סרטים חדשים: ״בין העולמות״, ״פטרסון״, ״אני דניאל בלייק״, ״לחגוג את החיים״, ״פורעי חוק״, ״הצב האדום״, ״לגו באטמן״, ״בייבי בוס״

לא פחות משמונה סרטים חדשים מצטרפים אל בתי הקולנוע לכבוד חג הפסח וחודש אפריל, ונדמה שיש הפעם משהו לכל אחד ואחת. מסרטים אמנותיים ופסטיבליים ברוחם, דרך סרטי ז׳אנר שנראים יעילים לסוגם, וכלה ביצירות אנימציה למבוגרים, ילדים, ומבוגרים ילדותיים. שווה להזכיר שאת סוף השבוע הזה יעטוף פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, שהחל היום ועל סרטים מתוכו המלצנו אתמול. בהמשך המדור אירוע סריטה הבא ועניינים נוספים, אבל קודם ההיצע השבועי.

״בין העולמות״, סרט הביכורים של מיה חטאב, השלים סבב פסטיבלים לפני שהגיע אל בתי הקולנוע. בישראל הוא הוקרן לראשונה בחיפה, וביקר גם בבוסאן הקוריאני וגם בפסטיבל Other Israel בניו יורק, שם נחשפתי אליו אני. העלילה מתרחשת בירושלים, ודמותו הדוממת של מאבטח שנדקר בפיגוע מפגישה שלוש נפשות – שני הוריו הדתיים, וזוגתו מאז שחזר בשאלה, כולם נמצאים בין עולמות כפי שמכריזה הכותרת. אלא שבת הזוג לא מוכנה עדיין למפגש עם ההורים, בטח לא בנסיבות כאלה, ומספרת להם שהיא בבית החולים כדי לבקר חולה אחר, מתנדבת כביכול לבלות זמן עם בנם למקרה שיתעורר, ולומדת על עברו. את התפקידים הראשיים מאכלסים מריה זריק, מאיה גסנר, יורם טולדנו ורועי גולן.

״פטרסון״ (Paterson), סרטו של ג׳ים ג׳רמוש שנחשף לפני כשנה בבכורה עולמית בפסטיבל קאן, מגיע אל בתי הקולנוע בישראל. כתבנו עליו לא מעט בבלוג, לאחרונה בשבוע שעבר לכבוד הקרנת טרום-הבכורה בחולון שהתקיימה השבוע, לפניה דיבר אור אודות הסרט. כתבתי עליו בדיווח שלי מהריביירה הצרפתית, בפסטיבל ירושלים עופר הצטרף, ובסוף השנה האזרחית הסרט הוזכר במצעד סרטי השנה של שנינו. בקיצור, המלצת מערכת גורפת, שאם היא זקוקה לתקציר נוסף הנה הוא: אדם דרייבר מגלם נהג אוטובוס בשם פטרסון, החי ועובד בעיירה הניו-ג׳רזאית פטרסון, שם הוא מחלק את זמנו בין אשתו (גולשיפטה פרהאני) וכלבו, החברים מהפאב בסוף יום עבודה, ורגעי התבוננות והתבודדות בהם הוא כותב שירה למגירה. רק קוסם כמו ג׳רמוש יכול להפוך כזו נקודת מוצא לסרט מהפנט ורפלקסיבי שנדמה לי כי יש בו מספיק הומור וחן כדי לקסום לכל קהל.

ֿ״אני, דניאל בלייק״ (I, Daniel Blake), גם הוא מפסטיבל קאן הקודם, אבל הפעם מדובר בזוכה דקל הזהב. בעיניי זו מעמסה מעט כבדה לסרטו של קן לואץ׳, על פי תסריט של פול לאברטי כמובן, שהינו מעשייה קאמרית ומינורית על נגר פשוט מניוקאסל אשר באנגליה. דניאל בלייק (דייב ג׳ונס) מתקרב לגיל הפרישה אבל נאלץ להפסיק לעבוד עוד קודם בשל אירוע לב. הרופאים אומרים לו לנוח, הממשלה אומרת לו לחזור לעבוד ומהר פן ישללו זכויותיו, והוא תקוע באמצע בסיוט בירוקרטי ובריאותי. מי שמקימה עימו שותפות גורל היא אם חד-הורית (היילי סקוויירס) שנזרקת יחד עם הגיבור מהתור למשרדי הרווחה, ומכאן קצרה הדרך אל אגדה טלוויזיונית על האנשים הקטנים והעניים מול המערכת האטומה. אני מודה שלא ממש התחברתי גם לסרט הזה של לואץ׳, כפי שאפשר היה לקרוא בדיווח שלי מפסטיבל ניו יורק, אבל גם מעריך שעבור קהל אחר הסרט יהיה אפקטיבי.

״לחגוג את החיים״ (Wild Oats), המקוטלג משום מה בתור קומדיית פעולה בימד״ב, מספר על אלמנה שמקבלת מהביטוח צ׳ק על סך 5 מיליון דולר במקום ה-50 אלף שהייתה אמורה, ויוצאת לחגוג את ה״זכייה״ יחד עם חברתה הטובה בהרפתקה של פעם בחיים. שירלי מקליין, ג׳סיקה לאנג וגם דמי מור מככבות, בסרטו של הבמאי אנדי טננט (״היצ׳״) על פי תסריט של גארי קניו וקלאודיה מיירס (״חובשת קרבית״).

״פורעי חוק״ (Marauders) נשמע קצת יותר כמו סרט אקשן: שוד בנק שגובה קורבנות מוביל את הצוות שאחראי על החקירה (כריסטופר מלוני, דייב בטיסטה ואדריאן גרנייה) לחשוד דווקא במנהל הבנק (ברוס וויליס). מכאן יש הבטחה בתקציר להסתעפויות של החקירה, מקרי שוד נוספים ורשת של קונספירציות ושחיתויות. סטיבן סי. מילר (״איום מיידי״) ביים, מייקל קודי וכריס סילברסטון (״אני יודעת מי הרג אותי״) כתבו.

״הצב האדום״ (The Red Turtle), שעוד מפסטיבל קאן אני מתחנן שיקראו לו ״הצבה האדומה״, הוא הראשון מבין שלושה סרטי אנימציה במדור. כמו סרטים נוספים בפוסט זה, גם הוא הוקרן כבר בירושלים, שם התקבע שמו הזכרי, וזכה לטקסט של עופר. מדובר בשיתוף פעולה בין סטודיו ג׳יבלי היפני לבמאי ההולנדי זוכה האוסקר מייקל דודוק דה וויט, שהוליד יצירה נטולת דיאלוגים ודלילה בעלילה, אבל עשירה בצבעים ורגשות. זה מתחיל עם אדם הנשטף אל חופו של אי בודד, המאוכלס מלבדו רק במספר חיות אותן הוא לומד לקבל. בתחילה הוא מנסה להיחלץ אבל הכל משתנה כשהוא פוגש את הגיבור/ה האמיתי/ת של הסרט שהעניק/ה לו את שמו. מסוג הסרטים שהם באמת לכל גיל, גם אם כנראה לא לכל אחד ואחת.

״לגו באטמן״ (The LEGO Batman Movie) הוא הראשון מבין סרטי השבוע שהינו מודל 2017, תאמינו או לא. בארצות הברית הוא עלה לאקרנים בתחילת פברואר, הרבה לפני שיאי הקיץ שיבואו בהמשך, אבל בישראל שמרו אותו כנראה לפסח. מדובר בספין-אוף לדמות אותו דיבב וויל ארנט ב״סרט לגו״ לפני שלוש שנים, מעין גרסה פארודית של האביר האפל המפורסם. ארנט שב אל גלימת וקסדת הלגו של איש העטלף, הנהנה להציל את גותהאם שוב ושוב מהג׳וקר (זאק גאליפיאנקיס), אך נאלץ לקבל שינויים רבים בחייו – המפקח גורדון פורש ומשאיר את המשטרה בידי בתו (רוזריו דוסון) המבקשת להיות אקטיבית יותר מאשר סתם לקרוא לבאטמן על כל צרה, הוא מאמץ יתום בעל אישיות צבעונית שעד מהרה הופך להיות יד ימינו רובין (מייקל סרה), והמזימה החדשה של הג׳וקר ושאר פושעי ארקהאם מוזרה מתמיד. הבימוי הופקד בידי כריס מקיי (״רובוט צ׳יקן״), וכמות התסריטאים הלא סבירה מתחרה רק במספרם המדבבים המפורסמים.

״בייבי בוס״ (The Boss Baby), אחרון חביב להפעם, הוא הסרט עם השם העברי המטופש של השבוע בעיניי. לא רק שהוא ויתר על תרגום כדי סתם להפוך בין המילים באנגלית, הס׳ בפוסטר נראית יותר מדי כמו מ״ם סופית. ״בייבי בום״, אם כך, מספר על תינוק בחליפה החובר אל אחיו בן השבע כדי לעצור את התאגיד שמאחורי הפצת סרטוני הכלבים ברשתות החברתיות שגורמים לפופלריות שלהם לעלות על זו של גורי האדם. אני לא ממציא את זה, ויש אפילו ספר עליו מבוסס הסרט, מאת מרלה פרייזי. אלק בולדווין הוא הזוחל הראשי, ולצידו תורמים את קולם סטיב בושמי, ליסה קודרו, ג׳ימי קימל וטובי מגווייר. מי שביים הוא טוד מקגראת׳ (״מגה-מוח״, טרילוגיית ״מדגסקר״) והתסריטאי הוא מייקל מקיולרס (״אוסטין פאוארס״, ״בייבי מאמא״ – שמתמחה כנראה בסרטים עם המילה ״בייבי״ בכותרת. בטח ככה הוא בוחר את הפרוייקטים שלו).

עוד אירועי וענייני קולנוע

שתיקה – האפוס הרוחני של מרטין סקורסזה, מגיע להקרנה חד-פעמית בסינמטק הרצליה, עם שני קישורים לסריטה. ראשית, הסרט ילווה בהקדמה של שני קיניסו, שעל אהבתו ליצירות של הבמאי אפשר לקרוא מעל דפי הבלוג מאז שהצטרף לשורותינו. שנית, ההרצליאנים הסכימו לתת הנחה משמעותית לקוראי וקוראות סריטה, בהזמנה מראש או בקופה ביום האירוע. יום האירוע, אגב, הוא חמישי ה-13 באפריל (בעוד שבוע ויום), השעה תהיה 20:00 והמקום צריך להיות מלא בכל מי שפספסו בזמן אמת את הסרט המפואר הזה, שהדרך היחידה לחוות אותו היא באולם קולנוע וללא הפרעות מיותרות. עוד תשבוחות על הסרט אפשר למצוא בסקירה של עופר, ועוד פרטים ואפשרות להזמין כרטיסים יש אצל הסינמטק מהרצליה.

מינק סטול – אחת הכוכבות המזוהות עם סרטיו של ג׳ון ווטרס, תהיה אחת מאורחות הפסטיבל הגאה השנה. היא השתתפה ב"נער שוליים", "היירספריי", "אמא סדרתית" ו"ססיל בי דמנטד" אם למנות כמה תפקידים בסדרי גודל משתנים, אבל במפגש עימה בפסטיבל יוקרן הסרט שכולל את תפקיד שמזוהה איתה ביותר – ״פינק פלמינגוס״ שם שיחקה מול דיוויין. לפני הקרנת הסרט בפסטיבל ישוחח עם הכוכבת ג'ושוע גרנל, מנהל פסטיבל סרטי האנדרגראונד של סן פרנסיסקו. תוכניית הפסטיבל הבינלאומי ה – 12 לקולנוע גאה, שיתקיים השנה בין ה-1 וה-10 ביוני, תיחשף בסוף חודש זה באירוע חגיגי בסינמטק תל אביב, אז צפו לעדכונים נוספים.

Speech Up – יוזמה של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בשיתוף עם "כאן", תאגיד השידור הישראלי המכונה ״התאגיד״, שיצאו יחד בקריאה לתלמידי ותלמידות קולנוע להתבטא בחופשיות ובצורת סרטונים. כל סוגה או סגנון קולנועי יתאימו, בתנאי שהסרט הקצרצר לא יעלה על 4 דקות באורכו, ובהכרח מדובר על יצירות החוקרות, שואלות ומערערות על המושג חופש הביטוי. יש להגיש עד ה-20 במאי, באמצעות הטופס הייעודי, וכדאי לעשות זאת – המצטיינים ירכיבו את מקבץ הגמר שיוקרן בפסטיבל סרטי הסטודנטים המתקרב, ושלושה מתוכם אף יזכו בפרסים כספיים.

קוקו – סרט האנימציה החדש והמקורי של פיקסאר, יגיע רק בסתיו. בפיקסאר כנראה יודעים ש״מכוניות 3״ זה לא תחליף הולם, ושחררו עוד טריילר לסרט, שהוא מעין סרטון קצר בפני עצמו. כוכב הסרטון-קדימון הוא דנטה, כלבו של הדמות הראשית, שבסך הכל זומם על עצם עסיסית לארוחת צהריים, אבל כנראה שהתעסק עם העצם הלא נכונה. זו הגרסה הלועזית, אבל יש גם מדובב לעברית אם תעדיפו (בכל מקרה הרבה דיאלוג אין, והמון סלפסטיק – יש ויש).