• פסטיבל דוקאביב 2017 - הדיווח השלישי של עופר
  • דוקאביב 2017: דיווח שישי ואחרון
  • שעתם היפה
  • סרטים חדשים: פרק מספר חמש לעלילות ג'ק ספארו
  • פסטיבל קאן 2017 - הדיווח השני של אורון
  • פסטיבל דוקאביב 2017 - דיווח חמישי
  • פרויקט כל זוכי הסרט הטוב ביותר באוסקר - 21
  • פסטיבל קאן 2017 - דיווח ראשון של אורון
  • פסטיבל דוקאביב 2017: דיווח רביעי של עופר
  • המילה האחרונה
  • סרטים חדשים: ״הנוסע השמיני: קובננט״ של רידלי סקוט
  • ״תחושה של סוף״, סקירה
  • ״קולוסאל״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק הרצליה
  • כישלונות נהדרים: הסרטים המאוחרים של צ׳ארלי צ׳פלין
  • שומרי הגקלסיה 2

סרטים חדשים: ״מלחמת 90 הדקות״, ״זה רק סוף העולם״, ״העיר האבודה Z״, ״מעבר לכוכבים״

19 באפריל 2017 מאת אורון שמיר

סיומו של חג הפסח מבשר על אביב של פסטיבלים וסרטים. זה מתחיל היום עם פתיחת פסטיבל טרייבקה, ממנו אדווח לראשונה בתולדות סריטה, ומחר עם ארבעה מצטרפים חדשים אל לוח ההפצה. נסקור אותם כאן בקצרה ובמהלך סוף השבוע – בהרחבה.

״מלחמת 90 הדקות״, סרטו של איל חלפון ע״פ ספר של איתי מאירסון, עבר כברת דרך ארוכה עד שהגיע לאקרנים. את דרכו הוא החל באופירים של 2015, משם יצא עם פרס שחקן המשנה הטוב ביותר שהוענק לנורמן עיסא. כשנה לאחר מכן, בפסטיבל חיפה של 2016, שוחזר ההישג ואת פרס השחקן חלק עיסא עם חברו לקאסט משה איבגי. אלא שהתפוצצות פרשת ההטרדות המיניות לכאורה הנוגעת לאיבגי, הייתה אחת הסיבות לדחיית עלייתו לאקרנים של הסרט. כיוון שהמשפט עדיין מתנהל, מעניין יהיה לראות כיצד יתקבל הסרט, שבבסיסו הוא בכלל קומדיה פוליטית ומוקיומנטרית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. איבגי ועיסא מגלמים את מנהלי נבחרות הכדרוגל של ישראל ופלסטין, בהתאמה, רגע לפני משחק גורלי שיקבע מי תזכה להישאר על אדמת ארץ הקודש. הסגנון הקולנועי מתחקה לדוקומנטרי משום שהצופים חוזים באירועים כאילו דרך תיעוד של צוות צילום המתלווה אל כל המעורבים בהתמדדות המכרעת.

״זה רק סוף העולם״ (It's Only the End of the World / Juste la Fin du Monde) ממשיך את הטפטופים האחרונים מפסטיבל קאן הקודם לפני בואו של החדש בעוד כחודש. הפעם מדובר בזוכה ״הפרס הגדול״, השני בחשיבותו רק ל״דקל הזהב״, שהוענק אשתקד לקזבייה דולאן. לא רע בשביל סרט שנעשה בחופזה, עקב דחיית הצילומים של הפרוייקט הבא של הקנדי הצעיר. נטלי ביי, ונסאן קאסל, מריון קוטיאר, ליה סיידו וגספר אוליאל מגלמים בני משפחה המתאחדים עקב שובו של הבן, סופר גוסס, שרוצה לספר על מותו המתקרב ליקיריו אבל מתקשה לעשות זאת עקב ריבים ישנים וחדשים המתלקחים בכל סצנה שנייה. סבלתי למדי במהלך הצפייה, כפי שאפשר לקרוא בדיווח שלי מקאן הקודם, אבל אור דווקא נהנה אם לשפוט על פי הביקורת שלו בכלכליסט. נשמע שצריך כאן טקסט שלישי שיכריע.

״העיר האבודה Z״ (Lost City of Z), סרטו החדש של ג׳יימס גריי (״המהגרת״), הוא כנראה הכי קרוב שהבמאי הגיע נכון לכרגע בחיפוש אחר יצירת המופת שתחקוק רשמית את שמו בדברי הימים של הקולנוע. שלא במפתיע, כמו הרבה גדולים לפניו הוא הלך לנסות ולמצוא אותה בג׳ונגלים, בעלילה המתרחשת לפני כמאה שנים ועוקבת אחר חוקר תרבויות ומגלה ארצות במסע ממומן למיפוי הגבול בין ברזיל לפרו, שהופך להרפתקה מסוג אחר כשהוא וצוותו מגלים את מה שעשוי להיות קצה חוט לחשיפת ציווליזציה שהייתה עד אז רק מיתוס. שכן במפתיע, גריי משיג תוצאות מרשימות בהשתמש בשחקנים כמו רוברט פטינסון וטום הולנד, לצד צ׳רלי האנם בתפקיד הראשי וסיינה מילר כזוגתו. דריוס קונדי האגדי בעצמו צילם, בפילם, ומי שייעזו לצפות בסרט הזה שלא על המסך הגדול – דעתם ודעתן חצי-נחשבת בעיניי. צפיתי בו וכתבתי עליו בפסטיבל ניו יורק, שם זכה לכבוד של סרט הנעילה, ועופר יחלוק את דעתו בקרוב.

״מעבר לכוכבים״ (The Spacewalker), בהפצת קינוראי, יוקרן בארץ ברוסית בלבד. בניגוד לסרטים הוליוודיים מדובבים במיוחד לדוברי השפה (״מהיר ועצבני 8״ ברוסית כבר ראיתם וראיתן?), כאן מדובר בהפקה רוסית שפשוט הובאה ארצה ללא כתוביות לעברית. סרטו של דימטרי קיסילב, שנקרא במולדתו ״זמן הראשונים״, מתחקה אחר המירוץ לחלל בין רוסיה וארצות הברית בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כמו הרבה דרמות אמריקאיות בעבר (למשל ״מאחורי המספרים״ דאשתקד) אבל הפעם לא מהצד של הינקים, מה שיכול להיות מעניין. יש דוברי או דוברות רוסית בקהל שצפו בסרט וגיבשו עליו דעה? או שאפסיק כבר להתעצל ואלמד את השפה בעצמי?

עוד אירועים ועניינים

לב סמדר – בית הקולנוע הירושלמי המיתולוגי שאנחנו עוקבים בדאגה אחרי מצבו, אחרי עוד איום סגירה והצלה משותפת, יוצא לתקופת שיפוצים ומבקש לחגוג את ההקרנה האחרונה לתקופה הקרובה. זה יקרה במוצאי שבת הקרובה, ה-22 באפריל, עם שתי הקרנות טרום-בכורה של הסרט ״המילה האחרונה״ (The Last Word) – אחת ב-19:15 והשנייה ב-21:45. שם הסרט הנבחר סימבולי משהו, ומככבות בו שירלי מקליין ואמנדה סייפריד – הראשונה היא אשת פרסום אימתנית ששוכרת את שירותיה של עיתונאית צעירה המתמחה גם בכתיבת הפסדים, כדי שתכתוב את לה הספד בעודה בחיים, בקטע של שליטה בגורלה. הכניסה אמנם לא חופשית, אבל פופקורן חינם וגם יין וגלידה יחכו לקהל במסיבת הסיום הזו.

פסטיבל סולידריות – אירוע הקולנוע הנסוב סביב נושאים של אקטיביזם וזכויות אדם, יתקיים זו הפעם החמישית בסינמטק תל אביב. זה יקרה בין ה-4 וה-9 במאי, כלומר מעט לפני דוקאביב, והתוכניה תכלול סרטים בינלאומיים, דוגמת ״הנערה האלמונית״ של האחים דארדן, לצד מגוון ישראלי ואף פלסטיני. בין היתר יתקיימו רטרוספקטיבות ליוצרים ג׳אד נאמן ורם לוי, תינתן הזדמנות נוספת לצפות בסרטים שדנו בהם רבות אשתקד כמו ״החולמים מבבילון״ או ״ג׳נקשן 48״, וכן יוקרנו סרטים נוספים בבכורות, כך שעליהם אפשר ללמוד באתר הפסטיבל.

וכדאי לסיים בסולידריות מסוכסכת משהו, עוד תמונה מתוך הסרט שפתח את הפוסט – ״מלחמת 90 הדקות״. גם היא, כמו זו שלעיל, תודות ליח״צ באדיבות נורמה הפקות.

השאר תגובה