סרטים חדשים: ״הנוסע השמיני: קובננט״, ״המילה האחרונה״, ״הרקדן״, ״7 דקות אחרי חצות״, ״הכל, הכל״

מלבד חמשת הסרטים שמצטרפים מחר אל ההיצע בבתי הקולנוע, ודאי שמתם ושמתן לב שעופר ממשיך לדווח במרץ על עוד ועוד סרטים מפסטביל דוקאביב, שיגיע לסיומו במואי שבת. בינתיים, אני (אורון, אני חושב) הגעתי אתמול בשלום אל הריביירה הצרפתית, שם תיפתח הערב המהדורה ה-70 והחגיגית במיוחד של פסטיבל קאן. מלבד פוסטים מרוכזים על כל הסרטים שראיתי, והדיווחים שלי לעכבר העיר על כל המסביב בדגש על הזווית הישראלית השנה, אני רוצה לנסות לעשות מעשה אבנר שביט ולדווח מדי פעם בקצרה בטוויטר של סריטה. אפשר לעקוב אחרינו גם שם, למקרה שאתם ואתן עדיין לא, או לחכות להיילייטס בעמוד הפייסבוק שלנו. בפינת הפלוס: טפטופי התוכניה של פסטיבל קולנוע דרום.

״הנוסע השמיני: קובננט״ (Alien: Covenant), או ״קיבינימאט״ כפי שאני מכנה אותו בחיבה, מציין את שובו של רידלי סקוט אל סדרת סרטי האימה בחלל שהחל בעצמו לפני ארבעה עשורים. אפשר גם לומר שזה המשך של ״פרומתאוס״, אבל אני אישית כבר כשלתי להבין את ציר הזמנים של הסדרה הקולנועית הזו, מה שמותיר אותנו עם הקונספט – צוות של ספינת חלל מגיע אל כוכב לכת שנראה כמו גן עדן, אבל הופך מהר מאוד לגיהנום כשהם נתקלים בצוות מיומן לא פחות של חייזרים מריירים שכבר הפכו לאייקונים תרבותיים. מייקל פאסבנדר שב אל תפקידו מ״פרומתאוס״, ולצידו צוות חדש שכולל בין היתר את קתרין ווטרסטון, בילי קראדופ, דמיאן בישיר ודני מקברייד (זה אומר שיהיו צחוקים?). על התסריט חתומים הרבה יותר מדי אנשים מכדי שזה יהיה טוב (ג׳ק פגלין, מייקל גרין, ג׳ון לוגאן ודנטה הרפר), אבל חזרו אלינו בהמשך הסופש כדי לבדוק את הטענה הנלוזה הזאת בעזרת הסקירה שתעלה ותבוא.

״המילה האחרונה״ (The Last Word) מפגיש בין שירלי מקליין ואמנדה סייפריד, בתור אשת קריירה ותיקה וחולת שליטה שמרגישה את סופה קרב, ועיתונאית צעירה שנשכרת על ידה כדי לכתוב לה הספד – בעודה בחיים. נחשו מי מגלמת את מי. מארק פלינגטון ביים את תסריט הביכורים של סטיוארט רוז פינק, ואם הסרט נשמע מוכר לקוראי וקוראות המדור, זה כנראה משום שהזכרתי אותה כשכתבתי על אירוע היציאה לחופשה לקראת שיפוץ של קולנוע לב סמדר. אור יכתוב על הסרט בימים הקרובים מאוד.

״הרקדן״ (Dancer), סרטו התיעודי של סטיבן קנטור (״loudQUIETloud: A Film About the Pixies״) כבר הוקרן בפסטיבל דוקאביב, ואפילו בנוכחות מושא התיעוד סרגיי פולונין, וכעת יוצא להקרנות מסחריות. הסרט, שבין מפיקיו התפלאתי למצוא את הקומיקאי והיוצר סטיב קוגן, עוקב אחר הקריירה המטאורית של ״הילד הרע של עולם הבלט״, מילדותו הענייה בדרום אוקראינה ועד הבמות המרכזיות בבריטניה לפני גיל 20, דרך התמוטטות נפשית והתפרקות משפחתית. כתבתי עליו לעכבר העיר.

״7 דקות אחרי חצות״ (A Monster Calls), היה יכול להיחשב לתרגום העברי המופרך של השבוע, אלמלא כך תורגם בתחילת העשור ספרו של פטריק נס, שגם כתב בעצמו את התסריט עליו מבוסס הסרט. מדובר במעין שילוב בין ״העי״ג״ לספין-אוף מאוד מוזר של גרוט מ״שומרי הגלקסיה״, ובו ילדון בריטי (לואיס מקדוגל) מתיידד עם עץ ענקי עליו הוא משקיף מחלונו, שהופך בלילה למפלצת שבאה לבקרו. המפלץ, שנשמע כמו ליאם ניסן, מגיע בשעה הנקובה בכותרת העברית ומבקש לספר לגיבורנו שלוש אגדות אפלות, בטרם יספר לו הנער את סיפורו שלו. במקביל נחשף גם סיפורו של הגיבור, שאמו (פליסיטי ג׳ונס) גוססת מסרטן, אביו הנוטש (טובי קבל) בא לבקרו ובינתיים הוא גר אצל סבתו הקפדנית (סיגורני וויבר). גם על הסרט הזה, שאני לא בטוח האם הוא מתאים לילדים או לא (יש הורים בקהל?) אבל כתבתי עליו בכל מקרה לעכבר העיר.

״הכל ,הכל״ (Everything, Everything) הוא דרמה רומנטית לבני הנוער, אם הבנתי נכון, למרות שאותי הטריילר הצחיק בקול רם באופן מביך למדי (זה היה באולם קולנוע ואמריקאים לא אוהבים כשהם לא מבינים מה מצחיק). אמנדה סטנברג (רו מ״משחקי הרעב״) מגלמת נערה שגרה בבית בועה, משום שהיא אלרגית להכל, הכל. ניק רובינסון (אחד הילדים המעצבנים ב״עולם היורה״) מגלם את הנער שעובר לגור בבית השכן, ובשבילו מחליטה הגיבורה ששווה להיפגש גם לא רק מבעד לזגוגית, ויוצאת מפתח ביתה לראשונה בחייה למסע שישנה הכל, הכל. סטלה מגי (״Jean of the Joneses״) ביימה, על פי תסריט של ג׳יי מילס גודלו (״הסיפור של אדליין״), המבוסס על ספרה של ניקולה יון.

וגם:

קולנוע דרום – פסטיבל הסרטים השדרותי שיתקיים עוד פחות מחודש, בין ה-11 ל-15 ביוני ליתר דיוק, בישר על סרטי התוכניה. הדבר המרכזי מבחינת סריטה הוא שהפסטיבל השנה יעמוד בסימן אור סיגולי, שאוצר השנה את המסגרת הישראלית העלילתית ואף משתתף בסרטה של קרני הנמן, ״פאק יו ג׳סיקה בלייר״. כיוון שחיבתו של הבלוג כולו אל הפסטיבל הדרומי ידועה משנים עברו, אני מקווה שזה תופס בתור וואחד גילוי נאות. את הפסטיבל ואת המסגרת הישראלית-עלילתית יפתח ״אווה״ של חיים טבקמן (״עיניים פקוחות״), בכיכובם של אבי קושניר ואפרת בן צור, שעבר דרך חתחתים מאז נקרא ״צירלסון יוצא לפנסיה״ והיה אמור להיות מבויים בידי מיכה לוינסון, שהלך לעולמו מאז. יהיה מעניין לחזות בסרט סוף סוף, כמו גם בסרט אחר שאני שומע עליו לפחות שנתיים ויסגור את הפסטיבל – "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה" בבימוי גלעד אמיליו שנקר, ובו ליא קניג, קרן מור, חנה לסלאו, רזיה ישראלי ואניה בוקשטיין יוצאות לנקום במין הגברי ולקרוא ספרי איכות. את המסגרת משלימים ״מוצא אל הים״ של דניאל מן, שהוקרן בפסטיבל ברלין והיה לי הכבוד והעונג לכתוב עליו לספר האוצרות של הפסטיבל (בקצרה – מעורר מחשבה ומועך לב), ודאבל פיצ׳ר מסחרי – ״ואז היא הגיעה״ של רועי פלורנטין (״ילד טוב ירושלים״) ו״מבצע ביצה״ של אלון גור אריה (״המוסד הסגור״).

האורחים הבינלאומיים, שכמו בכל שנה מגיעים יחד עם רטרוספקטיבה מלאה של יצירתם, ממשיכים לתת פייט לכל פסטיבל קולנוע בארץ תחת הניהול האמנותי של ארז פרי. השנה אפשר יהיה לפגוש בשדרות את הקולנוען הארגנטינאי המוביל ליסנדרו אלונסו (״ארץ שפע״), אמט אסקלמטה המקסיקני (״הלי״), הצמד לוסיאן קאסטינג טיילור וורנה פרבה שחתום על ״לוויתן״ (התיעודי-נסיוני מ-2012, לא העלילתי תוצרת רוסיה שנתיים אחר-כך) שיגיעו עם יצירתם החדשה הישר מפסטיבל ברלין האחרון, ובמאית סנגלית-צרפתייה בשם דיאנה גיי שאמנם לא שמעתי עליה, אבל אני סומך על הבחירות של ארז בעיניים עצומות בשלב זה של החיים.

הפוקוס ליוצר ישראלי, מעין רטרוספקטיבה, יוקדש השנה לשבי גביזון (״שורו״, ״חולה אהבה בשיכון ג׳״, ״האסונות של נינה״) ששובר שתיקה בת עשור עם ״געגוע״. במסגרת התיעודית תוכלו לצפות בין היתר בסרטים שעופר כתב עליהם במסגרת דוקאביב, כמו ״הקיר״ של מורן איפרגן ו״יזכור למנשייה״ של ענת אבן, ולצידם ״Escape Artist״ של גיא בן נר, ״דם חם״ של גיל גולן, ״נולד בדיר יאסין״ של נטע שושני, ו״השדה״ של הרב מרדכי ורדי. לראשונה השנה בפסטיבל תתקיים גם תוכנית חדשה לקולנוע מזרח-תיכוני, תחת אוצרות של איש הקולנוע והתיאטרון קאיד אבו-לטיף. בין היתר יוקרן קולנוע דרוזי צעיר, ותתקיים סדנת אמנית על קולנוע ערבי עכשווי בהנחיית מייסלון חמוד (״לא פה לא שם״). עוד פרטים ועוד סרטים שאולי פספסתי, לצד הופעות מוזיקליות חיות שהן תמיד משיאי הפסטיבל והתוכנית החוזרת של תיאטרון פרינג׳, אפשר למצוא באתר קולנוע דרום.

אבי קושניר בסרט ״אווה״ של חיים טבקמן, שיפתח את פסטיבל קולנוע דרום 2017