• כחום הגוף
  • אוסקר 2023/24: הטקס בסיקור חי
  • אוסקר 2023/24: מהמרים על הזוכים
  • מאהבת, מטרידנית, רוצחת
  • אוסקר 2023/24: דירוג כל הסרטים המועמדים
  • אוסקר 2023/24: איך הלך עם ההימורים המוקדמים
  • אוסקר 2023/24: רשימת המועמדים המלאה

עדכוני תוכניה: פסטיבל ירושלים ופסטיבל סרטי הסטודנטים 2013

10 ביוני 2013 מאת אורון שמיר

ככה מתחילים שבוע – פסטיבל קולנוע דרום סגר את שעריו בערב יום חמישי שעבר, בדיוק בזמן לתחילת הפסטיבל הגאה, והנה אתמול כבר הרימו ראש שני פסטיבלי הקולנוע הבאים. אפילו לא הספקנו לברך את אבישי סיון שזכה עם "ויזה" שלו בתחרות האלטרנטיבית, ואת איתן גפני ו"בשר תותחים" שהתכבדו בציון לשבח, ובאופן אישי טרם הודתי כראוי לאנשי הפסטיבל על עוד אירוח משובב נפש ואף לכעוס על עצמי על שפספסתי את שני קצוות הפסטיבל ודגמתי רק שלושה ימים מתוך החמישה (הנה הדיווח הראשון שלי, והנה גם השני). אבל כאמור, חודש יוני יהיה עמוס במיוחד עבור חובבי הקולנוע, כי בזמן שסינמטק ת"א מארח את TLVFest (שם שוהה אור בתפקידו כשופט השנה), מאחורי הקלעים כבר מסיימים להקים את התפאורה הבאה, זו של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, במהדורה ה-15 שלו. הבוקר התפרסמה הודעה לעיתונות ובה כל היוצרים האורחים והסרטים האורחים מחו"ל, ועוד לפני שהספקתם להגיד פן-אק רטאנרואנג  – פסטיבל הקולנוע של ירושלים, הבא בתור, כבר פירסם את הליין-אפ הישראלי שלו.

אז הנה ניסיון, כמעט נואש (אם יורשה לי לשתף), לעשות קצת סדר ביומני הצפייה של החודש ומשהו הקרובים. נתחיל עם הפסטיבל הקרוב יותר, זה של סרטי הסטודנטים, אשר יתקיים בין ה-19 ל-24 בחודש זה. אחרי שבוע וחצי בלבד של מנוחה, ביום חמישי ה-4.7 כבר ייפתח פסטיבל ירושלים במהדורתו ה-30, והוא יימשך עד שבת ה-13.7. הנה כל מה שצריך לדעת על שניהם בשלב זה.

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2013

כאמור, הפסטיבל ייפתח ביום רביעי ה-19 ביוני, בטקס חגיגי אשר יתקיים בגן הפסגה אשר בחלק העתיק של יפו, בשעה 20:00. את הטקס ינחו עלמה זק ורועי בר-נתן, כוכבי "ארץ נהדרת", ובסיומו תערך הקרנת הבכורה של סרטה החדש של סופיה קופולה – "בלינג רינג" (The Bling Ring). הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי שהסעיר את הוליווד לפני שנים מעטות, עוקב אחר קבוצת טינאייג'רים אמידים שנהגו לפלוש לבתים של סלבס בעת שאלה היו בכל מיני מסיבות והשקות, בהסתמך על מעקב אחר חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלהם. כאשר נכנסו אל האחוזות, היו גונבים פריטים ומתעדים את פשעיהם. נשמע כמו חומר קלאסי לקופולה הבת, אשר ליהקה את אמה ווטסון לתפקיד הראשי ועטפה אותה בפרצופים צעירים ויפים לצד שחקנים מוכרים יותר, דוגמת לסלי מאן.

קופולה אולי לא תגיע לפסטיבל השנה, אבל את המסורת ארוכת השנים של אורחים מכובדים ימשיכו השנה הבמאית הצרפתייה הוותיקה קתרין ברייה ("לאחותי"), אשר תשמש כיושבת ראש חבר השופטים וכן הבמאי התאילנדי המבריק פן-אק רטאנרואנג ("חיים אחרונים ביקום"), ואחד היוצרים הבולטים במרוקו, נביל עיוש ("מה שלולה רוצה"), כמו גם אורחים נוספים מתחום ההפקה והצילום. עדכון: גם במאי הג'יאלו האיטלקי דריו ארג'נטו ("Suspiria", ואחד התסריטאים של "היו זמנים במערב", בין היתר) יגיע לפסטיבל השנה. האורחים יקיימו כיתות אמן ובאופן משמח לא פחות, גם יהיו נוכחים בהקרנות של סרטיהם. מן הפילמוגרפיה העשירה של ברייה יוקרנו “אהבה מושלמת”, “רומן” ו-“לאחותי”, בעוד פן-אק יתארח עם "גלים נסתרים", "חיים אחרונים ביקום" ו-"הדשוט", אחד הפייבוריטים שלי אשתקד. בצוותי השיפוט ניתן יהיה למצוא עוד שמות גדולים נוספים מן הגזרה המקומית, ואף התמזל מזלי להיות חלק מרשימת השופטים השנה. כך שאתשדל לפרסם דיווחים מבפנים, אבל תסלחו לי מראש אם לא אקיים את ההבטחה הזו.

חשוב להזכיר שתחרות סרטי הסטודנטים והסרטים הקצרים, הישראלית והבינלאומית, ימשיכו להיות לב ליבו של הפסטיבל הזה, והפעם עם חידוש – מתוך רשימת הסרטים הקצרים/סטודנטיאליים, תיבחר חמישיה אשר תתחרה בקטגוריה חדשה בפרסי אופיר הקרובים. חמשת הסרטים הללו יועמדו להצבעה בפני חברי האקדמיה, הרבה אחרי שהפסטיבל יסתיים, ואז ייבחר מתוכם הסרט הקצר הטוב של השנה. אחת המסגרות היותר מעניינות השנה בפסטיבל נקראת "הפיצ'ר הראשון שלי", ובה יוצגו סרטי הביכורים של במאים בוגרי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. זה אומר "בשר תותחים" של איתן גפני, "Paradise Cruise" של מתן גוגנהיים ו"ריח פועלים" של גודיס שניידר ושונית אהרוני. עוד חשוב לציין כי התוכניה מתעדכנת באתר הפסטיבל, כדאי לעקוב אחריה שם.

פסטיבל הקולנוע של ירושלים 2013

pilim

חודש יולי, לעומת יוני המכיל שלושה פסטיבלי קולנוע מקומיים, יהיה כל כולו ירושלים. כבר נודע שטקס הפתיחה, אשר יתקיים כמו תמיד בבריכת הסולטן, יתהדר בהקרנת בכורה תחת כיפת השמיים של סרטו החדש של רשף לוי "לצוד פילים". בסרט מככבים מוני מושונוב, ששון גבאי, יעל אבקסיס, משה איבגי, רותם זיסמן-כהן ושחקן החיזוק הבריטי סר פטריק סטיוארט, במעשיה על נער שמחליט לחבור אל סבו וחבריו הקשישים, שנהגו שודדים בנקים בימי המנדט הבריטי, לג'וב אחד אחרון – שוד פלוס נקמה בבוס של הבנק בו נהרג אביו של הגיבור. סקירה מלאה על הסרט ודאי נשחרר במועד סמוך יותר ליציאתו או לפסטיבל, אבל כבר עכשיו אתוודה שמדובר בסרט מצחיק למדי, עם יותר פאנצ'ים מאשר קרב אגרוף.

טפטופים נוספים הנוגעים לתוכניה, אשר טרם נחשפה במלואה ובוודאי תעשה זאת בהמשך החודש, כבר עוררו ציפיות עם סרטים כמו – "פרנסס ה." של נח באומבך; שמות אסייאתים מסקרנים כמו "36" של הכוח התאילנדי העולה נאוופול תמרונגראטנאריט, אשר כבש לחלוטין את פבלו בפסטיבל בוסאן, כמו גם קיושי קורוסאווה חדש בשם "מסוגפות", והסרט "החברה קים מתחילה לעוף" שמגיע אלינו מ…צפון-קוריאה! לא דרום-קוריאה, מעצמת הקולנוע, אלא הצפון, המעצמה הגרעינית; שיא נוסף יהיה בואו של הבמאי האמריקאי פורץ הדרך ריצ'רד לינקלייטר, אשר ינעל את הפסטיבל עם "לפני חצות", החלק השלישי בסדרת "לפני הזריחה/שקיעה" שלו ושל ג'ולי דלפי ואיתן הוק. יש להניח שסרטים נוספים של הבמאי יוקרנו במהלך הפסטיבל, כחלק ממחווה. אנחנו, כמובן, נערך בהתאם.

אתמול, נחשפו סוף כל סוף גם משתתפי התחרות הישראלית – שיא היוקרה של הפסטיבל. מדובר בשישה סרטים עלילתיים אשר יתמודדו השנה על פרס חג'ג' (לשעבר וולג'ין) ואני אישית מחלק אותם לשניים. השלישיה הראשונה מורכבת מן המוקרנים הטריים בפסטיבל דרום – "הנוער" המאוד מסקרן של תום שובל, "עראבני" של עדי עדואן אשר היה סרט הפתיחה בשדרות, ו-"פנתר לבן", הנוק-אאוט של דני רייספלד אשר הגניב לי את הצורה באמצע הפסטיבל ההוא. את "הנוער" מאוד הצטערתי שפספסתי כיוון שמדובר בפיצ'ר ראשון לאחת ההבטחות העדיין-לא-ממומשות בקולנוע הישראלי, אשר מספר את סיפור התבגרותם של שני אחים אשר במקום לראות את משפחתם שוקעת בעוני מחליטים לעשות מעשה קיצוני. גם את "ערבאני" רציתי לראות בעיקר בזכות הטייטל "הסרט הדרוזי הראשון", אבל לא פחות הודות לזהות המפיק שלו – שנה אחרי שסחף את פסטיבל ירושלים עם סיפור בדואי מהפנט כפי שסיפר אותו הבמאי עמי ליבנה ב"שרקייה", חוזר המפיק איתי תמיר עם עוד הצצה אקזוטית אל פלג אוכלוסיה שלא מיוצג כלל בקולנוע הישראלי.

אל שלושת ה"דרומיים" מצטרפים שלושה שמות שמוכרים לנו מן המירוץ לאופיר, אבל טרם נחשפו או ייחשפו לפני הקרנתם בירושלים – "הורה 79" שמהווה קאמבק לאלי כהן הוותיק ("הקיץ של אביה") ושתי הצלעות הנשיות בדמות "פלסטלינה" של וידי בילו וגם "ההיא שחוזרת הביתה" מיה דרייפוס, גם היא הבטחת ענק שיהיה מרתק לראות את הפיצ'ר הראשון שלה. אזכיר את דעתי המאוד חיובית בקשר לתחרות מצומצמת בפסטיבל ירושלים, כך ששישה מתמודדים הוא מספר אידאלי לעניות דעתי, שמבטיח גם היצע נרחב (ודי מגוון לפי התקצירים) וגם איכות הנובעת מסינון ראשוני של צוות הלקטורה. אם לעשות את מה שאנחנו נוטים לעיתים לעשות בסריטה ולהתנבא קלות, אני מהמר על "הנוער" כפייבוריט לזכייה בפרס הגדול, על פרס משחק כלשהו ל"פנתר לבן" ועל כך שדרייפוס לא יוצאת מהפסטיבל בידיים ריקות. תחושות בטן שכאלה, לפני כמה שבועות בפוסט על פסטיבל דרום זה דווקא הלך לי לא רע.

הקטגוריה התיעודית המקבילה, הקרויה גם פרס שם ון ליר, מכילה עשיריה נבחרת. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את יואב שמיר שינסה לענות השאלה שבכותרת סרטו "10%- מה הופך אדם לגיבור?" (גם הוא הוקרן בשדרות), את חליל אפרת שחוזר לעשייה אחרי שנות שתיקה רבות עם סיפורו של גאון השחמט בוריס גלפנד בסרט ששמו "אלבום 61" וכן את "משפט חיים" של נורית קידר ("בטון") וירון שני (עג'מי) המתחקה אחר משפחה יהודית-ערבית המתפרקת כאשר האב מוכרז כמחבל. ניסים מוסק ימשיך את המעקב שלו אחר הדמות הצבעונית שכיכבה ב"האזרח נאווי" בסרטו החדש "מערבון בהר חברון" ומבין התקצירים זה שהכי עורר בי עניין היה זה של "לכודים ברשת", סרטן של שוש שלם והילה מדליה המתמקם במרכז גמילה למכורים לאינטרנט בסין.

עוד בתחרות הדוקומנטרית – "חדר חושך" של נדב שירמן, העוקב אחרי אשתו של ארכי-טרוריסט; "אותו נהר פעמיים" המתאר את מסעם של היוצרים אפי וייס ואמיר בורנשטיין אל נהר הירדן התיירותי של ימינו דרך עיניו של הרפתקן סקוטי אשר טייל בו במאה ה-19; "ארבע שנים של לילה" של איתמר אקלעי, המתחקה אחר בן לניצולי שואה שהפך לצלמם של ניאו-נאצים אלימים; "סיפור אפולוני" של אילן מוסקוביץ' ודן ברונפלד, המציג טיפוס שבנה את ביתו במערה תחת שמורת הטבע אפולוניה; וסרטה של טניה אייזקוביץ', "וטרנים", המאגד קבוצה של לוחמי בריה"מ לשעבר המוצאים את עצמם תלושים מזהות וגבורה בישראל של ימינו.

גם השנה אני יכול כמעט-להבטיח שנעקוב מקרוב ובאופן יומיומי אחרי פסטיבל ירושלים. אבל עד שהוא יגיע יש מספיק קולנוע באיזור תל אביב לפחות עד סוף החודש. בהצלחה לכולנו.

תגובות

  1. מולכו הגיב:

    למה שישה הוא מספר אידאלי?
    לא קצת מוזר שכמעט כל סרט בסוף יוצא מהפסטיבל עם פרס?
    בשנה שעברה בירושלים חמישה מתוך שבעה סרטים יצאו עם פרס. ובחיפה חמישה מתוך שמונה (ועוד אחד עם ציון לשבח).
    בזמן שעושים בארץ יותר ויותר סרטים ובמקביל הופכים האופירים ל"מופע של אדרי", לא כדאי שיחשפו הפסטיבלים יותר סרטים ישראלים לקהל?

    1. לא מוזר, אלא נהדר שכמעט כל סרט יוצא עם משהו מהפסטיבל. זה רק יעודד יוצרים להגיש את סרטיהם לתחרות של השנה הבאה, כי ההשתתפות כמעט ומבטיחה להם זכייה, שאולי גם שווה הד תקשורתי. הדבר יגדיל את כמות הסרטים הפונים בשנה הבאה ורק יגביר את המוטיבציה של הלקטורה לעשות עבודה יסודית יותר, של מיון וסינון. ואז ידעו כולם שאם סרט כבר מתקבל לירושלים, הוא באמת אחד האיכותיים של אותה השנה, ואם הוא גם זכה במשהו – זה אומר שהוא ניצח מתחרים לא פחות חזקים ממנו.

      הסיסמה "עושים יותר ויותר סרטים בארץ" היא מאוד נחמדה בתיאוריה, ורק שם. אבל בפועל, ובתור מי שראה אשתקד את כל המתמודדים לאופיר חוץ מאחד, היה לי מאוד קשה להרכיב אפילו חמישיה נבחרת. כמות בהכרח לא שווה איכות במקרה הזה, ואם דעתי שווה משהו, אז לא בכל שנה עושים כאן אפילו חמישה סרטים מעולים, שלא לדבר בכלל על תריסר אם רוצים חלוקה שווה בין הפסטיבלים הגדולים (חיפה וי-ם). זה לא אומר שהפסטיבלים צריכים ללכת על החשודים המיידיים ואני בהחלט חושב שהם ממש לא עושים כך. לראייה, הזוכים בפרס חג'ג' של השנה היו בעיקר שני הסרטים של איתי תמיר, "אליס" ו"שרקייה", שלא שיחקו תפקיד באופירים ורק כעת (שנה מאוחר יותר) מצאו תאריכי הפצה.

      שישה הוא מספר אידיאלי בעיניי (גם שבעה האמת) גם ממניעים אגואיסטיים. תחרות של 11 סרטים, שכמעט חצי מהם היו לי קשים מאוד לצפייה לפני שנתיים, פשוט סותמת את הלו"ז וגורמת לך לקלל את הלקטורים. מה גם שהיא "קיפחה" ארבעה מתוך האחד-עשר, ותחרות של שבעה הייתה מוציאה את כולם מרוצים (במקרה או שלא).
      השנה של התחרות בת ארבעת הסרטים (2008?) הייתה נראית לא רצינית. גם חמישה זה על הצד התחתון של הגבול, בעיניי. אבל לפעמים זה מה שיש, בשנה נתונה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.