• פרסי אופיר 2018: חזרה מהפגרה אל שלב ההכרעה
  • סרטים חדשים: ״אימה במצולות״ וגם
  • לקראת פסטיבל ונציה 2018: 50 סרטים מסקרנים
  • ״תוכנית בריחה 2: הגיהנום״, סקירה בשידור חי
  • ״נקודת שוויון 2״, סקירה
  • ״קיר״, סקירה מפסטיבל אנימיקס 2018
  • ״המרגל שזרק אותי״, סקירה
  • פרויקט כל סרטי סטיבן קינג - פרק 11
  • פסטיבל ירושלים 2018: דיווח רביעי כולל זוכים
  • המלצות סינמטקים - מהדורת אוגוסט 2018
  • אימת החודש - יולי 2018
  • ״נקמה״, סקירה מיוחדת לכבוד הגעה לצפייה ביתית
  • ״הבלתי רשמיים״, סקירה
  • משימה בלתי אפשרית: התרסקות
  • מכשפות בקולנוע: מבט על ייצוג נשי בתרבות הפופולרית

לקראת פסטיבל ונציה 2018: תצפית אל 50 סרטים מסקרנים

13 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

ההודעה על הסרטים שיתחרו בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה התקבלה בעולם הקולנוע בשילוב של התלהבות מן הכמות המרשימה של במאים גדולים אשר יציגו בפסטיבל, יחד עם אכזבה מן השמרנות שבאה לידי ביטוי בבחירה של במאית אחת בלבד לתחרות וייצוג קטן מאוד לקולנוע הלא מערבי. אבל פסטיבל ונציה הוא לא רק התחרות הרשמית הזוהרת ובמסגרות המשנה ניתן לזהות יצירות מאתגרות יותר ומגוון רחב יותר של נושאים ושל תעשיות קולנוע.

בפוסט זה אני עורך תצפית לקראת 50 סרטים שמסקרנים אותי מתוך כל המסגרות של הפסטיבל, כולל כל סרטי התחרות הרשמית. אני צפוי להיות השנה בפסטיבל ואני מתחייב מראש שלא אצליח לצפות בכל הסרטים הללו במהלכו, ויותר מסביר שאצפה דווקא בסרטים שבשלב זה חמקו מעיני. מבט ראשוני על הלו"ז חושף כמה דילמות קשות של התנגשות בזמני הקרנה.

כפי שאפשר יהיה לראות בהמשך, ציינתי גם את המסגרת בה יוצג כל סרט. מלבד התחרות הרשמית, יש ייצוג בולט לסרטים "מחוץ לתחרות" – זאת מפני שכמעט כל הקולנוע התיעודי נכנס לקטגוריה הזו, כמו גם סרטים של יוצרים בעלי שם שהפסטיבל עדיין מעריך אותם ולא מסוגל לוותר על הקרנה של סרטיהם. המסגרת התחרותית השנייה בחשיבותה בפסטיבל קרויה "אוריזונטי", "אופקים" בעברית, היא מציגה גם יותר סרטי ביכורים והשתדלתי לתת גם לה ביטוי. מסגרת רשמית אחרת קרויה "סקונפיני" ובעבר נקראה ״סרטים בגן״. החלטתי לוותר עליה עקב ניסיון עגום עם הסרטים שהוצגו בה בעבר, כאשר הסרט הבולט שיוצג בה השנה הוא גרסה ארוכה יותר של ״עץ החיים״ של טרנס מאליק. בנוסף למסגרות אלו, בוונציה מתקיימות גם שתי מסגרות עצמאיות שנבחרות בידי לקטורים אחרים – "שבוע המבקרים" ו"ימי ונציה", גם להם מצאתי מקום בתצפית זו.

לא הכנסתי לרשימה זו סרטים ישראליים, בהם שני סרטים במסגרת "אופקים": ״עירום״ של ירון שני בו כבר צפיתי בהקרנות אקדמיה, ״תל אביב על האש״ של סאמח זועבי שיוקרן בקרוב בפסטיבל חיפה, וגם שני סרטים של עמוס גיתאי. אחד מהם (״מכתב לידיד מעזה״) כבר הוקרן בפסטיבל ירושלים והשני, ״רכבת קלה בירושלים״ מתרחש בעיר, כנובע משמו. כמו כן, הגר בן-אשר תציג בפסטיבל את ״נשים מתות מהלכות״, עליו כבר אורון כתב בטרייבקה. אני מקווה לנסות לתפוס את כל הסרטים הללו בפסטיבל, אך הם מחוץ לדירוג בגלל היעדר יכולת להשוות.

למי שבמקרה נמצא באזור ונציה בזמן הפסטיבל – בהחלט ניתן לקנות כרטיסים גם בתור קהל ואם תוותרו על להיות נוכחים בפרימיירה עם השחקנים, המחיר אפילו סביר (אך מחיר השהות בעיר – לא). למסגרות הקטנות ניתן להיכנס חינם, אך צריך להגיע לקופות מוקדם ביום ההקרנה על מנת לקחת קופון כניסה להקרנה. הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-29 באוגוסט וה-8 בספטמבר, הנה חלק ממה שניתן לצפות לו, על פי דירוג אישי מן המקום ה-50 ברשימה הפרטית שלי ועד לסרט המצופה של הפסטיבל עבורי. רוב השמות העבריים אינם רשמיים.

50.
A Star Is Born
כוכב נולד
(מחוץ לתחרות)

במאי: בראדלי קופר
ציפיות: מדובר בגרסה הוליוודית חמישית (באופן רשמי, יש עוד כמה וריאציות) לסיפור על כוכב גדול שמאתר כישרון צעיר, השניים מתאהבים, הקריירה שלה ממריאה בעוד תהילתו דועכת והוא מתדרדר גם במצבו הנפשי ובהתמכרות לאלכוהול. קופר מביים לראשונה בקריירה פרויקט שתחילה פותח בידי קלינט איסטווד, ולצידו משחקת, לייידי גאגא, בפעם הראשונה בסרט קולנוע אבל אישה שלמעשה תמיד די משחקת. בעוד במקור מדובר בסיפור של כוכבי קולנוע, כאן מדובר בסיפור אהבה בין מוזיקאים, בדומה לגרסת שנות ה-70 עם ברברה סטרייסנד וכריס כריסטופרסון. הקאסט המגוון כולל גם את דייב שאפל וסם אליוט.

49.
Isis, tomorrow. The lost souls of Mosul
דעא"ש, מחר. הנשמות האבודות של מוסול
(מחוץ לתחרות)

במאים: פרנסצקה מנוצ'י, אליסיו רומנזי
ציפיות: אם הכותרת של הסרט התיעודי הזה לא אומרת הכל, אציין שהנשמות האבודות הם של ילדים שנותרו בעיר אותה כבש הארגון האכזרי ולמעשה גדלו תחת השגחתו, חלקם אומנו להיות מחבלים מתאבדים. הסרט הזה שובץ להקרנת בכורה באולם הראשי של הפסטיבל, שמה מרמז על כך כי הוא צפוי להמשיך לעורר עניין.

48.
L'enkas
ל'אנקס
(אופקים)

במאית: שרה מרקס
ציפיות: סרט הביכורים הזה צד את עיני בגלל ההשתתפות של סנדרין בונר בתפקיד משנה – היא מגלמת אם לצעיר שיוצא מן הכלא ומסרב לקחת אחריות על חייו. כשמצבו הכלכלי נעשה דחוס, הוא יוצא ביחד עם חברו המכור סמים מהולים בשורה של מסיבות, בסרט שיהיה סרט מסע, כפי שנרמז מכך ששם הגיבור הוא יוליסס.

47.
Introduzione all’oscuro
בית הקיץ
(מחוץ לתחרות)

במאי: גסטון סולניצקי
ציפיות: הבמאי הארגנטינאי-יהודי (״פפירוסן״ שלו זכה בפרס החוויה היהודית בפסטיבל ירשלים 2012) יצר סרט מחווה לקולנוען ומנהל פסטיבל הקולנוע של וינה, האנס אורך. הסרט יהיה מחווה אישית דרך סרטים אהובים והוא מסווג כ"לא בדיוני" בידי הפסטיבל, מה שלרוב אומר תיעודי, אך דומני כי סרט זה יכלול גם אלמנטים ניסיוניים יותר.

46.
Driven
דרייבן
(מחוץ לתחרות, סרט נעילה)

במאי: ניק האם
ציפיות: המשבצת של סרט נעילה לרוב שמורה לשובר קופות הוליוודי פונטציאלי, בעוד ניק האם הבריטי הוא במאי ותיק וסביר שלרוב מקבל הערכה ביקורתית צנועה ולא כוכבים גדולים או להיטים. אבל דומה כי הקסם של הסרט הוא הנושא שלו – ביוגרפיה של ג'ון דלוריאן, מפתח המכונית המוזרה שדרכה ניתן לנוע בזמן. כשלון המכונית המוזרה שעיצב נובע גם ממאמץ של הממשל האמריקאי להפיל אותו, עם או בלי קשר לחברות שלו עם גנגנסטרים או למעורבות לכאורה בעסקות סמים גדולות. לי פייס מככב.

45.
El Pepe, A Supreme Life
פפה, חיים יוצאי דופן
(מחוץ לתחרות)

במאי: אמיר קוסטוריצה
ציפיות: סרטיו התיעודיים של הבמאי הסרבי פחות מהוללים מסרטיו העלילתיים אך גם בהם יש לו חיבה לדמויות גדולות מן החיים והפעם הוא מתמקד בנשיא אורוגוואי לשעבר, חוסה "פפה" מוחיקה, שהפך מחקלאי ללוחם גרילה ולאחד מן הפוליטקאים המשפיעים בדרום אמריקה. קוסטוריצה משוחח עמו כפי שלפני מספר שנים שוחח עם דייגו מראדונה.

44.
Keep Going
ממשיך
(ימי ונציה)

במאי: יואכים לאפוס
ציפיות: הבמאי של ״אחרי האהבה״ חוזר בסרט על גרושה שלא מצליחה למנוע מבנה המתגבר להיכנס לתגרות אלימות. אז היא מחליטה שהם יצאו ביחד למסע רכיבה בקירגיסטן. חלקו השני של התקציר יותר מפתיע מן החלק הראשון.

43.
The Day I lost my shadow
היום בו איבדתי את הצל שלי
(אופקים)

במאית: שאודאדה קאדאן
ציפיות: סרט ביכורים של במאית סורית שחיה בצרפת ועוסק בשלבים המוקדמים יחסית של מלחמת האזרחים דרך סיפור אנושי. אישה שבעלה עובד בערב-הסעודית יוצאת לחפש בלון גז אשר יאפשר לה לחמם את הבית ולבשל לבנה בן ה-8, מה שהופך למסע מפרך בין יומיים ברחובות דמשק.

42.
The Great Buster
באסטר הגדול
(מחוץ לתחרות)

במאי: פיטר בוגדנוביץ'
ציפיות: אני לא מצפה שסרט התעודה של בוגדנוביץ' אודות ענק הקולנוע האילם באסטר קיטון יחדש לעומת הסרט המקיף שיצרו בעבר דיוויד גייל וקווין בראונלאו. אני כן מצפה שיהיה מהנה בכל שנייה ויאפשר לצפות שוב בגאגים הקומיים האדירים, שלא לדבר על הפעלולים שקיטון ביצע בעצמו, שעדיין שמים בכיס הקטן את מה שטום קרוז עושה בימינו.

41.
Screwdriver
מברג
(מחוץ לתחרות)

במאי: באסם חארבאווי
ציפיות: ייתכן וזה הסרט היחיד שניתן להניח מראש כי ונציה יהיה המקום היחיד בו אוכל לצפות בו כראוי, שכן מדובר בהפקה פלסטינית-אמריקאית. הסרט עוסק באסיר בטחוני שחוזר לגדה המערבית כגיבור, אך הוא חש שאינו ראוי ליחס המעריץ שהחברה מגלה כלפיו.

40.
Close Enemies
אויבים קרובים
(התחרות הרשמית)

במאי: דיויד אואלהופן
ציפיות: הסרט הצרפתי היחיד בתחרות הרשמית נשען על תבנית עלילית מוכרת של סרטי פשע: שני חברי ילדות, אחד גדל להיות שוטר והשני פושע מוצאים את עצמם בעימות בו יצרכו להיאבק/להיעזר אחד בשני על מנת לשרוד, כל אחד בעולמו.

39.
The Summer House
בית הקיץ
(מחוץ לתחרות)

במאית: ולריה ברוני טדסקי
ציפיות: גם מחוץ לתחרות מנהלי הפסטיבל לא מצאו מקום להרבה לבמאיות. הבחירה דווקא בסרט של מי שהיא כוכבת קולנוע איטלקית יכולה להיראות כעלה תאנה, אבל ברוני טדסקי הוכיחה בעבר כישרון גדול לפני המצלמה וחוכמה מאחוריה. היא מגלמת במאית אשר מנסה להתגבר על פרידה רומנטית ולכתוב סרט חדש בעודה בחופשה בדרום צרפת, ובין היתר פוגשת עוד כוכבת שהפכה לבמאית, ולריה גולינו (לא בתפקיד עצמה).

38.
M
(שבוע המבקרים)

במאית: אנה אריקסון
ציפיות: מסגרת המשנה של המבקרים טרם איכזבה אותי, אבל אין לי כל יכולת לנבא מה יבלוט מתוכה, שכן כולה מורכבת מסרטי ביכורים שלא שמעתי עליהם דבר וכולם מבטיחים. יש לציין כי בניגוד למסגרות האחרות, האתר של שבוע המבקרים כן כולל תקצירי סרטים וביוגרפיה של הבמאים, כך שיכולתי לבחור את מה שנראה כפרויקט הייחודי ביותר: סרט של מוזיקאית פינית שיעסוק בקשר בין סקס ומוות ואיך הם מתערבבים עבור כולנו. בגלל הכותרת, נא לא לבלל עם: 1. הסרט הקלסי של פריץ לאנג באותו שם. 2. הסרט באותו שם של שרה פורסטייה שהוקרן בונציה בדיוק לפני שנה, (ובארץ תחת השם ״מו״).

37.
Shadow
צל
(מחוץ לתחרות)

במאי: ז'אנג יימו
ציפיות: אפוס נוסף של הבמאי שלימד אותנו עד שסינים יכולים לעוף וזה מרהיב, אמור להיות מדורג במקום גבוה בהרבה. במיוחד כאשר הוא חוזר למאה השלישית לספירה על מנת לספר עוד סיפור אלים על מאבקי כוח בחצר מלוכה אי שם במה שהיום הוא סין. זה בטח יהיה מרהיב לצפייה, אבל הבחירה לשים את הסרט מחוץ לתחרות וגם להעניק ליימו את פרס "הלל ליוצר הקולנוע" (שהוא לא פרס מפעל החיים בעל השם הטיפוסי יותר של הפסטיבל) מרמזים על כך שהסרט מוקרן בגלל הישגי העבר של הבמאי ואולי פחות בגלל האיכות שלו כיצירה עצמאית. בנוסף, יש לציין כי יימו כבר יותר מעשור לא ממש משחזר את ימי השיא שלו.

36.
Capri-Revolution
מהפכת קפרי
(התחרות הרשמית)

במאי: מריו מרטונה
ציפיות: סרטים איטלקיים בתחרות בוונציה מעוררים חשד, שכן מובן שמנהלי הפסטיבל חייבים לבחור ייצוג מסוים לתוצרת המקומית במסגרת היוקרתית ביותר. אולם המקרה של הסרט הזה מיוחד: מרטונה הוא אומנם אחד משלושה במאים איטלקיים בתחרות, אבל הוא היחיד שסרטו לא ידבר בעיקר אנגלית. הסרט מתרחש באי קפרי בשנת 1914 ועוסק במפגש בין רועת-צאן מקומית (פירוש שם האי באיטלקית הוא ״עז״) לקומונה של אמנים צפון-אירופאים הרואים באי עתיר הצוקים אתר התבודדות מושלם ליצירה אמנותית וחשיבה שמאלנית. המסורת של האי והתמורות בעולם יחשפו פערים רבים.

35.
My Brilliant Friend
החברה הגאונה
(מחוץ לתחרות)

במאי: סאבריו קוסטנזו
ציפיות: לא סרט אלא שעתיים ראשונות מתוך מיני-סדרה, אבל איזו מיני-סדרה – עיבוד טלוויזיוני לסדרת הרומנים המופתית של אלנה פרנטה, התופעה הספרותית המעניינת של ימינו. סוג של ״הארי פוטר״ איכותי לאנשים מבוגרים. נתחיל לעקוב אחר החברוּת ארוכות השנים ומלאת המשברים בין לינה (או לילה, ובמקור רפאלה) ולנוצ'ה (או לנו ובמקור אלנה), שנולדו בשכונה מאוד ענייה בנאפולי וגילו בגיל צעיר חיבה ללמידה. קוסטנזו נראה רחוק מלהיות הבחירה הנכונה לעיבוד הרומנים הללו לסדרה ונדמה כי מה שלא יעשה הוא יזכה לביקורת, אבל דומני כי רוב הקוראים יתקשו לעמוד בפיתוי ויצפו בסדרה, שהודות ל-HBO בטח גם תגיע אל שירותי ה-VOD בארץ.

34.
Killing
הרג
(התחרות הרשמית)

במאי: שיניה טסוקאמוטו
ציפיות: הסרט האסייתי הזה הוא לאו-דווקא הסרט הצפוי בפסטיבל שיש שסבורים שהוא אליטיסטי, אלא סרט ז'אנר של במאי/כוכב בעל מעמד קאלט עבור חובבי פעולה. כותרת הסרט לא משאירה יותר מדי מקום לתהיות לגבי אופי היצירה. הסרט עוסק בסמוראי שאין לו אדון לשרת וכנראה יתרחש באמצע המאה ה-19, כלומר בשלהי תקופת הסמוראים. באורך של 80 דקות בלבד, זה יכול להיות המערנן של התחרות (בה הסרט השני הכי קצר הוא בן 106 דקות), אם כי במבט על יתר הסרטים שידורגו גבוה יותר בדירוג שלי, לפחות במדד כמויות הדם צפויה לו תחרות.

33.
Your Face
הפנים שלך
(מחוץ לתחרות)

במאי: טסאי מינג ליאנג
ציפיות: הבמאי הפיוטי/פרובוקטיבי טסאי מינג ליאנג הכריז על פרישה מבימוי סרטים עלילתיים ב-2013, אחרי ״כלבים משוטטים״ ומאז מקפיד לעמוד במילה שלו אך לייצר לפחות סרט אחד בשנה, כל עוד לא מדובר בסרט עלילתי באורך מלא. הסרט החדש שלו הוא תיעודי ואם הייתי מצליח לגלות פיסת מידע נוספת הייתי מדרג אותו יותר גבוה – בינתיים אני רק יודע שהוא יוצג בפסטיבל.

32.
On My Skin
על העור שלי
(אופקים, סרט הפתיחה של המסגרת)

במאי: אליסיו קרמוניני
הציפיות: סרט איטלקי מקבל את הכבוד לפתוח את המסגרת השנייה בחשיבותה. קרמוניני חוזר אל פרשה שהסעירה את איטליה לפני כעשור: צעיר רומאי נעצר על פשע זוטר ומת במאסר בנסיבות מסתוריות. הסרט יעקוב אחריו ואחרי משפחתו בשבוע האחרון לחייו ומארגני הפסטיבל רמזו כי לא מדובר רק בשחזור של המקרה, שהוא מעניין למדי בכל מקרה.

31.
Process
הליך
(מחוץ לתחרות)

במאי: סרגיי לוזניצה
ציפיות: אחרי שהציג השנה סרטים חדשים בפסטיבלים של ברלין וקאן וביקר גם בפסטיבל ירושלים, הבמאי האוקראיני הפורה משלים טריפל של פסטיבלים אירופאים גדולים בשנה אחת, עם סרט תיעודי חדש החושף עוד גוון בהיסטוריה העמוסה והסבוכה של מזרח אירופה: שחזור של אחד ממשפטי הראווה הראשונים שערך סטלין בראשית שנות ה-30 על מנת לבסס את שלטונו ולהטיל אימה גם על תומכיו. הסרט יעשה שימוש בחומרי ארכיון נדירים וגם בשחזורים ומדובר בהפקה הולנדית, בעוד הבמאי חי בגרמניה בשנים האחרונות וסרטיו כמעט תמיד עוסקים בברית המועצות לשעבר בדרך זו או אחרת (לפעמים העבר נידון דרך ההווה).

30.
22 July
22 ביולי
(התחרות הרשמית)

במאי: פול גרינגראס
ציפיות: כאשר הוא לא עושה סרטים עם ג'ייסון בורן, גרינגראס מתמחה בשחזורים ריאליסטים של אירועי חדשות. זה מה שהוא צפוי לעשות גם בסרט הזה, שעוסק בפיגוע בו נרצחו 77 בני נוער נורווגים, במחנה קיץ של משפחות ממפלגת השלטון במדינה. לא לבלל עם ״U 22 July״ סרט נורווגי על אותו מקרה שהציג בפסטיבל ברלין מוקדם יותר השנה וסיפר את כל הסיפור בשוט אחד ומבט על דמות אחת. גרינגראס יציג את הסיפור דרך שלושה קווי עלילה: של בני הנוער, הוריהם הפוליטיקאים, ועורכי דין במשפט שנערך לרוצח.

29.
At Eternity's Gate
בשער הנצח
(התחרות הרשמית)

במאי: ג'וליאן שנאבל
ציפיות: אף אחד לא באמת צריך עוד סרט ביוגרפי על וינסנט ואן גוך. היו רבים כאלו בתולדות הקולנוע, כולל ״לאהוב את וינסנט״ מהשנה שעברה. אבל אולי במאי כמו ג'וליאן שנאבל,שזכה לתהילה קודם כל כצייר וחוזר לעשות ביוגרפיה של אמן שמת צעיר בדומה לסרטו הראשון ״בסקיאט״, יכול לתת דגש מקורי לסיפור שכבר סופר וסופר שוב. ז'אן קלוד קרייר הגדול שותף לתסריט והקאסט כולל את ווילם דפו בתור ואך גוך, רופרט פרינד בתור אחיו תיאו, אוסקר אייזק בתור גוגן וגם עמנואל סנייה, מתייה אמלריק ונילס ארסטרופ.

28.
C'est ça l'amour
זאת האהבה
(ימי ונציה)

במאיתקלייר בורגר
ציפיות: קלייר בורגר זכתה במצלמת הזהב על הסרט ״פארטי גירל״ אך זהו הסרט הראשון שהיא מביימת בלי שותפים. נראה כי העיסוק בחיי משפחה בצורה מדודה ימשך לאפיין גם את סרטה הנוכחי, המתמקד בגבר שאשתו נעלמה במפתיעה והוא מוצא את עצמו מתחזק לבדו בית שכולל גם שני מתבגרים – המבוגר יותר כבר רוצה לעזוב והצעירה מאשימה את הגיבור בהיעלמות האם.

27.
Ville Neuve
יישוב חדש
(ימי ונציה)

במאי: פליקס דופור-לאפירייר
ציפיות: אני תמיד סקרן לגבי סרטי אינמציה באחת מן המסגרות הרשמיות ולכן מעלה ציפיות לסרט הביכורים הקנדי הזה, של במאי שיצר מספר סרטי אנימציה קצרים וגם סרטים תיעודיים. העלילה עוקבת אחר אלכוהליסט המנסה להיגמל על ידי מעבר לבית של ידיד, תוך שהוא משכנע את אשתו לשעבר לעזור לו. האינמציה בשחור-לבן נראית יוצאת דופן.

26.
Never Look Away
לעולם אל תפנה מבט
(התחרות הרשמית)

במאי: פלוריאן הנקל פון דונרסמארק
ציפיות: הבמאי הגרמני ששמו ארוך מדי על מנת שאכתוב אותו שוב חוזר, שמונה שנים אחר הכישלון הגדול שלו בארה"ב עם ״התייר״. הוא שב לא רק אל מולדתו, גרמניה, אלא גם לעסוק במזרח גרמניה בה עסק בסרט שהקנה לו תהילת עולם, ״חיים של אחרים״. גיבור הסרט הנוכחי הוא צייר שברח מן המזרח למערב, אך עודנו רדוף בידי זיכרונות מן החיים תחת המשטר הקומוניסטי וקודם לכן המשטר הנאצי. אהבה חדשה בחייו מעלה את יכולתו היצירתית ואת היכולת להתמודד עם שדי העבר. בתפקיד הראשי ישחק פול שילינג, פאולה בייר תהיה האופציה הרומנטית וסבסטיאן קוך שב לשתף פעולה עם הבמאי לאחר הלהיט זוכה האוסקר שכבר הזכרתי.

25.
Manta Ray
מאנטה ריי
(אופקים)

במאי: פהוטיפונג ארונפאנג
ציפיות: אם כבר להמר על סרט ביכורים, אני תמיד נהנה ללמוד עוד שמות של במאים תאלינדים שלא אצליח לזכור או לבטא. ארונפאנג (לא כך אמורים לכתוב את זה) הוא צלם ותיק בתיאלנד ובסרטו הראשון כבמאי הוא עוסק בדייג המכניס לביתו פליט פצוע שמצא ביער. הפליט לא דובר את השפה אבל לאחר שהדייג נעלם, הוא מתחיל להחליף אותו בצדדים שונים של החיים, כולל בזוגיות עם אשתו.

24.
Aquarela
אקוורלה
(מחוץ לתחרות)

במאי: ויקטור קוסאקובסקי
ציפיות: היוצר הרוסי הפיוטי חוזר בסרט חדש ומופשט בנושא מים ככוח טבע שהאדם לא מודע לעוצמתו, במיוחדד בעידן של שינויי אקלים, אך הבמאי לוכד צדדים רבים של האישיות של מים כבסיס לחיים בכדור הארץ. קוסאקובסקי (״בלוויםשקט!״ ועוד) הוא משורר קולנועי ובסרט זה הוא מצלם ביחס נדיר של 96 פריימים לשנייה, מה שמבטיח חוויה לא שגרתית לעיניים.

23.
?What You Gonna Do When the World's on Fire
מה תעשה כשהעולם עולה באש?
(התחרות הרשמית)

במאי: רוברטו מינרוויני
ציפיות: סרט איטלקי בתחרות כאמור מהווה חשש, אבל סרט תיעודי בתחרות מכפה על כך ויותר. סרטו של מינרוויני מצטרף לשורה ארוכה של סרטים המהרהרים על מצב האפרו-אמריקאים בדרום ארה"ב, במקרה של סרט זה לאחר סדרת מקרי רצח ברוטאליים של גברים אפרו-אמריקאים. לא נושא מקורי אבל הבמאי האיטלקי יכול לספק עין חיצונית לסיפור האנושי הטעון והלא פטור.

22.
Non Fiction
ספרי עיון
(התחרות הרשמית)

במאי: אוליבייה אסייאס
ציפיות: אסייאס מציג לא במגרש הביתי שלו בקאן אלא בוונציה, והדבר יכול להצביע על תוצאה לא אחידה, כמו רוב סרטיו בשנים האחרונות. אבל הפסק שיתוף הפעולה עם קירסטן סטיוארט יכול לעשות לו טוב, כאשר הפעם הוא עוסק בקשר בין סופר לעורך, שניהם מתמודדים עם משבר אמצע החיים ומשבר במערכת היחסים שלהם. גיום קאנה ובעיקר ג'ולייט בינוש הופכים את הסרט למסקרן בגזרת צוות השחקנים.

21.
American Dharma
דהרמה אמריקאית
(מחוץ לתחרות)

במאי: ארול מוריס
ציפיות: ארול מוריס מתמחה בראיונות טבעיים עם אנשים בעלי סיפורים מאוד יוצאי דופן. בסרט זה הוא פוגש את אחד מן המראויינים הכי מוזרים והכי מפרוסמים שלו – סטיב באנון, איש תקשורת שהיה אחד מראשי הקמפיין של דונלד טראמפ וגם בכיר בבית הלבן לזמן קצר מאוד במהלכו (וגם לפניו) הסתכסך עם כל העולם. לא פשוט להיות האיש הכי שנוי במחלוקת בממשל אמריקאי שדומה שהוא הכי שינוי במחלוקת אי-פעם, ובאנון עשה זאת בפער גדול. מוריס הוא בדיוק הבמאי שיצליח למוצא בו את הפן האונשי ובו זמנית למצוא סמל למצב הביזארי של האנושות בימינו.

20.
First Man
האדם הראשון
(סרט הפתיחה, התחרות הרשמית)

במאי: דמיאן שאזל
ציפיות: אחרי ״לה לה לנד״ זוהי הפעם השנייה בשלוש שנים בה שאזל פותח את הפסטיבל עם סרט בכיכובו של ריאן גוסלינג. לראשונה בקריירה, הבמאי נוטש את העיסוק במוזיקה, אבל התמה של הקרבה אישית של החיים הפרטים למען המטרה נותרת גם בסרט ביוגרפי על חייו של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח. הסרט ינסה לייצר חוויה קצבית ולהימנע מן הבעיות הטיפוסיות לסרטים ביוגרפיים, בעוד דומה כי חיי המשפחה ובעיקר היחסים עם אשתו של ארמסטרונג, המגולמת בידי קלייר פוי, יתפסו תפקיד חשוב בסרט שרבים מנבאים לו פרסים רבים בהמשך השנה.

19.
The  Favourite
המועדפת
(התחרות הרשמית)

במאי: יורגוס לנתימוס
ציפיות: הסרט השלישי של הבמאי היווני בשפה האנגלית (אחרי ״הלובסטר״ ו״להרוג אייל קדוש״) הוא סרט היסטורי המתרחש בחצר המלוכה באנגליה במאה ה-18. אוליביה קולמן היא המלכה אן, רייצ'ל וייס היא חברתה הקרובה ובעלת סמכויות רבות של שליטה, בפועל ואמה סטון היא האישה החדשה אשר משנה את כל הדינמיקה. הטריילר לסרט כולל הרבה אימוני ירי ומי שמכיר את הבמאי יודע שדרמת התלבושות הזו בטח תתפוס כיוון אחר. לא תמיד אני מתחבר לביקורת הארסית של לנתימוס, אבל הוא תמיד עושה דברים ייחודים.

18.
Acusada
נאשמת
(התחרות הרשמית)

במאיגונזלו טובל
ציפיות: בתחרות בה כמעט כל הסרטים הם של במאים ידועים שהיה צפוי לראות אותם ברשימה, קבלה של סרט ביכורים מארגנטינה נראית יוצר דופן וזה מעורר עניין ותקווה. בין היתר טובל פיתח את התסריט לסרט וזכה במעניק בחממת התסריטאות של סם שפיגל בירושלים, למי שהקשר מקומי יגדיל את רמת העניין שלו. באנגלית הסרט קרוי כרגע על השם הגיבורה שלו, דולורס, סטודנטית שחברתה הטובה נרצחת ושנתיים מאוחר יותר היא מואשמת בפשע. המשפחה נרתמת להגנתה, אך המשפט מעלה מתחים וסודות מן העבר. גאל גרסיה ברנאל משתתף, מה שאולי תרם לנוכחות של הסרט במשבצת המכובדת.

17.
Charlie Says
צ'ארלי אמר
(אופקים)

במאית: מרי הארון
ציפיות: שנה לפני טרנטינו, הבמאית הקנדית חובבת הדמויות הקיצוניות (״אמריקן פסיכו״, ״אני יריתי באנדי וורהול״) מגישה את הסרט שלה על הרציחות שבוצעו בלוס אנג'לס בהוראות הגורו צ'ארלס מנסון. היא מתמקדת בשלוש נשים שנידונו למוות על חלקן ברציחות אך עם ביטול עונש המוות נוצר בכלא קשר ביניהן לבין צעירה שהופקדה על חינוכן, בעודן מתחילות לעכל את הפשעים שביצעו.

16.
Women Making Films: A New Road Movie Through Cinema
נשים עושות סרטים: סרט מסע חדש מבעד לקולנוע
(מחוץ לתחרות)

במאי: מארק קאזינס
ציפיות: לפני מספר שנים יצר קאזינס, היסטוריון קולנוע ובמאי, סרט אפי בשם ״סיפור של קולנוע: אודיסאה״ אשר הציג את תולדות הקולנוע כמהלך מתמשך של יצירה, אך משהו בסרט הזה לא זכה לייצוג מספק. כעת הוא יוצר סרט ארוך אף יותר (כ-16 שעות) שיורכב כולו מסרטים שביימו נשים. בפסטיבל ונציה יוקרן רק החלק הראשון מבין ארבעה, בני ארבע שעות כל אחד. טילדה סווינטון מפיקה ומספקת קריינות וכל הפרויקט הזה מעורר בי חשש לצד עניין ודילמה האם להתחיל במסע עכשיו, או לחכות שנה עד לסיום העבודה על כל החלקים. אבל מי יודע איך יהיה ניתן לצפות בהם.

15.
The Mountain
ההר
(התחרות הרשמית)

במאי: ריק אלוורסון
ציפיות: סרטה של יעל קיים לא חוזר לסיבוב נוסף בפסטיבל ונציה, אלא סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי ריק אלוורסון. עד כמה שידוע לי, סרטיו (״הקומדיה״, ״ירושלים החדשה״) עוררו עניין בארה"ב בפסטיבלים כמו SXSW וסאנדנס – אך טרם הוקרנו בארץ. התחרות הרשמית בוונציה מהווה קפיצת מדרגה עבורו וזה מה שגורם לי להעלות את הציפיות. בתחרות מרובה בסרטים הוליוודים או חצי הוליוודים, זה סרט שלא ציפו מן התחרות הרשמית לקחת, למרות נוכחות של שחקנים מוכרים כמו ג'ף גולדבלום וטיי שרידן, כך שיש מקום לחשוב כי משהו בסרט הרשים במיוחד את ועדת הקבלה. שרידין מגלם אדם שמתאושש מטראומה משפחתית ומתחיל לעבוד עם פסיכיאטר, שבין היתר מבצע כריתת אונה ומתמודד עם הפציינטים. הקאסט כולל גם את דני לאבן המצויין, אני מניח שבתור פציינט.

14.
Anons
הודעה
(אופקים)

במאי: מחמוט פאזיל ג'ושקון
ציפיות: שני סרטיו הקודמים של ג'ושקון, ״מחרוזת התפילה״ ו״הבלוז של יאזגוט״, מיקמו אות כאחד מן הכשרונות הצעירים של הקולנוע הטורקי החדש , הבונה דרמה עדינה בתוך עולם אותנטי. סרטו החדש יעקוב אחר לילה אחד בחיי ארבעה גברים ששוחררו מן הצבא הטורקי.

13.
Sunset
שקיעה
(התחרות הרשמית)

במאי: לסלו נמש
ציפיות: מקרה קיצוני של "מבחן הסרט השני". אחרי שיצר את "הבן של שאול" שהפך לסרט המדובר בעולם הקולנוע האמנותי והצית דיונים לגבי ייצוג השואה, כל כיוון אליו יפנה נמש ידרוש ממנו להוכיח את השליטה שלו במדיום בצורה שונה. אז הוא שוב פונה לסרט היסטורי, אבל הפעם הדגש הוא שונה. אישה שגדלה בבית יתומים מגיע לבודפשט בתקווה להשתלט על חנות שהייתה בבעלות הורים שלא ממש הכירה. היא צריכה להתמודד עם החברה השוביניסטית של 1913, סודות ותככים במשפחה שלא הכירה, וסביר להניח שגם עם האווירה הלאומנית המתוחה של לפני (אולי עד ראשית) מלחמת העולם הראשונה. הטריילר חושף הרבה צילומי תקריב של השחקנית הראשית, ג'ולי ג'אקוב, לצד שימוש אקספרסיבי בתאורה.

12.
The Nightingale
הזמיר
(התחרות הרשמית)

במאית: ג'ניפר קנט
ציפיות: אלא אם האבטחה תעצור אותה בטעות, קאנט היא הבמאית היחידה שתציג השנה סרט בפסטיבל ונציה. ואחרי סרט האימה האפקטיבי ״הבאבאדוק״ היא הרוויחה את מקומה ביושר. זה עוד מקרה של מבחן הסרט השני וגם כאן דומה כי יהיה שינוי סגנוני, בעוד הבמאית עוברת לעסוק בעבר של מולדתה, אוסטרליה, דרך סיפור על צעירה ממוצא אירי החיה בטסמניה והרודפת אחר שוטר שהרג את בעלה ובנה התינוק, ובדרך יוצרת קשר עם גבר אבוריג'יני. הפוסטר מבטיח דם על הפנים.

11.
Dragged Across Concrete
נגרר על אספלט
(מחוץ לתחרות)

במאי: ס. קרייג זאהלר
ציפיות: אשתקד, הסרט היחיד שהיה לי ממש קשה להיכנס אליו היה שיתוף הפעולה האלים הקודם של הבמאי זאהלר עם השחקן וינס ווהן. כעת הם חוזרים, מחוזקים במל גיבסון, לאפוס של שעתיים וחצי על שוטרים שנזרקים מן המשטרה בעקבות מעצר אלים. כתחליף הם מנסים להסתנן לתוך המאפיה והדברים מסתכבים משם. גם ג'ניפר קארפנטר ודון ג'ונסון משתתפים.

10.
Roma
רומא
(התחרות הרשמית)

במאי: אלפנסו קוארון
ציפיות: לראשונה מזה 17 שנה, קוארון חוזר לעבוד במולדתו מקסיקו ובספרדית, בתקווה לסרט שיהיה אישי יותר אחרי שסרטיו האחרונים הצטיינו בעיקר בפן הטכני. רומא שבכותרת היא לא בירת איטליה אלא שכונה במקסיקו סיטי שם חיה משפחה מן המעמד הבינוני בראשית שנות ה-70. חיי המשפחה עוברים שינוים עקב תמורות פוליטיות בהם טבח בסטודנטים מפגינים, אבל אני עדיין לא בטוח מה יהיה המוקד בעלילה ולא יודע עם עליי לצפות לשוטים בלתי אפשריים, כאשר במקום עמנואל לובצקי על הצילום מופקד הבמאי עצמו.

9.
Graves Without a Name
קברים בלי שמות
(ימי ונציה)

במאי: ריתי פן
ציפיות: הבמאי הקמבודי ממשיך לבחון את ההשלכות המתמשות של הרצח העם שביצע משטר הקמאר-רוז' במולדתו בשנות השבעים. הפעם הוא מתלווה לגבר שאיבד את כל משפחתו בעודו בן 13, במסע שנראה בלתי אפשרי לאיתור הקברים של קרוביו, מסע בעל גוון רוחני ודתי מן הפתיחה.

8.

The Sisters Brothers
האחים סיסטרס
(התחרות הרשמית)

במאי: ז'אק אודיאר
ציפיות: במאים אירופאים שעוברים לעבוד בארה"ב זה דבר שתמיד מעורר סקרנות לצד חשש, אבל אם הם עושים את זה במערבון הציפיות שלי עולות על החששות. אודיאר הוא במאי שתמיד הרשים אותי אך לא לגמרי סחף, אבל המחשבה על ג'ייק ג'ילנהול וג'ון סי. ריילי יוצאים על סוסים בעקבות חואקין פיניקס, בעלילה שמבטיחה גם חילופי נאמנות וטריילר המשלב בין אקשן, נופים ומה שנראה כמו גוון קל של הומור – הכל מצביע על כך שזה סרט שארצה לראות על המסך הגדול.

7.
Peterloo
פטרלו
(התחרות הרשמית)

במאי: מייק לי
ציפיות: בפעמים הקודמות בהן הבמאי הבריטי מיקם את סרטיו במאה ה-19, הוא עסק באמנים. הפעם הוא עובר לעשות מה שנראה כמו שינוי סגנוני מוחלט עבור מי שסרטיו נובעים מעבודה ארוכה עם השחקנים על פיתוח הדמויות – חזרה אל פיזור הפגנה לא אלימה למען רפורמות דמוקרטיות ב-1819 שהוביל לעשרות הרוגים. הסרט משווק כסוג של אפוס היסטורי, אבל מהיכרות עם לי הדגש בטח יהיה לא רק על הפעולה האלימה אלא גם על הפנים האנושיות, בתקווה משני צדי המתרס. הרתיעה הקלה נובעת מכך שהסרט לא הציג בקאן כמו רוב סרטי הבמאי (איני יודע אם ניסה להתקבל) ומן האורך, כשעתיים וחצי.

6.
Monrovia, Indiana
מונרוויה, אינדיאנה
(מחוץ לתחרות)

במאי: פרדריק וייזמן
ציפיות: הדוקומנטירסט הוותיק לא עוצר בגיל 88 ומייצר עוד דיוקן של מקום והאנשים החיים בו. כמו תמיד זה יהיה בלי דברי הסבר ובלי אדם בודד שיוביל את העניין, אם כי הפעם ייתכנו יותר דמויות חוזרות. זאת משום שבעיירה אותה הוא בחר לתעד חיים קצת יותר מאלף בני אדם ואף כי הוא  מתמקד בחיי השגרה, המקום הקטן יציע לו כנראה גם ויכוחים על העתיד ואירועים שיסערו, או לפחות ירגשו, את הקהילה הקטנה.

5.
Vox Lux
ווקס לוקס
(התחרות הרשמית)

במאי: בראדלי קורבט
ציפיות: סרט הביכורים של קורבט, ״ילדותו של מנהיג״, היה אופראי, מרהיב ניסיוני ויוצא דופן – מה שמעורר אצלי ציפיות גבוהות לאיזה כיוון הוא עוד יכול להתפתח. הכיוון הוא סרט על 15 שנים בחייה של כוכבת פופ, אשר הופכת מדמות מפתח בטרגדיה לאומית לכוכבת עולמית. השירים יהיו מאת סיה, נטלי פורטמן מגלמת את הכוכבת, ולצידה ג'וד לאו. אין לי מושג למה לצפות ולכן אני מצפה לזה.

4.
Suspiria
סוספיריה
(התחרות הרשמית)

במאי: לוקה גואדנינו
ציפיות: הבמאי האיטלקי החושני ברימייק לקלסיקה של במאי איטלקי מסוגנן אחר, אשף האימה דריו ארג׳נטו, בסרט אשר מאפשר לו לשוב לתחביב שלו לעבוד עם שחקניות דוברות אנגלית באירופה. כולל דקוטה ג'ונסון וטילדה סווינטון שחוזרות לשתף עמו פעולה, בליהוקים שנשמעים נהדרים לפרויקט. העלילה של הסרט המקורי עקבה אחר רקדנית אשר מגיעה לבית ספר נודע לריקוד בגרמניה ודברים ממש מוזרים מתרחשים בו מן הרגע הראשון, כולל מקרי רצח ואחוות מכשפות עתיקה. בפועל זה היה תרוץ לארג'נטו להפגין את הכישרון שלו לסצנות אימה מרהיבות, וכך זה צפוי להיות גם הפעם אצל גואדנינו, אלא באורך של שעתיים וחצי. בהתחשב בזהות הבמאי יהיה גם יותר מקום להגיון פנימי ולפיתוח אנושי של הדמויות.

3.
The Ballad of Buster Scruggs
הבלדה על באסטר סקארגס
(התחרות הרשמית)

במאים: ג'ואל ואיתן כהן
ציפיות: מה יכול להיות טוב יותר ממערבון של האחים כהן? ששה מערבונים של הכהנים, דחוסים כולם בקצת יותר משעתיים. הפרויקט הזה הוכרז תחילה כמיני-סדרה בנטפליקס, אבל במסיבת העיתונאים של פסטיבל ונציה נודע במפתיעה שלפני עליית הסדרה תצא גרסת הסרט, שתהיה סוג של מחווה לסרטי האנתולוגיה שנעשו באיטליה. אבל במערב הפרוע. ואולי כמו מערבון ספגטי, ואולי בגישה הקרובה יותר למערבון הקלסי כפי שהאחים כהן נהגו בעבר ב״אומץ אמיתי״. הקאסט יכלול בין היתר את טים בלייק נלסון, טום ווייטס, זואי קאזאן, ליאם ניסן וג'יימס פרנקו.

2.
Nuestro tiempo
הזמן שלנו
(התחרות הרשמית)

במאי: קרלוס רייגדס
ציפיות: סיכוי סביר שזה יהיה הסרט המפצל של הפסטיבל, כפי שקורה כמעט תמיד עם סרטיו של הבמאי המקסיקני, שבאי פסטיבל קולנוע דרום או פסטיבל סרטי הסטודנטים יכלו השנה להתרשם מן הקולנוע שלו, הנע בין הפיוטי לבוטה. דומה כי אגו אף פעם לא היה חסר לו ובמקרה זה הוא מגיש סרט מסע מהורהר באורך של כמעט שלוש שעות, שעשה פחות או יותר רק עם אשתו – שניהם מככבים בתפקידים הראשיים ומהווים את אנשי הצוות העיקרים. לפי מספר דקות שהוקרנו לקהל פסטיבל הסטודנטים, זה לא נראה כמו סרט ביתי. העלילה תתרחש על רקע גידול פרי הרבעה במקסיקו, סיפור של זוגיות פתוחה העוברת רגעי משבר והתעלות.

1.
The Other Side of the Wind
הצד האחר של הרוח
(מחוץ לתחרות)

במאי: אורסון וולס
ציפיות: אחד מן "הסרטים האבודים" המפורסמים בתולדות הקולנוע הושלם ויוקרן לאחר צילומים שנפרסו לאורך השנים 1970 עד 1976, ארבעה עשורים של מאבקים משפטיים סבוכים, ועריכה שהושלמה בידי פיטר בוגדנוביץ' (וולס הפקיד אותו כאחראי על השלמת הסרט במידה וימות במהלך העשייה. וולס נפטר ב-1985). וולס, במאי שכל סרט שלו כלל סוג של ניסוי חדש בשפה הקולנועית, מגיב בסרט לנושאים ולסגנונות החדשים של מה שכונה הוליווד החדשה בזמן עשיית הסרט. ג'ון יוסטון מגלם במאי ותיק השב לעבוד בהוליווד אחרי שנים של גלות באירופה. הוא עובד על סרט עמוס בסצנות מין, כאשר כוכב הסרט בורח מהסט. מסיבת יום ההולדת של הגיבור מהווה נקודת מפגש לדמויות רבות מתעשיית הסרטים ומסתיימת באופן טרגי. מעניין לראות האם התגובה של וולס לשנות ה-70 תיראה נוסטלגית, לא רלוונטית, או חדשנית גם בחלוף העשורים, אופציה סבירה בהתחשב בגוף העובדה הדי-מדהים של הבמאי. בנובמבר הסרט צפוי להגיע לנטפליקס (שבלעדיה המשבר המשפטי לא היה נפטר) אבל אני צריך לחוות את זה על המסך הגדול וספק רב אם בארץ תהיה הזדמנות.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.