21 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
כחלק ממיצוי, שחזור וחימום מחדש של המותגים המוכרים של אולפן הקולנוע העוצמתי בעולם, דיסני השיבו את מרי פופינס, האומנת מהסרט הנושא את שמה שלפני 54 שנים הפך לקלאסיקה מוחלטת. אבל בשונה מ"ספר הג'ונגל", "סינדרלה", "מליפיסנט", "היפה והחיה" ו"מלך האריות" שיגיע בהמשך, הפעם לא מדובר בגרסה מחודשת, אלא בסרט המשך כדת וכדין שמתרחש כמה וכמה שנים לאחר תום זה המקורי. כמו… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
תאריך יציאתו לבתי הקולנוע של "גאולה", סרטו החדש של יוסי מדמוני אותו ביים יחד עם צלמו הקבוע בועז יהונתן יעקב, מכניס אותו בעל כורחו לקונטקסט מיוחד – הוא אחד משני הסרטים הישראלים שסוגרים את 2018 ("ליידי טיטי" מיועד לצאת בשבוע הבא), שנה שכנראה תיזכר כאחת הקשות ביותר לקולנוע הישראלי מאז חוק הקולנוע. לא רק שרת התרבות שגם השנה עשתה מעל… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
סופש אחד לפני אחרון של 2018 לפנינו, וכפי שכבר הבחנתם אנחנו מפנקים בסיכומי שנה - עופר איגד יחד את המאפיינים הבולטים של השנה בקולנוע, אור בחר את 20 הרגעים הקולנועיים שעשו את 2018, וכולנו יחד הוצאנו מהמערכת את הסרטים שביאסו אותנו. בשבוע הבא יהיה תורם של הסיכומים האישיים של לירון וגם שלי, ואז יגיעו מצעד סרטי ואנשי השנה של סריטה,… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2018 מאת מערכת סריטה
ברוכים הבאים לפוסט ההיטהרות השנתי של סריטה, ובו אנחנו מתאחדים יחד כדי למנות את 40 הסרטים ששיבשו לנו את 2018. אם כי, בואו נודה על האמת, אחוז נכבד מהסרטים הגרועים ביותר שהפציעו על מסכינו במהלך 2018 לא יהיו פה. אבל יש לזה סיבה טובה מאוד. כדי להיות חלק מהרשימה המפוקפקת הזו, סרט חייב לעמוד בשלושה תנאים: הראשון הוא שהסרט הופץ… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
השנה החליטו באקדמיה האמריקאית לקולנוע לעשות מין מיני הכרזת מועמדים עוד לפני הכרזת המועמדים. בכל שנה יש מספר קטגוריות שזוכות לסבב א' ובו ההיצע הענק מצומצמם למספר מתמודדים קטן. בדרך כלל זה קורה בתפזורת ובהפתעה, אך השנה הכל קורה יחד לשמחתם/חרדתם של מסקרי האוסקר ברחבי העולם. מעבר לסרט בשפה זרה, התיעודיים, הקצרים, האפקטים והאיפור - שכבר כמה שנים זוכים לרשימה… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
2018 הייתה שנה איומה. לא בקולנוע, דווקא שם היה נחמד, אלא יותר בחוויה האישית שלי. אני שמח לספר שבחודשים האחרונים חל שיפור לא מבוטל, אבל גם אלו לא הצליחו למחות לחלוטין את כל מה שהוביל אליהם. הסיבה שאני פותח באינפורמציה אישית היא לא כדי שתרחמו עלי (למרות שזה גם בסדר) אלא כדי שתבינו את הלך הרוח שהוביל לבחירת 20 הרגעים… להמשך קריאה
16 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
תקופת סיכומי השנה היא תקופה מהנה ומתסכלת. מתסכלת מכיוון שתחימת הסרטים לשנה היא מלאכותית, גם מבחינת ההבדל בין לוח ההפצה בארץ לבין לוחות ההפצה של סרטים בפסטיבלים/בעולם. יתרה מכך, תהליכים קולנועיים ותרבותיים מתרחשים לאורך תקופות שהם לאו דווקא חופפות לשנה הכרונולוגית, דבר אשר יבוא לידי ביטוי בטקסט זה על ידי נתינת הדעת על מספר דברים שמאפיינים את הקולנוע שראיתי בשנה… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
יש סוג קולנוע חמקמק שאני מאוד מחבב, אבל אפילו לא בטוח שאפשר להגדיר אותו כסוגה בפני עצמה. זה מעין מקום נשגב ונאלח, בו הארטהאוס משיק לגריינדהאוס והקולנוע האמנותי לא מתבייש בקצת טראש. דוגמאות לז׳אנרים שעושים את זה היטב הם ג׳יאלו או מערבוני הספגטי, או חלק מהקולנוע הקוריאני בפרט והאסיאתי בכלל של האלף הנוכחי, אם לצאת לרגע מגבולות איטליה. הכוונה היא… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
תאריך יציאתו לבתי הקולנוע של "גאולה", סרטו החדש של יוסי מדמוני אותו ביים יחד עם צלמו הקבוע בועז יהונתן יעקב, מכניס אותו בעל כורחו לקונטקסט מיוחד – הוא אחד משני הסרטים הישראלים שסוגרים את 2018 ("ליידי טיטי" מיועד לצאת בשבוע הבא), שנה שכנראה תיזכר כאחת הקשות ביותר לקולנוע הישראלי מאז חוק הקולנוע. לא רק שרת התרבות שגם השנה עשתה מעל… להמשך קריאה
סופש אחד לפני אחרון של 2018 לפנינו, וכפי שכבר הבחנתם אנחנו מפנקים בסיכומי שנה - עופר איגד יחד את המאפיינים הבולטים של השנה בקולנוע, אור בחר את 20 הרגעים הקולנועיים שעשו את 2018, וכולנו יחד הוצאנו מהמערכת את הסרטים שביאסו אותנו. בשבוע הבא יהיה תורם של הסיכומים האישיים של לירון וגם שלי, ואז יגיעו מצעד סרטי ואנשי השנה של סריטה,… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לפוסט ההיטהרות השנתי של סריטה, ובו אנחנו מתאחדים יחד כדי למנות את 40 הסרטים ששיבשו לנו את 2018. אם כי, בואו נודה על האמת, אחוז נכבד מהסרטים הגרועים ביותר שהפציעו על מסכינו במהלך 2018 לא יהיו פה. אבל יש לזה סיבה טובה מאוד. כדי להיות חלק מהרשימה המפוקפקת הזו, סרט חייב לעמוד בשלושה תנאים: הראשון הוא שהסרט הופץ… להמשך קריאה
השנה החליטו באקדמיה האמריקאית לקולנוע לעשות מין מיני הכרזת מועמדים עוד לפני הכרזת המועמדים. בכל שנה יש מספר קטגוריות שזוכות לסבב א' ובו ההיצע הענק מצומצמם למספר מתמודדים קטן. בדרך כלל זה קורה בתפזורת ובהפתעה, אך השנה הכל קורה יחד לשמחתם/חרדתם של מסקרי האוסקר ברחבי העולם. מעבר לסרט בשפה זרה, התיעודיים, הקצרים, האפקטים והאיפור - שכבר כמה שנים זוכים לרשימה… להמשך קריאה
2018 הייתה שנה איומה. לא בקולנוע, דווקא שם היה נחמד, אלא יותר בחוויה האישית שלי. אני שמח לספר שבחודשים האחרונים חל שיפור לא מבוטל, אבל גם אלו לא הצליחו למחות לחלוטין את כל מה שהוביל אליהם. הסיבה שאני פותח באינפורמציה אישית היא לא כדי שתרחמו עלי (למרות שזה גם בסדר) אלא כדי שתבינו את הלך הרוח שהוביל לבחירת 20 הרגעים… להמשך קריאה
תקופת סיכומי השנה היא תקופה מהנה ומתסכלת. מתסכלת מכיוון שתחימת הסרטים לשנה היא מלאכותית, גם מבחינת ההבדל בין לוח ההפצה בארץ לבין לוחות ההפצה של סרטים בפסטיבלים/בעולם. יתרה מכך, תהליכים קולנועיים ותרבותיים מתרחשים לאורך תקופות שהם לאו דווקא חופפות לשנה הכרונולוגית, דבר אשר יבוא לידי ביטוי בטקסט זה על ידי נתינת הדעת על מספר דברים שמאפיינים את הקולנוע שראיתי בשנה… להמשך קריאה
יש סוג קולנוע חמקמק שאני מאוד מחבב, אבל אפילו לא בטוח שאפשר להגדיר אותו כסוגה בפני עצמה. זה מעין מקום נשגב ונאלח, בו הארטהאוס משיק לגריינדהאוס והקולנוע האמנותי לא מתבייש בקצת טראש. דוגמאות לז׳אנרים שעושים את זה היטב הם ג׳יאלו או מערבוני הספגטי, או חלק מהקולנוע הקוריאני בפרט והאסיאתי בכלל של האלף הנוכחי, אם לצאת לרגע מגבולות איטליה. הכוונה היא… להמשך קריאה
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות