• המתאבקים
  • כחום הגוף
  • מאהבת, מטרידנית, רוצחת
  • אוסקר 2023/24: דירוג כל הסרטים המועמדים
  • אוסקר 2023/24: איך הלך עם ההימורים המוקדמים
  • אוסקר 2023/24: רשימת המועמדים המלאה
  • ״תוכנית א׳״, סקירה לסרטם הבינלאומי של האחים פז
  • אוסקר 2023/24: הימורים על המועמדים
  • ״הגול הבא מנצח״, סקירה
  • סיכום 2023: הסרטים שעשו לנו את השנה הקולנועית
  • סיכום 2023: זוועות המציאות בראי הקולנוע
  • סיכום 2023: הניצחונות וההפסדים של השנה בקולנוע
  • סיכום 2023: עשרים הרגעים שעשו לאור את השנה
  • סיכום 2023: מגמות השנה בקולנוע ומשמעותן
  • סיכום 2023: אימת החודש סוגרת שנה
  • סיכום 2023: הסרטים הכי טובים שגילינו השנה לראשונה

אוסקר 2023/24: איך הלך עם ההימורים המוקדמים בקטע מוגזם

25 בינואר 2024 מאת אור סיגולי

הרבה הפתעות לא היו במשדר הכרזת המועמדים לאוסקר ה-96. למעשה, קשה לומר שהיו הפתעות בכלל. אמנם התגלו כמה דברים שחשבנו שילכו אחרת, אבל כל אחד מהמועמדים הסופיים היה בגדר אפשרות שדובר עליה לפני, כן, אפילו אמריקה פררה (גם אם סירבתי לקבל את זה).
נכון שבשנים האחרונות, עם כל כך הרבה פרסים מקדימים וחזאי אוסקר, הפתעות קיצוניות גם ככה לא מתרחשות הרבה (האחרונה שאני יכול להיזכר שהוציאה ממני צווחת הפתעה הייתה לייקית' סטנפילד ב"יהודה איש קריות והמשיח השחור"), אבל הפעם במיוחד הדברים נשארו בגבולות גזרה די ברורים. יעידו על כך התיאום המושלם בין מועמדי הסרט ומועמדי איגוד המפיקים (דבר שטרם קרה מאז המעבר לעשרה מועמדים), והעובדה שאני הגעתי ל-88 הימורים נכונים. ייתכן ושיא אישי חדש שלי.
אבל, חלקכם ודאי זוכרים, רשימת ההימורים שעופר ואני פרסמנו לפני כמה ימים לא הייתה הפעם הראשונה שהימרתי על האוסקר הנוכחי בסריטה.

בסוף אפריל 2023 החלטתי לעשות ניסוי, ולהמר על האוסקר מוקדם באופן לא סביר. הרבה לפני שהעונה אפילו מתחילה לחמם מנועים. כדי להבין כמה מוקדם אזכיר שבאפריל אמנם כבר היה לנו ליין-אפ לפסטיבל קאן אבל הפסטיבל עצמו טרם התחיל ואף אחד לא ידע מה זה "אנטומיה של נפילה", זה היה לפני ש"מסכנים שכאלה" סחף את פסטיבל ונציה, הרבה לפני שהמדינות השונות התחילו להכריז על הנציגים שלהן לפרס הבינלאומי, לפני שביתות התסריטאים והשחקנים ששינו את הכול, לפני שהרוב המוחלט של סרטי השנה נחשף, אפילו עוד לפני שידענו מה גודל התפקיד של דיקפריו ב"רוצחי פרח הירח".
ובכל זאת החלטתי לנסות ולבדוק מי נראה שעומדים להגיע עד לאוסקר כמעט עשרה חודשים לאחר מכן, לא כדי להרהיב ביכולת נבואית כלשהי (שבהחלט אין לי) או להתרברב באיזה ידע ללא בסיס, אלא כדי שבסוף נוכל לבדוק מה הפער מתחילת השנה לבין סופה. שתהיה לנו מין תמונה של מה שחשבנו שיכול לקרות לאיך שהדברים הסתדרו בסופו של דבר. מהם הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו ומה הגיח משום מקום.

רוצחי פרח הירח

בהסתכלות על הסרטים ששולטים באוסקר ה-96, לפחות בשלב המועמדויות, אפשר להצביע על שני שמות בלבד שמבחינת האוסקר לא היו קיימים בכלל באפריל: "אנטומיה של נפילה" ו-"American Fiction" ("אמריקן פיקשן" מרגע זה). לעומתם היו סרטים שבהחלט שמם נישא, אבל השביתות דחו אותם ל-2024, בראשם הדאבל של זאנדייה, "חולית: חלק 2" ו"מתחרים" (Challengers).
למעשה, שני הסרטים היחידים שידענו שבדרך אבל אף אחד לא יכל להעלות על דעתו כמה רחוק יגיעו הם "ברבי" ו"אזור העניין".

כמובן שלא צריך ללכת עד אפריל כדי לראות שהדברים הסתיימו לא כפי שהתחילו. מספיק להסתכל על פרקי "מצב המרוץ" שכתבתי בהפרש של כמה שבועות ספורים, אלו לפני מועמדי האיגודים ואלו שאחריהם, כדי להבין שהכול מתחלף תוך דקה. עכשיו כשיש לנו את רשימת המועמדים הרשמית של סרטי 2023, הגיע הזמן להסתכל איפה היינו ומה הסתחרר והתהפך מאז. לא אעבור קטגוריה-קטגוריה, כי את זה אף אחד לא ישרוד, אלא אתעכב על המשמעותיים על פי שלושה חלקים: סרט ובימוי, ארבע קטגוריות המשחק, והשאר.

אזכיר שלא מצאתי לנכון להמר על כל הקטגוריות, אלא רק של הסרטים באורך מלא, וגם שם השמטתי את פרסי הסרט התיעודי, השיר והסרט הבינלאומי כי זה באמת היה סתם לזרוק מילים. זה אומר ש-17 קטגוריות הופיעו בהימורים המוקדמים, כלומר 90 משבצות ריקות למועמדים. מתוכם 39 סיימו כמועמדים, כלומר באזור ה-43%.

אנטומיה של נפילה

הסרט והבימוי הטובים ביותר

נתחיל עם השורה התחתונה, שהאמת די הפתיעה אותי: מבין 10 הסרטים עליהם הימרתי באפריל, שישה הגיעו עד האוסקר הרשמי. אלו הם "נשארים לחג", "מסכנים שכאלה", "המאסטרו", "רוצחי פרח הירח", "אופנהיימר" ו"חיים שלמים". בשיא הכנות, זה הרבה יותר ממה שציפיתי שיהיה. אבל אפילו מעבר להם, אם מסתכלים על ארבעת הסרטים האחרים, מצטיירת תמונה די מעניינת.
קודם כל, שניים מסרטי העשירייה שלי נפלו במהלך העונה ובכלל לא היו חלק מהמשחק. הראשון הוא כאמור "חולית: חלק 2" שהיה מאוד נוכח בהימורים המקדימים אבל שביתת השחקנים דחתה ל-2024; והשני הוא דרמת השואה "נפש אחת" (One Life), שאמנם פתחה את פסטיבל הקולנוע היהודי האחרון אבל נמנעה מהפצה בארה"ב ולכן לא הייתה כשירה לשנה הזו. האמת היא שבכל מקרה כנראה ש"נפש אחת" לא היה מגיע לשום מקום, אבל במקרה של "חולית: חלק 2" קשה מאוד לדעת. נראה מה יהיה בשנה הבאה.
סרט נוסף עליו הימרתי בעשירייה היה "הכימרה" של אלבה רורוואכר שבעצם היה על תקן "הסרט השנתי מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן", במסורת "פרזיטים", "הנהגת של מר יוסוקה" ו"משולש העצבות". הוא אמנם לא פרץ אחרי הריביירה למרבה הצער, אבל האוסקר השנה הכליל לא אחד, אלא שניים מהמשבצת הזו שהפכה למסורתית – זוכה דקל הזהב "אנטומיה של נפילה" וזוכה הפרס הגדול "אזור העניין".
האחרון מהעשירייה שלי היה "הצבע ארגמן", זה שמועמד לפרס הצוות באיגוד השחקנים ולאוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה, כלומר בהחלט היה חלק מהמרוץ.
שתי הנקודות העיוורות לחלוטין של התקופה היו כאמור "ברבי" ו"אמריקן פיקשן" שהגיח כמנצח מפסטיבל טורונטו.

במילים אחרות, עוד באפריל, שזה בערך יובל בשנות אוסקר, היה אפשר להמר ולצדוק לגבי ארבעה סרטים של אוטרים (פיין, לנתימוס, סקורסזה, נולן), על הפקה חדשה ומתוקשרת של יקיר אוסקרים (קופר), הסרט המהולל ביותר של חצי השנה הראשונה ("חיים שלמים"), ועל משבצת אחת לפחות שמגיעה מפסטיבל קאן.

בפרסי הבימוי הצלחתי רק שניים מתוך החמישה: סקורסזה ונולן (שבאפריל אף אחד מהם לא נחשף). מבין החמישייה שלי באפריל, וילנוב של "חולית: חלק 2" נפל מהמרוץ, אליצ'ה רורוואכר של "הכימרה" לא הייתה בכיוון בכלל, והאחרונה היא סלין סונג שמעניין לדעת כמה קולות קיבלה לאוסקר הנוכחי, אליו לא נכנסה בסופו של דבר אבל בהחלט הייתה חלק מהשיח.
את השלישייה הזו החליפו באוסקר ז'וסטין טרייה ("אנטומיה של נפילה"), ג'ונת'ן גלייזר ("אזור העניין") ויורגוס לנתימוס ("מסכנים שכאלה"), שלושתם בעצם הנציגים הכי גדולים של פסטיבלי הקולנוע הגדולים של 2023 – קאן ו-ונציה.
וכן, אני עדיין לא לגמרי מתמודד עם זה שגרטה גרוויג לא ביניהם.

אופנהיימר

פרסי המשחק

מה שעוד יותר קשה במשחק הניחושים המגוחך הזה של האוסקר לפני הקמפיינים הוא תחומי המשחק, שברוב המקומות קשה מאוד לדעת בכלל מי ישתבץ בתפקיד ראשי ומי במשנה. השנה הדוגמא המובהקת ביותר לכך היא לילי גלדסטון, שאת המרוץ לאוסקר על "רוצחי פרח הירח" התחילה כמשנה ואז עברה לראשי. בתחום השחקניות שתומכות בגיבורים, היה אז אפשר רק לנחש מה יהיה גודל התפקיד של אמילי בלאנט (משנה על "אופנהיימר"), קארי מאליגן (ראשית על "המאסטרו"), ונסה קירבי (לא מועמדת על "נפוליאון") ועוד. זה יצר אצלי כמה דברים שבדיעבד התגלו כלא נכונים. למשל, שיבצתי את דיקפריו כמשנה על "רוצחי פרח הירח" ואת ג'סי פלמונס כראשי, וגם החלפתי בין גיבורות "מאי דצמבר" – מור בראשי ופורטמן במשני, ההפך ממה שקרה בסופו של דבר, אחרי שבאמת ראינו את הסרטים והאסטרטגיה השיווקית מאחוריהם החליטה על דרך פעולה.

מבין ארבעת פרסי המשחק, בזו של השחקן הראשי ראיתי את הנולד בהיר יותר מהשאר. הצלחתי לקלוע לשלושה כבר אז: קולמן דומינגו על "רסטין" (שבאופן אירוני הסרתי מההימורים הרשמיים שלי), ברדלי קופר על "המאסטרו" ופול ג'יאמטי על "נשארים לחג".
שני הנוספים בספקולציות שלי היו פלמונס כאמור, ואנתוני הופקינס על "נפש אחת". ובזמן שבהחלט יכולתי להניח שקיליאן מרפי יגיע עד הסוף בזכות "אופנהיימר" והתעלמתי מזה, לא היה לי שביב ידע על הגעתו של ג'פרי רייט עם "אמריקן פיקשן". ולא כתבתי את זה רשמית עדיין, אז אנצל עכשיו את ההזדמנות לשמוח שהשחקן הענק הזה סוף סוף מועמד, למרות שבינינו, קטן עליו אוסקר.

לעומת השחקן הראשי, זו המקבילה של השחקנית הראשית הייתה מאוד שונה ממה שהתעצב בסופו של דבר עם המשך העונה. ההצלחה היחידה שלי הייתה עם לילי גלדסטון שהימרתי כמשנה, אז לא בטוח אם זה נחשב בכלל.
החמישייה שלי הייתה פנטייז'ה בארינו של "הצבע ארגמן" שעל הנייר הייתה אופציה די הגיונית אז, אבל מהר מאוד התברר שזה לא קורה; אמילי בלאנט אבל לא על "אופנהיימר" אלא סרט הנטפליקס "סוחרי הכאב" שמת ברגע שיצא לאוויר העולם; רג'ינה קינג על "שירלי" שנדחה בשנה; ושתיים שכן גירדו את ההימורים ממש עד הסוף – ג'וליאן מור מ"מאי דצמבר" שנמשכה לפרס המשנה, וגרטה לי של "חיים שלמים" שכנראה הייתה קרובה למדי.
עם זאת, מעבר לחמישייה הרשמית שלי, כן הזכרתי כאופציה את שלוש השחקניות ההוליוודיות שהגיעו לכדי מועמדות: בנינג, סטון ומאליגן. היחידה שלא הייתה על הרדאר בשום צורה או דרך היא סנדרה הולר.

בפרס שחקן המשנה היה לי בסופו של דבר הימור נכון אחד: רוברט דה נירו על "רוצחי פרח הירח". בנוסף, הימרתי גם על דיקפריו במחשבה שהוא משנה, אבל זה בכל מקרה לא שינה דבר כי גם כראשי הוא לא הגיע לקו הסיום. מעבר אליהם, האמת היא שכבר אז ידעתי שהשאר הם זריקת שמות די נואשת: טאהר רחים על "נפוליאון", כריס רוק מ"רסטין" ומייק פייסט מ"מתחרים", שאולי והיה קורה אילולא נדחה בשנה.
על רוברט דאוני ג'וניור ב"אופנהיימר" לא הימרתי כי רשימת השמות מהסרט של נולן הייתה כל כך עצומה שהיה קשה לדעת מי יבלוט, סטרלינג ק. בראון של "אמריקן פיקשן" כאמור לא היה ברדיוס בכלל, בחלומות שלי לא דמיינתי שריאן גוסלינג יגיע לאוסקר על גילום קן, ואת מארק ראפלו הזכרתי בחטף כחלק משלושת האפשרויות של "מסכנים שכאלה", יחד עם ווילם דפו וכריסטופר אבוט.

בפרס שחקנית המשנה סימנתי את לילי גלדסטון שעלתה כראשית, את טראג'י פ. הנסון שהוחלפה על ידי שחקנית אחרת מ"הצבע ארגמן" (דניאל ברוקס), את נטלי פורטמן שהורצה כראשית על "מאי דצמבר", את הלנה בונהם קרטר מ"נפש אחת" שנפל מהמרוץ, ואת ויולה דייויס מ"אייר", אחד מהסרטים הבודדים שכבר נחשף לקהל בשלב ההימורים המוקדמים.

רסטין

אנקדוטות משאר הקטגוריות

מבין עשרת המועמדים לשתי קטגוריות התסריט, חמישה מההימורים המוקדמים צלחו את כל הדרך: "מסכנים שכאלה" (שבטעות שיבצתי כמקורי), "נשארים לחג", "חיים שלמים", "אופנהיימר" ו"ברבי" (שכבר אז רשמתי כמתמודד במעובד). האמת היא שכמעט ובאתי לכתוב שגם "רוצחי פרח הירח" בפנים, אבל באחת ההפתעות הגדולות יחסית של ההכרזה הרשמית הוא נותר מחוץ לקטגוריה.

בפרס העיצוב האומנותי אשכרה הצלחתי לנבא שלושה: "רוצחי פרח הירח" (כי ג'ק פיסק), "אופנהיימר" ו"נפוליאון". השניים הנוספים שלי היו "אסטרואיד סיטי" שבהחלט איננו הימור מופרך, ו"חולית: חלק 2" שלא היה חלק מהחגיגה השנה.
גם בפרס הצילום והסאונד קלעתי עם שלושה: "רוצחי פרח הירח", "אופנהיימר" ו"המאסטרו". למעשה, כמעט כל קטגוריה שבה הימרתי על "אופנהיימר" ו"רוצחי פרח הירח" התגלתה ככזו שתחזיק כל הדרך. זה אולי הדבר הכי יציב שקרה באוסקר השנה, מהשנייה הראשונה ועד האחרונה.

בפרס האפקטים עשיתי מהלך שאפשר לכנות אותו "דומינגו", על שם מה שקרה לי בפרס השחקן הראשי: בהימורים הרשמיים בינואר 2024 התכחשתי להימורים של אפריל 2023, ופספסתי. כלומר, הייתי צריך להקשיב לעצמי לגבי "משימה בלתי אפשרית", הראשון מכל סרטי המותג שהצליח להיכנס לאוסקר (אפקטים וסאונד).
בקטגוריית סרט האנימציה, שהייתה יחסית קלה לחיזוי השנה, היה אפשר עוד באפריל לסמן את החדש של מיאזאקי (אז עוד קראו לו "How Do You Live"), "אלמנטלי" הפיקסארי ו"ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש" שהיה סרט המשך לזוכה אוסקר בעצמו. במשבצת "סרט נטפליקס" שיבצתי את "מרד התרנגולים 2" (שבאוסקר הוחלף על ידי "נימונה") והמשבצת האחרונה שלי ניתנה לסרט הגדול של דיסני, "המשאלה" שהתפוגג די מהר.

הסרטים שהימרתי עליהם באפריל ולא הגיעו לכדי שום מועמדות (למרות שלא נדחו), מחזור הנזנחים של האוסקר ה-96, הם "פרארי", "הרוצח", "סוחרי הכאב", "וונקה", "אסטרואיד סיטי" ו"משחק הוגן". כל הכבוד על ההשתתפות בכל מקרה, חברים.
מהצד השני, במחלקת הסרטים שכבר ידעתי על קיומם (גם אם לא ציפיתי בהם) אבל לא הזכרתי את שמם בחמישיות והם הוכיחו אותי על ספקנותי, יש בעצם רק שם אחד – "ניאד" שתפס לעצמו שתי מועמדויות בקטגוריות המשחק הנשיות, והחזיר את ג'ודי פוסטר לאוסקר לראשונה מזה 29 שנים. מה שכן, בשנה הבאה כבר בשלב הזה אברר לאיזה סרט יש שיר שכתבה דיאן וורן. ניקוד קל.

מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני עושה את הניסוי הזה בלתי אפשרי לדעת האם זו שנה מאפיינת, או שאולי באחרות יש תיאום גדול יותר או מועט יותר. אני בכל זאת חושב שזה מציג הסתכלות קצת מעניינת על התהליך של נבחרי תעשיית הקולנוע, איך סרטים הופכים להיות חוד החנית של השנה ואלו נראים כמו אירוע גדול אבל מתגלים כקליפה בלי הרבה תוכן בפנים.