אוסקר 2017/18: תשעת הפיינליסטים לקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

הנה משהו שלא אמרנו מאז 2011 – סרט ישראלי העפיל לתשיעיית הפיינליסטים של קטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה של האוסקר האמריקאי. לפנות בוקר פורסמה התשיעייה, רשימה מצומצמת מתוך לא פחות מ-92 סרטים נציגים מרחבי העולם. חדשות מעולות לסוף שבוע הזה.
לראשונה מאז "הערת שוליים", ישראל התקרבה צעד נוסף לאוסקר, עם "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז, כמובן. בשביל הסטטיסטיקה אספר שבכל פעם שסרט ישראלי עלה לתשיעייה עד כה, הוא גם הגיע עד לחמישייה הסופית.

ועכשיו אפשר להסתכל על התדהמה הגדולה ביותר. ברשימת תשיעיית הסרטים הזרים שעולים לשלב הבא בדרך לאוסקר, צרפת ונציגה "120 פעימות לב בדקה" זוכה קאן בחוץ. אף אחד לא ראה את זה בא. גם אנג'לינה ג'ולי וסרטה "בהתחלה הם הרגו את אבא" שייצג את קמבודיה לא הצליחו להשתחל.

כפי שאתם ודאי זוכרים, כתבתי על כל 92 הנציגים ובסוף הימרתי על התשיעייה. צדקתי בחמישה, שזה המון יחסית אלי (למרבה המבוכה), ואיכשהו – זו עדיין התשיעייה הכי רדיקלית שאני זוכר: שני סרטים אפריקנים, שני סרטים מהמזרח התיכון, ואירופה לא מאכלסת אפילו חצי.

אישה פנטסטית

תשיעיית הפיינליסטים בקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה לאוסקר ה-90:

גרמניה – "In the Fade"  / “Aud dem Nichts”
אחת הכניסות היותר צפויות מבין נוכחי התשיעייה היא זו של גרמניה. הסרט בוים על ידי פאטי אקין שהעניק בפסטיבל קאן האחרון את פרס השחקנית לגברת הנפלאה העונה לשם דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד"). יש אפילו שחוזים שקרוגר עצמה תשתחל לקטגורית המשחק של האוסקר, אבל זה נראה כמו סיכוי נמוך למדי.
על פניו, הנציג הגרמני הוא גם המוביל לזכייה, אבל עם הרשימה המוזרה והיפהפיה הזו, הכל יכול לקרות. אורון כתב על הסרט מפסטיבל קאן.
גרמניה היו מועמדים גם בשנה שעברה עם "טוני ארדמן", וזוהי מועמדותה ה-20 של גרמניה לאוסקר (כולל ימי המזרח והמערב).

דרום אפריקה – "הפצע" (The Wound)
ומהצפוי למפתיע. המדינה זוכת אוסקר 2005 מתקרבת לזהב שוב, הפעם עם דרמת ההתבגרות הלהט"בית. "הפצע" הוקרן בארץ ב-TLVFest, ויזכה להקרנה נוספת בסינמטק תל אביב ב-27 לדצמבר, אז עוד יש לכם הזדמנות לראות על מסך גדול.
ג'ון טרנגובה ביים את אחת הכניסות יוצאות הדופן של התשיעייה, עליה כתב עופר בסקירה מיוחדת.

הונגריה – "על גוף ונפש" (On Body and Soul)
לא אשקר, הייתי מאוד סקפטי לגבי הכניסה ההונגרית זוכת פרס דב הזהב בברלין, אותה ראיתי בפסטיבל חיפה, והנה זה קרה. הסיפור העדין והקצת נמתח על התקרבותם של גבר ואישה צעירה העובדים בבית מטבחיים הצליח לקסום לאקדמיה, וקרב את הונגריה לאוסקר בפעם העשירית. היא זכתה בעבר עם "מפיסטו" וכמובן "הבן של שאול".

ישראל – "פוקסטרוט"
אני כל כך שמח שיש תיעוד שלי מהמר שסרטו של שמוליק מעוז, זוכה פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה, יגיע לתשיעייה. בשבועות האחרונים השיח בברנז'ה האמריקאית סביב הסרט הזה היה מחריש אוזניים, ועל אף שבפרסים המוקדמים הסרט לא צץ יותר מדי, כל מי שעינו על הקטגוריה הזו דיבר על הסרט ללא הפסקה. בפודקאסט האמריקאי "שבוע אחד בלבד" שעוסק בקולנוע עצמאי בינלאומי, ממש הקדישו דקות ארוכות להסביר למה הסרט הזה הוא מטובי השנה ומועמדותו לאוסקר היא הכרחית.
נזכיר שישראל היא נכון לרגע זה הלוזרית הגדולה של האוסקר – 10 מועמדויות ללא זכייה.
אז את זוכה האופיר של 2016 לא צריך להציג, אז אוכל פשוט לקשר אתכם לביקורת שלי מכלכליסט, ולסקירה של עופר מסריטה.

לבנון – "העלבון" (The Insult)
תגידו מזל טוב לשכנתנו מהצפון. לבנון לראשונה הגיעה לתשיעיית הסרטים הזרים עם "העלבון" שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ונציה, ובשובו של הבמאי זיאד דוארי למולדתו, הוא נעצר באשמת שיתוף פעולה עם ישראל או משהו מגוחך בסגנון. מעניין מה יעלה בגורל נסיעתו להוליווד. כך או כך, מקווה שנזכה לראות את הסרט בארץ, אם כי קשה לי להאמין שזה יקרה.
עופר כתב על הסרט בפסטיבל ונציה.

סנגל – "פליסיטה" (Felicite)
בפעם הראשונה שסנגל שולחת סרט לאוסקר, היא גם נכנסת לתשיעייה. גם על הסרט הזה שמעתי הרבה לאחרונה, אם כי אני נוטה להאמין שהוא נכנס דרך הועדה החיצונית, ולא דרך שיטת ההצבעה הכללית.
בסיקור 92 הסרטים התפרעתי ואמרתי שיש לסרט פוטנציאל להגיע לתשיעייה, למרות שאפריקה לא תמיד תופסת טוב אצל האקדמיה, אז כנראה שיש משהו בסרט שבכל זאת תופס את תשומת הלב.
אליין גומי ביים את ההפקה הבלגית, צרפתית, סנגלית, גרמנית ולבנונית הזו (לבנון חזקה היום, הא?)

צ'ילה – "אישה פנטסטית" (Una Mujer Fantastica)
עם כל הגאווה הלאומית, צווחת השמחה שלי הגיעה דווקא מכיוון דרום אמריקה. את הסרט הזה ראיתי בפסטיבל חיפה האחרון, ומאז הוא ניצב בראש הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה. אני כל כך שמח שהאקדמיה הכניסה אותו לתשיעייה, ואני מחזיק אצבעות גם לשלב הבא.
סבסטיאן ליילו (זוכה בפרס התסריט בפסטיבל ברלין) ביים את הסיפור הרגיש והמרגש על מרינה, אישה טראנסית שבן זוגה נפטר במפתיע, והיא צריכה להתמודד לא רק עם הכאב אלא גם עם הסביבה שלא לגמרי מקבלת את האבל שלה. בשונה מרוב סרטי הטראנסג'נדרים שנעשו, את התפקיד של מרינה מגלמת טראנסג'דנירת אמיתית, דניאלה וגה, באחת ההופעות הגדולות של השנה. לא יכול להסביר לכם כמה אני אוהב את הסרט הזה.
צ'ילה הייתה מועמדת רק פעם אחת עם "לא", ובשנה שעברה הפתיעה כאשר נשמטה מהרשימה על אף "נרודה".

רוסיה – "אהבה חסרה" (Loveless)
אין זו הפתעה גדולה שסרטו החדש וזוכה התסריט בפסטיבל קאן של אנדרי זוויאגניצב נכנס לתשיעייה, בטח כאשר סרטו הקודם "לוויתן" היה קרוב מאוד לזכייה. סרטו החדש, העוסק בזוג הורים המחפש את בנם הנעלם ברוסיה העכשווית, נחשב לאחד מהסרטים הגדולים של השנה.
אני ראיתי את הסרט בחיפה, ואני חייב להודות שאני מאוד חלוק לגביו. אתם מוזמנים לקרוא את מחשבותי הקצרות, אם כי לסרט הזה מגיעה התייחסות הרבה יותר גדולה. אורון כתב על הסרט מפסטיבל קאן.
רוסיה הייתה מועמדת חמש פעמים מאז נפילת ברית המועצות וזכתה רק פעם אחת עם "שמש בוגדנית" המופתי.

שבדיה – "הריבוע" (The Sqaure)
הסרט שזכה בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן, ולאחרונה פירק לגורמים את פרסי הקולנוע האירופאיים שם חטף כל פרס שנקרה בדרכו פחות או יותר, הצליח להכניס את שבדיה לתשיעייה. עם זאת, דווקא בהקשר הזה אפשר שנייה לצנן את ההתלהבות. ב-2015 במאי "הריבוע", רובן אסטלונד, הצליח להיכנס לתשיעייה עם הסרט השבדי הנפלא "כוח עליון", אבל לא העפיל לחמישייה בסופו של דבר, באחד השוקים הגדולים ביותר של אותו אוסקר. מכיוון שאני מאמין ש"הריבוע" נכנס הנה בזכות הוועדה החיצונית, יתכן וזה יקרה שוב. נדע ביום הכרזת המועמדים.
אורון כתב על הסרט בקאן.

מעכשיו יתחיל מרוץ מטורף כנגד השעון עד תום ההצבעות לאוסקר של 2017/18. המועמדים הסופיים יוכרזו ב-23 בינואר.

פוקסטרוט