל ירושלים 2015, אז גם אני וגם אורון סקרנו אותו בקצרה. מאז, הספקתי לצפות בסרט פעם נוספת וההערכה שלי כלפיו, שהייתה שם מן הרגע הראשון, גדלה בהרבה. סרטו של סיון הוא אחד מן הסרטים הכי מאתגרים וניסיוניים שנעשו בארץ לדעתי, אבל כל הימור בו מחושב… להמשך קריאה
במהלך הצפייה הראשונה ב״לא פה, לא שם״, סרטה של מייסלון חמוד, הרבתי לצחוק וליהנות מן העולם אשר הציגה הבמאית. בסיום הצפייה כבשה אותי תחושת ייאוש מן המציאות הקשה שהוא מתאר ומקיפה את העולם בו אני חי. חמוד מייצרת בסרטה הראשון קולנוע תוסס הנע לצלילי מוזיקה אלקטרונית מלהיבה ומתאר במשך חלקים גדולים מן הזמן את חיי המסיבות בתל אביב, כולל דיון… להמשך קריאה
ישנם (עדיין) אנשים אשר סבורים כי מדע בדיוני הוא ז'אנר המיועד רק לחלק מן האוכלוסייה, ושבקולנוע המטרה שלו היא בעיקר לספק בידור קליל. אני דורש מסרטי הז'אנר הרבה יותר - עליהם לומר לקהל משהו לא רק על העתיד או על מציאות אלטרנטיבית, אלא גם להגיד משהו מקורי ומעמיק על העולם שבו אנו חיים. הז'אנר מטבעו מקצין את הקיום האנושי ולכן יש… להמשך קריאה
יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
החודש החלטתי לדחות את הפוסט הבא בפרויקט שלי הסוקר את כל סרטי אינגמר ברגמן, על מנת לעסוק שוב בבמאי לא פחות גדול ומהותי עבורי - אנדריי טרקובסקי הרוסי, שבסוף החודש ימלאו 30 שנה למותו ממחלת הסרטן. אולם, אני עושה זאת באמצעות סרט שהוא בעל קשר ישיר לסרטים של אינגמר ברגמן - סרטו האחרון של טרקובסקי, ״הקורבן״ (The Sacrifice / Offret).… להמשך קריאה
תגובות אחרונות