• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים מחוץ לזרם 2: היכונו למפגש השני – ״רובר״ (The Rover)

6 באוקטובר 2014 מאת אורון שמיר

בחודש שעבר פתחנו עונה שנייה של ״סרטים מחוץ לזרם״, מיזם ההקרנות המשותף לקולנוע לב ולבלוג, שמטרתו מתן אפשרות צפייה בסרטים שאנחנו חושבים שראויים למסך הגדול, על אף שלא זכו להפצה מסחרית בארץ. במפגש הראשון הוקרן ״הכומר״ (Calvary), סרטו היפהפה של ג׳ון מייקל מקדונה, שעורר דיון נרחב בקרב אלה שבחרו להישאר ולשוחח עימנו בתום ההקרנה. אז כיוון שאנחנו עדיין בעיצומם של החגים, אכריז כעת על המפגש הבא שיתקיים רק בסוף השבוע של אחרי סוכות ושמחת תורה אבל כבר אפשר לסמן ביומנים ואז לשוב ולהתרגש מפסטיבל חיפה הבא עלינו לטובה. המפגש יתקיים ביום שישי ה-24.10 בשעה הקבועה 11:30, בקולנוע לב אשר בדיזנגוף סנטר. הסרט הבא שלנו בסדרה אמנם לא מציב במרכזו דמויות של אנשי דת, כפי שקרה יותר מפעם אחת במסגרת ההקרנות שלנו, אבל אני בטוח שכולנו נתמודד. למה אני בטוח? בזכות מה שכן ירצד על המסך – ״רובר״ (The Rover).

מדובר בסרטו השני באורך מלא של המטאור האוסטרלי דייויד מישוד, אחרי ״ממלכת החיות״ (Animal Kingdom) המהפנט. הפעם מישוד לוקח את ז׳אנר דרמת פשע המשפחתית שאפיין את יצירת הביכורים שלו, ומוסיף לה ז׳אנרים כמו ניאו-מערבון ומותחן פוסט-אפוקליפטי. התוצאה היא ״רובר״, שעלילתו ממוקמת באוסטרליה עתידית ודיסטופית במיוחד, בעולם צחיח ודי שומם, בו מילים הפכו נדירות לפחות כמו משאבים כמו מים או דלק.

מצד שני, זה לא שלגיבורים של הסרט יש תמיד מה להגיד זה לזה, כשגורלותיהם נקשרים אלה באלה אחרי אירועים קשים למדי. למשל שוד כושל שהוביל להשארת פצוע מאחור וגניבת רכב מהאדם הכי לא נכון בשממה האוסטרלית, אותו מגלם גיא פירס, איך לא. קשה שלא לחשוב על ״ההצעה״ בזמן הצפייה, גם בזכות הז׳אנר וגם בזכות הליהוק, ואצלי צפו ועלו גם ״ארץ קשוחה״ ו״מקס הזועם״. אבל יש סרט אחד שעולה לתודעה בזמן הצפייה ב״רובר״, רק כדי להימחק ממנה – ״דמדומים״. זה קורה בזכות תפקיד אדיר של רוברט פטינסון, שבדמיוני אני הוזה אותו מועמד עליו לאוסקר. גם אם תקראו שוב, המשפט הקודם לא ישתנה. עוד בקאסט: סקוט מקניירי, דייויד פילד, טוואנדה מניימו וסוזן פריור.

הסרט הוקרן בארץ לראשונה בפסטיבל ירושלים, שם המלצנו עליו מבעוד מועד. כחודשיים לאחר מכן השתבץ גם בתוכניה של פסטיבל אוטופיה, בעידוד הבלוג כמובן, מה שסיפק גם לי וגם לאור סיבות נוספות לשבח אותו קצרות ולהמליץ עליו לכל דורש. ההקרנה הקרובה שלנו היא הזדמנות כנראה אחרונה עבור כל מי שלא הספיק או הספיקה לחזות בצילום מרהיב העין של נטשה ברייר (״ילד/ה״, ״חלב הצער״, ״פריז פינת ניו יורק״) ולחוות את הפסקול טורד המנוחה שרקח אנטוני פרטוס באולם הקולנוע, שלעניות דעתי עושה חסד עם סרטים מסוג זה. עוד דבר שכדאי לדעת מראש – הסרט הזה אלים בטירוף, עם דגש על טירוף, למקרה שזה ממש (לא) הקטע שלכם ושלכן. אנחנו בבלוג קצת חצויים לגבי זה ונרחיב על כך בדיון שיתקיים לאחר ההקרנה, בהשתתפות הקהל כמובן.

עוד סיבות להגיע למפגש, למקרה שלא דגדגנו מספיק את בלוטת הסינפיליה שלכם ושלכן, אני מקווה לספק בקרוב. בינתיים אבטיח לעדכן כאן או בדף האירוע בפייסבוק (כבר מגיע) ברגע שתיפתח האופציה להזמין כרטיסים, ואזכיר שהמחיר יעמוד על 38 ש״ח, כאשר מנויי ומנויות קולנוע לב יכולים ויכולות לנצל את המינוי. ובמקום לקנא או להתלונן על היעדר הנחה לקוראי הבלוג (קרה בפעם הקודמת, אל תשאלו) אני לגמרי מציע לעשות מינוי של שישה סרטים ולו רק בשביל הנחה מרוכזת לסדרה שלנו בלבד. וההצעה הזו היא דווקא יוזמה פרטית שלי, לא בשיתוף עם קולנוע לב, למען ההגינות. עדכונים בקרוב, עד כאן הטיזר.

The-Rover-3

תגובות

  1. אלה הגיב:

    שאלת עצלות.
    מנסיון עבר עדיף לקנות כרטיסים מראש או שישארו מקומות?

  2. אלעד הגיב:

    אם כבר הסרט גורם לנו להיזכר בסרטים אחרים, קשה לא להיזכר ב – wake in fright המהמם של טד קוטשף.

    מעניין גם להשוות בין הסרטים הללו. האלימות של wake in fright עצורה יותר, מרוסנת יותר אמנם אבל מאיימת פי כמה. התהליך הנפשי של גארי בונד משכנע עשרות המונים מזה של גאי פירס [פה טמונה חולשת הסרט]. ודונלד פלסנס נותן הופעת אורח, דמות צד שמאירה ומנהלת דיאלוג אמיתי עם הדמות הראשית של הסרט. ב – the rover, ההופעה של פטינסון אכן מעניינת, אך לדעתי לא הייתה שם סימביוזה עם הדמות הראשית שהייתה עמוקה רגשית, כל שכן אמינה.

  3. אלון הגיב:

    הופעה אדירה של פטינסון

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.