סרטים חדשים: ״פיגומים״, ״המסיבה״, ״רצח באוריינט אקספרס״, ״נטושים״, ״בשם בתי״

חמישה סרטים חדשים ודי מגוונים יגיעו מחר לאקרנים. הגיוון מתבטא למשל בשפות, שכוללות עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית ובריטית (בטח תגידו שזה דומה או זהה לאנגלית אמריקאית, אבל אני מחליט). על חלק מן הסרטים כבר כתבנו בהזדמנויות שונות, ועל השאר תהיו זו הזדמנות לעשות זאת כעת אם נספיק. מה שכן, מפאת חוסר זמן קיצוני השבוע אוותר ברשותכם וברשותכן על פינת הפלוס. סליחה מראש בפני אירועי קולנוע שמתרחשים בימים הקרובים, מוזמנים ומוזמנות לעדכן על כאלה באיזור התגובות.

״פיגומים״, סרט הביכורים של מתן יאיר, עלה לכותרות מספר פעמים מאז בכורתו בפסטיבל קאן במסגרת הצידית ACID – בפסטיבל ירושלים הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, זיכה את השחקן הראשי אשר לקס בפרס המשחק, וגרף ציון לשבח על צילום. בפרסי אופיר היה מועמד שמונה פעמים והעניק לעמי סמולרצ׳יק את פרס שחקן המשנה הטוב ביותר. בין לבין הספיק לתקוע דגל בטריטוריות נוספות וכעת אל בתי הקולנוע במולדתו כשהשיח עליו כבר די רווי, גם בסריטה וגם בכלל, כך שאפילו בלי לראות את הסרט אולי אתם כבר יודעים ואתן כבר יודעות לא מעט אודותיו. למשל שאשר לקס, שהיה תלמיד של הבמאי בתיכון, מגלם בסרט מעין גרסה של עצמו, כצעיר שמערכת החינוך לא באמת רואה, מלבד מורה אחד לספרות (סמולרצ׳יק). גם אביו (יעקב כהן) לא ממש שם את הלימודים בראש סדר העדיפויות, אלא את העסק המשפחתי לפיגומים אותו הוא מתכנן להוריש לבנו יום אחד. את הדרמה הפתח-תקוואית הפיקו גרינפרודקשנס (״הנוער״) ומככבות בו בנוסף לנזכרים לעיל גם קרן ברגר וחגית דסברג.

״המסיבה״ (The Party) הפציע לרגע בפסטיבל חיפה, שם כתב עליו עופר, ובתוך פחות מחודש כבר מגיע אל האקרנים. מדובר בסרטה הטרי של סאלי פוטר, שנשמע כמו סוג של תיקון ל״זרים מושלמים״ – שבעה חברים מתכנסים לערב חגיגי בדירה של אחד הזוגות, כדי לחגוג את מינויה של אחת מהן לשרה בממשלה. כך שיש כאן כפל משמעות שלא נשמר בשם העברי של הסרט. כמובן שסודות מתחילים להתגלות והעניינים מסלימים בהדרגה, במה שמוגדר כקומדיה עטופה בטרגדיה, ואם יורשה לי להוסיף גם שופע סטייל – ממבטאים בריטיים ועד צילום בשחור-לבן. הקאסט כולל אמנם שבעה שחקנים בלבד אבל זוהי רשימה שמצדיקה לבדה את הצפייה – קריסטין סקוט תומאס, טימותי ספול, פטרישיה קלארקסון, ברונו גנץ, שרי ג׳ונס, אמילי מורטימר וקיליאן מרפי.

״רצח באוריינט אקספרס״ (Murder on the Orient Express) יכול אולי להתחרות ברשימת השחקנים והשחקניות שכתובה לעיל, ואם לא באיכות אז בכמות השמות הגדולים החולקים מסך. בעיבוד המי-יודע-כמה לספרה של אגתה כריסטי (המפורסם ביותר הוא גרסת 1974 שביים סידני לומט) לקח את המושכות קנת׳ בראנה, שגם העניק לעצמו את התפקיד הראשי של הבלש הרקול פוארו. בכוונתו למצוא מי רצח את אחד מנוסעי הרכבת שנתנה את שמה לסרט, שכן האירוע התרחש במהלך הנסיעה מה שאומר שהרוצח עדיין נמצא בין הקרונות. כולם חשודים: פנלופה קרוז, מישל פייפר, ג׳ודי דנץ׳, ווילם דפו, ג׳וני דפ, ג׳וש גאד, לזלי אודום ג׳וניור ודייזי רידלי, שתשוב לאחוז לייטסייבר בעוד חודש ב״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״ ובינתיים מתהדרת בתפקידה הקולנועי המשמעותי השלישי בקריירה. את התסריט עיבד מייקל גרין, שחווה חתיכת שנה אחרי ״לוגאן – וולברין״, ״הנוסע השמיני: קובננט״, ״בלייד ראנר 2049״ על שלל נספחיו הקצרים וגם הסדרה ״אלים אמריקאיים״. אור על הסקירה.

״נטושים״ (Desierto), שמתרחש במדבר כמשתמע משמו הספרדי, הוצג בבכורה בפסטיבל טורונטו 2015 והספיק מאז להסתובב ברוב קצוות תבל במהלך 2016. אבל רק כעת קהל ישראלי יוכל לשפוט בעצמו את סרטו של חונאס קוארון, בנו של אלפונסו קוארון ויוצר בזכות עצמו. אגב, בניגוד למה שקראתי במקומות אחרים, זהו אינו סרטו הראשון, והוא גם עובד על ״זורו״ חדש ופוסט-אפוקליפטי, עם גאל גרסיה ברנאל בתפקיד הראשי. ברנאל מככב גם כאן כחלק מקבוצת מהגרים מקסיקנית, המנסה לחצות באופן לא חוקי את הגבול לארצות הברית ונתקלת בהתנגדות עזה וחמושה של גזענים בראשות ג׳פרי דין מורגן. מטאו גרסיה הוא התסריטאי השותף, כמו בפרוייקטים קודמים של קוארון ג׳וניור (או שמא חוניור?).

״בשם בתי״ (Au Nom De Ma Fille) מעביר אותנו אל השפה הצרפתית, ומגיע גם הוא מראשית 2016. דניאל אוטיי מככב בסרטו של ונסן גארנק (״כמו כולם״), המביא אל המסך סיפור אמיתי של מאבק בן שלושה עשורים של אב שכול. אוטיי מגלם אב שילדתו מתה בנסיבות טרגיות בעת חופשה עם אמה ובן זוגה, המאמין כי לא מדובר בתאונה. הוא נאבק לא רק להאשים את האב החורג ברצח, אלא גם להניח את ידיו על החלאה ולעשות צדק באופן שהוא מוצא לנכון, מה שלוקח לו שנים ארוכות וקשות. את התסריט כתב הבמאי במשותף עם ז׳וליאן רפאנו, ולצידו של אוטיי מככבים סבסטיאן קוך, מארי ז׳וזה קרוז וקריסטל קורניל. אור אחראי על הסקירה.

/// התמונות מתוך ״פיגומים״ שצילם בארטוש בייניאק ובאדיבות סרטי יונייטד קינג