• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פרסי המבקרים 2012/3: ניו יורק, לוס אנג'לס ובוסטון

10 בדצמבר 2012 מאת אור סיגולי

ZERO-DARK-THIRTY

הנה מה שאני לא מבין: נדמה שכל שנה מתווספים יותר ויותר קבוצות מבקרים אל חגיגת פרסי השנה, ואיכשהו כמות הסרטים שזוכים בכל זאת הולכת ומצטמצמת. האם כל מבקרי ארצות הברית – מהחוף המזרחי לחוף המערבי – חושבים בדיוק אותו הדבר? מה הסיבה לעדריות הזו?
משבוע שעבר ועד אתמול הכריזו על זוכיהם חמש קבוצות מבקרים: לוס אנג'לס, שתי קבוצות מניו יורק ושתי קבוצות מבוסטון. אותה במאית עם אותו סרט זכתה בשלוש מהם. וזה בלי להחשיב את המועמדויות של פרסי איזור וושינגטון DC שבאופן מחשיד נראים יותר כמו טבלת הימורים לאוסקר מאשר מועמדויות שמישהו באמת טרח ליצוק בהן את דעתו.

אני לא אומר שלסרט "כוננות עם שחר" (Zero Dark Thirty) לא מגיעים שבחים (טרם ראיתי אותו), אבל הדרך שבה סרט אחד שולט בכל הנעשה בעולם הביקורת האמריקני מוציא את המתח. שנה שעברה זה היה "הארטיסט", שנה לפני זה "הרשת החברתית", שנה לפני זה "מטען הכאב", שנה לפני זה "נער החידות ממומבאי". שנת 2007 הייתה אולי האחרונה בה המבקרים נתנו לעצמם יותר להתפזר. אמנם "ארץ קשוחה" היה המוביל, אבל זה לא היה ברמה כל כך אבסולוטית.

בשנתיים האחרונות הבנו שאין חוקיות: זה שסרט מוביל אצל המבקרים בהחלט לא אומר שהאוסקר ישתף פעולה. ב-2010 זה היה קיצוני: "הרשת החברתית" לא פספס אפילו פרס אחד (לא שיש לי בעיה עם זה, כן?) ובאוסקר הוא הופל על האף על ידי "נאום המלך". שנה שעברה "הארטיסט" לקח כמעט הכל, ובסוף גם זכה.
וזה אפילו לא מגיע רק לזכיות. שנה שעברה אלברט ברוקס מ"דרייב" לקח פרס מבקרים אחרי פרס מבקרים אבל לא הצליח לסגור מועמדות לאיגוד השחקנים. משם האוסקר כבר לא היה אופציה אפילו. פרסי המבקרים הם תמיד פחות אינדקטיביים מהגילדות (פרסי האיגודים) ולכן הייתי שמח אם המבקרים היו מפסיקים להתייחס לעצמם כמנבאי אוסקר ויותר נאמנים לטעמם האישי.

בהערה קטנה בצד אסגיר שמתוך הסרטים המובילים הספקתי לראות לאחרונה את "אופטימיות היא שם המשחק" (Silver Linings Playbook), "אהבה", "חיי פיי" ו"ארגו" – ואני חייב להגיד שאני מקווה ששאר הסרטים במרוץ יהיו… טובים יותר.

בהמשך הפוסט: הזוכים של חמש הקבוצות וכמה מחשבות בעקבותיהם.

הזוכים בפרסי תא המבקרים של ניו יורק
סרט: "כוננות עם שחר"
בימוי: קת'רין ביגאלו – "כוננות עם שחר"
שחקן: דניאל דיי-לואיס – "לינקולן"
שחקנית: רייצ'ל ווייז – "ים עמוק כחול"
שחקן משנה: מתיו מק'קונוהי – "מג'יק מייק" + "ברני"
שחקנית משנה: סאלי פילד – "לינקולן"
תסריט: "לינקולן"
צילום: "כוננות עם שחר"
סרט תיעודי: "The Central Park Five"
סרט בשפה זרה: "אהבה"
סרט אנימציה: "פרנקוויני"
סרט ביכורים: דיויד פרנס – "איך לשרוד מגיפה"

כבר שנה שנייה שניו יורק פותחת את העונה, ולכן בשלב הזה כמעט כל דבר נחשב "הפתעה". ההצלחה של "כוננות עם שחר", ההתעלמות מ"ארגו" ו"עלובי החיים", לקיחת הפוקוס מאן הת'וואי לטובת סאלי פילד, פרס השחקנית למישהי שנחשבה חיצונית למרוץ…לפני שהתבנית הזו חזרה על עצמה וקיבעה את מה שיבוא בהמשך השבוע, הכל נראה מסקרן וטרי.

הזוכים בפרס תא מבקרי האון-ליין של ניו יורק
סרט: "כוננות עם שחר"
בימוי: קת'רין ביגאלו – "כוננות עם שחר"
שחקן: דניאל דיי-לואיס – "לינקולן"
שחקנית: עמנואל ריבה – "אהבה"
שחקן משנה: טומי לי ג'ונס – "לינקולן"
שחקנית משנה: אן הת'וואי – "עלובי החיים"
פריצה: קאוונז'ניי וואליס – "חיות הדרום הפראי"
בימוי בכורה: בן צייטלין – "חיות הדרום הפראי"
צוות שחקנים: "ארגו"
תסריט: "כוננות עם שחר"
תיעודי: "The Central Park Five"
סרט בשפה זרה: "אהבה"
סרט אנימציה: "צ'יקו וריטה"
צילום: "חיי פיי"
שימוש במוזיקה: "ג'אנגו ללא מעצורים"

הזוכים בפרס תא המבקרים של לוס אנג'לס
סרט: "אהבה" (מקום שני: "המאסטר")
בימוי: פול תומאס אנדרסון – "המאסטר" (מקום שני: קת'רין ביגאלו – "כוננות עם שחר")
שחקן: ג'ואקין פניקס – "המאסטר" (מקום שני: דניס לאבנט – "הולי מוטורס")
שחקנית: ג'ניפר לורנס – "אופטימיות היא שם המשחק" + עמנואל ריבה – "אהבה"
שחקן משנה: דוייט הנרי – "חיות הדרום הפראי" (מקום שני: כריסטוף וולץ – "ג'אנגו ללא מעצורים")
שחקנית משנה: איימי אדמס – "המאסטר" (מקום שני: אן הת'וואי – "עלובי החיים" ו"עלייתו של האביר האפל")
תסריט: "ארגו" (מקום שני: "אופטימיות היא שם המשחק")
צילום: "סקייפול" (מקום שני: "המאסטר")
עריכה: "כוננות עם שחר" (מקום שני: "ארגו")
סרט תיעודי: "שומרי הסף" (מקום שני: "מחפשים את שוגר מן")
סרט בשפה זרה: "הולי מוטורס" (מקום שני: "הערת שוליים")
סרט אנימציה: "פרנקוויני" (מקום שני: "איזה יום יפה")
מוזיקה: "חיות הדרום הפראי" (מקום שני: "המאסטר")
עיצוב אומנותי: "המאסטר" (מקום שני: "ממלכת אור הירח")

המבקרים של לוס אנג'לס חשבו מחוץ לקופסא. "אהבה" הצרפתי/אוסטרי בפרס הסרט שנתן מקום ל"הולי מוטורס" המהולל מפסטיבל קאן בפרס הסרט הזר, ותמיכה ב"המאסטר" שהיה זקוק לכך מאוד, כמו גם זכייתו של הנרי בפרס שחקן המשנה, שלא נאמר שני (!) אזכורים לקולנוע הישראלי, מעידים על כך שאת לוס אנג'לס – באופן אירוני – לא מעניין האוסקר.

הזוכים בפרס תא המבקרים של בוסטון
סרט: "כוננות עם שחר" (מקום שני: "אהבה", "ממלכת אור הירח")
בימוי: קת'רין ביגאלו – "כוננות עם שחר" (מקום שני: פול תומס אנדרסון – "המאסטר")
שחקן: דניאל דיי-לואיס – "לינקולן" (מקום שני: דניס לאבנט – "הולי מוטורס")
שחקנית: עמנואל ריבה – "אהבה" (מקום שני: דיני ייפ – "חיים פשוטים")
שחקן משנה: עזרא מילר – "כמה טוב להיות פרח קיר" (מקום שני: כריסטוף וולץ – "ג'אנו ללא מעצורים")
שחקנית משנה: סאלי פילד – "לינקולן" (מקום שני: אמה ווטסון – "כמה טוב להיות פרח קיר")
סרט בשפה זרה: "אהבה" (מקום שני: "הולי מוטורס")
צילום: "המאסטר" (מקום שני: "חיי פיי", "ממלכת אור הירח")
סרט תיעודי: "איך לשרוד מגיפה" (מקום שני: "מלכת וורסאי")
סרט אנימציה: "פרנקוויני" (מקום שני: "פארנורמן")
עריכה: "כוננות עם שחר" (מקום שני: "ארגו")
יוצר חדש: דיויד פרנס – "איך לשרוד מגיפה" (מקום שני: בן זייטלין – "חיות הדרום הפראי")
צוות שחקנים: "שבעה פסיכופטים" (מקום שני: "ממלכת אור הירח")
שימוש  במוזיקה: "ממלכת אור הירח" (מקום שני: "ג'אנגו ללא מעצורים")

הזוכים בפרס תא מבקרי האון-ליין של בוסטון
סרט: "כוננות עם שחר"
בימוי: קת'רין ביגאלו – "כוננות עם שחר"
שחקן: דניאל דיי-לואיס – "לינקולן"
שחקנית: ג'סיקה צ'סטיין – "כוננות עם שחר"
שחקן משנה: טומי לי ג'ונס – "לינקולן"
שחקנית משנה: אן הת'וואי – "עלובי החיים"
תסריט:  "לינקולן"
סרט בשפה זרה: "אוסלו ה-31 באוגוסט"
סרט תיעודי: "איך לשרוד מגיפה"
סרט אנימציה: "פארנורמן"
צילום: "סקייפול"
עריכה: "כוננות עם שחר"
מוזיקה: "המאסטר"
צוות שחקנים: "ממלכת אור הירח"
עשרת סרטי השנה: "כוננות עם שחר", "חיות הדרום הפראי", "לינקולן", "ממלכת אור הירח", "ג'אנגו ללא מעצורים", "אוסלו ה-31 באוגוסט", "הולי מוטורס",  "המאסטר", "ארגו", "ענן אטלס"

קודוס על הבחירה ב"אוסלו ה-31 באוגוסט" הנפלא. מעבר לזה אנחנו בטריטורייה די מוכרת…

המפסידים הגדולים של פרסי הביקורת עד כה:
1. ג'ון הוקס והלן האנט מסרט הסאנדנס "The Sessions" אמורים היו להוביל את המרוץ לפרס השחקן ושחקנית המשנה. זה לא כל כך קורה כרגע.
2. פיליפ סימור הופמן שקשה לחשוב על תפקידים מרשימים משלו מ"המאסטר" טרם זוכה להתייחסות.
3. "ארגו" מקבל רק זכיות בשוליים ולא משיג את "כוננות עם שחר" בפרסי הבימוי והסרט.
4. "חיי פיי" של אנג לי אולי לא היה מלכתחילה מיועד להיות בראש בחירות המבקרים, אבל הקרירות אליו בכל זאת מפתיעה מעט.
5. "אופטימיות היא שם המשחק" של דיויד או. ראסל היה כבר צריך לתת יותר בראש. ג'ניפר לורנס, רוברט דה נירו וברדלי קופר (בתפקיד מעולה!) מאבדים מניות.
6. דנזל וושינגטון והסרט בכיכובו "Flight" גם הם נשכחו בינתיים.
7. טרנטינו ו"ג'אנגו ללא מעצורים" הם אפילו לא אנדרדוג. גם הבלבול בנוגע לשחקנים (ליאונרדו דה קפריו – זוכה ה-NBR – וסמואל ל. ג'קסון היו אמורים לרוץ כשחקני משנה, כאשר כריסטוף וול וג'יימי פוקס הם משניים. עם זאת, רק אתמול זה וולץ בשני איזכורים במשנה) עלול לייצר פיצול שייפגע בכולם.

האם העניינים ימשיכו להתגלגל בכיוון הצפוי או שמא יקבלו תפנית? נדע בשבועות הקרובים…

תגובות

  1. איריס הגיב:

    וכמו תמיד זה לא אומר כלום, עד פרסום המועמדים לאוסקר. כמו ששנה שעברה טילדה סווינטון הייתה מועמדת לכל פרס אפשרי (כולל פרס גילדת השחקנים!) אבל לא לאוסקר, כנ"ל ליאונרדו דיקפריו…

  2. מולכו הגיב:

    עד עכשיו ראיתי: ארגו, לינקולן, דג'אנגו, אופטימיות, חיות הדרום, המאסטר, אהבה, אור הירח, חיי פאי, אטלס וכו' (וכמובן את בציר הפסטיבלים: ריאליטי, חלודה ועצם, מעבר לגבעות, אחרי לוסיה, לאכול לישון למות, טאבו, פייטה וכו')

    מסכים איתך, שנה די בינונית.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.