27 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
כולם אוהבים את האוסקר וכולם אוהבים דירוגים. אלו שתי נקודות המוצא המוטעות לחלוטין שהביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. כלומר, זה וכמובן גם העובדה שהעונה הנוכחית הייתה כל כך קצרה, שבאופן יחסי יש מעט סרטים מועמדים, מה שאפשר לי לראות את כולם – לא רק אלו שמועמדים לפרס הסרט, אלא ממש כולם - שבוע לפני הטקס. טוב, בסדר, לא כל… להמשך קריאה
26 בינואר 2020 מאת מערכת סריטה
סרטו של נואה באומבך, ״סיפור נישואים״ (Marriage Story), היה אחד האהובים על הבלוג מיבול 2019. יעיד על המיקום הקולקטיבי שלו כסגן סרט השנה של סריטה, בסיכום הסיכומים, כמו גם כל פעם שהזכרנו אותו בפוסטים האישיים שלנו. אולם, את האהבה הזו ביטאנו עד כה רק בפוסט אחד, הדיווח של עופר מפסטיבל ונציה, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית ונצפה גם על… להמשך קריאה
25 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למרות ההצלחות, תמיד נראה לי קצת מבאס להיות גאי ריצ'י. מבחינה מקצועית, נדמה שלא משנה מה יעשה בקריירה, הכל יחסה ממילא בצל סרטו הראשון, או השני. גם אם מאז ״לוק, סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״סנאצ׳״ עברו כבר מעל 20 שנה ועוד עשרה סרטים באורך מלא, נדמה לי שאלה עדיין שני הסרטים שהבמאי האנגלי הכי מזוהה איתם. אפילו שיצר מאז עוד… להמשך קריאה
23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
22 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים מגיעים מחר אל בתי הקולנוע, וכמובטח בשבוע שעבר, אחד מהם אפילו מועמד לכמה אוסקרים. נתחיל איתו, אבל כפי שעופר ציין בפניי לפני כתיבת הפוסט, זה לא הסרט היחיד השבוע של במאית שהוא עיבוד לא ראשון ולא חמישי לספרות אמריקאית מן המאה ה-19. לגבי הסרט השני שעונה להגדרה זו, יש לנו כרטיסים לחלק, אבל לשם כך יש לעקוב… להמשך קריאה
20 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למי כאן יש מינוי לשירות של אמזון פריים וידאו? כבר כמה שנים שתאגיד העל האמריקאי מאפשר הזרמת תוכן גם בישראל, אבל קשה לומר ששומעים עליו כמו על נטפליקס, או על המקבילות הישראליות (יס, הוט, סלקום, פרטנר). אולי זה מכיוון שכמו שקרה עם נטפליקס בהתחלה, הספריה המתורגמת לעברית הייתה מצומצמת בהרבה מן ההיצע בחו״ל. אולי זה הממשק הבלתי אפשרי של אמזון,… להמשך קריאה
19 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
1994 הייתה אחת השנים המשמעותיות בחיי. זה בהחלט לא המקום לפרט על הכל, אבל לעניינינו, זו השנה בה המשיכה שלי לקולנוע התחילה לקבל מימדים של סינפיליה, וזאת גם שנת האוסקרים הראשונה שלי, משם התפתחה האובססיה ממנה כולנו סובלים עד עצם היום הזה. לכן, כמו אקס מיתולוגי אליו מושווים כל הדייטים לאחריו, לא מפתיע שאני רואה את הדיה של השנה בה… להמשך קריאה
18 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
את "היו זמנים בהוליווד" ראיתי לראשונה ב-14 לאוגוסט, יום יציאתו לבתי הקולנוע. נכנסתי לאולם והתיישבתי במקום אליו הזמנתי כרטיס כמה ימים לפני כן. כשהמושבים החלו להתמלא, התמקמה מצד שמאל שלי חבורה של ארבע או חמש בנות, לדעתי בגיל התיכון, כאשר הסמוכה ביותר לצדי הייתה עסוקה למדי בנייד שלה. היא סמסה בקדחתנות בזמן שהאנשים תפסו את מקומם, בזמן שהאורות חשכו, בזמן… להמשך קריאה
17 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
אחת המשבצות הקבועות של עונת הפרסים שייכת לסרטים העוסקים בחוויה השחורה בארצות הברית. גם אני כותב על כך מדי שנה, ובעוד לצבוע סרט בגוון מסויים כדי להבליטו בתקופה כל-כך תחרותית עדיין נראה לי גזעני לפחות כמו להדיר סרטים או אנשים בגלל צבעי עור, זאת לגמרי המציאות באמריקה גם בשנות ה-20 של המאה ה-21. כפי שהתברר עם הכרזת המועמדים לאוסקר, הסרטים… להמשך קריאה
16 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
רוב הרעש שנוצר בעקבות סרטו האחרון של קלינט איסטווד, "ריצ'רד ג'ול" (Richard Jewel), היה סביב דמות אחת, ואפילו לא הדמות הראשית. הסרט, המבוסס על סיפורו האמיתי של מאבטח מאטלנטה שגילה מטען נפץ באירועי חגיגות האולימפיאדה בעיר ולאחר מכן הואשם בכך שהוא זה שהטמין את הפצצה, נותן לא מעט מקום לאישה בשם קאת'י סקראגס, העיתונאית שחשפה את האשמות נגד ג'ול בזמן… להמשך קריאה
חמישה סרטים חדשים מגיעים מחר אל בתי הקולנוע, וכמובטח בשבוע שעבר, אחד מהם אפילו מועמד לכמה אוסקרים. נתחיל איתו, אבל כפי שעופר ציין בפניי לפני כתיבת הפוסט, זה לא הסרט היחיד השבוע של במאית שהוא עיבוד לא ראשון ולא חמישי לספרות אמריקאית מן המאה ה-19. לגבי הסרט השני שעונה להגדרה זו, יש לנו כרטיסים לחלק, אבל לשם כך יש לעקוב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות