סרטים חדשים: ״הדרקון הראשון שלי״, ״חיות מסוכנות״, ״גניבות קטנות״, ״משנות את הכללים״

חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית קצת יותר אלטרנטיבי אבל בעיניי יותר מעניין ונחמד להסתובב שם (במתחם שרונה יש אינסוף דוכנים, יותר מדי בשבילי). אז הקולנוע והספרות מעורבבים קצת השבוע, ומצעד הגאווה התל-אביבי מחר, אפשר כמעט לשכוח איפה אנחנו חיים. כמעט. מה שלא שכחתי בוודאות זה את ״ההילולה 2: החתונה״, שיוצא השבוע רשמית וחגיגית אבל כבר היה במדור קודם, כי הנחתי שטרום-הבכורות שלו בשבועות יהיו חשובות למי שציפו לבואו. יש מספיק סרטים נוספים החל מהיום וכפי שראיתם וראיתן לאורך השבוע, אנחנו משלימים סקירות על סרטים רצים: עופר (פעמיים), לירון וגם רוי תרמו את שלהם.

הדרקון הראשון שלי (How to Train Your Dragon) – השנה היא לא 2010, אל חשש. פשוט הגיעה העת שלא רק דיסני יפיקו רימייקים לסרטי האנימציה של עצמם. זהו הראשון של דרימוורקס והוא מבוסס על הסרט של דין דבלואה וכריס סנדרס, אותו הצמד שרק לפני חודש ראה את ״לילו וסטיץ׳״ שלו נהפך לסרט חצי-מונפש. במקרה של הדרקון, דבלואה עצמו אחראי לעיבוד המחודש, כפי שהיה עם טרילוגיית האנימציה. הסיפור זהה: ויקינגים נגד דרקונים במשך עידנים, עד שהבן של ראש הכפר מתיידד עם דרקון שחור ופצוע, מאיים להביא שלום לארץ המורגלת במלחמה נצחית. ג׳רארד באטלר הוא המדבב היחיד ששב לגלם בגופו ולא רק בקולו את הדמות מהסרט המקורי, סטואיק מנהיג הוויקינגים. עוד בקאסט: ניק פרוסט בתור גובר הנפח שגם מאמן את הנערים ללוחמה בדרקונים, מייסון תיימז (״בלאק-פון״) בתפקיד הראשי של היקאפ הצעיר, מושא תשוקתו הצעירה היא ניקו פארקר (הבת של ג׳ואל מ״האחרונים מבינינו״ בסדרה ושל טנדיווה ניוטון במציאות). הדרקון, טות׳לס, הוא ממש אותו דרקון כי לא טרחו לשנות את העיצובים של אדוני השמיים. בכל זאת, יש כבר הרבה צעצועים וסחורה נלווית עם העיצוב המקורי. הוכחה בתמונה לעיל.

חיות מסוכנות (Dangerous Animals) – נישאר בשפה האנגלית עם סרט שיכול היה להיות שמו של הסרט הקודם, בערך. אבל רק בשם, כי מדובר במותחן אימה אוסטרלי שהיה סרט חצות בפסטיבל קאן והגיע במהירות לקולנועים. האסי הריסון מגלמת גולשת גלים שמוצאת עצמה על ספינתו של רוצח סדרתי בעל אובססיה מסוכנת לכרישים. כי סתם להיחטף על ידי מטורף כבר לא מספיק לאוסטרלים, הוא צריך לרצות להאכיל את קורבנותיו לכרישים. מגלם אותו ג׳יי קורטני, הלא הוא קפטן בומרנג (סליחה אם רק אני זוכר את הקשקוש הזה), בסרט של שון בירן על פי תסריט הביכורים של ניק לפרד. תמונה מתוך הסרט, להלן.

גניבות קטנות (La Pie voleuse / Stealing Angel) – סרטו החדש של רובר גדיגיאן, מותג בפני עצמו בקרב הקהל הישראלי בשלב זה (״שלגי הקילימנג׳רו״, ״והחגיגה נמשכת״). היוצר הצרפתי שב ללהק את זוגתו, אריאן אסקריד, הפעם בתפקיד ראשי כאישה לא צעירה שמטפלת בקשישים ממנה. היא סועדת אותם אבל נזקקת בעצמה לעזרה כספית. היא מוצאת השלמת הכנסה לא מוסרית בגניבות קטנות מאותם אנשים שהיא מעניקה להם טיפול מסור והם בתמורה מעריצים אותה, מבלי לדעת שכספם הנעלם נוחת בכיס שלה. עוד בקאסט: ז'אן-פייר דארוסן, ז'ראר מיילאן.

משנות את הכללים (Petites Mains / Striking the Palace) – מדרמה צרפתית לקומדיה צרפתית, עם בסיס דרמטי. השם באנגלית לקוח משמו של המלון בו מתרחשת העלילה, מלון פאלאס בעיר פריז, עלילה שמתמקדת בצוות החדרניות. דרך דמותה של החדשה בצוות (לוסי שארל-אלפרד), נחשף עולמן של הוותיקות, חלקן גם לא צעירות בגיל. הגעתה לקבוצה משנה את הדינמיקה ומאחד את החדרניות סביב הזכות לתנאי העסקה הוגנים יותר, מה שמוביל אותן להפגין מחוץ למקום העבודה בדיוק בזמן שבוע האופנה הפריזאי. הן אף עורכות שבוע אופנה משלהן, בסרט של נאסים שיקאווי ובו מככבות גם קורין מאסירו ומארי-סוהנה קונדה.

טיטאן: האסון של אושן-גייט (Titan: The OceanGate Disaster) – נחזק את ההיצע הקיים בקצת סטרימינג, תחילה עם סרט שזמין מאתמול בנטפליקס ומתחילת החודש בפסטיבל הקולנוע של טרייבקה (אני כבר לא בניו-יורק כדי לדווח ממנו, לצערי). מדובר בסרט תיעודי די מקיף על אסון הצוללת מלפני כשנתיים, אז חמישה אנשים קיפחו את חייהם בניסיון להגיע אל שרידי הטיטאניק. כולל מייסד החברה שבנתה את כלי השיט, סטוקטון ראש. בסרט של מארק מונרו, מפיק בדרך כלל (״איקרוס״), הוא לגמרי הנבל בסיפור.

אקו ואלי (Echo Valley) – נסיים עם סרט חדש בשירות אפל+ החל ממחר (שישי 13.6), בהשתתפות סידני סוויני. יש סיבות קצת יותר ותיקות ומוערכות לצפות בו, למשל ג׳וליאן מור, פיונה שו וקייל מקלכלן, אבל אני חש שזה יהיה ״החדש של סידני סוויני״ בכל כלי התקשורת. הבמאי הוא מייקל פירס (״חיה״, ״פלישה״) והעלילה מבטיחה דרמת מתח שמתרחשת במקום מבודד ששמו כשם הסרט באנגלית, לכן הרשתי לעצמי לתעתק ולא לתרגם לעברית. מור מגלמת את הגיבורה שמתגוררת שם מבחירה ומגדלת סוסים, כאשר אל ביתה מגיעה הבת שלה (ס״ס), רועדת מפחד ומכוסה בדם שאינו שלה. כך מתחיל התקציר, הטריילר מגלה קצת יותר לטובת מי שהסתקרנו.