• הזוכים, הזוכות וסיכום התחרות הישראלית בירושלים
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שביעי ומסכם
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שישי ולפני אחרון
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח חמישי
  • ולריאן ועיר אלף הכוכבים
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח רביעי
  • ״דנקרק״, סקירה
  • חיים חדשים: ״דנקרק״ של כריסטופר נולאן
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שלישי של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 32
  • פסטיבל ירושלים 2017 - דיווח שני של עופר
  • כוכב הקופים: המלחמה
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח ראשון של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 31
  • סקירת המארז השני של ״פרוייקט הקולנוע העולמי״
  • ״להציל את נטע״, סקירה
  • ספיידרמן: השיבה הביתה
  • ״אוקג׳ה״, סקירה

"אנטמן" וסיכום שלב ב' ביקום הקולנועי של מארוול

16 ביולי 2015 מאת אור סיגולי

"אנטמן" (Ant-man) הוא לא רק הסרט החדש בפס היצור המרשים של אולפן דיסני-מארוול, הוא גם, למקרה שאיכשהו האינפורמציה חלפה לכם מעל הראש, החלק המסיים את שלב ב' של היקום הקולנועי.
אז כן, מסתבר שכל סרטי היקום הקולנועי של מארוול (MCU) מחולקים לשלושה שלבים, כאשר לכל אחד מהם קטע מאפיין, או בעצם מין חוט שעובר בין כולם. השבוע העולם נחשף לחלק החותם של שלב ב', כאמור, ובקרוב מאוד נתחיל את שלב ג'.

אז לפני שנעשה פה את מסיבת הסיום של שלב ב', ונדבר על כל הסרטים, בינהם כמובן התרשמות ראשונית מ"אנטמן", מן הראוי שנעשה סדר בעניינים.
שלב א' של היקום הקולנועי של מארוול, החל עם "איירון מן" בשנת 2008. השלב הזה עסק באיסוף חבורת הנוקמים, ובטזראקט המכושף שעשה לכולם צרות. אחרי "איירון מן" הגיע "הענק הירוק", גם הוא בשנת 2008, עם אדוארד נורטון בגילומו של ברוס באנר (הוא הוחלף על ידי מארק ראפלו). זה היה מעט יוצא דופן מכל סרטי מארוול מכיוון שהוא היחיד שלא הופק אך ורק על ידי קווין פיגי אלא בשיתוף עם אבי ארד וגייל אן הארד, לאחר שמארוול קיבלו את הזכויות לדמות מיוניברסל.
הסרט השלישי של שלב א' היה "איירון מן 2" שנחשב לאחד המפוקפקים של המותג, ופתח עוד יותר את ההתעסקות בסוכנות ש.י.ל.ד., זה קרה בשנת 2010. שנה לאחר מכן יצאו סרטי הסולו הראשונים של שני הנוקמים המרכזיים האחרים, "תור" ו"קפטן אמריקה".
שיאו של שלב א' היה בשנת 2012 עם הקרב האדיר על ניו יורק, שהפך להיות הסרט המרוויח ביותר של מארוול והשלישי הרוויח ביותר בכל הזמנים – "הנוקמים".
הרווחים בכל העולם של שלב א' הסתכמו ב-1,917,634,187 דולר. אני אפילו לא בטוח איך מתרגמים את זה למילים. אגב, הסרט שהרוויח הכי מעט מכל השישה היה "הענק הירוק" בהפרש די ניכר.

שלב ב' התחיל שנה לאחר מכן והתפתח ישירות מהקרב על ניו יורק. הוא סבב סביב התפוררות סוכנות ש.י.ל.ד, עלייתו של אולטרון ובעיקר סביב ה"אינפיניטי סטונס" ("אבני האינסוף"): אבן החלל הכחולה שנמצאת באסגרד ופותחת את חלקו האחרון של שלב א'; אבן התודעה הכתומה שמככבת ב"הנוקמים: עידן אולטרון"; אבן המציאות האדומה שמשבשת את ג'ין ב"תור: העולם האפל"; ואבן הכוח הסגולה שסביבה רודפים חברי "שומרי הגלקסיה".
וזה מה שהיה, סרט אחרי סרט בשלב ב':

"איירון מן 3" – מאי 2013

iron man 3

הסרט השלישי בכיכובו של טוני סטארק, הלא הוא רוברט דאוני ג'וניור, גילה את הגיבור במשבר פוסט טראומטי חמור לאחר הקרב על ניו יורק. על אף שמערכת היחסים שלו עם אהובתו ועוזרתו האישית פפר פוטס (גווינת' פאלטרו) דווקא הלכה למקום חיובי, סטארק עצמו סבל מנחיתה אקזיסנטציאליסטית שגרמה לו ללכת לכיוון ניסויים שונים ומשונים. וכן, כתבתי אקזיסטנציאליסטית בהקשר של מארוול.
ללא ספויילרים לסרט יש שני רעים מרכזיים: גאי פירס האחד והיחיד בתפקיד המדען הנוקמני אלדריך קילאן, ובן קינגסלי המעולה כמנדרין. עם כמעט-ספויילרים היו לסרט רע אחד מרכזי ורע אחד מפתיע, לא בהכרח אלה שהוזכרו.

את ההגה לחלק הראשון של שלב ב' קיבל אחד התסריטאים ההוליוודים האהובים עלי, שיין בלאק, שכבר עבד עם דאוני בעבר קומדיית המתח המבריקה משנת 2005 "קיס קיס בנג בנג". שיתוף הפעולה השני שלהם יחד הראה שכשמשהו עובד היטב הוא כנראה יעבוד שוב. "איירון מן 3" היה השנון והמושחז ביותר מכל סרטי מארוול לפחות עד אותו הרגע, ועל אף שאורכו היה מוגזם (130 דקות) הוא בעיני כנראה סרט המארוול הטוב ביותר מכולם. אולי יש לו פייט עם סרט אחר שיופיע גם הוא בהמשך הסיקור של שלב ב'.
"איירון מן 3" הרוויח מעל מיליארד דולר ברחבי העולם, והיה לסרט השני הקופתי ביותר בארה"ב באותה שנה (שני ל"משחקי הרעב: התקלחות"). הוא היה מועמד לאוסקר בקטגורית האפקטים החזותיים.

זוהי הביקורת שכתבתי אז ל"עכבר העיר".

"תור: העולם האפל" – נובמבר 2013

thor_the_dark_world

שבעה חודשים לאחר השקת שלב ב', הגיע בקול חריקה הסרט הנוסף של החתיך מכל הנוקמים (תתווכחו אתי על זה. קדימה. אני מחכה), ת'ור מאסגרד, בגילומו של הפלא האוסטרלי כריס המסוורת'.
ת'ור באופן כללי נחשב לאחד הנוקמים היותר משעממים, אבל כפי שלמדנו עם הטיפול שקיבל הענק הירוק ב"הנוקמים", גם מגיבור-העל הכי בעייתי אפשר לעשות דברים גדולים.
למרבה הצער, זה לא היה המצב עם "תור: העולם האפל", כנראה סרט המארוול החלש ביותר אי פעם.

על אף שערכי ההפקה שלו היו מדהימים ושחקנים רבים וטובים עיטרו אותו – בינהם נטלי פורטמן, קאט דנינגס, טום הידלסטון, אנתוני הופקינס, אידריס אלבה, רנה רוסו, כריסטופר אקלסטון ועוד – הוא היה תוצר חיוור ועצלני של MCU.
על הסרט הזה היה אחראי במאי הטלוויזיה המוכשר אלן טיילור, שממש עכשיו היה הבמאי של מפח הנפש הידוע מראש "שליחות קטלנית: ג'נסיס". לאחרונה הוא טען שחופש אמנותי רב לא היה לא במהלך הצילומים, אבל אני מפקפק שאם זה היה אחרת, זה היה מציל את התסריט החלש ואת בימוי השחקנים המאכזב. מה גם שמבחינת עלילה לא נראה שהסרט הזה קידם באיזשהו אופן את היקום המארוולי.

"תור: העולם האפל" הרוויח קצת מעל 644 מיליון בעולם, כמעט חצי מזה שהקדים אותו בשלב ב', אבל בתקציב של 170 מיליון, זה היה הישג לא רע בכלל.

זאת הסקירה שלי לבלוג.

"קפטן אמריקה: חייל החורף" – אפריל 2014

captain america

חצי שנה אחרי "תור: העולם האפל" יצא לקולנועים הסרט השני המתרכז בסטיב רוג'רס, החייל שקפא בזמן בעת מלחמת העולם השנייה, לו ניתנו כוחות מיוחדים אחרי ניסוי שרקח אביו של טוני סטארק אי שם באמצע המאה הקודמת.
על אף שהסרט הקודם, שביים ג'ו ג׳ונסטון בשלב א', לא זכה להתלהבות מאוד קיצונית בזמן שיצא, הוא לאט לאט הפך לאחד הסרטים היותר אהודים של היקום, ועדיין הציפיות מ"חייל החורף" לא היו בשמיים.
ואז הגיעו הביקורות.

נכון לשנת 2014, "חייל החורף" הפך תוך רגע לסרט המהולל ביותר של מארוול, וזה היה מפתיע במיוחד בהתחשב בכך שאת הסרט ביימו האחים אנתוני וג'ו רוסו, במאים ותסריטאים קומיים שהשיא שלהם בקולנוע היה "אני, אתה והוא", הסרט שאתם לא זוכרים עם קייט האדסון ואוון ווילסון.
הסרט השני של קפטן אמריקה פשוט התפוצץ ברשת. המבקרים ואוהדי הקומיקס עשו סלטות באוויר, ודיבורים על כך שמדובר במותחן בסגנון הסבנטיז יותר מאשר עוד סרט פעולה לקיץ, נתנו לו תחושה של אירוע גדול הרבה יותר מעוד שלב בדרך לחשבון הבנק של קווין פיגי.
וכן, "חייל החורף" סרט מצוין. באמת אחד הטובים של מארוול. אבל מכאן ועד לכל התשבוחות המוגזמות של הסרט הדרך הייתה ארוכה.

ב"חייל החורף", רוג'רס (כריס אוונס, אחד הליהוקים הכי מדויקים של מארוול) מנסה להתמודד עם העולם המודרני כאשר ניסיון התנקשות בניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון) חושף שחיתות עצומה בכל מסדר ש.י.ל.ד, לה אחראי הארגון "הידרה", שלא בא טוב לרוג'רס עוד בימי שלטון הנאצים. מבחינת התקדמות עלילתית, זהו כנראה הסרט הכי חשוב בשלב ב' כי הוא זה שהתחיל את ההתפוררות של ש.י.ל.ד ומשך את הקרקע מתחת לרגלי הנוקמים ותומכיהם, מותיר אותם ללא גג וגיבוי.
לסרט יש כמה קטעי אקשן מעולים, טוויסטים שיחסית למארוול עובדים טוב, ויופי של כימיה בין אוונס וסקרלט ג'והנסון. גם הגב של כמה שחקנים ותיקים ומוערכים כמו רוברט רדפורד וגארי שנדלינג (שהלחישה שלו, "הייל הידרה", הפכה להיות ציטוט פופולרי לכמה חודשים) עזר ליוקרתיות של הסרט. ועדיין, להגיד שהוא בא מעולם של מותחני הסבנטיז זו מתיחת הגדרות קצת קיצונית בעיני. רדפורד נותן קצת מהוייב של "שלושת ימי הקונדור", אבל נדמה שכולם שוכחים שהז'אנר ההוא גם צריך להיות אפל, מסתורי ומפתיע. שלושה דברים שלטוב ולרע, אינם מנת חלקם של "חייל החורף".

הסרט היה מועמד לאוסקר האפקטים, והרוויח מעל 714 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שהפך אותו לסרט המארוולי הכי מרוויח שאין בו את איירון מן. התואר הזה יישאר שלו חצי שנה בלבד.

"שומרי הגלקסיה" – אוגוסט 2014

guardians of the galaxy

לא יהיה זה מופרך להמר שהמון ברכיים רעדו במסדרונות דיסני-מארוול בחודשים שהקדימו את "שומרי הגלקסיה". הרי כל סטרייק מוצלח חייב להישבר מתישהו, והסיכויים היו נגד הסרט החדש: גם קומיקס שלא הרבה מוצאים אותו מלהיב, גם שחקן ראשי לא מוכר (כריס פראט היה בשלב הזה  לא יותר מהשמנמן המצחיק מהסדרה "מחלקת גנים ונוף"), גם במאי של קומדיות אימה, ולא נשכח את העובדה ששתיים מהחוליות החשובות ביותר של הסרט הן דביבון עצבני ועץ.
אופטימיות בכל זאת התגנבה בשלבים לפני הפרימיירה, בעיקר בזכות תמונות הטרנספורמציה של פראט מחדר הכושר, וטריילר אחד שהבטיח לא מעט. ועדיין, זו הייתה יכולה להיות נפילה די רצינית.

אבל זה לא היה המצב. למעשה, זה היה בדיוק הפוך. "שומרי הגלקסיה" פשוט התפוצץ. הביקורות בקושי הצליחו למצוא מספיק סופרלטיבים (91 אחוזי טריות ב"רוטן טומייטוס") והקהל לא הפסיק לנהור. הסרט הרוויח מעל 774 מיליון ברחבי העולם. הוא הפך לסרט השלישי המרוויח ביותר של מארוול (זה ישתנה בהמשך), ואת רוב שנת 2014 בילה בראש טבלת שוברי הקופות, דבר מה שיילקח ממנו על ידי "משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1" ו"צלף אמריקאי".
הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר וזכה בשני פרסי איגוד המבקרים (איפור וסרט האקשן). אפילו עד מועמדות לגראמי הוא הגיע.

"שומרי הגלקסיה" חשף אותנו לראשונה לפיטר קוויל, או "סטאר-לורד" אם תרצו, בחור צעיר שנחטף בילדותו על ידי חייזרים והפך להיות גנב חלל מיומן, שמוצא את עצמו מסובך במזימה אינטרגלקטית ענקית.
כשזה מגיע לאקשן וקומדיה, נדמה שהסרט שביים ג'יימס גאן ("סלית'ר", "סופר") פשוט פוגע בכל המטרות בצורה מעוררת השתאות, ונטולת מאמץ לחלוטין. זה בקלות הסרט הכי מצחיק של מארוול (הבדיחה שכוללת התייחסות לג'קסון פולוק הייתה כל כך בולטת בקיצוניותה, שאני תוהה איך נתנו לה אישור), האקשן היה מעולה וגם אלים באופן יחסי, וכשזה הגיע לדביבון המדבר ולעץ, קשה להזכר למה בכלל חשבנו שזה לא יעבוד.
כריס פראט הוכיח את עליונותו על הגזע האנושי, בזמן שוין דיזל שדובב את גרוט העץ הוכיח את עליונותו על גזעים באופן כללי. ברדלי קופר, השחקן הקופתי ביותר של 2014, הפך את רוקט הדביבון לגונב ההצגה, וזה עוד לפני שדיברנו על דייב באטיסטה וזואי סלדנה.
ופס-הקול. אוי, איזה פסקול היה לו.

בעיני "שומרי הגלקסיה" נותן פייט ראוי ל"איירון מן 3" בתור סרט המארוול הטוב ביותר שהיה לנו, ואולי אפילו עוקף אותו. זה משתנה אצלי על בסיס יומי.

אני כתבתי עליו לבלוג.

"הנוקמים: עידן אולטרון" – מאי 2015

avngers aou

בשלב א' הסרט שקיבץ את כל הנוקמים יחד היה השיא, גם מבחינת איכות וגם מבחינת מיקומו בכרונולוגיה. הוא היה כל מה שטוב ביקום של מארוול, וגם הסרט החותם עם יותר אנרגיה מכל קודמיו. עם זאת, בשלב ב' זה לא היה המצב באף אחד מהאספקטים.
קודם כל, טכנית, כי "אנטמן" הוא זה שסוגר את שלב ב', אך בעיקר גם כי על אף שסרט ההמשך שביים ג'וס ווידון יחד עם כל הצוות האהוב נתן את כל מה שצריך, לראשונה נתגלו סימני עייפות. מבחינת ההתלהבות הוא היה משני ל"שומרי הגלקסיה" ומבחינת הביקורת הוא היה רחוק מאוד מ"קפטן אמריקה: חייל החורף".

בתחילת הסרט אנחנו נזרקים פנימה לעיצומו של קרב. הנוקמים כולם כבר לגמרי באמצע העניינים, בדרכם לחדור לטירה מבוצרת (עליה מפקד סטרייקר, זה שהפך את ג'ון לוגאן לוולברין) כדי להשיג את החלק האחרון בתכנית הגרעין של אירן, או לפחות את המקבילה שלו ביקום המארוולי, זו שתבטיח עולם טוב יותר ונטול מלחמות.
הם מצליחים אמנם, אבל שם סטארק מוצא תגלית שתגרום לו לשקול מחדש את כל קונספט השלום וההגנה העולמית, ודרכה יברא את האינטליגנציה המלאכותית אולטרון. וכמו שקורה בכל סרט בו מישהו מנסה לשחק את אלוהים, זה יבוא לנשוך אותו בישבנו די מהר.

הרבה דברים עובדים לטובת "עידן אולטרון". מבחינת חזות והפקה אנחנו כבר לוקחים כמובן מאליו את היכולות של האנשים מאחורי הקלעים אך זה עדיין לא גורע מההישגים הנאים, וגם באמת היה כיף לפגוש שוב את כל החבריא הנוקמנית המשעשעת. זה בולט במיוחד בסצנה מעולה ונטולת אקשן דווקא, בו מנסים כל הנוקמים להרים את פטישו של תור ללא הצלחה. בנוסף לזה, עבודת הקול של ג'יימס ספיידר כאולטרון הייתה משובחת במיוחד.
ועדיין, ההרגשה העיקרית הייתה שכבר היינו פה, ושאין באמת סיבה מוצדקת לחזור. זה אחלה שהאלמנה השחורה והענק הירוק מפתחים רומן מקסים (באמת), וזה באמת משמח לראות שכריס המסוורת' פשוט הולך ומשתפר, אבל זה לא מספיק. לאות מסוימת זחלה פנימה, והדהוד לתחושת מיאוס החלה להתגנב.
"הנוקמים: עידן אולטרון" בעיקר סימן את הדור החדש של הנוקמים, בינהם גם גלגולו הבא של ג'רביס, המחשב החוכמולוג של סטארק, במה שלי נראה כמו עיצוב הדמות החלש ביותר של אולפן דיסני-מארוול מאז הקמתו. אבל יכול להיות שזה רק אני.

הסרט עשה בוחטות של כסף, והפך להיות הסרט השמיני המרוויח ביותר בארה"ב והשישי המרוויח ביותר בעולם. בכל הזמנים, כן?
עם זאת, באופן שאי אפשר לתאר אותו אחרת מהלם מוחלט, הוא ממש לא הסרט הריווחי ביותר של 2015. פאקינג "עולם היורה" עקף אותו תוך רגע, וכרגע נמצא במקום הרביעי בטבלת שוברי הקופות בארה"ב ובמקום החמישי בכל העולם. גם – של כל הזמנים.
אגב, שניהם נחותים במספרים מ"מהיר ועצבני 7". זה בגלל שהעולם התחרפן.

אני כתבתי על הסרט לעכבר העיר
פבלו סיקר לבלוג

"אנטמן" – יולי 2015

ant man poster

גם הפעם, כמו עם "שומרי הגלקסיה", ישנו חשש גדול המלווה את יציאת הסרט. בכל זאת, גיבור-על חדש, ועוד כזה שעל פניו לא נשמע סקסי במיוחד – אסיר לשעבר שיכול להתכווץ. וואו. עצרו את המעליות, אנחנו בדרך.
אבל מעבר לאתגר להפוך את סקוט לנג, הפורץ המתוחכם, לדמות מעניינת בסרט מוצלח, "אנטמן" היה צריך להתמודד עם כל הפאדיחה המתוקשרת שהקדימה אותו, כאשר אדגר רייט – מהטובים והאהובים בבמאי תבל – פרש לקראת תחילת הצילומים בגלל חלוקי דעת אומנותיים, ואולפני מארוול יצאו ממש רע מכל הסיפור. המעריצים שחיכו לעוד סרט של רייט והבינו שזה לא עומד לקרות, פיתחו טינה לגבי סרט המארוול החדש. ואי אפשר להאשים אותם.
את תפקיד הבמאי קיבל פייטון ריד, במאי ששיא הצלחתו היה "מעודדות צמודות" לפני 15 שנה, כך ששני דברים היו ברורים: הסרט עומד להיות יותר קומדיה מפעולה, ואין מה להרים לקראתו יותר מדי ציפיות.

את התפקיד של לנג קיבל פול ראד, מין פלא מהלך, שעכשיו בגיל 46 נראה טוב יותר מאי פעם, בלי קשר לזה שהוא אחד השחקנים הקומיים האהובים עלי בכל הזמנים, שלדעתי נשדדו ממנו עד כה לפחות שתי מועמדויות לאוסקר (על "והרי החדשות" ו"הדייט שתקע אותי"). הוא מגובה בקאסט נוצץ כמיטב המסורת של מארוול, הכולל את מייקל דאגלס, אוונג'לין לילי (שמגלמת את בתו, אבל מעוצבת כמו קת'רין זיטה-ג'ונס, אשתו של דאגלס בחיים. לי זה עשה קצת מוזר), קורי סטול הלוהט, מייקל פניה שגונב את ההצגה, ג'ודי גריר בעוד תפקיד קטן מדי, בובי קנבאלה ועוד.
אדגר רייט וג'ו קורניש קיבלו קרדיט על התסריט, יחד עם פול ראד ואדם מקיי, והאמת שלאוהדי רייט קל מאוד לראות מהם התרומות שלהם לסיפור על איש הנמלה.
אם להיות כנים, נדמה שלנג הוא לחלוטין הגרסה הארצית, שלא נאמר שעתוק, של פיטר קווייל מ"שומרי הגלקסיה" – שניהם גנבים מעולים בתחומם, שניהם מקסימים בקטע שלומיאלי, ושניהם עוברים פחות או יותר את אותו תהליך. מזל שפול ראד קיבל את התפקיד, אחרת זה היה נופל על האף.

אולי היו אלו הציפיות הנמוכות, אולי לא, אבל "אנטמן" הוא סרט גיבורי על כיפי במיוחד. אכן, הרבה יותר קומי ממסחרר, ולמעשה צריך לחכות משהו כמו שעה עד לסצנת האקשן הראשונה, אבל הדרך עד לשם מהנה מאוד, אם כי ארוכה משהו. ראד נהדר, הסרט נראה מעולה, יש בו בדיחות מצוינות, ולמרות שהוא מרגיש נמתח אפילו על אף שהוא סרט המארוול הקצר ביותר מזה שנים, ושמדברים בו הרבה יותר ממה שצריך, הכל לגמרי בסדר.
המערכה השלישית, שהיא כולה פעולה, עובדת נפלא במיוחד בביטים הקומיים שעובדים בין הפרופורציות של העולם שלנו והעולם הגמדי של גיבורנו המכווצים, והיא בעיקר עשתה שני דברים – האחד הוא לגרום לי צער רב על כל נמלה שאי פעם הומתה תחת ידי, וגעגוע גדול ל"מותק, הילדים התכווצו". איזה סרט אדיר זה היה.

בכל מקרה, אפשר להרגע וללכת ל"אנטמן" במצב רוח טוב. את הביקורת המלאה שלי תוכלו לקרוא בעכבר העיר.

שלב ג' מאיים להיות מסעיר ומרגש יותר מהשניים שקדמו לו. הוא יחל כבר בשנה הבאה עם "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"; יציג לנו לראשונה את דוקטור סטריינג' הכולל קאסט מטורף עם חביתה מלפופונוביץ' (בנדיקט קמברבץ', בשמו הלועזי) וטילדה סווינטון; "שומרי הגלקסיה 2"; ספיידר-מן סוף סוף יצטרף לחבורה לאחר שחילופי השבויים בין מארוול לסוני יסתיימו; "בלאק פנתר"; "קפטן מארוול"; סרט נוקמים שיחולק לשניים ("מלחמת האינסוף", כנראה על שם האבנים); ויסתיים עם "Inhumans".
הם מביטים די רחוק שם בדיסני-מארוול. אנחנו כנראה נלך לכולם.

avengers ultron 11

תגובות

  1. שין-גימל הגיב:

    אחלה סיכום. וון סטרוקר הוא שמפקד על הטירה בתחילת "הנוקמים 2", סטרייקר ויתר הדמויות הקשורות לאקס-מן עדיין שבויים של פוקס (למרבה הצער).
    בחיי שלא זכרתי רעים חוץ מהשניים שהוזכרו מאיירון מן 3, ועכשיו אני רואה שהיה משהו כזה – איכשהוא זה לא נחקק בזיכרוני כמשהו מרכזי בסרט.

  2. מר קולנוע הגיב:

    סיכום יפה. הכנתי מעין סיכום של סרטי מארבל עד כה בקולנוע :
    1. איירון מן – סרט בינוני בעיניי בעיקר בגלל הדוניזם ושוביניזם רב שנודף ממנו. יש לו ,עם זאת, אפקטים טובים והופעות מעולות של רוברט דאוני ג'וניור וג'ף ברידג'ס.
    2. הענק הירוק – סרט אקשן חביב אך עמוס קלישאות והיעדר הגיון פנימי.
    3. איירון מן 2 – בעיניי זה סרט מעפן. כל מגרעותיו של הסרט הראשון גדלו, ובנוסף גם הפכו את איירון מן לדושבאג.
    4. ת'ור – סרט נחמד עם אפקטים איכותיים והופעה טובה של טום הידלסטון כלוקי.
    5. קפטן אמריקה – הו, הנה הגיע שדרוג. סרט אקשן מעולה עם הופעת מחץ של הוגו וויבינג, מתח ודמות ראשית עמוקה.
    6. הנוקמים – סופר גרופ משעשע עמוס הומור, מתח, דרמה ואקשן מהשורה הראשונה. יש בו חורים בעלילה וגם קיטש אבל ג'וס ווידון יצר סרט קומיקס מהנה למהדרין עם רעיונות מבריקים. שאפו לרוברט דאוני ג'וניור, מארק רופאלו וטום הידלסטון על הופעותיהם כאן.
    7. איירון מן 3- יש לו הרבה רעיונות טובים, אך מדובר בנפילה לעומת הנוקמים. נדמה כי מה שהופך אותו למעט טוב יותר מסרטי איירון מן הקודמים זה ההומור השחור שלו והאפקטים החזותיים.
    8. ת'ור 2 – סרט מיותר בעיניי, אך סיקוונס הקרב בין הממדים היה כיפי, יפה לעין ומטופש בו זמנית.
    9. קפטן אמריקה 2- אנשים התלהבו ממנו, אני נותרתי מעט אדיש אליו. סרט פעולה טוב, אך מקוריות והגיון עלילתי זה לא הצד החזק שלו . סרט אוברייטד בעיניי
    10. שומרי הגלקסיה – עוד סרט אוברייטד לדעתי. יש כאן הומור משובח וכתיבת דמויות מצוינת, אך זה פחות או יותר הנוקמים, מינוס העשייה הקולנועית הגרנדיוזית. אולם בראדלי קופר גונב את ההצגה כאן.
    11. הנוקמים 2 – סרט אנדרייטד בעיניי. מבחינת תיאור המורכבות של גיבורי העל, זהו שיפור מהסרט הקודם . מבחינת האפקטים, זה שכלול, וגם ג'וס ווידון השתכלל כבמאי אקשן. הנבל גנרי – על אף הדיבוב של ג'יימס ספיידר – בניגוד ללוקי של טום הידלסטון או הגולגולת האדומה של הוגו וויבינג. רוברט דאוני ג'וניור ומארק רופאלו משחקים נהדר, סקרלט ג'והנסון השתפרה בתפקיד האלמנה השחורה, אבל גונבי ההצגה הם ארון ג'ונסון ואליזבת אולסן כתאומים מקסימוף. התסריט עמוס דמויות וקשתות עלילתיות אך הסרט עצמו מבדר בעיניי.
    12. אנטמן – סרט זניח עם מעט אקשן טוב, אפס לוגיקה בעלילה ודמויות שטוחות. לא אהבתי בכלל

השאר תגובה