• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סיכום הסיכומים של סריטה 2018

31 בדצמבר 2018 מאת מערכת סריטה
לפעמים סיכומי שנה הם זמן לא רק להתגעגע אלא גם לשחרר לשלום. עם כמה שסיכומי השנה שלנו נטו אל החיובי, כמו רוב מה שאנחנו מנסים לעשות כאן בסריטה, יש גם מקום שמאוד שמח להיפרד כבר מהתקופה הזו שקרויה 2018 ולא תמיד הייתה קלה או נחמדה. בחצי החודש האחרון ניסינו לאגד יחדיו את כל המחשבות שהיו לנו בשנה האחרונה על קולנוע… להמשך קריאה

סיכום 2018: נשות ואנשי השנה של סריטה

30 בדצמבר 2018 מאת מערכת סריטה
מחר כבר ניפרד סופית ורשמית מ-2018, איש איש ומסורתו. שלנו היא לבחור את סרטי השנה, הכי טובים וגם הגרועים ביותר, לתת מקום מיוחד לסרטי אימה, וכמובן לאפשר לכל אחד ואחת מכותבי סריטה להתבטא באופן אישי - אור, עופר, לירון ואורון. החל מהשנה השנייה של הבלוג יש לנו מנהג נוסף והוא לבחור עשרה שמות שהם הם השנה הקולנועית מבחינתנו, עניין לא… להמשך קריאה

“באמבלבי", סקירה

29 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
אני לא זוכרת כמה מסרטי הרובוטריקים של מייקל ביי ראיתי. זה לא בגלל סלידה מהז'אנר, די ברור שאני בעד אקשן וסרטי בידור מרהיבים. במסגרת הסיפורית המתאימה אני גם בסדר עם חוסר אמינות ויכולה ממש לאהוב רובוטים ענקיים שהולכים מכות. למשל, אני חושבת ש"פסיפיק רים" הוא אחד הסרטים הכי מהנים שנעשו בשנים האחרונות. אבל הרובוטריקים של ביי לא עובדים בשבילי, למרות… להמשך קריאה

״לזרו השמח״, סקירה

28 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאית האיטלקיה אליצ'ה רורוואכר יוצרת קולנוע הנבדל מכל יתר הקולנוע הנוצר בימינו. היא לא מפנה עורף לזרם המרכזי, היא פשוט פוסעת בשביל מקביל שפילסה כמעט לגמרי בעצמה, והיא מרחיקה בו לכת יותר ויותר עם כל סרט חדש. הקול המקורי שלה הופך לצלול ונגיש יותר בדיוק בשלב בו גם הנרטיב שלה הופך למקורי יותר. בו בזמן, סרטה השלישי (אחרי ״גוף שמימי״… להמשך קריאה

"אקוומן", סקירה

27 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
זה כנראה עניין של ציפיות, אחרת אני לא יכול להסביר את מה שקורה עם "אקוומן" (Aquaman). זה כמו "רומא" רק בהפוך – כולם הגיעו בידיעה שזה יהיה רע במקרה הטוב, ובסופו של דבר זה עבד לטובת כולם. עוד הוכחה שהייפ שלילי יכול להיות הדבר הכי מצוין שקרה לך. הרי בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים על העולם הזה, אף אחד מאתנו… להמשך קריאה

סרטים חדשים: ״ליידי טיטי״, ״לזרו השמח״, ״אקוומן״, ״הרסנית״, ״הולמס & ווטסון״, ״גדולה מהחיים״, ״שתיקה רועמת״, ״אפקט המים״

26 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
תאמינו או לא אבל הגענו אל סוף השבוע האחרון של 2018. בשלב הזה כבר חשפנו את סרטי השנה וסיימנו עם הסיכומים האישיים, אז נותר רק לגלות מי הם אנשי השנה של סריטה, מה שיקרה ביום ראשון, לפני שנארוז הכל יפה בשני ונקפוץ אל זרועותיה של השנה האזרחית החדשה והבטחותיה. כדי שיהיה חגיגי הצטופפו לא פחות משמונה סרטים חדשים כדי להיכנס… להמשך קריאה

סיכום 2018: הסרטים הטובים ביותר של השנה

25 בדצמבר 2018 מאת מערכת סריטה
2018 בהבהוביה האחרונים ועכשיו זה בדיוק הזמן להכניס את כל הטוב שקרה השנה לפוסט סרטי השנה העצום והמסורתי שלנו. ההקדמה הזו תהיה קצרה, כי הרי ברור לנו שאתם תדלגו עליה, ובכל זאת. כבכל שנה כל ארבעת כתבי סריטה (עופר ליברגל, אור סיגולי, לירון סיני, אורון שמיר) מסתגרים בביתם מול הררי רשימות ופתקים, עוברים אחורה על כל חודש וכל שבוע מהשנה,… להמשך קריאה

סיכום 2018: הנצחונות וההפסדים של השנה בקולנוע

24 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
בעוד סיכומי השנה נוטים להיות טקס שעוזר להבדיל בין תקופה אחת לאחרת דווקא על-ידי ריטואל קבוע, אני שוב ושוב מוצא את עצמי במצב חדש לגמרי בכל תריסר חודשים. אחרי שבשנה הקודמת סוף סוף התרגלתי למגורים בחו״ל, להפרשי השעות משבשי העבודה מול ישראל ולהבדלים הדרמטיים לעתים בלוחות הפצת הסרטים - שבתי לנקודת הפתיחה. יש הרבה אירועים וסיבות לזכור את 2018 מבחינתי,… להמשך קריאה

סיכום 2018: אירוניה מוזיקלית

23 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כשנתיים כתבתי על פסקולים עדכניים ואיך רובם מנסים אבל כושלים בניסיון לייצר רגעים בלתי נשכחים שיחברו בין שיר מוכר או חדש, לסצנה מהותית בסרט, או למהות של הסרט כולו. סיימתי בהבעת משאלה קטנה ולא מאוד ריאלית לרצון שהשנים הבאות יפיקו כמה פסקולים לפנתיאון. ובכן, שלום לך 2018 - בואי והרכיבי לנו פלייליסט. לפחות בכל מה שנוגע לשירי נושא ונספחיהם… להמשך קריאה

״רומא״, ניתוח סרטו של אלפונסו קוארון

22 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
ראשית, התנצלות. בשלב זה, ייתכן וכבר נאמס לכם לשמוע דעות בעד/נגד/סרט יפה אבל למה להתלהב, לגבי הסרט ״רומא״ (Roma) של אלפונסו קוארון. חלק מן האכזבה של הצופים בסרט יכולה לנבוע גם בגלל עודף השבחים והעיסוק בו, עיסוק אשר התחלתי בו כבר באוגוסט בפסטיבל ונציה, אם כי בניגוד לאחרים נזהרתי ועודני נזהר מהכתרת הסרט לאחד מהכי גדולים של/ב (מלאו את החסר).… להמשך קריאה