סרטים חדשים: ״אנטנה״, ״פרנץ״, ״תוצרת אמריקה״, ״קדחת הצבעונים״, ״אוברדרייב״, ״סכנה מבפנים״

בתקווה שלא תרגישו זאת יותר מדי בבלוג, אלה עומדים להיות שבועות די מפוזרים מבחינת חברי סריטה. עופר, למשל, כבר מתעופף לכיוון ונציה, שם ייפתח בעוד שבוע פסטיבל הסרטים ממנו ידווח. גם אני אהיה פחות זמין, תלוי במצב האינטרנט האלחוטי במקסיקו, אבל אם לשפוט לפי הלו״ז שכבר הכנו מראש אלה עומדים להיות ימים עמוסים למדי בסריטה, לפחות כמו המדור השבועי שכולל שישה סרטים חדשים. עוד עניין לפני שמתחילים, שאולי דווקא הרגשתם והרגשתן בו, נוגע לשילוב באנר פרסומי כאן מימין. רוצים או רוצות גם? פנו אלינו ונמצא יחד תאריך ותעריף.

״אנטנה״, הסרט הישראלי לשבוע זה, זכור אולי מעונת פרסי אופיר הקודמת, או שמא מפסטיבל חיפה בו זכה לפני כשנה בפרס העריכה שהוענק לשירה ארד. זהו סרטו הראשון באורך מלא של אריק רוטשטיין אחרי קריירה מרשימה בטלוויזיה (״הפוך״, ״פלורנטין״, ״חיים אחרים״), והוא גם זה שכתב את התסריט. במרכז העלילה עומד סכסוך שכנים עקב אנטנה סלולרית שמוצבת על גג ביתו של אחד מהם (אלי גורנשטיין), מה שמאחד ומפלג לסירוגין משפחה אחת – זוג הורים (אלכס פלג וגילה אלמגור), שלושת בניהם (ישי גולן, מיקי לאון ומיכאל אלוני) וארבעת הנכדים. את הצד הנשי משלימות הילה פלדמן, דניאל גל ומרים רוט.

״פרנץ״ (Frantz), סרטו השני של פרנסואה אוזון שעולה לאקרנים החודש (אחרי ״מאהב כפול״), חיכה גם הוא כמעט שנה בטרם הגיע אל בתי הקולנוע, לפני שערך בכורה מקומית בפסטיבל ירושלים האחרון. עופר צפה בו וכתב עליו בפסטיבל ונציה הקודם, ויעשה זאת שוב ומזווית אחרת בימים הקרובים, בעוד אני הקדשתי לו ביקורת בעכבר העיר לכבוד הגיעו למסכים. אם פספסתם או פספסתן את כל הטקסטים אודותיו עד כה, אספר שהעלילה מתרחשת על אדמת גרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה, שם חייל צרפתי (פייר ניני) מגיע במיוחד כדי להניח פרחים על קברו של גרמני שנספה בקרב. מי שמבחינה בו היא ארוסתו של החלל (פאולה בר) שמנסה לעמוד על טיבו של הזר שטרח להגיע לארץ אויב, וכמהה לפענח את טיב הקשר שהיה לו ולכמעט-בעלה. כמוה גם הוריו של החייל המנוח, שדרכם מצטלבת בזו של הצרפתי וגם הם משחקים תפקיד חשוב בסיפור.

״תוצרת אמריקה״ (American Made) מגיע לישראל כחודש לפני צפון אמריקה, אז תצטרכו לספר לי איך היה. טום קרוז מככב כטייס אזרחי המחפש לעצמו פרנסה טובה יותר, ונופל על סוכן CIA (דונל גליסון) שמציע לו עבודה בתובלה אווירית. גיבורנו מחליט לקחת את ההזדמנות רחוק ככל האפשר ומתחיל להבריח סמים במטוסו ממרכז אמריקה, מה שבמהרה מקנה לו ולמשפחתו חיי עושר מופרזים שמדליקים כמה נורות אדומות. הבמאי דאג לימן שב לעבוד עם קרוז אחרי ״קצה המחר״, וגם לו זהו סרט שני שמגיע לישראל בקיץ הנוכחי אחרי ״הצלף״ לפני חודשיים. את התסריט כתב גרי ספינלי (״Stash House״) ואת הקאסט משלימים שרה ווייט, קיילב לנדרי ג׳ונס וג׳סי פלומנס.

״קדחת הצבעונים״ (Tulip Fever) מתרחש באמסטרדם של המאה ה-17, אז הסחר בפרחי הצבעוני הפך לשגעון. על רקע זה, נפרשת העלילה שכוללת צעירה ענייה (אליסיה ויקנדר) הנישאת בעל כורחה לסוחר אמיד (כריסטוף וולץ) ומתאהבת בצייר הפורטרט של עצמה (דיין דיהאן). גם ג׳ודי דנץ׳, זאק גליפיאנקיס וקארה דלווין ברשימת המשתתפים בסרטו של ג׳סטין צ׳דוויק (״נערת בולין האחרת״, ״מנדלה״). את התסריט כתב טום סטופרד הוותיק (״ברזיל״, ״שייקספיר מאוהב״, ״אנה קארנינה״) בהתבסס על ספרה של דבורה מוגה (״מלון מריגולד האקזוטי״).

״אוברדרייב״ (Overdrive) נראה ונשמע קצת יותר מדי כמו פארודיה על סרטי ״מהיר ועצבני״ או אפילו ״בייבי דרייבר״ כבר בשלב הטריילר (תמונה להמחשה לעיל). סקוט איסטווד (הבן של, למי שטרם התוודעו) ופרדי תורפ (נעים להכיר) מגלמים שני אחים שהם גנבי מכוניות ומחפשי ריגושים מקצועיים. הם מוצאים עצמם בדרום צרפת, שם הם מרגיזים בוס מקומי של ארגון פשע. מגלם אותו סימון אבקריאן, שלא משנה מה קורה עם הקריירה הבינלאומית שלו, בשבילו הוא תמיד יהיה בעלה מסרב הגט של ויויאן מהטרילוגיה האלקבצית. בראש שלי יש גם סיפור שלם על איך הוא חזר לצרפת ופנה לפשע אחרי שהסרטים ההם נגמרו (תמונה להמחשה בהמשך), אבל לא סביר שמשהו מכל זה זלג לתסריט של מייקל ברנדט ודרק האס, שכתבו את ״2 מהיר 2 עצבני״ (ידעתי!). הבמאי הוא הקולומביאני אנטוניו נגרט.

״סכנה מבפנים״ (Inside) הוא סרט האימה לשבוע זה, שני ברציפות יש לציין. כמו חצי מהמדור השבוע, גם הוא למעשה חגג כבר שנה לבכורתו העולמית, שהתקיימה בפסטיבל סיטג׳ס בקיץ שעבר. גיבורת הסרט (רייצ׳ל ניקולס) מתחילה אותה בהריון מתקדם ובתאונת דרכים שלוקחת ממנה את בעלה אבל משאירה אותו ואת התינוק בחיים. זרה מסתורית (לורה הרינג, זאת מ"מלהולנד דרייב") המתדפקת על דלתה מגלה כוונות זדוניות הקשורות לתינוק שברחמה. מדובר למעשה ברימייק לסרט צרפתי באותו השם מלפני עשור, שזכה לסקירה בשידור חי מצידו של אור. את גרסתו הנוכחית ביים מיגל אנחל ויואס וכתבו מאנו דיאז וחאומה באלגרו (סרטי ״Rec״ למיניהם). בהתחשב בחוויה הקודמת, לא בטוח בכלל שאור ירצה לנסות את העכשווית.