סרטים חדשים: ״מעשה פלאים״, ״בית המזימות״, ״המקום״, ״מת או חובה״

בסוף השבוע שבו מאי הופך ליוני יש לא רק ארבעה סרטים חדשים ומעניינים יותר או פחות, אלא גם לפחות ארבעה אירועי קולנוע שימלאו את החודש בכל טוב. החל ממחר יחגוג פסטיבל הקולנוע הגאה בר מצווה, ויתקיים השנה בין ה-31.5 ועד ה9.6 בסינמטק תל אביב, מה שיהווה את ההתנעה לא רק של חודש פסטיבלי במיוחד אלא גם של חודש הגאווה. לכבוד זאת יהיה לנו סופש גאה במיוחד בסריטה עם המלצות לא רק לפסטיבל אלא גם לנעשה על המרקע. במקביל, בשדרות, יתחדש פסטיבל קולנוע דרום בצוות ניהולי טרי לכבוד המהדורה ה-17, ואנחנו מקווים לדווח גם משם כמה שיותר. אחרי שני אלה, חזרה בתל אביב, יתקיים זו הפעם ה-20 פסטיבל סרטי הסטודנטים, מה שיקרה בין ה-10 ל-16 ביוני ויזכה לליווי של סריטה כנהוג. לסיום, שילוב של הנ״ל – פסטיבל לסרטים קצרים המתקיים בבאר שבע, לאחר שהושק בהצלחה בשנה שעברה. הפעם זה יקרה בין ה-19 ל-21 ביוני ואני מבטיח לשוב ולהתייחס לאירוע בשנית סמוך יותר למועד.

״מעשה פלאים״ (Wonderstruck), יצירתו של טוד היינס, נסקרה על ידי (ובאופן אוהד מן הצפוי) בפסטיבל קאן של 2017, אבל אולי כעת עם הגיעה לאקרנים בישראל שווה דיון מחודש. מדובר בעיבוד של הסופר בריאן סלזניק (״הוגו״) לספר של עצמו, עם שתי עלילות ראשיות שמפרידות ביניהן 50 שנים אבל מקשרים ביניהם לא מעט אלמנטים משותפים, נסתרים וגלויים. בשנה בה הקולנוע החל לדבר (1927) אנו עוקבים אחרי ילדה חירשת (מיליסנט סימונדס, שמאז הספיקה לככב גם ב״מקום שקט״) היוצאת למסע בעקבות שחקנית הקולנוע האילם החביבה עליה (ג׳וליאן מור). בשנה בה הקולנוע שוב הומצא מחדש (1977) זהו ילד המאבד את שמיעתו (אוקס פייגלי) שיוצא למסע כדי לגלות מי היה אביו, סוד שאמו (מישל וויליאמס) לקחה איתה אל הקבר. שני הסיפורים מתנקזים אל מנהטן וספציפית אל מוזיאון הטבע, ואת כמה שהסרט הזה הוא מלאכת מחשבת של קולנוע מאת היינס, הצלם אד לחמן והמלחין קרטר בורוול אני פשוט לא יכול להלל מספיק. תמונה בראש הפוסט.

״בית המזימות״ (Crooked House) מזכיר לי משהו, נראה אם יזכיר גם לכן ולכם. מדובר בהפקה חדשה ומלאת כוכבים לסיפור מתח של אגתה כריסטי בו כולם חשודים, שהגיעה אל מסכי ארצות הברית בנובמבר האחרון. אבל בעוד ״רצח באוריינט אקספרס״ (זה הסרט שנזכרתי בו כשנתקלתי בנוכחי) הפך ללהיט מפתיע בקופות הכרטיסים, ״בית המזימות״ נועד מראש לזלול את פירורי ההתעניינות בבכיר ממנו, כיוון שיצא ישר למסכים הביתיים. בארץ הוא יוקרן בבתי הקולנוע ובאיחור ניכר, כי ככה זה. מי שנוצץ בקאסט הם גלן קלוז, טרנס סטמפ, כריסטינה הנדריקס וג׳יליאן אנדרסון (ותודו שזה לא כוחות מול הכוכבים של ״אקספרס״ גרסת קנת׳ בראנה), אבל הם בתפקידי משנה. את העלילה מובילים מקס איירונס כבלש פרטי שנשכר בידי אהובתו לשעבר (סטפני מרטיני) כדי לפענח את מות סבה, קשיש אמיד שנרצח באופן מסתורי. כרגיל אצל כריסטי, כל דרי הבית חשודים והסודות רבים מן הדמויות. הבמאי הוא ז'יל פאקה ברנר (״המפתח של שרה״) ואת התסריט הוא עיבד במשותף עם טים רוס פרייס וג׳וליאן פלואוז (״פארק גוספורד״).

״המקום״ (The Place) הוא סרטו החדש של במאי ״זרים מושלמים״, פאולו ג׳נובזה האיטלקי. נדמה לי שכולם הפסיקו לקרוא כאן, בין אם כדי לדלג לסרט הבא ברשימה ובין אם כדי להזמין כרטיסים כבר עכשיו. בכל זאת, ולמרות שאני נמנה עם הסוג הראשון, אספר כי הפעם הסרט מתמקד בחבורת זרים דווקא, המבקשים את עזרתה של דמות מסתורית (ולריו מסטאנדריאה), שלכאורה יכולה להגשים משאלות אבל דורשת מחיר כבד והקרבה עצמית בתמורה. אני מניח שזה הרבה פחות כבד ואפל ממה שזה נשמע, אלא אם הבמאי נטש את האפיק המסחרי והעממי שאפיין את יצירתו הקודמת. בין הניגשים אל הטיפוס האניגמטי, שיושב בבית קפה ששמו כשם הסרט, אפשר למנות את מרקו ג'אליני, אלבה רורוואכר, ואלסנדרו בורגי. את התסריט כתב הבמאי יחד עם כריסטופר קובסיק ואיזבלה אגילאר. מבחינת הפצה, הסרט אמנם הוקרן לראשונה במולדתו בשלהי 2017 אבל הוא לחלוטין סרט של 2018 בכל מקום אחר בעולם ומגיע ארצה יחד עם שחרורו בארה״ב, למשל.

״מת או חובה״ (Truth or Dare) הוא הטרי מבין סרטי השבוע, אף כי הוא מגיע לישראל אחרי שכבר הספיק להפוך להצלחה לא רעה בכלל בקנה מידה בינלאומי. מדובר בהפקה של בלומהאוס, האנשים שהביאו לכם את ״תברח״ ו״מז״ל טוב״ (עדיין שם עברי מוצלח יותר, אבל ניסיון נחמד גם של הסרט הנוכחי) או כמו שאני אוהב לקרוא להם – האנשים שהופכים 3.5 מיליון דולר ל-80 מיליון בעזרת רעיונות די מופרכים לסרטי אימה. והפעם: משחק אמת או חובה שרוצח את משתתפיו, הרבה אחרי שחשבו כי סיימו לשחק בו. הבמאי הוא ג׳ף וודלו (״קיק אס 2״, ״לעולם אל תיכנע״), התסריטאים הם מייקל ריז, ג׳יליאן ג׳ייקובס וכריסטופר רואץ׳, ולתפקיד הנקטלים לוהקו כוכבי נוער טלוויזיוניים כמו לוסי הייל (״שקרניות קטנות״) וטיילר פוסי (״זאב צעיר״). אני מניח, אבל לא מבטיח, שבתור סרט אימה עשויה להיות איזושהי התייחסות בסריטה. בינתיים, הנה תמונה.