סרטים חדשים: ״חדרי הבית״, ״שומרי הגלקסיה: חלק 2״, ״נרודה״, ״המתקפה״

יום מלחמת הכוכבים שמח למי שחוגג או חוגגת, יום שמצטרף לרשימת החגים והמועדים בשבוע מלא ציוני הדרך. המדור מתפרסם רק היום כשהסרטים החדשים כבר בבתי הקולנוע, במקום ביום רביעי כמו בדרך כלל, כדי לא להשתהות עם סקירת הסופש היחידה שלנו לשבוע זה, לסרט שבאמת חוגג את May the 4th בהרפתקת חלל מבית דיסני-מארוול. אבל לא נקפח גם את שלושת הסרטים האחרים, בין אם כבר כתבנו עליהם בבלוג ובין אם נפתיע גם את עצמנו ונתייחס אליהם בימים הקרובים שוב או לראשונה. במקום פינת הפלוס, אפציר בכל מי שטרם עשה או עשתה זאת לסור אל פוסט ההמלצות של עופר ושלי לקראת פסטיבל דוקאביב שיתחיל בשבוע הבא.

״חדרי הבית״, סרטו של איתן גרין (״זולגות הדמעות מעצמן״, ״הכל מתחיל בים״), מלווה אותנו מאז עונת האופירים הקודמת. הוא היה מועמד לפרס התסריט, אנחנו איחלנו גם מועמדות ליובל סגל בתפקיד הראשי, ולאחר מכן הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום, בפסטיבל ירושלים וביום הקולנוע הישראלי. הטקסט של עופר מתקופת הפסטיבל הוא המקיף ביותר, אבל אולי תצטרף אליו עוד סקירה. סגל מגלם קבלן בניין ירושלמי שסיים לבנות את בית חלומותיו לאשתו ובנו, אבל הפרוייקט הבא שלו נעצר באופן לא צפוי ומסבך אותו בחובות שמאיימים לשמוט את הקרקע תחתיו. את סגל מגבים עידו זייד, דני שטג, ואסנת פישמן בתפקידים משנה. שי גולדמן צילם, ערה לפיד ערכה.

״שומרי הגלקסיה חלק 2״ (Guardians of the Galaxy Vol. 2) הוא הסרט שדיברתי עליו בפתיחה. הוא אמנם לא קשור ליקום הקולנועי של מלחמת הכוכבים, אלא לזה של ״הנוקמים״, אבל נדמה לי שזה לא מקרי שאותו התאגיד שלו שייכים שני המותגים בחר לפתוח עימו דווקא ביום הזה. כאמור, אור כבר כתב על הסרט אתמול שכן המפיצים לא התאפקו ושחררו אותו לאקרנים לפני יום חמישי המסורתי. באופן אישי, כמי שבחר בסרטו של ג׳יימס גאן ככזה שהוא הכי חושש ממנו הקיץ, אני חושב שאתן לעצמי קצת זמן לפני שאשוב לצפות בהרפתקאות החלל של סטארלורד (כריס פראט), גומורה (זואי סלדנה), דרקס (דייב בטיסטה), רוקט (ברדלי קופר בתור דביבון חולה הדק) ובייבי-גרוט (עדיין וין דיזל, באחד הליהוקים המשונים של כל הזמנים). שומרי הגלקסיה מתאחדים, לצלילי קסטת מיקסטייפ נוספת, עם חבריהם מהסרט הקודם כדי להתחקות אחר עקבותיו הגנטיים של סטארלורד, הלא הוא פיטר קוויל בן כדור הארץ, ומוצאים את קורט ראסל, סילבסטר סטאלון ועוד שחקני חיזוק לרוב.

״נרודה״ (Neruda) חייב להיות מוכר לקוראי וקוראות הבלוג בשלב זה, ואני לא מתכוון רק למשורר פבלו נרודה שהעניק את שמו לכותרת. התעלפתי מסרטו של פבלו לראין (״לא״, ״ג׳קי״) בימי פסטיבל הקולנוע של ניו יורק, ומאז נדבק בהתלהבות גם עופר שכתב עליו לקראת הקרנת טרום הבכורה שערכנו לו בשיתוף עם קולנוע לב לפני מספר שבועות. מי שלא באו ייאלצו לבדוק אותו בעצמן ובעצמם החל מהיום, שכן מדובר בעיניי באחד הסרטים המפעימים שנראה השנה על המסכים (כפי שיוכיח המיקום שלו ברשימות סרטי השנה שעברה שלי). העלילה פחות חשובה, אבל אם זה מעניין אז אספר שלואיס נקו מגלם את איש הרוח ונבחר הציבור פבלו נרודה, שניהל חיי בוהמה נהנתניים בעודו מבקש לייצג את הקומוניזם בצ׳ילה, מה שהפך אותו לנרדף על ידי השלטונות ממספר סיבות. גאל גרסיה ברנאל מגלם את איש החוק שרודף אחריו, וכאילו נלקח מסיפור אחר.

״המתקפה״ (Unlocked) הוא בעצם הסרט היחיד שעולה השבוע שטרם התייחסנו אליו בסריטה. מדובר במותחן אקשן בבימויו של מייקל אפטד (״גורילות בערפל״ וסדרת ״7UP״ אם לנסות לאפיין את האקלקטיקה שהיא הרזומה של הבמאי), על פי תסריט הביכורים של פיטר אובריאן. כלומר, זהו סרטו הראשון באורך מלא של התסריטאי, אבל בעברו יש לו רק סרט קצר אלא גם משחק מחשב – ״Halo: Reach״. העלילה נשמעת קצת גנרית, ומציגה את נומי ראפאס בתור חוקרת של ה-CIA שבטוחה כי היא מצויה באמצע חקירה של חשוד באיום ביולוגי על לונדון, אבל דברים אינם כפי שהם נראים. סביבה אפשר למצוא את מייקל דאגלס, ג׳ון מלקוביץ׳, אורלנדו בלום (זוכרים? זוכרות?), טוני קולט, מכרם חורי בתפקיד אימאם, וגם שחקנית בשם אדליו אדדיו, שזה משהו שחשבתי שכדאי לציין. הנה תמונה מהסרט שמתווספת לזו שבראש הפוסט. יש בה את אורלנדו בלום למקרה שלא הצלחתם או הצלחתן להיזכר לבד מי זה.